קניין רוחני | מילון מונחים
1/3/2010
פטנטים | פטנט
| דיני זכויות יוצרים | דיני פטנטים | דיני סימני מסחר | דיני סימני המסחר | דיני מחשבים |חוק הפטנטים | אמנת פריס | אמנת פריז | חוק זכות יוצרים | פקודת זכות יוצרים | רשם זכויות יוצרים | אמנת ברן | טריפס | TRIPS | חוק הפטנטים | Patent Cooperation Treaty | PCT פקודת הפטנטים והמדגמים | פקודת סימני המסחר | אמנת מדריד | פרוטוקול מדריד | מוניטין | שם טוב | גזל מוניטין | דילול מוניטין | גניבת עין | גזל סוד מסחרי | הסכם סודיות | חוק עוולות מסחריות | הגנת הפרטיות | חוק הגנת הפרטיות | חוק הספאם | חוק דואר זבל | זירוז בחינה | פטנטים ירוקים
סימני מסחר | סימן מסחר
| תיקון 40 חוק בזק | מיזם | יזמות | הסכם יזמים | הסכם מייסדים | משפט בינ"ל | מכס | יבוא | מוצרים מחו"ל | יצוא | פקודת המכס | רשם הפטנטים | רשם המדגמים | רשם סימני המסחר | רשות הפטנטים | רשם זכויות יוצרים | ייעוץ משפטי | יזמים | יוצרים | מבצעים | משוררים | משדרים | אמנים | זמרים | מפיקים | קניין רוחני עורך דין | זכויות יוצרים עורך דין | סימן רשום עורך דין | פטנטים עורך דין | מדגם רשום עורך דין | קניין רוחני עו"ד | זכויות יוצרים עו"ד | סימן רשום עו"ד | פטנטים עו"ד | מדגם רשום עו"ד | זכויות מבצעים ומשדרים |
מדגם מדגמים
| משרד המשפטים |מהו סימן מסחר? | כיצד רוכשים סימן מסחר? | כיצד רושמים סימן מסחר | מהו תוקף הרישום של סימן מסחר? | איזה זכויות ניתנות לבעל סימן מסחר? | מתי ייחשב סימן הדומה לסימן מסחר עד כדי הטעיה? | כיצד קובעים אם הדמיון בין סימן | כיצד קובעים אם יש דימיון בין סימנים | האם ההגנה על סימן מוגבלת | האם קיימת הגנה לסימן מסחר לא רשום | סימן מפורסם | סימן מוכר היטב | האם ההגנה חלה בכל העולם |
סימן רשום
| ביטול אגרת פרסום | החוק לתיקון פקודת סימני המסחר | שמות מתחם | דומיין | עורכי דין קניין רוחני | סימן בין לאומי | סימן בינלאומי | כמה עולה רישום סימן מסחר | אגרה | אגרת הגשה | אגרת פרסום | אגרת פירסום | ביטול אגרת פירסום | פרטת סחורות | פרטת שירותים | פרטת סחורות ושירותים | פרטת שרותים | פרטת סחורות ושרותים
סימן מסחר | סין | יפן | סין קשורה ל-70% מהפרות סימני מסחר של חברות יפניות
9/4/2009
מחקר יפני שבחן את הפרות סימני המסחר של חברות יפניות בשנים 2006-2007 גילה כי גופים וחברות סיניות אחראיים לכ-70% מהפרות סימני המסחר (2006- 71.0%, 2007-69.4%).
המחקר כיסה 8,000 חברות יפניות בעלות סימני מסחר וקיבל פרטים מ3,500 חברות.
סימני מסחר | ארה"ב | מסחור | מחזור של למעלה מרבע מיליון דולר ממסחור הלוגו של האוניברסיטת פרינסטון
4/4/2009
מהודעה של בכיר באוני´ פרינסטון מסוף חודש מרץ 2009 ניתן ללמוד שהאוני´ בהחלט יודעת להשתמש בלוגו שלה כמקור רווח משמעותי.
בשנת 2008 הכניסה האוני´ למעלה מ-266,000 $ מ- 122 הרישיונות אשר אפשרו ליצרנים להשתמש בסמל האוני´, אפילו שם האוני´ רשום מאז 1991 כסימן מסחר בארה”ב.
האוני´ אינה מקלה על היצרנים ומפקחת באופן הדוק על השימוש בשם האוני´ ובלוגו שלה.
עלות רישיון השימוש הוא 125 $ לשנה וכן 8 % ממחיר מכירת כל מוצר.
