מעריב (אתר), 04/10/2010
מה משותף לפטנטים שכותרתם "מערכת להשקיית עצים", "קצף מונע שריפה", ו"שיטה לניהול חניות"? מדובר בשלוש דוגמאות, מיני רבות, לפטנטים בבעלות רשויות מקומיות ברחבי העולם (לפי הסדר – בריסביין, אוסטרליה; שיקגו, ארה"ב; קלגרי, קנדה). רעיונות אלו הומצאו על ידי עובדים והפטנטים נרשמו על שמן של הרשויות המקומיות.
זה זמן רב שברחבי העולם גופים מוניציפליים הפועלים תחת תקציבים מוגבלים ממנפים את ראשם היצירתי של העובדים על מנת ליצור מוקדי רווח חדשים. עולם הפטנטים מספק את ההזדמנויות לכך, כאשר הרשות המוניציפלית יכולה ליצור, יש מאין, מקור הכנסה חדש על ידי מסחור המצאות וטכנולוגיות המפותחות על ידי העובדים במהלך עבודתם.
שביתת הרשויות המקומיות שצפויה מחר במחאה על אי העברת תקציבי החובה מצד המדינה רק מחדדת את הצורך ביישום השיטה גם בקרב הרשויות בישראל, על מנת לצמצם את התלות בהבטחות שלטוניות ובחסדיהם של פקידים באוצר.
למרות שהאמרה הידועה "המוח היהודי ממציא לנו פטנטים" מעולם לא הייתה מדויקת כפי שהיא כעת (מדינת ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם ביחס שבין הגשת בקשות פטנט בינלאומיות PCT לנפש), טרם נקלטה בארץ הגישה לפיה כל גוף, גם מוניציפלי, יכול ורצוי שינצל את החדשנות הישראלית לצרכי רווח.
תהליכי ניהול ועידוד חדשנות כפי שמוטמעים בחברות מסחריות יכולים בהחלט לפעול גם ברשויות מקומיות ובגופים מוניציפליים וראוי שיוטמעו בהקדם.
תפיסה ידועה היא שהמצאות רבות, יש האומרים אף שהמוצלחות שבהן, נולדות לאחר שנים ארוכות בהן עובד מבצע פעולה שוב ושוב באופן לא יעיל וסיזיפי. שלוש ההמצאות המוזכרות בתחילה הגיחו לאוויר העולם על ידי עובדים שתוך כדי עבודתם מצאו דרך או שיטה מוצלחת יותר לבצע את מלאכתם.
ניתן לאפיין שני ריכוזי עובדים שלהם הסיכוי הסטטיסטי הטוב ביותר להמציא המצאה הראויה לתשומת לב הגוף המוניציפלי: במחלקות שבהן "עובדים עם הידיים" כגון מחלקת הנדסה ("קצף מונע שריפה"), גינון ("מערכת להשקיית עצים"), תברואה, פיקוח ("שיטה לניהול חניות") וכדומה, ובמחלקות שבהן ישנה עבודה שיטתית החוזרת על עצמה, כדוגמת מחלקת מחשב, דואר, הנהלת חשבונות וכדומה.
אם כך, נשאלת השאלה היכן אותם ממציאים ומדוע אנחנו לא שומעים על המצאותיהם? יש לכך כמה סיבות, אולם העיקרית בהן היא שעל הרשות המקומית לחנך לחדשנות, לנהל אותה ולעודד ולתמרץ את העובדים על מנת שלא ידחיקו את המצאותיהם. יש לאפשר להם להעביר את המידע הלאה באמצעות מנגנון ברור ופשוט, והכי חשוב – לדרבן אותם לעשות זאת.
כנהוג בגופים מסחריים כגון חברות היי-טק, יש להקים בתוך העיריות גופים שיחנכו ליזמות, יפתחו תוכניות לעידוד ולניהול חדשנות ויטמיעו אותה במערכות. הרווח מכך כפול: ייעול עבודת הרשות מצד אחד, ומהצד השני – מסחור טכנולוגיות, שיפחית את נטל המיסים מכתפי התושבים.
הכותבים הם שותפים במשרד עורכי פטנטים שילון צוקרשטיין ושות'