• כללי
  
• סוגי חיפושי פטנטים / סוגי סריקת פטנטים
  • חדשנות
    
  • הכנה לאכיפה
    
  • חופש פעולה / הפרה
    
  • מצב הידע / מצב הידיעות
    
• איך עושים את זה? חיפוש פטנטים עשה זאת בעצמך
  • איפה מחפשים
    
  • איך מחפשים
    

• כללי
  

מהו חיפוש פטנטים? (או סריקת פטנטים כפי שנקרא לעיתים) בהגדרתו הרחבה ביותר ניתן לומר שחיפוש פטנטים הוא התהליך שבו פטנטים, המצאות או רעיונות נבחנים במטרה למצוא מידע קרוב ככל האפשר. אם הגדרה זו לא מאוד ברורה, אל דאגה שכן ישנם סוגים שונים של חיפושים וקשה להכליל את כולם בהגדרה אחת. מאמר זה ינסה לפרוס ולפשט את העניין עבורכם.

ככלל, לפני שניגשים לחיפוש פטנטים כדאי מאוד להיעזר במשרד עורכי פטנטים לבחינת השאלה הבסיסית – האם ההמצאה פטנטיבילית ברמה הבסיסית ביותר. לא מעט פעמים הגיעו ממציאים ניגשים לביצוע חיפושי פטנטים בחברות מסחריות כשמלכתחילה ההמצאה אינה פטנטבילית, עניין שהוא בזבוז מיותר של כסף וזמן.

ישנן 3 רמות של חיפושי פטנטים:
1. חיפוש עצמאי – כזה שאתה יכול לעשות לבד בבית במאגרי המידע הפתוחים לציבור.
2. חיפושים ע"י חברות מסחריות.
3. חפושים ע"י משרדי עורכי פטנטים.

חיפושים שנעשים ע"י חברות מסחריות מספקים לממציא אוסף של בקשות לפטנטים ופטנטים רשומים אולם הן אינן יכולות ואסור להן לספק לממציא חוות דעת. כלומר הממציא נשאר עם תוצאות שעליו לנתח לבד או לפנות עימן למשרד עורכי פטנטים (וכנראה לשלם עוד).

חיפושים שנעשים ע"י משרדי עורכי פטנטים מתמקדים בלתת לממציא חוות דעת ופחות מתמקדים בלספק לממציא אוסף של תוצאות. מאחר וחוות הדעת מחייבת מומחיות בעריכת וניתוח בקשות פטנט – רק משרדי עורכי פטנטים יכולים לספק זאת.

כל ממציא צריך להחליט מהי רמת החיפוש שמספיקה לו לדעתו ולפעול בהתאם.

• סוגי חיפושי פטנטים
  

ישנם כמה סוגים של חיפושי פטנטים, ובהם חיפושי חדשנות (הנקראים גם חיפוש פטנטבליות, Patentability searches), חיפושי חופש פעולה או חיפושי הפרה (הנקראים גם Clearance, Freedom to Operate, or Right To Use searches),  הכנה לאכיפה (Validity searches, Invalidity, or Enforcement Readiness searches) וחיפושי מצב הידע או ידיעות (State of the Art searches, Collection searches(. לכל חיפוש מטרה שונה ודורש אסטרטגיית חיפוש שונה.

חיפושי חדשנות

סוג החיפוש הנפוץ ביותר. חיפושי חדשנות או פטנטביליות מתבצעים כאשר לממציא יש המצאה שהוא מעוניין להגיש בגינה פטנט ומעונין בכלי עזר להחליט לפעול או לא מאחר והמבחן המשפטי הראשון שעל בקשת פטנט לעבור בדרך לרישומה כפטנט היא חדשנות. אם לב ההמצאה תואר בפרסום קודם – ההמצאה אינה חדשנית.

בחיפושי חדשנות אין מגבלות תאריך, כלומר החיפוש מתבצע על פני כלל הפטנטים והבקשות שניתן לאתר ואם מאתרים פטנט שמכיל את לב ההמצאה שתיאר הממציא אין זה משנה אם הפטנט הוגש לפני 60 שנים או לפני שנתיים.

רוב חיפושי החדשנות מתבצעים לגבי מאגרי פטנטים בלבד, זאת על אף שפרסום קודם שנעשה בדרך אחרת גם יפגע בכשירות בקשת הפטטנ להירשם. 2 הסיבות העיקריות שבגינן חיפושים אלו מתבצעים רק במאגרי הפטנטים הן: 1. שיקולי תקציב (חיפושים מקיפים נוטים להיות צרכני זמן גדולים ועל כן יקרים) 2. מבצע החיפוש מעוניין לחקות את עבודת בוחן הפטנטים שבמועד מאוחר יותר יבצע חיפוש משלו על מנת לקבוע האם ההמצאה כשירה לרישום כפטנט או לא.

חיפוש  הכנה לאכיפה

הרעיון מאחורי חיפוש זה הוא לבדוק האם רשות הפטנטים רשמה פטנט או אישרה לרישום בקשת פטנט בטעות. בוחני פטנטים לרוב טובים בעבודתם אולם הם פועלים תחת מגבלות רבות וכמובן, כמו כולנו, הם בני אדם ועלולים לטעות. כך לדוגמא, בוחני הפטנטים מוגבלים במשך הזמן שיש להם לביצוע חיפוש, הם עלולים להגדיר את לב ההמצאה באופן שגוי וכן הלאה.

