אנו גאים להפיץ את הגיליון הראשון של ידיעון משרדנו לקראת ערב ראש השנה תשע"א ננצל הזדמנות זו כדי לאחל לכל לקוחותינו ומכרינו שנה טובה, מתוקה ומוצלחת.

"תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".

                        בכבוד רב,

עו"ד אייל שילון, עמית צוקרשטיין וצוות המשרד

בגיליון זה:

היתרונות והחסרונות לחברה הישראלית בעקבות ההצטרפות לפרוטוקול מדריד             עמ' 2

הוראות חדשות לגבי תשובת המבקש לדרישה לפי סעיף 18 לחוק הפטנטים                   עמ' 3

סרביה הצטרפה למדינות החברות באמנת הפטנטים האירופאית                                    עמ' 3

רשות הפטנטים ממשיכה בסירובה לפתוח תיקי מדגמים שנסגרו                                     עמ' 4

כיצד מסמנים קניין רוחני ומה ההבדל בין צורות הסימון השונות                                      עמ' 5

עורכי פטנטים נגד תיקון סעיף הפטנטים בחוק ההסדרים (כתבה מאתר כלכליסט, 25/8/10)       עמ' 6

המסלול הירוק (כתבה מעיתון קול-אייר, יולי 2010)                                                                     עמ' 7

אנו מקווים שתמצאו בידיעון עניין!

באתרנו www.israelip.co.il  שלל מאמרים, כתבות וידיעות בנושאי קניין רוחני

הידיעון מופץ אחת לחודש באמצעות הדואר האלקטרוני, אתם מוזמנים להירשם באמצעות שיגור הודעה לכתובת info@israelip.co.il ובצירוף הכותרת "הרשמה לידיעון"

היתרונות והחסרונות לחברה הישראלית בעקבות ההצטרפות לפרוטוקול מדריד

זמן לא רב אחרי הצטרפות ישראל ל-OECD מצטרפת ישראל בתחילת ספטמבר לפרוטוקול מדריד וזאת לאחר שנים רבות של עיכובים מביכים.

פרוטוקול מדריד הוא אמנה המאגדת 82 מדינות המאפשרת להגיש בקשות לסימני מסחר בצורה מרוכזת במדינות החברות, כולן או חלקן בהתאם לרצון המבקש ותקציבו. חשוב לציין שאין מדובר בסימן מסחר "עולמי" אלא רק דרך פרוצדוראלית לבצע את השלב הראשוני של הגשת הבקשה בצורה יעילה וחסכונית יותר.

לחברה או היזם הישראלי להגשת בקשה לסימני מסחר באמצעות 4 יתרונות עיקריים:

1.       חסכון כספי – באמצעות הגשה זו נחסך ממבקש הסימן עלות עו"ד המקומי בשלב ההגשה. אנו מעריכים שניתן לחסוך כ-50%-60% מעלויות שלב ההגשה, שהוא כאמור השלב הראשון בתהליך רישום סימן מסחר. הוזלה זו תאפשר ליותר עסקים קטנים, בייחוד יצואנים קטנים, חברות סטארט-אפ וחברות מבוססות אינטרנט להגן על המוניטין שלהן ביותר מדינות מבלי להגדיל את תקציב סימני המסחר שלהן. 

2.       ריכוזיות –תאריך הגשה אחד ויחיד לכל המדינות בהן הוגשה הבקשה ועל כן גם תאריך חידוש יחיד. התשלום מתבצע בצורה מרוכזת במטבע יחיד ולגורם אחד, עניין שכלעצמו חוסך כסף רב.

3.       גמישות – עסק שהתרחב למדינות נוספות יכול להרחיב את הבקשה למדינות נוספות בצורה נוחה תוך התבססות על הבקשה המקורית ובכך לנהל אסטרטגיית גדילה דינאמית.

4.       מהירות –פרוטוקול מדריד קובע גבולות זמן לבחינת סימן המסחר ע"י המדינות החברות ולכן התקצרו משמעותית משכי ההמתנה לבחינה במדינות רבות. כעת תהליך בחינת סימן המסחר חייב להיעשות בתוך שנתיים.

