פטנט | חיפוש פטנטים – סוגים, מתודולוגיות חיפוש ו-חפש זאת בעצמך
30/4/2010
תוכן עניינים
פטנט | שאלות נפוצות בנוגע לפטנטים
28/4/2010
בעמוד זה ננסה להשיב על רוב השאלות הנפוצות הנשאלות בנוגע לפטנטים, כמובן שאם יש לכם שאלות נוספות אל תהססו ליצור עימנו קשר.
רשימת השאלות וקישור לתשובות:
האם אפשר להאריך את תוקפו של פטנט?
מהם המבחנים המשפטיים שעל בקשת פטנט לעבור על מנת להפוך לפטנט רשום?
מה גורם להמצאה להחשב פטנטבילית?
כיצד אדע אם ההמצאה שלי חדשנית ואם יש בה התקדמות המצאתית?
יש לי פטנט רשום, האם זה אומר שאני יכול לבנות או לייצר את המוצרים מבוססי הפטנט באופן חופשי?
פרסמתי את ההמצאה שלי לפני שהגשתי בקשה לפטנט, האם פגעתי בסיכוי קבלת הפטנט?
האם מתחרה יכול לעשות שינויים קטנים בהמצאה שלי מבלי שיחשב כמי שמפר את הפטנט שלי?
האם אפשר להגן על המצאה באמצעות שליחת מעטפה עם התיאור לעצמי או ע"י הפקדה אצל נוטריון?
האם הפטנט שקיבלתי במדינה [כל מדינה] תקף בכל העולם או במדינה אחרת?
האם אני יכול לקבל בפטנט בכל מדינה בעולם?
אמרו לי שיש "פטנט בינלאומי", מה זה?
מהי בקשה זמנית – Provisional patent application?
היכן ניתן לחשוף את המידע אודות ההמצאה שלי מבלי להחתים על הסכם סודיות?
האם אני חייב לבנות/לייצר אב טיפוס כדי לקבל פטנט?
באיזה שפה עורכים ומגישים בקשות לפטנט?
פטנטים | ארה”ב | זהירות – הארכה לבקשה זמנית על פי הצעה חדשה של משרד הפטנטים האמריקאי
26/4/2010
זהירות, לא יהיה "twenty four month provisional". החוק האמריקאי לא מאפשר ולא יאפשר גם לאחר השינוי (אם יתרחש) להאריך את תוקפה של בקשה זמנית למעבר ל-12 החודשים הקבועים בחוק.
בתחילת חודש אפריל 2010 פרסם משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) בקשה לקבלת תגובות להצעה חדשה. בטעות, חלק מהציבור מתייחס להצעה זו כאל הצעה להארכת תוקפה של בקשה זמנית. אולם לא כך הדבר.
כיום, על מבקש המגיש בקשה זמנית בארה"ב (Provisional Patent Application) המעוניין בקבלת פטנט רשום להגיש בקשה מלאה (Utility Patent Application) בתוך 12 חודשים על מנת שבקשתו תיכנס לתור ההמתנה לבחינה ולאחר מכן תיבחן ובתקווה, גם תירשם. ההצעה החדשה עלולה להיראות כאילו היא הארכה של הבקשה הזמנית בשנה נוספת, כך שבקשה זמנית תאפשר עיכוב של 24 חודשים בטרם הגשת הבקשה המלאה – אולם לא כך הדבר!
בפועל, ההצעה החדשה יוצרת מנגנון של דחיית המועד לתשלום של חלק מהאגרה שיש לשלם בגין הבקשה המלאה וכן נדחית הכניסה לתור ההמתנה לבחינה (כלומר, ישנו עיכוב של עד שנה נוספת בבחינת וקבלת הפטנט). המנגנון המדויק על פי ההצעה החדשה הוא כדלקמן:
- המבקש מגיש בקשה זמנית לפטנט.