אוני´ הארוורד מדווחת כי מאז שנת 1985 הרוויחה כ-1.5 מיליון דולר ממסחור השם והלוגו.
סימני מסחר | ארה"ב | בית המשפט לערעורים בארה"ב מרחיב הגנת סימן המסחר ומצמצם את יכולת החיפוש של הצרכנים
4/4/2009
בהחלטה שעלולה לעלות לגוגל ביוקר הרחיב בית המשפט לערעורים (For the Second Circuit) את הגנת סימן המסחר וצמצם בכך את יכולת החיפוש של הצרכנים בהופכו החלטה מבית המשפט המחוזי – נקבע שבעל סימן מסחר יכול לתבוע את גוגל בגין מכירת סימן המסחר כמילת מפתח בחיפוש.
בית המשפט Court of Appeals for the Second Circuit קבע בהחלטה מאתמול (3-4-09) בתיק Rescuecom Coop v. Google Inc שמכירת מילת מפתח שהיא סימן מסחר בתוכנית ADWORDS מהווה הפרת סימן המסחר. בכך הפך בית המשפט לערעורים את החלטת בית המשפט המחוזי באותו עניין מ-2006.
על אף שנקבע ש- Paid placement נחשב לשימוש בסימן, ההחלטה אינה מציינת בפירוש שרכישת מילת החיפוש מהווה אוטומטית הפרה של סימן המסחר וככל הנראה התובע יצטרך להוכיח שהצרכנים אכן יכולים להתבלבל.
עניין הפרסום באינטרנט באמצעות מילות חיפוש הוא תחום יחסית חדש בפסיקה ואמנם אנו עדים לתנועת מטוטלת בהחלטות מסוג זה, אך אין ספק שלהחלטה ספציפית זו תהיה השלכה כלכלית משמעותית על חברת גוגל.
בהחלטה זו “יישר קו” ה-Second Circuit עם שאר ה-Federal Circuits וכעת נראה אם יגיע תיק מסוג זה לפתחו את בית המשפט העליון בארה”ב, ואם כן, מה תהיה החלטתו.
סימן מסחר | אירופה | המדינות החברות באיחוד האירופי החליטו להוזיל את עלויות רישום סימן מסחר אירופאי CTM
20/3/2009
OHIM המשרד המנהל את רישום סימני המסחר האירופיים (Community TradeMark – CTM) הודיע באופן רשמי ב-5 במרץ שחבילת ההוזלות אושרה ע”י המדינות החברות באיחוד האירופי.
מדובר בחדשות טובות מאוד עבור אלו המבקשים לרשום סימן מסחר או סימני מסחר באיחוד האירופי.
עלות רישום סימן מסחרי באיחוד האירופי היא משמעותית וחבילת ההוזלות המדוברת תוריד את מחיר רכיב האגרות ב-40% (!). כעת, במקום שיהיה צורך לשלם פעמיים בהליך רישום הסימן – גם בעת הגשת הבקשה וגם בעת רישום הסימן המסחרי, יהיה תשלום אחד בעת הגשת הבקשה (אגרת ההגשה תהיה רק בקצת גבוהה יותר מאשר כיום).
מאחורי ההצעה להוריד את עלות האגרות הייתה המחשבה על שוק ה-SME העסקים הקטנים והבינוניים.
עדיין לא נמסר תאריך כניסת האגרות החדשות לתוקף שכן יש לאשרר את התקנות ולפרסמן ביומן הרשמי.
קרא עוד
סימני מסחר | אירופה | הדיון האירופאי בשאלת כותרת הסיווג כרשימת הטובין והשירותים
18/12/2008
קביעת היקף הטובין והשירותים בעת רישום סימני מסחר באיחוד האירופאי יכולה להיות מאתגרת בשל גישות סותרות אשר ננקטות על ידי משרדי הקניין הרוחני באיחוד האירופי. באיחוד כעת חברות 27 מדינות, אשר ל-24 מתוכן יש פקודות סימני מסחר לאומית.
קביעת היקף הטובין והשירותים בעת הרישום הופך לבעייתי ביותר כאשר הרישום מכיל את כותרת הסיווג (בשונה מפירוט מלא של הטובין והשירותים) ממערכת הסיווגים הבינלאומית (IC) אשר מנוהלת על ידי ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי (WIPO). מס´ מדינות כמו צרפת, גרמניה, בנלוקס ובריטניה קוראות את פירוט הטובין והשירותים שמכילות סיווגים בצורה שבה הן מכסות רק טובין ושירותים רשומים המפורטים מפורשות בפרטה. גישה זו ידועה בכינויה ה”תופס רק מה שכתוב”. גישה מנוגדת לזו, המכונה לעיתים “הכותרת אומרת הכול”, ננקטת על ידי המשרד להרמוניזציה בשוק המשותף (OHIM) ועל ידי משרדי הקניין הרוחני בפינלנד, איטליה ושבדיה. לפי גישה זו, פירוט הטובין והשירותים שמוכלים בכותרת הסיווג מפורש בצורה הבאה: “כל הטובין אשר מסווגים בסיווג האמור”.
