• דף הבית
  • אודותנו
  • מאמרים
    • פטנטים
    • סימני מסחר
    • מדגמים
    • זכויות מטפחים
    • זכויות יוצרים
    • רשויות פטנטים וקניין רוחני כללי
    • אמנות פטנטים וקניין רוחני
    • דיני מחשבים
  • סרטונים
  • שאלות נפוצות
    • שאלות נפוצות בפטנטים
    • שאלות נפוצות בחיפושי פטנטים
    • שאלות נפוצות בסימני מסחר
    • שאלות נפוצות במדגמים
    • שאלות נפוצות בזכויות מטפחים
    • שאלות נפוצות בזכויות יוצרים
    • שאלות נפוצות בסודות מסחריים
    • שאלות נפוצות במסחור קניין רוחני
    • שאלות נפוצות בקניין רוחני כללי
    • שאלות נפוצות בדרישת שימוש בסימני מסחר
  • קשרי מדיה ותקשורת
  • יצירת קשר
  • English
צור קשר





אני מעוניין להרשם לידיעון

  • Facebook
  • Twitter
  • YouTube
  • LinkedIn
  • Instagram
  • Contact
שילון צוקרשטיין ושות', עורכי דין ועורכי פטנטים
  • דף הבית
  • אודותנו
  • מאמרים
    • פטנטים
    • סימני מסחר
    • מדגמים
    • זכויות מטפחים
    • זכויות יוצרים
    • רשויות פטנטים וקניין רוחני כללי
    • אמנות פטנטים וקניין רוחני
    • דיני מחשבים
  • סרטונים
  • שאלות נפוצות
    • שאלות נפוצות בפטנטים
    • שאלות נפוצות בחיפושי פטנטים
    • שאלות נפוצות בסימני מסחר
    • שאלות נפוצות במדגמים
    • שאלות נפוצות בזכויות מטפחים
    • שאלות נפוצות בזכויות יוצרים
    • שאלות נפוצות בסודות מסחריים
    • שאלות נפוצות במסחור קניין רוחני
    • שאלות נפוצות בקניין רוחני כללי
    • שאלות נפוצות בדרישת שימוש בסימני מסחר
  • קשרי מדיה ותקשורת
  • יצירת קשר
  • English
  • דף הבית
  • יצירת קשר
  • אודותנו
  • שאלות נפוצות
  • מאמרים
  • סרטונים
  • קשרי מדיה ותקשורת
שילון צוקרשטיין ושות', עורכי דין ועורכי פטנטים
  • דף הבית
  • יצירת קשר
  • אודותנו
  • שאלות נפוצות
  • מאמרים
  • סרטונים
  • קשרי מדיה ותקשורת
פטנטים | חשיבות הפטנטים בסטארט-אפ בדרך לאקזיט
ראשי » מאמרים » פטנטים » פטנטים | חשיבות הפטנטים בסטארט-אפ בדרך לאקזיט

פטנטים | חשיבות הפטנטים בסטארט-אפ בדרך לאקזיט

ינואר 22, 2012

 

פטנטים

רבים מיזמי ההיי-טק טועים לחשוב כי יוכלו להקים סטארט-אפ ולמכור אותו ("לעשות אקזיט") ע"י השקעה בטכנולוגיה בלבד. ברוב המקרים מדובר בטעות שעלולה לעלות ליזם באקזיט המיוחל.
אחד הנושאים הראשונים הנבדקים על ידי חברות הרוכשות חברות סטארט-אפ הוא תיק הקניין הרוחני של החברה. בתיק הקניין הרוחני נבדקים קודם כל הפטנטים ובקשות לרישום פטנט שהגישה החברה, הזכויות באותם פטנטים ובקשות לרישום פטנט והתחייבויות החברה בנוגע לאותם פטנטים.
את הבדיקה עושים במסגרת בדיקת נאותות (דיו דיליגנס) שנועדה לאפשר לחברה הרוכשת להבין את החשיפות והסיכונים המשפטיים כתוצאה מהרכישה. בדיקת נאותות לתיק הקניין הרוחני מתבצעת לרוב ע"י משרד עורכי פטנטים במסגרת בדיקת נאותות רחבה יותר שנערכת ע"י עורכי הדין המסחריים ורואי החשבון של החברה הרוכשת.
על חשיבות הפטנטים בתהליכים מסוג זה ניתן ללמוד, בין היתר, משתי כתבות שפורסמו בשבוע החולף בעיתונות הכלכלית בארץ.