- עד תום 12 החודשים מיום הגשת הבקשה הזמנית המבקש מגיש בקשה מלאה לפטנט בצירוף אגרת ההגשה הבסיסית וכן את ההצהרות הנדרשות.
- המבקש יקבל הודעה על "אי השלמת הגשת הבקשה" (חלקים חסרים בבקשה) וידרש לתקן עניין זה עד לתום 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה המלאה.
- מבקש המעוניין להמשיך להליך הבחינה ישלם את יתרת האגרות בצירוף אגרת איחור ורק אז יכנס לתור הבחינה.
הערות חשובות:
- השינוי אינו רלוונטי לתוכן הבקשה, כלומר בקשה זמנית עדיין צריכה להיות ערוכה באופן שיאפשר הסתמכות מלאה בהתאם לפסיקה ולכללי ה-USPTO.
- השינוי אינו משנה את המועד שבו צריך להגיש בקשה מלאה בארה"ב, השינוי מתייחס רק למועד תשלום האגרות ולמועד כניסת הבקשה לתור הבחינה.
- כל שינוי שיערך בארה"ב לא משפיע על אמנת פריז ועל כן בקשות לאומיות ו/או בקשת PCT יהיה חובה להגיש במועד.
- הבקשות יתפרסמו 18 חודשים לאחר הגשת בקשת הבכורה, גם אם הבקשה עדיין לא בתור הבחינה.
חשוב לזכור שמדובר בהצעה שטרם התקבלה ולא ברור אם תתקבל ובאיזה נוסח בדיוק תתקבל. אנחנו, בכל מקרה, על המשמר ונמשיך לעדכן כהרגלנו.
פטנט | ארה”ב | סימון שגוי של פטנטים על גבי מוצרים בארצות הברית
26/4/2010
בתקופה האחרונה ישנו פרץ אדיר של תביעות כנגד חברות אמריקאיות גדולות בגין סימון שגוי/מטעה של פטנטים על גבי מוצרים שנמכרים בארה"ב. סימון מטעה יכול להיות לדוגמא סימון מוצר בפטנט רשום מס' X כאשר אותו מוצר או רכיביו אינם מוגנים ע"י הפטנט; או לדוגמא מצב בו פטנט פג תוקף וכדומה.
החוק האמריקאי מתנה קבלת חלק מהפיצויים בידיעת המפר על כך שיש פטנט או כראיה לכך שההפרה נעשתה בזדון, דבר שכמובן מהווה אינטרס ברור לבעל הפטנט לסמן את מוצריו כמוגני פטנט ולציין את מספרי הפטנט הרלוונטיים.
אולם, הסימון אינו פטור מסיכונים. החוק האמריקאי מגדיר עילת תביעה בגין סימון מוטעה של פטנטים על גבי מוצרים. עילת תביעה זו מאפשרת הגשת תביעה ייצוגית המאפשרת לכל אחד לתבוע בשם המדינה. בגין כל הפרה יקנס המפר בסכום של לא יותר מ-$500, הסכום נשמע זעום, אולם בפס"ד Forest Group v. Bon Tool קבע בית המשפט הפדארלי שכל מוצר שסומן מהווה הפרה נפרדת וכך הקנס בגין 1,000 מוצרים שסומנו צומח ל-$500,000 והמכפלות ברורות. קנס זה מתחלק שווה בשווה בין התובע הייצוגי והממשל הפדראלי הומשום כך הוא אינטרס משמעותי להגשת תביעות מסוג זה ואכן בחודשים האחרונים ישנה עליה מטאורית בכמות התביעות המוגשות מכח עילה זו (למעלה מ-150 תביעות ב-23 מדינות מתחילת השנה).
החלק הרלוונטי מהחוק האמריקאי:
… Whoever marks upon, or affixes to, or uses in advertising in connection with any unpatented article the word "patent" or any word or number importing the same is patented, for the purpose of deceiving the public; or Whoever marks upon, or affixes to, or uses in advertising in connection with any article the words "patent applied for," "patent pending," or any word importing that an application for patent has been made, when no application for patent has been made, or if made, is not pending, for the purpose of deceiving the public – Shall be fined not more than $500 for every such offense.