אך האם זה באמת משנה? ראשית, השימוש בכותרות הסיווגים ברישומים באיחוד האירופי הוא שכיח, לאור היעדרה של דרישה לשימוש או כוונה לשימוש כבסיס לרישום. שנית, קיומן של הגישות הסותרות בחוקים האירופים מוביל לחוסר וודאות בשאלה מה בדיוק מכסה רישום סיווג כאמור, כך לדוגמא, עניין זה עשוי להוביל לרישומם של שני סימנים אירופים זהים במדינות שונות בתוך האיחוד, למשל בגרמניה ואיטליה, אשר יפורשו כסימנים אשר מכסים היקפים שונים של טובין.
עניין זה לא נובע מויכוח מתוחכם בין שני עורכי דין על טענות מנוגדות, אלא מהגישות הסותרות של משרדים באיחוד אשר פועלים, כנדרש לפי הדירקטיבה האירופאית, לפי אותם חוקים והסדרים. אם גישה אחת היא נכונה עבור בנלוקס, היא אמורה להיות נכונה גם עבור שבדיה וכדומה.
בין בריטניה והמשרד להרמוניזציה בשוק המשותף אין הסכמה בשנים האחרונות ולא נראה כי תהיה בעתיד, לפחות לא עד שבית המשפט האירופאי לצדק (ECJ) יחליט ללכת בדרך זו או אחרת, והחלטה שכזו אינה בקנה.
סימן מסחר | ברגר קינג שלחה מכתב התראה בגין הפרת סימן מסחר באמצעות … טוויטר
18/12/2008
ברגר קינג שלחה למשתמש אנונימי מכתבון אזהרה באמצעות טוויטר משום שהשתמש בכינוי, השנוי במחלוקת יש לומר, Whopper Virgins.
* יש לציין שברגר קינג לא השיבה לשאלות בעניין זה ולכן אין אפשרות להיות בטוחים כי היא באמת זו ששלחה את ההודעה, יתכן שמדובר בתעלול ותו לא
סימני מסחר | סימן מסחר של רשויות ציבוריות בקנדה – הרשות הציבורית חייבת להיות קנדית
5/8/2008
פסיקה של בית המשפט העליון של קנדה שניתן בחודש שעבר (יוני 2007) חיזקה פסיקה של ערכאות נמוכות יותר ונקבע כי על מנת לרשום סימן מסחר בסטאטוס של סימן השייך לרשות ציבורית על הרשות הציבורית להיות רשות ציבורית בקנדה בלבד.
כך נסתם הגולל על תביעתה של רשות הדואר האמריקאית (United States Postal Service) בנוגע ל-13 סימני מסחר שהוגשו לרשם סימני המסחר בקנדה כסימנים של רשות ממשלתית.
פס”ד בעניין Canada Post Corporation v. United States Postal Service שניתן ב-28 ביוני 2007 ע”י SUPREME COURT OF CANADA.
סימני מסחר | פרוטוקול מדריד | הודו לא הצטרפה לפרוטוקול מדריד
13/3/2008
בתקופה האחרונה הופץ בין משרדי עורכי דין ועורכי פטנטים העוסקים בסימני מסחר כי הודו אישררה והצטרפה לפרוטוקול מדריד, אולם אין זה המצב. ממשלת הודו נכון להיום טרם אישררה את הפרוטוקול ולא ניתן בשלב זה להגיש בקשות בין לאומיות באמצעות פרוטוקול מדריד בהודו.
סימני מסחר | בקשות גנריות | בית משפט ברוד-איילנד בארה"ב פסק כי המילה "Memory" הינה גנרית ביחס למשחקי התאמת קלפים
22/8/2007
בית המשפט הפדרלי המחוזי ברוג-איילנד פסק, תוך שהוא דוחה בקשה לצו מניעה זמני, כי המילה “Memory” הינה גנרית ביחס למשחקי קלפים.
התביעה הוגשה ע”י חברת Hasbro, Inc. נגד חברת MGA Entertainment, Inc. לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את סימן המסחר “Memory” המתייחס לשורה של משחקי התאמת קלפים.