שתי דוגמאות עיקריות לסיבות לבצע חיפוש שכזה הן: 1. כאשר חברה נתבעת ע"י חברה אחרת בגין הפרת הפטנט. טענת ההגנה העיקרית בתביעות הפרת פטנטים היא שבעל הפטנט לא היה זכאי לפטנט מלכתחילה ועל כן אינו יכול לקבל את הזכות השלילית למנוע מאחרים שימוש בהמצאה ו-2. במהלך בדיקות נאותות (due diligence( כאשר החברה הרוכשת מעוניינת לוודא כי לפטנט יש ערך.

בעוד ובחיפוש חדשנות התיאור בכתב שסיפק הממציא הוא הבסיס לחיפוש בחיפוש זה הבסיס לחיפוש הוא סטהתביעות של הפטנט הרשום.

בחיפוש זה המטרה היא למצוא ידע קודם הרלוונטי לאישורן של התביעות. יש להדגיש – של התביעות בלבד, לא של הרעוין הכללי, לא של כלל הבקשה לפטנט אלא רק של התביעות ולכל תביעה בנפרד (בשונה מחיפוש חדשנות). מאחרו וצריך לבצע חיפוש לכל תביעה, לרוב חיפושים אלו אורכים זמן רב.

חיפוש מוצלח מסוג זה יאתר מים קודים שבוחן הפטנטים פיספס. כלומר שהתביעות אושרו בטעות שכן מישהו אחר כבר פרסם את ההמצאה לפני שהבקשה שבוחנים הוגשה.

נדגיש – הוגשה. בחיפוש זה תאריך הגשת הבקשה (או בקשת הבכורה עליה נסמכת הבקשה) הוא התאריך החשוב ביותר בחיפוש זה והתוצאות מסוננות בהתאם לתאריך זה. אין זה משנה מתי הפטנט אושר לרישום או נרשם בפועל. בחיפוש זה אנו מחפשים ידע קודם נכון לתאריך הגשת הבקשה שכן אם היו פרסומים אחרי הגשת הבקשה אין זה רלוונטי לעניין קיבול בקשת הפטנט שממנה צמח הפטנט אותו בוחנים כעת. במילים פשוטות – אנו רוצים להראות שבעל הפטנט לא היה הראשון לחשוב ההמצאה.

חיפושי חופש פעולה / חיפוש הפרה

מטרת חיפוש מסוג זה הוא לבדוק אם המוצר שלנו אינו מפר פטנטים של אחרים.

בחיפוש מסוג זה מתבססים על המוצר עצמו ועל כן לרוב חיפושים אלו יתבצעו בשלב מאוחר של תהליך הפיתוח.

מחפשים רק פטנטים רשומים שכן כל פרסום אחר אינו רלוונטי לשאלה "האם אני מפר פטנטים של אחרים" וזאת בשונה משאר החיפושים שם יכולות להיות משמעויות רציניות למידע שאינו פטנטי.

בפטנטים הרשומים שאתרנו עלינו לנת היטב את התביעות על מנת לבחון האם הן מכסות את המוצר שלנו או חלקים ממנו.

רק פטנטים בתוקף רלוונטיים, פטנט שפג תוקפו או נזנח אינו מעניין אותנו (אלא אם הוא עדיין במצב שניתן להחיותו).

חיפוש מצב הידע

חיפוש מסוג זה נועד להראות לממציא, לחברה מפתחת או לחברה המעוניינת לרכוש ידע או טכנולוגיות מה מפותח בתקופה האחרונה בתחום הספציפי.

בחיפוש שכזה מאתרים פטנטים "צעירים" בתחום ספציפי, לרוב צר מאוד (שכן אחרת יהיו תוצאות רבות מאוד). חיפוש מסוג זה לרוב לא יכלול חוות דעת כלשהי.

• איך עושים את זה? חיפוש פטנטים עשה זאת בעצמך
  

ביצוע חיפוש פטנטים ממצה אינו עניין פשוט, מעבר לצורך בהכרת הטרמינולוגיה המדויקת בתחום ההמצאה יש צורך להגדיר את נקודות החדשנות בצורה מדויקת, לתכנו כראוי את אסטרטגיית החיפוש, לאתר את מאגרי המידע המתאימים ולבנות שאילתות חיפוש שמצד אחד לא יובילו לקריאת מאות ואלפי פטנטים ומצד שני לא ידלגו על מידע קריטי.

איפה מחפשים?

משרדי עורכי פטנטים נוהגים להשתמש במאגרי מידע מסחריים אשר יוצרים אוספים גדולים של פטנטים ומאפשרים חיפוש הומוגני בכל המאגרים יחדיו. מאגרים אלו יקרים למדי אולם ישנם כמה מאגרי מידע הפתוחים לכלל הציבור ובהם כל ממציא יכול (ורצוי שיעשה) לבצע חיפוש עצמאי:

רשות הפטנטים האמריקאית (USPTO)

רשות הפטנטים האירופאית (EPO)

ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי (WIPO)

גוגל פטנטס (GOOGLE PATENTS)

חשוב לזכור שלכל מאגר שכזה מגבלות משלו ביחס לאילו פטנטים מופיעים, כך לדוגמא פטנטים ישנים עלולים שלא להופיע וכן בקשות חדשות שטרם פורסמו או שטרם הפכו לזמינים.

איך מחפשים?