אמנם סימון המוצרים נראה כמו עניין פשוט, כמעט טריוויאלי, אך לא זה המצב בחברות גדולות שבהן יכולים להיות מוצרים המשתמשים במספר פטנטים שהיקף הגנתם עלול להשתנות עם הזמן או עם שינוי המוצר לאורך זמן. גם הריחוק בין המח' המשפטיות המנהלות את תיקי הפטנטים לבין מחלקות הייצור והפרסום גורמות לקשיים משמעותיים במעקב זה. לאור כך, אנו צופים כי יותר ויותר תביעות מסוג זה יוגשו בתקופה הקרובה.
על מנת להימנע מסימון שגוי יש להתייעץ ולשתף את משרד עורכי הפטנטים שלכם בטרם תאשרו את הכיתוב על גבי המוצרים או אריזתם.
פטנטים | זירוז בחינת פטנטים ירוקים
25/4/2010
יש לך בקשת פטנט בתחום "ירוק"? דע שאתה יכול לזרז את בחינתה ולחסוך שנות המתנה רבות. מספר רשויות פטנטים בעולם מצטרפות למהפכה הירוקה ומפעילות מסלול מהיר לבחינת "פטנטים ירוקים".
מאמצים גלובליים לשמירה על כדור הארץ הובילו מספר רשויות פטנטים בעולם לעודד המצאות ירוקות ועידוד המחקר בתחום. כידוע, למדינות יש אמצעים מוגבלים שבאמצעותן היא יכולה לעודד חדשנות ושיטת הפטנטים היא אחת השיטות העיקריות לעידוד שכזה.
המסלולים המהירים מאפשרים לצאת מתור ההמתנה לבחינה ולהגיע באופן מיידי או לכל הפחות להיכנס לתור מהיר יותר.
יתרונות זירוז הבחינה ברורים – במקום להמתין תקופות ארוכות עד לתחילת הבחינה בפועל מגיעים בתוך זמן יחסית קצר להליך הבחינה ובתקווה, לרישומו של הפטנט (עניין המקל על מסחורו וגריפת רווחים) ומצד שני לזירוז הבחינה חסרון משמעותי שכן הקדמת הבחינה משמעה הקדמת ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך הבחינה והרישום.
המדינות המאפשרות זירוז בחינה של בקשות פטנטים ירוקים:
פטנט | ישראל | רשות הפטנטים פרסמה את תקופת ההמתנה לפני בחינה (דו”ח מצב בחינות)
23/4/2009
כמה זמן לוקח לקבל פטנט ?
רשות הפטנטים דיווחה היום (23 באפריל 2009) לעורכי הפטנטים אודות דו”ח מצב הבחינות, ממנו ניתן ללמוד אודות תקופות ההמתנה לבחינה של פטנטים בישראל לפי קבוצות נושא.
להלן התקופות לפי קבוצות: קרא עוד
פטנט | רפורמת הפטנטים ב ארה”ב
13/4/2009
רפורמת הפטנטים בארה”ב עברה משוכה משמעותית נוספת, ועדת הרשות השופטת בסנאט האמריקאי אישרה את נוסח השינויים בתחילת החודש.
בין השינויים המשמעותיים שאושרו: מעבר משיטת First to Invent לשיטת First to File; שינוי הגדרת ה-Effective Date ושינוי הגדרת ה-Obviousness.
פטנטים | מיקרוסופט תשלם 388 מיליון דולר בגין הפרת פטנט של חברה המפתחת תוכנה להגנה על פטנטים
8/4/2009
חבר המושבעים ברוד איילנד ארה”ב פסק פיצויים בגובה 388 מיליון דולר לחברת Uniloc Inc אשר עוסק במלחמה בפיראטיות, בין היתר בהגנה על פטנטים. מדובר באחד מסכומי הפיצויים הגבוהים ביותר בעולם הפטנטים.
