שאלות בנושא פטנטים

פטנט הוא הכלי המשפטי המאפשר הגנה על המצאות. הפטנט ניתן על ידי המדינה והוא למעשה הזכות, למשך זמן מוגבל, למנוע מאחרים שימוש בהמצאה המתוארת בפטנט בתמורה לחשיפת ההמצאה לציבור בפרק זמן מסוים ובתמורה לשחרורה לרשות הציבור בתום תוקפו של הפטנט.

פקיעת תוקפו של פטנט היא לכל היותר 20 שנים מיום הגשת בקשת הבכורה  וזאת בתנאי שכל אגרות החידוש שולמו. האמור בסעיף זה הוא כלל בסיס אולם החישוב המדויק עלול להשתנות בהתאם לסוג הבקשות שהוגשו והמדינות בהן הוגשו הבקשות. כמו כן, יש לשים לב שבמדינות שונות היו בעבר כללים שונים, כך לדוגמא חישוב פקיעת תוקפן של בקשות שהוגשו בארה"ב לפני יוני 1995  יעשה לפי הארוך מבין 17 שנים מיום קיבול הבקשה או 20 שנים מיום הגשת הבקשה. כמו כן, יתכנו שמועד פקיעת תוקפו של פטנט תהיה תלויה בפטנט אחר וכן יתכן כי מועד פקיעתם של פטנטים ידחה משום עיכובים של רשות הפטנטים (לדוגמא בארה"ב).

לא, למעט צווי הארכה לתרופות (בחלק מהמדינות).

מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי. לדוגמא, מכונות, תוצרי ייצור, שיטות, תהליכים, אלגוריתמים, קומפוזיציות חומר, שיפורים של כל האמור לעיל וכדומה.

חוקי טבע, אלגוריתמים, תופעות קיימות, תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם, וזנים חדשים של צמחים או בעלי-חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע, תהליכים מחשבתיים, כשלעצמם, עקרונות מדעיים כשלעצמם וכדומה.

קישור למאמר – על מה ניתן לקבל פטנט

קישור למאמר – על מה ניתן לקבל פטנט

הדרך הנפוצה לבדיקת חדשנות של המצאה היא ביצוע חיפוש פטנטים (לעיתים מתייחסים לחיפוש כסריקת פטנטים, סקר פטנט, חיפוש ידע קודם וכינויים נוספים). קישור למאמר – חיפוש פטנטים.

על מנת לדעת האם יש התקדמות המצאתית בהמצאה מומלץ להיעזר במשרד עורכי פטנטים אשר ינתח את תוצאות חיפוש הפטנטים ושאר מקורות המידע שברשותך.

לא בהכרח. פטנט נותן לך זכות שלילית, כלומר הזכות למנוע מאחרים והוא אינו נותן לך זכות חיובית, יתכן כי המוצר הכולל את המצאתך משתמש בהמצאות מוגנות פטנטים של אחרים.

ברוב מדינות העולם מאחר וההמצאה חייבת להיות חדשנית ביום הגשת הבקשה לפטנט לא אמורים להירשם פטנטים לאחר פרסום אולם בפועל מאחר ובוחני הפטנטים אינם מודעים לפרסומים הם עלולים לאשר בקשות לרישום גם אם אינן כשירות לכך.ישנן מדינות שבהן יש תקופות חסד המאפשרות לממציא להגיש בקשתו לאחר פרסום ההמצאה.

היקף ההגנה שהפטנט מספק תלוי באופן ניסוח התביעות. כמו כן תורת האקוויוולנטים מרחיבה את ההגנה לבעל הפטנט ביחס למוצרים אחרים הדומים באופן מהותי למהות ההמצאה.

לא! קישור למאמר -  הגנה על רעיונות והמיתוס על Poor Man´s Patent.

לא. פטנטים מאפשרים אכיפה רק במדינה בה הם נרשמו. ישנן אמנות אזוריות שמאפשרות להגיש בקשה אחת המכסה מספר מדינות.

ברוב מדינות העולם בקשת הפטנט מתפרסמת לעיון הציבור 18 חודשים לאחר הגשת בקשת הבכורה. במדינת ישראל, נכון להיום, פרסום הבקשה נעשה בשני שלבים כאשר פרסום תוכן הבקשה מתבצע רק לאחר קיבול הבקשה לרישום (כלומר לרוב מדובר על בין שנתיים לחמש שנים מיום הגשת הבקשה הישראלית).