א. חיפוש לפי מילות מפתח

הדרך הבסיסית והטבעית ביותר היא לחפש לפי מילות המפתח. כך ניתן לבנות שאילתות מורכבות תוך שימוש באופרטורים בוליאניים.

האופרטור AND מאפשר לבצע שאיתות כגון car AND wash והתוצאות שנקבל הן כל המסמכים בהם שתי המילים מופיעות.

האופרטור OR מאפשר לבצע שאילתות כגון car OR wash והתוצאות שנקבל הן כל המסמכים בהם לפחות אחת מהמילים מופיעות.

האופרטור NOT מאפשר לבצע שאילתות כגון car NOT wash והתוצאות שנקבל הן כל המסמכים בהם המילה car מופיע אך לא מופיעה בהם המילה wash.

כעת אנו יכולים להרכיב שאילתות מורכבות יותר תוך שימוש בסוגריים, כגון::

(((car or automotive) not train) and wash and (machine or device)) not train soap

ב. חיפושים לפי סיווגי פטנטים

חיפוש לפי סיווגים נחשב לחיפוש מורכב יותר אולם מאפשר חיפוש בחתך מדויק של טכנולוגיה.

כל בקשת פטנט שמוגשת מסווגת לפי התחום הטכנולוגי אליה היא משתייכת.

את הסיווגים הבינלאומיים אפשר לאתר באתר הארגון הבינלאומי לקניין רוחני , את הסיווגים האירופאיים (שהם למעשה הרחבה של הבינלאומיים) אפשר למצוא באתר ה-EPO ואת האמריקאי אפשר לאתר באתר ה-USPTO. 

כך לדוגמא בסיווג האמריקאי כריות אוויר לרכב קרקעי יסווגו תחת 280/728.1+ ואילו  בסיווג הבינלאומי יהיו B60R 21/16 .

יש לכם שאלות נוספות בנוגע לחיפוש פטנטים? אתם מוזמנים  לפנות אלינו.

בתחילת חודש אפריל 2010 פרסם משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) בקשה לקבלת תגובות להצעה חדשה. בטעות, חלק מהציבור מתייחס להצעה זו כאל הצעה להארכת תוקפה של בקשה זמנית. אולם לא כך הדבר.

כיום, על מבקש המגיש בקשה זמנית בארה"ב (Provisional Patent Application) המעוניין בקבלת פטנט רשום להגיש בקשה מלאה (Utility Patent Application) בתוך 12 חודשים על מנת שבקשתו תיכנס לתור ההמתנה לבחינה ולאחר מכן תיבחן ובתקווה, גם תירשם. ההצעה החדשה עלולה להיראות כאילו היא הארכה של הבקשה הזמנית בשנה נוספת, כך שבקשה זמנית תאפשר עיכוב של 24 חודשים בטרם הגשת הבקשה המלאה – אולם לא כך הדבר!

בפועל, ההצעה החדשה יוצרת מנגנון של דחיית המועד לתשלום של חלק מהאגרה שיש לשלם בגין הבקשה המלאה וכן נדחית הכניסה לתור ההמתנה לבחינה (כלומר, ישנו עיכוב של עד שנה נוספת בבחינת וקבלת הפטנט). המנגנון המדויק על פי ההצעה החדשה הוא כדלקמן:

• המבקש מגיש בקשה זמנית לפטנט.
• עד תום 12 החודשים מיום הגשת הבקשה הזמנית המבקש מגיש בקשה מלאה לפטנט בצירוף אגרת ההגשה הבסיסית וכן את ההצהרות הנדרשות.
• המבקש יקבל הודעה על "אי השלמת הגשת הבקשה" (חלקים חסרים בבקשה) וידרש לתקן עניין זה עד לתום 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה המלאה.
• מבקש המעוניין להמשיך להליך הבחינה ישלם את יתרת האגרות בצירוף אגרת איחור ורק אז יכנס לתור הבחינה.

הערות חשובות:

• השינוי אינו רלוונטי לתוכן הבקשה, כלומר בקשה זמנית עדיין צריכה להיות ערוכה באופן שיאפשר הסתמכות מלאה בהתאם לפסיקה ולכללי ה-USPTO.
• השינוי אינו משנה את המועד שבו צריך להגיש בקשה מלאה בארה"ב, השינוי מתייחס רק למועד תשלום האגרות ולמועד כניסת הבקשה לתור הבחינה.
• כל שינוי שיערך בארה"ב לא משפיע על אמנת פריז ועל כן בקשות לאומיות ו/או בקשת PCT יהיה חובה להגיש במועד.
• הבקשות יתפרסמו 18 חודשים לאחר הגשת בקשת הבכורה, גם אם הבקשה עדיין לא בתור הבחינה.

חשוב לזכור שמדובר בהצעה שטרם התקבלה ולא ברור אם תתקבל ובאיזה נוסח בדיוק תתקבל. אנחנו, בכל מקרה, על המשמר ונמשיך לעדכן כהרגלנו.

החוק האמריקאי מתנה קבלת חלק מהפיצויים בידיעת המפר על כך שיש פטנט או כראיה לכך שההפרה נעשתה בזדון, דבר שכמובן מהווה אינטרס ברור לבעל הפטנט לסמן את מוצריו כמוגני פטנט ולציין את מספרי הפטנט הרלוונטיים.

