כידוע לנו באומת הסטראטאפים, פיתוח מוצרים חדשים, טכנולוגיות וחברות הוא עניין המצריך משאבים משמעותיים ובייחוד – כסף. הדרך בה בוחרים ממציאים ויזמים להתנהל בתחילת דרכם משפיעה באופן אקוטי על מצבם בהמשך הדרך, פעמים רבות מבלי שאפשר בשלבים מאוחרים לשנות או לתקן את המצב.
במאמר קודם פירטתי אודות מספר מחקרים המעידים כי קניין רוחני מהווה אינדיקטור לאיכות החברה וסיכוייה לגייס כספים ולהצליח. המחקרים האחרונים אותם ציטטתי במאמר היו משנת 2007.
לאחרונה קראתי מאמר שנכתב ע"י גוז'ף הדזימה, ברוס בוכמן ואלכסנדר באטלר בעקבות מחקר אדיר מימדים שנערך ב-MIT בשנת 2010 בו נסקרו 9,000 חברות שגייסו כספים מקרנות הון סיכון בניסיון להבין מה הייתה ההתאמה בין קיומם של פטנטים (ושאר כלי קניין רוחני) לבין הצלחת או כשלון החברה. כצפוי, נמצאה התאמה משמעותית –לחברות שהוגדרו כמצליחות (היינו עברו בהצלחה אקזיט, הנפקה ציבורית וכדומה) היה דירוג ממוצע הגבוה ב-21% מחברות שנכשלו (בד"כ נסגרו). הדירוג הורכב מפרמטרים הקשורים בקיומו וחוזקו של פורטפוליו פטנטים.
בסוף המאמר מייעצים ומסכמים השלושה כדלקמן:
התמקדות בקניין רוחני, בייחוד פטנטים, ושילובם באסטרטגיה העסקית מביא דיווידנדים ישירים ועקיפים עם חלוף הזמן.
מאחר והשקעה בפטנטים מעלה את הסיכוי להצליח בלפחות 10% בממוצע, מעטים המשקיעים שיוותרו על כך לו היו מודעים לעניין.