ניתן לקבל פטנט בכל מדינה שבה יש הליך לרישום פטנטים, מדובר ברובן המכריע של המדינות בעולם. מטבעם של דברים, מצבה הפוליטי של ישראל גורר פגיעה מסוימת ביכולת של ישראלים לקבל פטנט במדינות שונות בין אם בגלל שהן מוגדרות כמדינות אויב ובין אם לאור איסור באותן המדינות.

אין דבר כזה. פטנטים הם זכויות משפטיות טריטוריאליות. פעמים רבות משתמשים בטעות במונח הזה כדי לתאר בקשה שהוגשה במסגרת הליך ה-PCT.

משמעות המונח היא שהוגשה בקשת פטנט וטרם ניתנה בה הכרעה סופית כלשהי (לחיוב או לשלילה). ניתן לציין כי הבקשה הוגשה או patent pending לאחר שהוגשה בקשת פטנט (זמנית או מלאה) אולם חשוב לזכור כי אסור לסמן מוצרים או לציין את המונח אם לא הוגשה בקשת פטנט ביחס למוצר המסומן.

ראשית חשוב להבין מהו התרגום הנכון של המונח- בקשה זמנית לפטנט, היינו בקשה שהיא זמנית (אין מדובר על "פטנט זמני", אין דבר כזה, לעיתים מתייחסים לבקשה זו בעברית כ"בקשה ארעית").
 

ברובם המכריע של המקרים התייחסות לבקשה זמנית נעשית ביחס לבקשות זמניות בארה"ב, על אף שיש מדינות נוספות שבהן ישנם הליכים דומים או בעלי שם דומה. בארה"ב ניתן להגיש בקשה זמנית שהתנאים הפורמאלייים לגביה חופשיים יותר והאגרה שיש לשלם בגין הגשתה נמוך יותר.
 

אולם מבחינה מהותית התיאור בבקשה הזמנית חייב להיות כולל ומלא כאילו מגישים בקשה מלאה.
 

הבקשה הזמנית אינה נבנחנת, אינה מתפרסמת (אלא אם מוגשת בקשה מלאה על בסיסה) ואינה הופכת לפטנט רשום. עד תום שנה מיום הגשת הבקשה הזמנית יש להגיש בקשה מלאה המתבססת על הבקשה הזמנית.

ראה מאמר נפרד.

זו כנראה השאלה הנפוצה ביותר שאנו, אנשי המקצוע, נשאלים. ואין לה תשובה.

עלות התהליך, שאינו פשוט ואינו קצר, משתנה דרסטית מהמצאה להמצאה, מבקשה לבקשה וממבקש למבקש. ראשית חשוב להבין שתהליך רישום פטנט מורכב מתהליכי משנה רבים ולא ניתן להעריך את מורכבותם מראש.

בין תהליכי משנה ניתן למנות את הבאים: חיפוש פטנטים, עריכת הבקשה, התאמת הנוסח לכללים במדינות השונות, הגשת הבקשה במדינה/מדינות השונות, בחינת הבקשה בכל מדינה בנפרד, אגרות שונות בכל מדינה, הוצאות משלוח ובנקים וכדומה.

משרדי עורכי פטנטים (מכח פסיקה) ומשרדי עורכי דין (מכח החוק). כל גורם אחר מומלץ להחתים על הסכם סודיות.

אין צורך באב-טיפוס לפטנט. למעשה, גם אם תרצה – בוחני הפטנטים ברוב המדינות יסרבו לראותו.

במדינת ישראל ניתן להגיש בקשת פטנט בשלוש שפות: עברית וערבית, הלוא הן השפות הרשמיות, ואנגלית.
 

במדינות שונות בעולם ישנן פרקטיקות שונות וישנן מדינות רבות בהן יש צורך להגיש תרגום לשפה המקומית. משרדי עורכי פטנטים נוהגים לערוך בקשות פטנט באנגלית מסיבות רבות ובראשן היעדר הצורך לתרגם  לאנגלית (תרגום נוטריוני) ועושרה של השפה האנגלית (בייחוד ביחס לרכיבים טכניים, טכנולוגיים וטרמינולוגיות בתחומים שונים).

כן, פטנט הוא נכס וככזה ניתן להעבירו ככל נכס אחר, לדוגמא במכירה, בירושה, ע"י מתן רישיון ואף ניתן לשעבדו ולמשכנו (יש חובה במסמך כתוב).

קראו כאן בהרחבה אודות ה-PPH.