הנתבעת הוכיחה, על אף שהסימן של התובעת נרשם ב-1967, כי ספרים, מילונים ומשחקים התייחסו למשחק קלפים גנרי הנקרא באותו השם כבר בשנת 1946. לתובעת לא הועילו סקרי שוק שהציגה על כך שהצרכנים מזהים אותם כמקור הסחורות.
ארצות הברית
סימני מסחר | שיהוי והשתק | ארה"ב | TTAB ביטל בקשה למחיקת סימן מסחרי לאור שיהוי וטענת השתק
22/8/2007
TTAB ביטל בקשה למחיקת הסימן ABS-CBN בעבור שירותי כרטיסי טלפון ושירותי שידור טלוויזיה. בקשת המחיקה הוגשה ע”י Christian Broadcasting Network, Inc. המוכרת מאוד בארה”ב בגין שידורים דתיים תחת המותג CBN.
TTAB הגיע להחלטה שהסימן CBN הוא סימן מפורסם בנוגע לשידורי הטלוויזיה, וקבע כי אכן יכולה להתקיים הטעייה ע”י הסימן שביטולו מבוקש. אך גם הוחלט כי לא הוכח קיומה של משפחת סימני מסחר תחת CBN וכן כי לא קיימת סכנה להטעיית הציבור בנוגע לשירותי הטלפון.
אולם, הסימן לא נמחק שכן הוחלט כי מבקשת המחיקה השתהתה על אף שהייתה צריכה לדעת על הסימן החל מיום אישורו בשנת 2000 ובכל מקרה הוכח לדעת TTAB כי מבקשת המחיקה ידעה בפועל על קיומו של הסימן שכן שידורי החברה נעשו ברשת של מבקשת המחיקה והיה קשר חוזי בין בעלת הסימן לבין חברת בת של המבקשת והמבקשת לא עשתה דבר כדי למנוע את השידור תחת הסימן שאת מחיקתו היא מבקשת.
טענת המבקשת כי לא הוכח שיגרם נזק בעקבות מחיקת הסימן, נדחתה על הסף.
עוד נקבע שבלבול בין הסימנים הוא אמנם אפשרי, אך לא בלתי נמנע ולא הוכח כל בלבול בפועל במהלך 13 השנים שבהם הסימנים התקיימו במקביל.
The Trademark Trial and Appeal Board (or “TTAB”) is a body within the United States Patent and Trademark Office (USPTO)
ארצות הברית
סימני מסחר | TTAB מצא כי שירותי בנקאות קשורים לשירותי תיווך
22/8/2007
TTAB אישר את החלטת בוחן סימני המסחר שלא לאשר את בקשת הסימן 1st USA בעבור שירותי תיווך לאור קיומו של סימן דומה בעבר בשירותי בנקאות.
הוחלט כי הרחבת עסקיו של בנק יכולה בהחלט להיות לתחום שירותי התיווך (בארה”ב בתחומים קשורים זה לזה יותר מאשר בארץ). על מנת להצדיק טענה זו הסתמך TTAB על סימני מסחר של גופים שלישיים אשר עוסקים בשני התחומים גם יחד.
טענת המבקשת כי לא סביר שהבנק יעבור לתחום התיווך נדחתה, בין היתר כי מדובר בהליך Ex parte שבו רק צד אחד עומד מול TTAB ובהסתמך על סימני המסחר של גופים שלישיים.
גם טענת המבקשת כי גם צרכנים הרוכשים נכסי נדל”ן וגם צרכני בנקים עושים זאת בזהירות ובדקדקנות ועל כן לא יתבלבלו בין שני הגופים נדחתה נדחתה ולטענת TTAB כל הציבור משתמש בבנקים, כרטיסי אשראי ורוכש נדל”ן ולכן לא ניתן להתייחס לציבור זה כציבור שרמת הזהירות שלו גבוהה יותר או כציבור מתוחכם מהממוצע.
The Trademark Trial and Appeal Board (or “TTAB”) is a body within the United States Patent and Trademark Office (USPTO)
סימני מסחר | TTAB פסק לטובת חברת Virgin של ריצרד ברנסון
22/8/2007
TTAB אישר את החלטת בוחן סימני המסחר שלא לאשר את בקשות הסימנים VIRGIN VEHICLES, VIRGIN SALE, VIRGIN PURCHASE לאור קיום סימני מסחר Virgin.
בהחלטה נפסק כי הסימן Virgin של ריצרד ברנסון הוא סימן מפורסם. לחברה בין היתר 18 סימני מסחר רשומים בארה”ב בעבור מגוון רחב מאוד של טובין.