התביעה עסקה בטכנולוגיה המוגנת בפטנט של חברת Uniloc Inc שהיא חברת בת אמריקאית של חברה סינגפורית. הטכנולוגיה על פי יונילוק וחבר המושבעים הופרה בחבילת האופיס של מיקרוסופט.
התביעה עצמה הוגשה בשנת 2003, אך משפט המושבעים החל בחודש מרץ. יש לציין שמיקרוסופט הודיעה כי בכוונתה לערער על פסק הדין ובכך תמשוך את ההליכים זמן מה נוסף.
Uniloc USA, Inc., et al v. Microsoft Corp., et al, U.S. District Court District of Rhode Island (Providence), 1:03-cv-00440-S-DLM
פטנט | מזל טוב (?) למיקרוסופט
3/4/2009
ענקית התוכנה מרדמונד, מיקרסופט, חגגה בתחילת חודש פברואר 2009 את קבלת הפטנט ה-10,000 שלה.
זוהי הוכחה להצלחת התוכנית הגדלת כמות הבקשות המוגשות שהוכרזה לפני חמש שנים (ואכן הוגשו 3,000 בקשות ב-2004 לאחר שהוגשו “רק” 2,000 בקשות ב-2003 ו-1,000 בקשות “בלבד” בשנת 2002).
הפטנט ה-10,000 עוסק בטכנולוגיה הנוגעת לקישור אובייקטים מהעולם הפיזי למידע ותמונות במאגר מידע ממוחשב.
כדי להגיש את 2,500-3,000 בקשות הפטנט של מיקרוסופט מדי שנה מעסיקה זו צוות בן למעלה מ-100 איש ובהם כ-40 עורכי דין.
פטנט | TOMTOM תשלם תמלוגים ל-MICROSOFT כחלק מהסכם פשרה
3/4/2009
חודש וחצי בלבד לאחר הגשת התביעה ע”י מיקרוסופט הסכימה יצרנית מכשירי הניווט TOMTOM לשלם תמלוגים בגין השימוש בפטנטים של מיקרוספוט וכן אישרה למיקרוסופט להשתמש בפטנטים של TOMTOM ללא תשלום תמלוגים, באופן זה בא לכדי סיום הסכסוך בין שתי הענקיות.
מיקרוסופט תבעה את TOMTOM בנוגע להפרת שמונה פטנטים המופרים, כביכול, במוצריה של TOMTOM. חלק מהפטנטים מתייחסים לשימוש של TOMTOM בלינוקס.
חמישה מהפטנטים בגינם תבעה מיקרוסופט מתייחסים למוצר ניווט ברכב ושלושה מתייחסים למערכות הפעלה באופן כללי. תביעתה של מיקרוספט הוגשה ב-the US District Court for the Western District of Washington ומיקרוסופט אף פנתה ל-International Trade Commission (ITC) על מנת שזו תפעל למנוע ייבוא של מוצרים מפרים.
TOMTOM תשלם תמלוגים בגין השימוש בשמונת הפטנטים של מייקרוסופט במשך חמש שנים ומיקרוסופט תוכל להשתמש בפטנטים של TOMTOM ללא תשלום תמלוגים כלשהם. כמו כן, TOMTOM תסיר ממוצריה מס´ טכנולוגיות הנוגעות בניהול קבצים בתוך שנתיים (phase our period).
תביעה זו היא חלק ממערכה שמנהלת מיקרוסופט תחת הטענה (משנת 2007) שמערכת ההפעלה LINUX מפרה לפחות 235 פטנטים של מיקרוסופט וכי מיקרוסופט בוחנת כל הפרה והפרה לפני הגשת תביעה.