אולם, הסימון אינו פטור מסיכונים. החוק האמריקאי מגדיר עילת תביעה בגין סימון מוטעה של פטנטים על גבי מוצרים. עילת תביעה זו מאפשרת הגשת תביעה ייצוגית המאפשרת לכל אחד לתבוע בשם המדינה. בגין כל הפרה יקנס המפר בסכום של לא יותר מ-$500, הסכום נשמע זעום, אולם בפס"ד Forest Group v. Bon Tool קבע בית המשפט  הפדארלי שכל מוצר שסומן מהווה הפרה נפרדת וכך הקנס בגין 1,000 מוצרים שסומנו צומח ל-$500,000 והמכפלות ברורות. קנס זה מתחלק שווה בשווה בין התובע הייצוגי והממשל הפדראלי הומשום כך הוא אינטרס משמעותי להגשת תביעות מסוג זה ואכן בחודשים האחרונים ישנה עליה מטאורית בכמות התביעות המוגשות מכח עילה זו (למעלה מ-150 תביעות ב-23 מדינות מתחילת השנה).

החלק הרלוונטי מהחוק האמריקאי:

… Whoever marks upon, or affixes to, or uses in advertising in connection with any unpatented article the word "patent" or any word or number importing the same is patented, for the purpose of deceiving the public; or Whoever marks upon, or affixes to, or uses in advertising in connection with any article the words "patent applied for," "patent pending," or any word importing that an application for patent has been made, when no application for patent has been made, or if made, is not pending, for the purpose of deceiving the public – Shall be fined not more than $500 for every such offense.

אמנם סימון המוצרים נראה כמו עניין פשוט, כמעט טריוויאלי, אך לא זה המצב בחברות גדולות שבהן יכולים להיות מוצרים המשתמשים במספר פטנטים שהיקף הגנתם עלול להשתנות עם הזמן או עם שינוי המוצר לאורך זמן. גם הריחוק בין המח' המשפטיות המנהלות את תיקי הפטנטים לבין מחלקות הייצור והפרסום גורמות לקשיים משמעותיים במעקב זה. לאור כך, אנו צופים כי יותר ויותר תביעות מסוג זה יוגשו בתקופה הקרובה.

על מנת להימנע מסימון שגוי יש להתייעץ ולשתף את משרד עורכי הפטנטים שלכם בטרם תאשרו את הכיתוב על גבי המוצרים או אריזתם.

מאמצים גלובליים לשמירה על כדור הארץ הובילו מספר רשויות פטנטים בעולם לעודד המצאות ירוקות ועידוד המחקר בתחום. כידוע, למדינות יש אמצעים מוגבלים שבאמצעותן היא יכולה לעודד חדשנות ושיטת הפטנטים היא אחת השיטות העיקריות לעידוד שכזה.

המסלולים המהירים מאפשרים לצאת מתור ההמתנה לבחינה ולהגיע באופן מיידי או לכל הפחות להיכנס לתור מהיר יותר.

יתרונות זירוז הבחינה ברורים – במקום להמתין תקופות ארוכות עד לתחילת הבחינה בפועל מגיעים בתוך זמן יחסית קצר להליך הבחינה ובתקווה, לרישומו של הפטנט (עניין המקל על מסחורו וגריפת רווחים) ומצד שני לזירוז הבחינה חסרון משמעותי שכן הקדמת הבחינה משמעה הקדמת ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך הבחינה והרישום.

המדינות המאפשרות זירוז בחינה של בקשות פטנטים ירוקים:

• ארה"ב
  
• אנגליה
  
• אוסטרליה
  
• יפן
  
• קוריאה
  
• ו.. ישראל

ארה"ב

החל מחודש דצמבר 2009 מופעל בארה"ב פיילוט שימשך שנה המאפשר ל-3,000 בקשות פטנטים בתחומי: שיפור איכות הסביבה, שימור אנרגיה, פיתוח אנרגיות מתחדשות וצמצום פליטת גזי חממה לצאת מתור ההמתנה הרגיל לטובת בחינה במועד מוקדם.

ההשתתפות בפיילוט אינה אוטומטית, כלומר לא די בכך שבקשת הפטנט היא בתחומים הנ"ל ויש צורך להגיש בקשה מתאימה.

התנאים העיקריים להשתתפות היא שהבקשות הן בקשות מלאות (כלומר לא בקשות זמניות provisional) אינן בקשות ל-re-issue שהוגשו לפני ה-8 בדצמבר 2009 וטרם התחילו בחינה מהותית. בנוסף על הבקשות לעמוד בקריטריוני גודל (עד 3 תביעות בלתי תלויות, עד 20 תביעות בכלל וכדומה)ועל המבקש לבקש גם פרסום מוקדם של הבקשה.

לצערנו, לא רק שהתוכנית בארה"ב אינה נוחלת הצלחה רבה, אלא שנראה כי הבוחנים דוחים רבות מהבקשות לזירוז בטענה שבקשת הפטנט אינה מסווגת בסיווגים המזכים בהשתתפות בתוכנית.

מעטים יודעים, אולם בארה"ב פעלה כבר תוכנית לזירוז בחינה של בקשות ירוקות שמפאת חוסר הצלחתה הופסקה לפני שנים אחדות.

אנגליה

החל מחודש מאי 2009 מופעלת באנגליה תוכנית "המסלול הירוק" לזירוז בחינה של פטנטים שלהמצאה הגלומה בהם יש "יתרון לסביבה".

על המבקש להגיש בקשה בה הוא מסביר מדוע בקשתו מתאימה ואילו חלקים בבחינה הוא מבקש לזרז.