אולם לא הכל ורוד, ניתן למנות 4 חסרונות עיקריים להגשה באמצעות פרוטוקול מדריד:

1.       התקפה מרכזית – הבקשה נסמכת על הבקשה במדינת הבית ובחמש השנים הראשונות סימני המסחר תלויים בשלמות ותקפות סימן המסחר במדינת הבית. באופן זה, יכולים מתחרים להפיל את כל סימני המסחר במדינות השונות ע"י תקיפת הסימן במדינת הבית.

2.       הבדלים באופן הבחינה – כל מדינה בוחנת קצת אחרת את בקשות סימני המסחר. מאחר ובקשה לפי הפרוטוקול חייבת להיות זהה לכל המדינות, עלולים לסרב לרישום הסימן בחלק מהמדינות לאור אי התאמה לחוק המקומי. בנקודה זו בולטת ארה"ב, אשר כללי הרישום בה מחמירים ביחס לרוב מדינות העולם.

3.       קשיים בהעברת זכויות – מאחר וישנם תנאים לזכאות להשתמש בפרוטוקול, לא יהיה ניתן להעביר את הרישום לחברה או אדם שאינו זכאי (לדוגמא במקרים של רכישת חברה, מיזוג וכדומה). 

4.       תיקונים קשים לביצוע – בבקשת לפי פרוטוקול מדריד קשה לבצע שינויים ותיקונים ואלו עלולים להיות יקרים ביותר, ישנה חשיבות גבוהה יותר להגיש את הבקשה בצורה מושלמת ככל הניתן מראש.

על אף שבמקרים מסוימים יכולה בקשה לפי פרוטוקול מדריד להיות נכס חשוב מאוד לחברה או ליזם הישראלי, יש לבדוק בצורה מעמיקה את היתרונות והחסרונות בכל מקרה ומקרה ולבחון האם באמת כדאי להגיש בקשות לסימני מסחר באמצעות פרוטוקול מדריד או באמצעות הגשה פרטנית בכל מדינה רלוונטית.

הוראות חדשות לגבי תשובת המבקש לדרישה לפי סעיף 18 לחוק הפטנטים

בשני חוזרי רשם שהופצו לאחרונה ע"י רשות הפטנטים התווספו חובות חדשות למבקשי הפטנטים בארץ בנוגע לאופן המענה לדרישה לפי סעיף 18 לחוק הפטנטים (חוזרי רשם מ.נ. 77 (מתוקן) ו- מ.נ. 83).

מטרת הוראות סעיף 18 לחוק הפטנטים, אשר גם מכונה "הודעה לפני בחינה", הינה בין היתר, ייעול הליך הבחינה וחסכון במשאבי הרשות, ולכן יש לספק לבוחן הפטנטים בישראל דוחות חיפוש ובחינה אשר כבר בוצעו על ידי רשויות הפטנטים במדינות השונות, שם הוגשה בקשה מקבילה לפטנט, ואשר נשלחו למבקש הבקשה בישראל.

המצב עד עתה היה כזה שהמבקש בבקשת הפטנט היה רשאי לצרף, בין היתר, מסמכים כנ"ל, את תשובותיו להשגות הבוחנים ואת תשובת הרשויות למענה על ההשגות הללו. במקרים רבים קרה כי הבוחן העלה השגות זהות להשגות שעלו זה מכבר ברשויות השונות ואשר ניתן עליהם מענה.

מכניסת החוזר לתוקף, קמה החובה על מבקש בקשת הפטנט, לצרף לתשובתו לדרישה לפי סעיף 18 לחוק את המענה שהגיש להשגות שעלו ברשויות השונות (תקף גם לגבי הבקשה הבינלאומית – PCT), כמו גם את הפרסומים שפורסמו לפני תאריך הבקשה (PRIOR ART) הידועים למבקש והנוגעים במישרין לאמצאה. נראה כי גילוי הפרסומים הקודמים אשר ידע עליהם המבקש דומה להליך אשר כבר מיושם במדינות נוספות בעולם כגון ארה"ב, הודו וארצות נוספות.

נוסף על כך, על המבקש החובה לעדכן את רשות הפטנטים הישראלית במהלך הבחינה בכל ציטוט נוסף שהועלה ע"י הרשויות השונות במהלך בחינתם את בקשת הפטנט.

בחוזרי רשם אלו מפורטת סנקציה משמעותית -  אי מתן מענה לציטוטים שכבר הועלו ברשויות האחרות, כמוהו כאי מתן תשובה לדרישה לפי סעיף 18 לחוק.

סרביה הצטרפה למדינות החברות באמנת הפטנטים האירופאית