פטנט | תוכנית PPH (Patent Prosecution Highway) סיכום חדשות
16/2/2009
הגלובליזציה מובילה – הצלחה מתמשכת לתוכניות ה-”Patent Prosecution Highways” (PPH) 16-2-2009
הרחבות נוספות לתוכניות “Patent Prosecution Highway” 29-4-2008
הצלחה לתוכניות “Patent Prosecution Highway” 9-8-2007
עד כה ישנם 12 קשרים כדלקמן:
פטנט | BPAI | תוכנה המיישמת תהליך עסקי שמהותו זכויות משפטיות אינה פטנטבילית
29/11/2008
בהחלטה מה-24 לנובמבר, 2008, בעניין Halligan, קבע ה-Board of Patent Appeals and Interferences שהוא ערכאת הערעור על החלטות משרד רשם הפטנטים האמריקאי, כי תהליך עסקי המגובה בתוכנת מחשב, אשר כל ייעודה של תוכנת המחשב הוא לבצע את התהליך העסקי שמהותו ניהול זכויות משפטיות (זיהוי סודות מסחריים וכדומה), אינו עומד בדרישות פסק הדין Bilski שכן זכויות משפטיות אינן אובייקטים מוחשיים, ולכן אינו כשיר לפטנט.
החלטה זו הייתה צפויה לאור החלטות קודמות של ה- BPAI ולמעשה, היה ברור כי זוהי עמדתו של גוף זה.
בקהילה המשפטית בארה”ב נשמעים קולות המבקרים את BPAI שכן לטענתם ניתן היה לדחות את בקשת הפטנט מאחר ומדובר, לטענתם, על המצאה שמחקה תהליכים מחשבתיים (“mental acts”) קיימים ועל כן ממילא אינה כשירה לרישום. אותם גורמים גורסים כי זו דרכה של BPAI לקבע פרקטיקה ופרשנות שגויה, המקשה עח מבקשי הפטנטים, לפס”ד בילסקי.
השאלה המעניינת באמת היא מה תהיה קביעתו של בית המשפט לערעורים (ה-CAFC) שהוא ערכאת הפטנטים החשובה “באמת” כאשר עניין דומה יגיע לפניו. עד אז, תידרש מומחיות רבה לנסח פטנטים תהליכיים בתוכנה כך שיעברו את הקריטריונים של Bilski כפי שהם מפורשים על ידי בוחני הפטנטים ו-BPAI.
פטנט | פטנטביליות של תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם ביפן
22/4/2008
חוק הפטנטים היפני לא אוסר בצורה מפורשת מתן פטנטים בגין תהליך לטיפול רפואי (בשונה מהחוק הישראלי). אולם, הפרקטיקה של רשות הפטנטים היפנית ופסקי הדין שניתנו במדינה מראים כי בדומה לישראל, לא ניתן לקבל פטנט בגין תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם וזאת בשונה מקבלת פטנט בגין תרופה או מכשיר רפואי.
ההגדרה המשמשת את רשות הפטנטים היפנית הינה:
“methods for treatment of the human body by surgery or therapy and diagnostic methods practiced on humans”.
רשות הפטנטים היפנית פוסלת בקשות לתהליך לטיפול רפואי ע”י הגדרתם כפטנט שאין להם ישימות טכנולוגית (Industrial Applicability). הגישה האמורה אושרה ע”י בית המשפט העליון ביפן כבר ב-2002, (Tokyo High Court, 2002, (gyo ke) No. 65)..
טיעוניה של רשות הפטנטים היפנית מתבססים על ההכרה כי אין צורך לספק תמריץ ע”י מתן פטנט שכן פיתוח הטיפולים נעשה לרוב ע”י מוסדות אקדמיים ובתי חולים אשר אינם זקוקים לתמריץ זה. זאת בנוסף על השיקולים הפוליטיים וההומאניים שפורטו בפסק הדין מ-2002.