אוסטרליה

החל מחודש ספטמבר 2009 ניתן לבקש זירוז בחינה של בקשות ירוקות. על מבקש בקשת הפטנט להגיש בקשה בכתב המסבירה כיצד המצאתו מקדמת את איכות הסביבה.

במידה ובקשת הזירוז מתקבלת, בתוך כחודשיים תחל בחינת הבקשה.

יפן

מתחילת חודש נובמבר 2009 הופעלה ביפן תוכנית לזירוז בחינתן של בקשות פטנט ירוקות.

על מבקש בקשת הפטנט להגיש בקשה בכתב המציינת לא רק את הסיבות שבגינן הוא טוען שבקשתו "ירוקה" אלא גם השוואה של הידע הקיים בתחום ההמצאה.

.נתון מעניין שאמנם אינו קשור לנושא מאמר זה, הוא שיפן אחראית ל-40.8% מהפטנטים הירוקים בין השנים 1998-2003. למקום השני הגיעה ארה"ב עם 12.8%, במקום השלישי אנגליה עם 12.7%

דרום קוריאה

רשות הפטנטים הדרום-קוריאנית הפעילה בחודש נובמבר 2009 את תוכנית ה-"super speed" לבחינת בקשות ירוקות.

תוכנית זו היא כנראה המהירה ביותר מבין התוכניות הקיימות ותוצאות הבחינה מתקבלות בתוך חודש אחד.

גם בדרום קוריאה יש להגיש בקשה וכן יש לבצע חיפוש ידע קודם באמצעות אחת משלוש הסוכנויות שאושרו ע"י רשות הפטנטים הדרום-קוריאנית.

ביחד עם השתתפותה של דרום קוריאה באמנות ה-PPH (Patent Prosecution Highway) נראה שניתן להגיע כעת לתוצאות מרשימות ביותר ביחס למהירות רישום פטנטים ירוקים.

ישראל

כן, גם אצלנו, החל מחודש דצמבר 2009 מופעלת תוכנית לזירוז הבחינה של בקשות ירוקות.

על מבקש בקשת הפטנט להגיש בקשה בכתב המסבירה כיצד המצאתו מקדמת את איכות הסביבה.

הבחינה תחל תוך 3 חודשים מרגע סיווגה כבקשה "ירוקה".

הנושאים המזכים בזירוז הבחינה הינם: סיוע לשיפור איכות הסביבה, עיכוב הגורמים להתחממות כדור הארץ, הפחתת זיהום אוויר או מים, חקלאות בלתי מזהמת וכדומה.

יש לך המצאה ירוקה ואתה רוצה לדעת עוד אודות אפשרויות הזירוז? צור קשר!

רשות הפטנטים דיווחה היום (23 באפריל 2009) לעורכי הפטנטים אודות דו”ח מצב הבחינות, ממנו ניתן ללמוד אודות תקופות ההמתנה לבחינה של פטנטים בישראל לפי קבוצות נושא.

להלן התקופות לפי קבוצות:

קבוצת המחשבים – 4 שנים

פטנטים בקבוצת אלקטרוניקה ומכשור רפואי – שנתיים ועשרה חודשים

פטנטים בקבוצת התקני בנייה, טקסטיל , מזגנים ומשאבות – שנתיים וחמישה חודשים

פטנטים בקבוצת מכשור רפואי 2 – שלוש שנים וחודש

פטנטים בקבוצת התקנים לחיתוך וניקוי ,תעבורה ,שיטות עסקיות , מערכות התראה ומערכות תצוגה – שלוש שנים ושלושה חודשים

פטנטים בקבוצת מכשירי מדידה ואופטיקה – שלוש וחצי שנים

פטנטים בקבוצת כימיה ביולוגיה ופרמה – בין חמש שנים וחודשיים ל- שנתיים ואחת עשרה חודשים (תלוי בתת הסיווג).

חשוב לציין שמשך ההמתנה הוא נתון המשתנה מעת לעת, בהתאם לעומס העבודה ברשות הפטנטים, מספר הבוחנים בכל מחלקה, מספר הבקשות בכל מחלקה וכדומה.

רפורמת הפטנטים בארה”ב עברה משוכה משמעותית נוספת, ועדת הרשות השופטת בסנאט האמריקאי אישרה את נוסח השינויים בתחילת החודש.

בין השינויים המשמעותיים שאושרו: מעבר משיטת First to Invent לשיטת First to File; שינוי הגדרת ה-Effective Date ושינוי הגדרת ה-Obviousness.

רפורמת הפטנטים בארה”ב נקראת “Patent Reform Act of 2009 S. 515 – A bill to amend title 35, United States Code, to provide for patent reform.”

ההצעה הוצגה ב3 במרץ 2009, הועדה האחראית הינה Senate Judiciary, הועדה דיווחה ואישרה את הנוסח ב2 באפריל 2009, טרם התבצעה ההצבעה בסנאט וטרם נחתמה ע”י נשיא ארה”ב.

חבר המושבעים ברוד איילנד ארה”ב פסק פיצויים בגובה 388 מיליון דולר לחברת Uniloc Inc אשר עוסק במלחמה בפיראטיות, בין היתר בהגנה על פטנטים. מדובר באחד מסכומי הפיצויים הגבוהים ביותר בעולם הפטנטים.

התביעה עסקה בטכנולוגיה המוגנת בפטנט של חברת Uniloc Inc שהיא חברת בת אמריקאית של חברה סינגפורית. הטכנולוגיה על פי יונילוק וחבר המושבעים הופרה בחבילת האופיס של מיקרוסופט.

