בהחלטתו מה-29 באפריל בתיקIMS Health נגד NDC Health טען השופט שהסירוב לתת רישיון עלול להיחשב כשימוש לרעה, אם הדבר גורם למניעת יצירת של מוצר או שירות, אם אין סיבה מוצדקת ואובייקטיבית לעשות זאת, או אם הסירוב גורם לחיסול כל התחרות בשוק הרלוונטי.

הסכסוך נסוב על זכויותיה של חברת IMS ב”מבנה 1860 הלבנים”, מאגר מידע שמשמש לעיבוד נתוני מכירת התרופות בגרמניה. הלבנים תואמות לאזורים גיאוגרפיים והמבנה מופץ לרופאים ולבתי מרקחת.

חברה מתחרה, NDC, אימצה את שיטת 1860 הלבנים כדי להתחרות ב-IMS. NDC טענה שניסתה לאמץ שיטה אחרת, אך כשזו נכשלה היא פנתה ל-IMS על מנת לרכוש רישיון, הצעתה לא נתקבלה.

IMS תבעה את NDC בגרמניה בגין הפרת זכויות היוצרים. בית המשפט הגרמני הפנה את התיק לבית הדין האירופי לצדק, על מנת שזה יקבע קווים מנחים בנושא. בית הדין קבע שלושה כללים, שבהתקיימם ייחשב הסירוב להעניק רישיון כתחרות בלתי הוגנת, ויצדיק רישיון כפייה:

הראשון, החברה המבקשת רישיון עושה זאת כדי להציע מוצר או שירות חדשים, שאינם מוצעים על ידי בעלי הזכויות. השני, על הסירוב להיות לא אובייקטיבי. ושלישית, הסירוב שולל את התחרות בשוק הרלוונטי.

תביעת IMS חוזרת כעת לבית המשפט הגרמני שיכריע במקרה על פי הקווים המנחים של בית הדין האירופי.

לחץ כאן לקישור לפסק הדין.

בפסיקות שניתנו ב-12 בפברואר בתיק Koninklijke KPN Nederland NV v Benelux-Merkenbureau (הסימן ‘Postkantoor´) ובתיק Campina Melkunie BV v Benelux-Merkenbureau (הסימן ‘Biomild´), בית הדין האירופאי הבהיר מתי סימן המורכב משילוב של שתי מילים, שכל אחת מהן, בפני עצמה, היא מתארת, הופך לייחודי דיו לצורך קבלתו כסימן מסחרי.

בפסיקתו בנוגע לכשירותן של המילים ‘Biomild´ ו- ‘Postkantoor´(´משרד הדואר´ בהולנדית), הסביר בית הדין ששילוב שכזה לא עשוי לחמוק מלהיחשב כ”מתאר” ולזכות בהגנה רק אם הוא יוצר בקרב הלקוחות “רושם גדול בהרבה מאשר שילוב המילים כשלעצמו”.

כמו כן, קבע בית הדין כי ניתן יהיה לזכות בהגנה על צירוף מילים, כאשר צירוף זה, גם אם הינו מתאר במהותו, הפך לחלק מהשפה המדוברת ורכש לעצמו משמעות משלו הנפרדת מהמילים המרכיבות אותו. יחד עם זאת, גם במקרה כזה תינתן הגנה רק אם השימוש במושג בשפה הוא נבדל מהשימוש ה”רגיל”. במידה ואותו צירוף מילים או אותה מילה הפך, כשלעצמו, למתאר את המוצרים הנידונים, לא תינתן הגנה.

בשנת 2001, בתיק baby-dry, נקבע ששילוב מילים עם עיוות המבנה או התחביר הרגילים שלהם יכול להירשם כסימן מסחרי.

בתיק Doublemint (2003) קבע בית הדין כי רישום חייב להדחות אם לפחות אחת המשמעויות של השילוב יכולה לתאר מוצרים או שירותים הנוגעים לעניין או שמתחרים יכולים לתאר באמצעותו את מוצריהם הדומים.

חשוב לדעת שפסיקותיו של בית דין האירופי לצדק אינן סופיות, אך הן מהוות קווים מנחים עבור בתי המשפט ההולנדים שאמורים לפסוק כעת האם הסימנים כשירים כסימני מסחר או לא.

לקריאת פסק הדין בעניין Postkantoor, לחץ כאן.

לקריאת פסק הדין בעניין Biomild, לחץ כאן.

מטרתו של משרד סימני המסחר והמדגמים האירופאי (OHIM) הינה להפוך החלטה מוקדמת יותר אשר התקבלה על ידי הערכאה הראשונה באירופה, להעניק ליצרנית המסטיקים Wringley סימן מסחר אירופי על השם Doublemint.

טענתו של ה- OHIM כי השם Doublemint הינו שם מתאר, אף על פי שיכולות להיות לו מספר משמעויות. “די בכך שהשם עשוי להצטייר כשם המתאר בפני הלקוח תכונות מסוימות של המוצר”, טוען ה- OHIM.

לפי ההלכה כיום, צפויה חברת Wringley לנצח. בינתיים, ממתינים השחקנים בשוק הקניין הרוחני באירופה לתוצאה.