הוחלט כי הסימן, לאור היותו מפורסם, ראוי להגנה רחבה יותר מאשר היקף 18 הסימנים הרשומים.
סימני מסחר | פורסמה טבלה המרכזת את השינויים בהליכי TTAB
22/8/2007
בהמשך להודעתנו בנושא כאן, להלן הקישור לטבלה (קובץ PDF).
The Trademark Trial and Appeal Board (or “TTAB”) is a body within the United States Patent and Trademark Office (USPTO).
סימני מסחר | סטארבקס תפתח סניף במוסקבה לאחר שנסתיים סכסוך סימני המסחר
22/8/2007
אור סיומו של הסכסוך המשפטי בנוגע לסימן המסחר של סטאבקס, הודיעה החברה כי תפתח סניף במוסקבה בחודשים הקרובים.
בשנת 1997 נרשם סימנה המסחרי של סטארבקס ברוסיה, אולם בשנת 2002 תבעה חברה מקומית בשם ” Press ” את הזכויות בשם לאור כך שסטארבקס לא השתמשה בשם במהלך 3 השנים שקדמו לכך. רשות הפטנטים הרוסית אישרה את הבקשה והעבירה את הזכויות לחברה המקומית.
לאחר מכן, העבירה ” Press ” את הזכויות לחברה מקומית אחרת בשם “OOO Starbucks” חברה שבשליטת עו”ד מקומי בשם זויקוב הידוע ככזה האוגר סימני מסחר למטרת מכירתם. עו”ד זויקוב הציע לסטארבקס לרכוש את הסימן תמורת סכום צנוע של 600,000$.
סטארבקס לא התרשמה והחל דיון משפטי בפני רשות הפטנטים. בשנת 2005 זכתה הסטארבקס בזכויות על סימנים דומים שהוגשו ברוסיה.
רק בשנה שעברה העניין הסתיים, ככל הנראה בפשרה, והזכויות הועברו חזרה לסטארבקס.
סימני מסחר | יש סכנה בשימוש בסימן אחד ע"י יותר מחברה אחת
7/8/2007
עניינו של מקרה זה בשתי חברות אשר התפצלו מחברה אחת בשנת 1959 והסדירו ביניהן את היחסים ע”י חוזה מסודר, החברה האחת Edward Chapman Limited עסקה בבגדי גברים ואילו השנייה Edward Chapman Ladies´ Shop Limited בבגדי נשים.
במשך 23 שנים, משנת 1959 ועד שנת 1982, הכל התנהל בהתאם להסכמים – שתי החברות פעלו תחת אותו שם אך בשווקים שונים. בשנת 1982 החליטה חברת Edward Chapman Limited להקים חנות אשר תמכור גם בגדי נשים. בחנות זו בחרו להשתמש בסימן החדש CHAPY’S. חברת Edward Chapman Ladies´ Shop Limited לא הייתה מרוצה מכך ואף פנתה לחברתה אולם החליטה שלא לנקוט צעדים משפטיים שכן לא נעשה שימוש בסימן המשותף.
במשך 21 שנים נוספות הכל התנהל על מי מנוחות עד שבשנת 2003 החליטה חברת Edward Chapman Limited להיפטר מהסימן CHAPY’S ולהקים חנות המוכרת בגדי גברים ונשים תחת הסימן המשותף.
בית המשפט אישר את פסיקת הערכאה התחתונה וקבע כי הפעילות החדשה מנוגדת לרוח ההסכמים בין הצדדים ואסר על חברת Edward Chapman Limited מלהשתמש בסימני המסחר Eduard Chapman, Chapmen´s וסימנים דומים. עוד נקבע כי מאחר והשתמשו בסימנים בצורה משותפת אף אחד מהצדדים לא יוכל למנוע מן הצד השני מלהשתמש בכתר המעטר את השם ובמשפט “Established 1980″.
סימני מסחר | בית המשפט במדינת ג´ורג´יה (ארה"ב) מצא כי כלים להסתרת כסף מפירים את סימני המסחר של פפסי, דוריטוס וצ´יטוס
5/8/2007
בית המשפט במדינת ג´ורג´יה (ארה”ב) פסק לטובת החברות המייצרות את פפסי, דוריטוס וצ´יטוס והעניק להן צו מניעה קבוע נגד חברת Sahni Enterprises, Inc המייצרת כלים להסתרת כסף וחפצים יקרים במקרר ובמזווה.