התביעה עצמה הוגשה בשנת 2003, אך משפט המושבעים החל בחודש מרץ. יש לציין שמיקרוסופט הודיעה כי בכוונתה לערער על פסק הדין ובכך תמשוך את ההליכים זמן מה נוסף.

Uniloc USA, Inc., et al v. Microsoft Corp., et al, U.S. District Court District of Rhode Island (Providence), 1:03-cv-00440-S-DLM

ענקית התוכנה מרדמונד, מיקרסופט, חגגה בתחילת חודש פברואר 2009 את קבלת הפטנט ה-10,000 שלה.

זוהי הוכחה להצלחת התוכנית הגדלת כמות הבקשות המוגשות שהוכרזה לפני חמש שנים (ואכן הוגשו 3,000 בקשות ב-2004 לאחר שהוגשו “רק” 2,000 בקשות ב-2003 ו-1,000 בקשות “בלבד” בשנת 2002).

הפטנט ה-10,000 עוסק בטכנולוגיה הנוגעת לקישור אובייקטים מהעולם הפיזי למידע ותמונות במאגר מידע ממוחשב.

כדי להגיש את 2,500-3,000 בקשות הפטנט של מיקרוסופט מדי שנה מעסיקה זו צוות בן למעלה מ-100 איש ובהם כ-40 עורכי דין.

חודש וחצי בלבד לאחר הגשת התביעה ע”י מיקרוסופט הסכימה יצרנית מכשירי הניווט TOMTOM לשלם תמלוגים בגין השימוש בפטנטים של מיקרוספוט וכן אישרה למיקרוסופט להשתמש בפטנטים של TOMTOM ללא תשלום תמלוגים, באופן זה בא לכדי סיום הסכסוך בין שתי הענקיות.

מיקרוסופט תבעה את TOMTOM בנוגע להפרת שמונה פטנטים המופרים, כביכול, במוצריה של TOMTOM. חלק מהפטנטים מתייחסים לשימוש של TOMTOM בלינוקס.

חמישה מהפטנטים בגינם תבעה מיקרוסופט מתייחסים למוצר ניווט ברכב ושלושה מתייחסים למערכות הפעלה באופן כללי. תביעתה של מיקרוספט הוגשה ב-the US District Court for the Western District of Washington ומיקרוסופט אף פנתה ל-International Trade Commission (ITC) על מנת שזו תפעל למנוע ייבוא של מוצרים מפרים.

TOMTOM תשלם תמלוגים בגין השימוש בשמונת הפטנטים של מייקרוסופט במשך חמש שנים ומיקרוסופט תוכל להשתמש בפטנטים של TOMTOM ללא תשלום תמלוגים כלשהם. כמו כן, TOMTOM תסיר ממוצריה מס´ טכנולוגיות הנוגעות בניהול קבצים בתוך שנתיים (phase our period).

תביעה זו היא חלק ממערכה שמנהלת מיקרוסופט תחת הטענה (משנת 2007) שמערכת ההפעלה LINUX מפרה לפחות 235 פטנטים של מיקרוסופט וכי מיקרוסופט בוחנת כל הפרה והפרה לפני הגשת תביעה.

הגלובליזציה מובילה – הצלחה מתמשכת לתוכניות ה-”Patent Prosecution Highways” (PPH) 16-2-2009

הרחבות נוספות לתוכניות “Patent Prosecution Highway” 29-4-2008

הצלחה לתוכניות “Patent Prosecution Highway” 9-8-2007

עד כה ישנם 12 קשרים כדלקמן:

Canadian Intellectual Property Office – United States Patent and Trademark Office

Danish Patent and Trademark Office – Japan Patent Office

Danish Patent and Trademark Office – United States Patent and Trademark Office

European Patent Office – United States Patent and Trademark Office

IP Australia – United States Patent and Trademark Office

Japan Patent Office – United States Patent and Trademark Office

Japan Patent Office – Korean Intellectual Property Office

Japan Patent Office – UK Intellectual Property Office

Japan Patent Office – German Patent and Trademark Office

Korean Intellectual Property Office – United States Patent and Trademark Office

UK Intellectual Property Office – United States Patent and Trademark Office

Intellectual Property Office of Singapore – United States Patent and Trademark Office

בהחלטה מה-24 לנובמבר, 2008, בעניין Halligan, קבע ה-Board of Patent Appeals and Interferences שהוא ערכאת הערעור על החלטות משרד רשם הפטנטים האמריקאי, כי תהליך עסקי המגובה בתוכנת מחשב, אשר כל ייעודה של תוכנת המחשב הוא לבצע את התהליך העסקי שמהותו ניהול זכויות משפטיות (זיהוי סודות מסחריים וכדומה), אינו עומד בדרישות פסק הדין Bilski שכן זכויות משפטיות אינן אובייקטים מוחשיים, ולכן אינו כשיר לפטנט.

החלטה זו הייתה צפויה לאור החלטות קודמות של ה- BPAI ולמעשה, היה ברור כי זוהי עמדתו של גוף זה.

בקהילה המשפטית בארה”ב נשמעים קולות המבקרים את BPAI שכן לטענתם ניתן היה לדחות את בקשת הפטנט מאחר ומדובר, לטענתם, על המצאה שמחקה תהליכים מחשבתיים (“mental acts”) קיימים ועל כן ממילא אינה כשירה לרישום. אותם גורמים גורסים כי זו דרכה של BPAI לקבע פרקטיקה ופרשנות שגויה, המקשה עח מבקשי הפטנטים, לפס”ד בילסקי.