בפסק הדין נקבע כי יהיה זה לא אתי לאפשר פטנטים מסוג זה (בשונה מפטנטים בגין תרופות או מכשירים רפואיים) שכן אין ברשות מנתח המבצע פעולה רפואית (בייחוד אם מדובר על פעולה דחופה) היכולת להחליט האם שיטה כזו או אחרת מוגנת בפטנט ואין החברה רוצה להצר את צעדיו של המנתח בגלל חששו שיפר פטנט כזה או אחר. על כן נפסק כי כל עוד אין התייחסות ספציפית בחוק הפטנטים היפני להמצאות הקשורות בתהליך לטיפול רפואי בגוף האדם לא ניתן לקבל בגינם פטנט.
פטנט | תשלומי מניעה כהפרת חוקי ההגבלים העסקיים
10/3/2008
טענה זו הועלתה ע”י 4 אגודות צרכנות אמריקאיות: AARP, Consumer Federation of America, Prescription Access Litigation, Public Patent Foundation בחוות דעת מקצועית שהגישו כ”ידידי בית המשפט” בתיק הדן בנושאי הגבלים עסקיים (Anti-trust) נגד חברת BAYER וחברות נוספות בבית המשפט הפדראלי לערעורים בארה”ב (CAFC).
האגודות השתמשו בהליך הצטרפות הנקרא “ידיד בית המשפט” (Amicus curiae), כלומר חוות הדעת הוגשה מבלי שנתבקשו לעשות זאת ע”י מי מהצדדים אלא מתוקף האינטרס הציבורי שיש להשלכות הפסיקה בעניין זה.
תשלומי מניעה הם תשלומים שמשלם בעל פטנט לגורם המפר את הפטנט שבבעלותו על מנת למנוע ממפר הפטנט מלערער על תקפות הפטנט. בצורה זו, בעל הפטנט מנסה למנוע את טענת ההגנה החשובה ביותר של המפר – “הפטנט לא היה צריך להינתן מלכתחילה ולכן השימוש שלי בהמצאה אינו הפרת פטנט”. המפר מצידו מקבל את תשלומי המניעה כפיצוי על אובדן התמריצים שיכול היה לקבל לו היה פועל נגד הפטנט של בעלת הפטנט (התמריצים מכוח החוק Hatch-Waxman Act).
לטענת אגודות הצרכנים, השיטה התשלום האמורה גורמת לעיכוב ומניעת כניסת תרופות גנריות לשוק התרופות. כידוע, תרופות גנריות המתחרות בתרופות האתיות הן אחד הכלים העיקריים להורדת מחירי התרופות. פגיעה זו, לטענתן, מהווה פגיעה משמעותית בשוק החופשי, מנוגדת לחלוטין לרוח המחוקק (כפי שעולה מ Hatch-Waxman Act) ועל כן מהווה הפרה של חוקי ההגבלים העסקיים בארה”ב.
חוות הדעת במלואה: http://www.pubpat.org/assets/files/AmicusBriefs/PUBPAT%20In%20re%20Cipro%20CAFC%20Brief.pdf
פטנט | נורווגיה מצטרפת ל-EPC
4/12/2007
ב-1 בינואר 2008 נורווגיה מצטרפת כחברה ה-33 ב-EPC.
על כן, בקשת פטנט שתוגש ב-EPO מתחילת השנה יוכל ליעד גם את נורווגיה. על אף שלא יתאפשר ייעוד רטרואקטיבי, פורסם כי כל מי שהגיש בקשה במהלך דצמבר 2007 ויבקש במפורש מה-EPO יוכל לייעד את הבקשות גם לנורווגיה.
פטנט | ארה"ב – החלטות "היום שאחרי KSR"
7/8/2007
לאחרונה, ניתן בבית המשפט העליון האמריקאי פסק הדין החשוב בעניין KSR, אשר הרחיב משמעותית את שיקול הדעת של בוחן הפטנטים בבואו לקבוע כי המצאה מסוימת היא מובנת מאליה. זמן קצר לאחר פסק הדין, החלו לזרום החלטות אשר הסתמכו על פסק דין זה והחלו לצקת בו תוכן.