בהחלטה נקבע המובן מאליו שהמוצרים המפרים עלולים להטעות את ציבור הקונים בנוגע למקור הטובין, אך גם נקבע שייצור המתקנים נעשה ע”י שימוש במוצרים מקוריים לאחר שימוש ושינויים אלו עלולים לפצוע לקוחות ולהכתים את שמן הטוב של היצרניות המקוריות.
PepsiCo, Inc. v. # 1 Wholesale, LLC, 2007 WL 2142294, No. 07-367 (N.D. Ga.).
ארצות הברית
סימני מסחר | פורסמו כללים חדשים הנוגעים ל-TTAB
5/8/2007
ה- Trademark Trial and Appeal Board היא ערכאת הערעור על החלטות סימני המסחר של ה-United States Patent and Trademark Office (USPTO).
להלן תקציר השינויים והתיקונים כפי שפורסמו ע”י ה-USPTO:
The United States Patent and Trademark Office (Office) is amending the Trademark Rules of Practice (trademark rules) to require plaintiffs in Trademark Trial and Appeal Board (Board) inter partes proceedings to serve on defendants their complaints or claims; to utilize in Board inter partes proceedings a modified form of the disclosure practices ~included in the Federal Rules of Civil Procedure; and to delete the option of making submissions to the Board in CD-ROM form. In addition, certain amendments are being made to clarify rules, conform the rules to current practice, and correct typographical errors or deviations from standard terminology.
סימני מסחר | אנג´לינה ג´ולי חזרה מדרישתה (וקצת על בריטני ספירס)
5/8/2007
כידוע לכל מי שעוקב אחר חייהם של העשירים והמפורסמים, הגב´ ג´ולי בחרה להעניק לילדתה את השם הייחודי שיילו ( SHILOH ).
הגב´ סימיין סלימפור, יהודייה ובעלת אזרחות ישראלית, בחרה לקרוא לבושם חדש באותו השם בדיוק.
הגב´ ג´ולי ביקשה למנוע מהגב´ סימיין סלימפור מלקרוא לבושם חדש באותו השם.
הגב´סלימפור טענה שהגיעה לשם עוד לפני שפורסם שמה של הפעוטה וכי משמעות השם בעברית היא “המתנה שלו”.
לאור טענה זו משכה הגב´ ג´ולי את תביעתה.
בנימה אישית, כל העניין נראה תמוה למדי. מדוע מלכתחילה חשבה הגב´ ג´ולי שיש לה זכויות בשם? שהרי שמות כשלעצמם אינם יוצרים זכויות קניין רוחני. בארה”ב קיימים סימני מסחר רשומים באיות זהה החל משנת 1942 בסיווגים שונים. ושתי התוצאות הראשונות בגוגל הן דווקא פארק לאומי (http://www.nps.gov/shil/) וערך ויקיפדיה (http://en.wikipedia.org/wiki/Battle_of_Shiloh).
בריטני ספירס לעומת זאת, הגישה בקשה לסימן מסחרי בארה”ב על שם התינוק שלה Sean Preston, על פי הבקשה נראה שבריטני מתכוונת למכור תחת שם זה מוצרי הלבשה רבים ובין היתר “panties, thongs, G-strings, garters and garter belts”…
ארצות הברית
סימני מסחר | התנגדות מפתיעה מצד רשם סימני המסחר בבריטניה
17/7/2007
אזרח בריטי הגיש בקשה לסימן מסחרי “THERE AIN’T NO F IN JUSTICE”, פרטת הסחורות כללה בין היתר “Tee shirts, sweat shirts, baseball caps”. רשם סימני המסחר הבריטי בחן את הבקשה וסירב את הרישום לפרטת סחורות זו מסיבות מפתיעות.
הצצה ראשונה בסימן המבוקש יכולה בהחלט להוביל למסקנה שאדם מן היישב עלול לקרוא את המשפט באופן הבא: “There ain´t no f—ing justice”… ועל כן היה צפוי שהתנגדות הרשם הבריטי תעשה מטעמים של מוסר (בהתאם לחוק הבריטי “immoral mark”), אך הרשם הבריטי הפתיע ונמנע מלהיכנס לאזור והשנוי במחלוקת של המוסר.
הרשם הבריטי התנגד לרישום, אך עשה זאת על בסיס היעדר ייחודיות ועל בסיס כך שהסימן לא יתפס כסימן המעיד על מקור הטובין. על פי R A Jones hearing officer אדם שיראה את הסימן על ביגוד יחשוב שמדובר בהצהרה פומבית של הלובש ולא כסימן המזהה את מקור הביגוד. בנוסף, הרשם ציין כי הצירוף “F IN” אינו חדש.