השאלה המעניינת באמת היא מה תהיה קביעתו של בית המשפט לערעורים (ה-CAFC) שהוא ערכאת הפטנטים החשובה “באמת” כאשר עניין דומה יגיע לפניו. עד אז, תידרש מומחיות רבה לנסח פטנטים תהליכיים בתוכנה כך שיעברו את הקריטריונים של Bilski כפי שהם מפורשים על ידי בוחני הפטנטים ו-BPAI.

ההגדרה המשמשת את רשות הפטנטים היפנית הינה:

“methods for treatment of the human body by surgery or therapy and diagnostic methods practiced on humans”.

רשות הפטנטים היפנית פוסלת בקשות לתהליך לטיפול רפואי ע”י הגדרתם כפטנט שאין להם ישימות טכנולוגית (Industrial Applicability). הגישה האמורה אושרה ע”י בית המשפט העליון ביפן כבר ב-2002, (Tokyo High Court, 2002, (gyo ke) No. 65)..

טיעוניה של רשות הפטנטים היפנית מתבססים על ההכרה כי אין צורך לספק תמריץ ע”י מתן פטנט שכן פיתוח הטיפולים נעשה לרוב ע”י מוסדות אקדמיים ובתי חולים אשר אינם זקוקים לתמריץ זה. זאת בנוסף על השיקולים הפוליטיים וההומאניים שפורטו בפסק הדין מ-2002.

בפסק הדין נקבע כי יהיה זה לא אתי לאפשר פטנטים מסוג זה (בשונה מפטנטים בגין תרופות או מכשירים רפואיים) שכן אין ברשות מנתח המבצע פעולה רפואית (בייחוד אם מדובר על פעולה דחופה) היכולת להחליט האם שיטה כזו או אחרת מוגנת בפטנט ואין החברה רוצה להצר את צעדיו של המנתח בגלל חששו שיפר פטנט כזה או אחר. על כן נפסק כי כל עוד אין התייחסות ספציפית בחוק הפטנטים היפני להמצאות הקשורות בתהליך לטיפול רפואי בגוף האדם לא ניתן לקבל בגינם פטנט.

האגודות השתמשו בהליך הצטרפות הנקרא “ידיד בית המשפט” (Amicus curiae), כלומר חוות הדעת הוגשה מבלי שנתבקשו לעשות זאת ע”י מי מהצדדים אלא מתוקף האינטרס הציבורי שיש להשלכות הפסיקה בעניין זה.

תשלומי מניעה הם תשלומים שמשלם בעל פטנט לגורם המפר את הפטנט שבבעלותו על מנת למנוע ממפר הפטנט מלערער על תקפות הפטנט. בצורה זו, בעל הפטנט מנסה למנוע את טענת ההגנה החשובה ביותר של המפר – “הפטנט לא היה צריך להינתן מלכתחילה ולכן השימוש שלי בהמצאה אינו הפרת פטנט”. המפר מצידו מקבל את תשלומי המניעה כפיצוי על אובדן התמריצים שיכול היה לקבל לו היה פועל נגד הפטנט של בעלת הפטנט (התמריצים מכוח החוק Hatch-Waxman Act).

לטענת אגודות הצרכנים, השיטה התשלום האמורה גורמת לעיכוב ומניעת כניסת תרופות גנריות לשוק התרופות. כידוע, תרופות גנריות המתחרות בתרופות האתיות הן אחד הכלים העיקריים להורדת מחירי התרופות. פגיעה זו, לטענתן, מהווה פגיעה משמעותית בשוק החופשי, מנוגדת לחלוטין לרוח המחוקק (כפי שעולה מ Hatch-Waxman Act) ועל כן מהווה הפרה של חוקי ההגבלים העסקיים בארה”ב.

חוות הדעת במלואה: http://www.pubpat.org/assets/files/AmicusBriefs/PUBPAT%20In%20re%20Cipro%20CAFC%20Brief.pdf

אנו מתכבדים להביא לידיעתכם החלטות אשר הסתמכו בפסיקתם על ההחלטה בעניין KSR.

החלטות ב- THE BOARD OF PATENT APPEALS

1. החלטה שניתנה ע”י THE BOARD OF PATENT APPEALS

AND INTERFERENCES (Board) בעניין Ex parte MAREK Z. KUBIN and RAYMOND G. GOODWIN

אושרה קביעת ה-USPTO והוחלט כי מבחן ה-” obvious to try ” חל במקרים רבים יותר לאור KSR. בהחלטה הוגדר הלאה מה הוא “obvious to try” . נקבע שכאשר יש מספר מסוים של דרכים לפתור בעיה, שתוצאתן צפויה אזי אין מדובר בהמצאה חדשנית אלא ביכולות של איש המקצוע המיומן ובשכל הישר שלו. על כן, ברגע שקומבינציה היא ברורה מאליה תוכל היא להיחשב כ- obvious בהתאם לסעיף 103.