אנו מתכבדים להביא לידיעתכם החלטות אשר הסתמכו בפסיקתם על ההחלטה בעניין KSR.
החלטות ב- THE BOARD OF PATENT APPEALS
1. החלטה שניתנה ע”י THE BOARD OF PATENT APPEALS
AND INTERFERENCES (Board) בעניין Ex parte MAREK Z. KUBIN and RAYMOND G. GOODWIN
אושרה קביעת ה-USPTO והוחלט כי מבחן ה-” obvious to try ” חל במקרים רבים יותר לאור KSR. בהחלטה הוגדר הלאה מה הוא “obvious to try” . נקבע שכאשר יש מספר מסוים של דרכים לפתור בעיה, שתוצאתן צפויה אזי אין מדובר בהמצאה חדשנית אלא ביכולות של איש המקצוע המיומן ובשכל הישר שלו. על כן, ברגע שקומבינציה היא ברורה מאליה תוכל היא להיחשב כ- obvious בהתאם לסעיף 103.
2. החלטה שניתנה ע”י THE BOARD OF PATENT APPEALS
AND INTERFERENCES (Board) בעניין Ex parte MARY SMITH
אושרה קביעת ה-USPTO ונקבע כי גם שילוב של אלמנטים מפטנטים קודמים, אך לא את הפטנטים הקודמים בשלמותם, יכול להיחשב כ- obvious לאור KSR כל עוד התוצאות של האלמנטים צפויות. בהחלטה התבססו על הפסקה הבאה מההחלטה בעניין KSR:
Common sense teaches, however, that familiar items may have obvious uses beyond their primary purposes, and in many cases a person of ordinary skill will be able to fit the teachings of multiple patents together like pieces of a puzzle.
KSR, 127 S.Ct. at 1742, 82 USPQ2d at 1397. (p.20, Ex Parte Smith).
3. החלטה ב- Court of Appeals for the Federal Circuit
החלטה שניתנה בנסגרת הליך בחינה מחדש ע”י בית המשפט בעניין RE ICON HEALTH AND FITNESS, INC.
מבקשת הפטנט (הנוגע להליכון לאימונים) הודתה כי כל התביעות למעט אחת מופיעות בפרסום קודם, והאלמנט הנוסף שהוא קפיץ המיוצב ע”י גז מופיע גם הוא בפרסום קודם אחר אך למטרה אחרת.
אחת השאלות שעלו הייתה האם השימוש הקודם באלמנט הקיים מספק את דרישת ה-” reasonably pertinent to the problem addressed ” הנדרשת. בית המשפט החליט שהשימוש בקפיץ אינו ייחודי להליכונים ועל כן הדרישה סופקה.
אולם, החשיבות בהחלטה זו אינה מה שנכתב בה אלא דווקא מה שלא נכתב בה. יכול היה בית המשפט לצטט חלקים מההחלטה ב-KSR ולקבוע בפשטות שמדובר בעניין שהוא לחלוטין ברור מאליו. לא כך עשה בית המשפט ובחר להגיע לתוצאה זו ע”י בחינה דקדקנית של המקרה שלפניו.
פטנט | לא ניתן להחיות בקשה שהוגשה בשלב הלאומי באיחור "בלי כוונה" (האיחור חייב להיות "בלתי נמנע")
7/8/2007
בעקבות החלטה בעניין Aristocrat Technologies Australia (ATA) v. International Gaming Technologies (IGT) (N.D.Cal. 2007).
ATA הגישו בקשה לפטנט באוסטרליה בתאריך 8 ביולי 1997 והגישו בתאריך 8 ביולי 1998 בקשת PCT על כן, היה עליהם להגיש בקשה לכניסה לשלב לאומי בארה”ב עד לתאריך 8 בינואר 2000. באותה השנה ה-8 בינואר נפל על סוף שבוע ובהתאם לכללים התאפשר להם להגיש את הבקשה עד לתאריך 10 בינואר.