הרשם הבריטי ציין כי לאור האמור הסימן אינו כשיר לרישום בפרטת הסחורות האמורה מאחר ויש צורך ב”חינוך” הציבור להכיר שמדובר בסימן מזהה ולא בהצהרה כלשהי.
לבסוף הסימן נרשם לפרטת הסחורות ” Clothing, footwear and headgear; but not including tee shirts, sweat shirts and baseball caps.”, “” Advertising; business management; business administration; office functions. ו-” Insurance; financial affairs; monetary affairs; real estate affairs.”
סימני מסחר | כינוי המקור "Jaffa" בבעלות המועצה לייצור פרחים ושיווקם לא יימחק מפנקס כינויי המקור
16/7/2007
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כועדת ערר על החלטת רשות הפטנטים (בהתאם לחוק כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים) דן בערעורה של המועצה לייצור פרחים ושיווקם בנוגע להחלטה רשם סימני המסחר בה דחה הוא את בקשת העוררת להארכת תוקף כינוי המקור הכולל את רשומות המילים “יפו”, “יפא”, “יפאס”, “Jaffa”, “Jaffas”, והורה על מחיקתו מפנקס כינויי המקור הישראלי.
כינוי המקור האמורים הוענקו ונרשמו לראשונה בפנקס כינויי המקור הישראלי ביום 5.11.68. ביום 16.3.70 נרשם כינוי המקור בפנקס כינויי המקור הבינלאומי, המנוהל בהתאם להסדר ליסבון. רישום כינוי המקור הוארך פעמיים, וביום 24.10.02 הגישה המועצה בקשה לחידוש כינוי המקור לתקופה נוספת של 10 שנים החל ממועד פקיעת תוקף רישומו.
לפי סעיף 22 לחוק כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, משנרשם כינוי המקור, כל שימוש שלא כדין בו מהווה הפרת הזכות בו, “אפילו צוין המקור האמיתי של הסחורה על יד כינוי המקור, ואף אם הכינוי מופיע בצורה מתורגמת או מלווה בביטויים כגון ´מין´, ´טיפוס´, ´סוג´, ´חיקוי´ או ביטויים דומים”.
מבין חמשת השמות בהם נרשם כינוי המקור, השם בעל המוניטין הרב ביותר בישראל, כמו גם ברחבי העולם, הוא “Jaffa”. המדובר בכינוי המקור הישראלי הראשון והיחיד, וכפי שציין הרשם בהחלטתו שם זה “הפך ברבות השנים לנכס צאן ברזל ולסמל מרכזי ויוקרתי של הייצוא הישראלי בכלל וייצוא פרי ההדר, בפרט” (סעיף 8 להחלטת הרשם).
בעקבות פרסום דבר הבקשה להארכת תוקף הרישום, הגיש עו”ד טל בנד לרשם חומר שנטען כי יש בו כדי להראות, בין השאר, כי כינוי המקור חדל מלשמש ככינוי מקור כהגדרתו. הטיעון המרכזי שהועלה נגד הארכת הרישום, היה כי השם “Jaffa” אינו משמש עוד ככינוי מקור. הטיעון הסתמך על כך שהמועצה התירה לשווק פרי הדר שגדל בדרום אפריקה תחת שם זה.
בפסק דינה של כב´ השופטת שידלובסקי-אור היא מונה מספר טיעונים שעיקרם שלמועצה יש זכות לגבי מותג בשם “Jaffa”. על כן אין לשלול ת הזכות מכח דיני כינוי מקור בשל שימוש כחוק בשם הזהה לכינוי המקור לפי דיני סימני המסחר בארצות בהן אין תחולה לדיני כינוי המקור. כב´ השופטת ציינה כי כל הוראה בדין המחייבת תוצאה שכזו וכי תוצאה כזו תהווה פגיעת קשה בזכות הקניין של בעל כינוי המקור.
הערעור התקבל ומשך תוקפו של הכינוי יוארך לתקופה נוספת.
סימני מסחר | סין | פסיקות בנושא סימני מסחר בסין
14/7/2007
בכנס השנתי של INTA שנערך השנה בשיקגו נפגשתי עם מספר עורכי דין סינים לשיחה בנוגע לסימני מסחר בסין ובייחוד בנוגע ליכולת לאכוף את הזכויות הנובעות מסימני המסחר בסין.
סין מציגה בתקופה האחרונה שיפור עקבי, ריאליסטי ומרשים ביחסה לקניין רוחני, ובכלל זה גם לסימני מסחר. השיפור נובע בין היתר, או בייחוד, לאור הלחץ מצד מדינות ה-WTO והצורך לעמוד בדרישות ה-WTO. סיבה נוספת היא ההטמעה של חשיבות הקניין הרוחני ע”י המדינה והניסיונות לחינוך השוק.