2. החלטה שניתנה ע”י THE BOARD OF PATENT APPEALS

AND INTERFERENCES (Board) בעניין Ex parte MARY SMITH

אושרה קביעת ה-USPTO ונקבע כי גם שילוב של אלמנטים מפטנטים קודמים, אך לא את הפטנטים הקודמים בשלמותם, יכול להיחשב כ- obvious לאור KSR כל עוד התוצאות של האלמנטים צפויות. בהחלטה התבססו על הפסקה הבאה מההחלטה בעניין KSR:

Common sense teaches, however, that familiar items may have obvious uses beyond their primary purposes, and in many cases a person of ordinary skill will be able to fit the teachings of multiple patents together like pieces of a puzzle.

KSR, 127 S.Ct. at 1742, 82 USPQ2d at 1397. (p.20, Ex Parte Smith).

3. החלטה ב- Court of Appeals for the Federal Circuit

החלטה שניתנה בנסגרת הליך בחינה מחדש ע”י בית המשפט בעניין RE ICON HEALTH AND FITNESS, INC.

מבקשת הפטנט (הנוגע להליכון לאימונים) הודתה כי כל התביעות למעט אחת מופיעות בפרסום קודם, והאלמנט הנוסף שהוא קפיץ המיוצב ע”י גז מופיע גם הוא בפרסום קודם אחר אך למטרה אחרת.

אחת השאלות שעלו הייתה האם השימוש הקודם באלמנט הקיים מספק את דרישת ה-” reasonably pertinent to the problem addressed ” הנדרשת. בית המשפט החליט שהשימוש בקפיץ אינו ייחודי להליכונים ועל כן הדרישה סופקה.

אולם, החשיבות בהחלטה זו אינה מה שנכתב בה אלא דווקא מה שלא נכתב בה. יכול היה בית המשפט לצטט חלקים מההחלטה ב-KSR ולקבוע בפשטות שמדובר בעניין שהוא לחלוטין ברור מאליו. לא כך עשה בית המשפט ובחר להגיע לתוצאה זו ע”י בחינה דקדקנית של המקרה שלפניו.

ATA הגישו בקשה לפטנט באוסטרליה בתאריך 8 ביולי 1997 והגישו בתאריך 8 ביולי 1998 בקשת PCT על כן, היה עליהם להגיש בקשה לכניסה לשלב לאומי בארה”ב עד לתאריך 8 בינואר 2000. באותה השנה ה-8 בינואר נפל על סוף שבוע ובהתאם לכללים התאפשר להם להגיש את הבקשה עד לתאריך 10 בינואר.

הבקשה לא הגיעה לרשות הפטנטים האמריקאית (USPTO) ב-10 בינואר אלא רק בבוקר למחרת, ה-11 בינואר 2000.

בהתאם לכללים הנהוגים יכלו ATA להראות שהעיכוב כולו נגרם “שלא בכוונה” ולהחיות את הבקשה. הבקשה אכן הוחייתה ע”י ה-USPTO אולם, במהלך ההתדיינות בתיק, טענו IGT נגד מדיניות הנוהגת. טענתם התמקדה בסעיף 35 USC 371 אשר לפיו ניתן להחיות רק כאשר מדובר בעניין “בלתי נמנע”. כמובן שקשה הרבה יותר להוכיח כי עיכוב היה בלתי נמנע, מאשר להוכיח כי היה שלא בכוונה.

הוחלט כי הבקשה אכן הוחייתה שלא בהתאם לכללים ועל כן הבקשות נחשבות מעתה כ”זנוחות”.

רשות הפטנטים האמריקאית (USPTO) מאפשרת להגיש בקשות באמצעות מסלול בחינה מואץ.

ב-31 ביולי 2007 התקבלה הבקשה הראשונה בתחום ה- Business Method באמצעות המסלול המואץ.

פטנט מספר 7,251,621 שכותרתו “Method and apparatus for the home delivery of local retail e-commerce orders” ניתן ב-31 ביולי 2007.

ניתן לקרוא על מסלול זה בכתובת: http://www.uspto.gov/web/patents/accelerated/

בקשת הפטנט הוגשה ב-29 בדצמבר 2007 והתקבלה בתוך כ-7 חודשים בלבד. חשוב לציין בהקשר זה שהעיכוב בתחום ה-e-commerce ברשות הפטנטים האמריקאית כה גדול כך שכעת הם בוחנים פטנטים שהוגשו לפני כ-4 שנים (!).

אינטר-טראסט תבעה את מייקרוסופט בשנת 2001 וטענה שרבים ממוצרי מייקרוסופט משתמשים בטכנולוגיות המוגנות בפטנטים מתוצרתה. בייחוד, טענה אינט-טראסט, שמייקרוסופט מפרה את זכויות הפטנט של אינטר-טראס בנוגע לטכנולוגית ניהול הזכויות שפיתחה.

הפשרה הושגה כשבוע אחרי שמייקרוסופט התפשרה במאבק המשפטי הארוך שלה מול סאן-מייקורסיסטם. על פי פשרה זו מייקרוסופט תשלם 1.6 ביליון דולר כדי ליישב הסכסוך.

בנוסף, ארגון אמריקאי פנה בחודש אפריל לרשם הפטנטים האמריקאי לבטל את הפטנט של מייקרוסופט המגן של שיטת FAT לניהול קבצים.

הארגון האמריקאי הגיש חוות דעת אשר מוכיחה, לטענתם, שהפטנט שהוגש ב-1996 ויפוג בשנת 2013, לא עמד בקריטריונים לחדשנות ועל כן לא היה זכאי להירשם כפטנט. על פי הארגון, הפטנט הוא עוד דרך בה מייקרוסופט מנסה לבסס את מעמדה כמונופול.