הבקשה לא הגיעה לרשות הפטנטים האמריקאית (USPTO) ב-10 בינואר אלא רק בבוקר למחרת, ה-11 בינואר 2000.
בהתאם לכללים הנהוגים יכלו ATA להראות שהעיכוב כולו נגרם “שלא בכוונה” ולהחיות את הבקשה. הבקשה אכן הוחייתה ע”י ה-USPTO אולם, במהלך ההתדיינות בתיק, טענו IGT נגד מדיניות הנוהגת. טענתם התמקדה בסעיף 35 USC 371 אשר לפיו ניתן להחיות רק כאשר מדובר בעניין “בלתי נמנע”. כמובן שקשה הרבה יותר להוכיח כי עיכוב היה בלתי נמנע, מאשר להוכיח כי היה שלא בכוונה.
הוחלט כי הבקשה אכן הוחייתה שלא בהתאם לכללים ועל כן הבקשות נחשבות מעתה כ”זנוחות”.
פטנט | נרשם הפטנט הראשון על שיטה עסקית באמצעות המסלול המואץ
26/10/2006
פטנט מספר 7,251,621 שכותרתו “Method and apparatus for the home delivery of local retail e-commerce orders” ניתן ב-31 ביולי 2007.
רשות הפטנטים האמריקאית (USPTO) מאפשרת להגיש בקשות באמצעות מסלול בחינה מואץ.
ב-31 ביולי 2007 התקבלה הבקשה הראשונה בתחום ה- Business Method באמצעות המסלול המואץ.
פטנט מספר 7,251,621 שכותרתו “Method and apparatus for the home delivery of local retail e-commerce orders” ניתן ב-31 ביולי 2007.
ניתן לקרוא על מסלול זה בכתובת: http://www.uspto.gov/web/patents/accelerated/
בקשת הפטנט הוגשה ב-29 בדצמבר 2007 והתקבלה בתוך כ-7 חודשים בלבד. חשוב לציין בהקשר זה שהעיכוב בתחום ה-e-commerce ברשות הפטנטים האמריקאית כה גדול כך שכעת הם בוחנים פטנטים שהוגשו לפני כ-4 שנים (!).
פטנט | מיקרוסופט תשלם 440 מיליון בגין רישיון לשימוש בפטנט
25/5/2004
במסגרת סכסוך בין מייקרוסופט לבין חברת אינטר-טראסט, הודיעה לאחרונה מייקרוסופט על הסכמתה לשלם 440 מיליון דולר בתמורה לרישיון מקיף לשימוש בפטנטים של חברת אינטר-טראסט.
אינטר-טראסט תבעה את מייקרוסופט בשנת 2001 וטענה שרבים ממוצרי מייקרוסופט משתמשים בטכנולוגיות המוגנות בפטנטים מתוצרתה. בייחוד, טענה אינט-טראסט, שמייקרוסופט מפרה את זכויות הפטנט של אינטר-טראס בנוגע לטכנולוגית ניהול הזכויות שפיתחה.
הפשרה הושגה כשבוע אחרי שמייקרוסופט התפשרה במאבק המשפטי הארוך שלה מול סאן-מייקורסיסטם. על פי פשרה זו מייקרוסופט תשלם 1.6 ביליון דולר כדי ליישב הסכסוך.
בנוסף, ארגון אמריקאי פנה בחודש אפריל לרשם הפטנטים האמריקאי לבטל את הפטנט של מייקרוסופט המגן של שיטת FAT לניהול קבצים.
הארגון האמריקאי הגיש חוות דעת אשר מוכיחה, לטענתם, שהפטנט שהוגש ב-1996 ויפוג בשנת 2013, לא עמד בקריטריונים לחדשנות ועל כן לא היה זכאי להירשם כפטנט. על פי הארגון, הפטנט הוא עוד דרך בה מייקרוסופט מנסה לבסס את מעמדה כמונופול.
Translator