כיום ניתן לאכוף זכויות קניין רוחני ובכללן זכויות סימני מסחר גם באמצעים אדמיניסטרטיביים וגם באמצעות מערכת בתי המשפט המקומיים. בנוסף, ניתנה הודעה כי בקרוב תוחמר החקיקה ויוצגו למערכת עוד כלים למלחמה בזיופים ובהפרות.
שלוש פסיקות של בתי המשפט הסיניים ממחישות את האמור:
1. STARBUCKS V. XINGBAKE (סימן מסחר מוכר היטב)
פסיקה מתחילת השנה (ינואר 2007) לאור תביעה של ענקית בתי הקפה סטארבקס נגד בית קפה סיני אשר השתמש בלוגו דומה מאוד לזה של הענקית. בנוסף, משמעות המילה “Xing” אשר מבטאים אותה “Shing” היא כוכב ואת המילה “Bake” הוגים בסינית דומה למילה ל-”Buck”.
בפסיקה זו התקבלה טענת סטארבקס כי הסימן שלה הינו סימן מסחר מוכר היטב וכי מדובר בהפרת זכויותיה של הענקית.
בית הקפה הסיני שילם כ-62,000$ פיצויים וחויב לפרסם הודעת התנצלות בעיתונות המקומית.
2. Pepsi V. Zhejiang Blue Wild Wine (היתוש נגד הפיל)
פסיקה שניתנה לאחרונה (יוני 2007) וזכתה לכינוי “היתוש נגד הפיל” (על משקל דוד וגוליית).
הפסיקה ניתנה לאור תביעה של חברה סינית קטנה המייצרת בירות נגד ענקית המשקאות האמריקאית פפסי.
התביעה סבה סביב השימוש של פפסי במונח “Blue Storm” במסע פרסום שלה. החברה הסינית היא הבעלים של סימן מסחר זהה.
על אף שפפסי זכתה בתביעה בבית המשפט בו הוגשה התביעה לראשונה, החברה הסינית לא התייאשה וערערה על ההחלטה. הערעור התקבל ופפסי חויבה לשלם לחברה הסינית 392,700$ !
3. LACOSTE
פסיקה שניתנה לאחרונה (יוני 2007) לאור תביעה של החברה הצרפתית Lacoste נגד שלוש חברות סיניות אשר השתמשו בסימן המסחרי של החברה (התנין הירוק).
אחת החברות אף ניסתה לרשום סימן מסחר בסין הכולל את התנין של לקוסט ואותיות סיניות.
החברות חויבו בתשלום של 98,700$ ללקוסט וכל הסחורה המזויפת הושמדה.
סימני מסחר | AIPLA נגד הגדרת הצהרות שגויות בנוגע לרשימת הטובין והשירותים כ-"Fraud" ע"י TTAB
1/7/2007
מועצת המנהלים של AIPLA (American Intellectual Property Law Association) הגיעה למספר החלטות בישיבתה האחרונה בבוסטון בנוגע לסטנדרטים הקובעים מהי תרמית בענייני סימני מסחר בארה”ב.
הרקע להחלטות נעוץ במספר החלטות של ה-TTAB (Trial and Appeal Board), כך לדוגמא בהחלטת TTAB בעניין Medinol Ltd. v. Neuro Vasx, Inc., 67 USPQ2d 1205, 1209-10 (TTAB 2003) נקבע כי הגשת הצהרה בנוגע לשימוש בפועל של הסימן על מנת לזהות סטנטים באמצעות הסימן המבוקש, למרות שלמעשה כבר לא נעשה שימוש שכזה בעת הגשת ההצהרה היא תרמית.
ההחלטות שהתקבלו מבקשות להוביל לריכוך ההגדרה הנוקשה של ה- TTAB. AIPLA אינה רואה בשגיאות ברשימת הטובין והשירותים שנעשו בטעות כנה כניסיון תרמית שכן חסרה הכוונה לרמות. כמו כן, AIPLA תומכת במתן אפשרות להגיש הצהרות מתוקנות במקרים שכאלה.
בנימה אישית אציין כי באופן עקרוני מקובל עלי הצורך למנוע הצהרות שגויות ולשמור על טוהר הפנקס, אולם השימוש במונח “fraud” כדי לתאר שגיאות בהצהרה היא, לדעתי, שימוש לא נכון ומחמיר מדי במילה.