מהתקשורת

הכתבה הראשונה עוסקת באושיית החדשנות הישראלית, מר בני לנדא, אשר עוסק זה שנים רבות בטכנולוגיות חדשניות – דיו הסתרים של בני לנדא:
מר בני לנדא הוא הממציא בכ-700 פטנטים, ככל הנראה, יותר מכל ישראלי אחר.
ב־2001 מר לנדא מכר את אינדיגו לענקית הטכנולוגיה HP תמורת 830 מיליון דולר.
מר לנדא מעיד בעצמו בכתבה: '"אם לא היו לי פטנטים לא היה לי את אינדיגו", אומר לנדא, אחרי יותר מ־700 פטנטים רשומים. "הפטנטים שרשמתי פעם הכניסו לאינדיגו 200 מיליון דולר'.
לכן, כך על פי הכתבה, מר לנדא מתכוון להגיש 50 בקשות לרישום פטנט במקביל בתוך מס' חודשים מצומצם…
הכתבה השנייה עוסקת בצד הפחות יפה של חברות הסטארט-אפ, אלו הם הסכסוכים שבין העובדים ליזמים, לרוב בסמיכות זמנים לביצוע האקזיט המיוחל – היזם הסדרתי שלמה בן חיים מתגונן: העובדים לשעבר הגישו תביעה סחטנית:
בכתבה זו מדובר על מר בן חיים אשר בין הישגיו אפשר למנות את "מעורבתו במכירת חברת ביוסנס, שפיתחה מוצרים לאבחון קרדיולוגי ונמכרה ב-1997 לג'ונסון אנד ג'ונסון ב-550 מיליון דולר; מכירת דיסק או טק לקייפון ב-240 מיליון דולר; ומכירת X-Technologies לגיידנט".
בכל האקזיטים המפורטים תיק הקניין הרוחני היווה גורם משמעותי ובלעדיו עסקאות אלו לא היו יוצאות לפועל. על כן, המשיכו החברות החדשות של מר בן חיים בגישה זו והגישו בקשות לרישום פטנטים.
עניין זה על מאחר ושני עובדים בחברת RF Dynamics של מר בן חיים הגישו תביעה בה דרשו לקבל חלק מהזכויות בפטנטים אשר הם ממציאים שותפים בהם. פטנטים אלו הובילו את החברה לחתימת הסכם משמעותי ביותר בשווי 450 מיליון דולר (כ-2 מיליארד ₪) עם תאגיד הענק האמריקאי ITW.
למרות טענות העובדים, לא קיבל בית המשפט המחוזי בראשות השופטת הדס עובדיה את הדרישה לצו מניעה. בין היתר הציג מר בן חיים לבית המשפט את הסכמי ההעסקה של העובדים אשר כללו סעיפי קניין רוחני אשר מעבירים את הזכויות בפטנטים באופן אוטומטי לבעלות החברה (עניין המעוגן בישראל בחוק הפטנטים – המצאת שירות).
מאחר והתביעה הוגשה רק לפני שלושה חודשים, הרי שעוד יקח זמן רב בטרם תתקבל הכרעה סופית בתיק. אנו כמובן נעקוב ונעדכן בהתאם.

 

שיתוף
  • Facebook
  • LinkedIn
  • Google
  • Reddit
צור קשר
טלפון : 03-75-85-777
וואטסאפ: 058-75-85-778
info@israelip.co.il





אני מעוניין להרשם לידיעון

מאמרים
  • פטנטים
  • סימני מסחר
  • מדגמים
  • זכויות מטפחים
  • רשויות פטנטים וקניין רוחני כללי
  • אמנות פטנטים וקניין רוחני
  • זכויות יוצרים
  • דיני מחשבים
עקבו אחרינו בפייסבוק
‎שילון צוקרשטיין ושות' - עורכי דין ועורכי פטנטים‎
יצירת קשר

שילון צוקרשטיין ושות'
מרכז עזריאלי 1, המגדל העגול,
תל אביב 67021
טלפון: 03-7585777
פקס: 03-7581999
וואטסאפ: 058-7585778
info@israelip.co.il

מדיה חברתית
  • Facebook
  • Twitter
  • YouTube
  • LinkedIn
  • Instagram
גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס