סימן מסחרי | ישראל | פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב – 1972

פקודת סימני המסחר היא דבר החקיקה אשר מסדיר את נושא סימני המסחר בישראל.

פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל”ב – 1972

פרק א’ : פרשנות

1. הגדרות

בפקודה זו -

“סימן” – אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה;

“סימן מסחר” – סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם;

“סימן מסחר בין-לאומי” – סימן מסחר שרשום בפנקס הרישום הבין-לאומי, בהתאם להוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד;

“סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל” – סימן מסחר בין-לאומי שהוא גם סימן מסחר רשום שנרשם בהתאם להודעה שקיבל הרשם לפי סעיף 56ה;

“סימן מסחר לאומי” – סימן מסחר רשום, שנרשם בהתאם לבקשה לפי סעיף 17;

“סימן מסחר מוכר היטב” – סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק;

“סימן מסחר רשום” – סימן מסחר הרשום בפנקס סימני המסחר לפי הוראות פקודה זו והוא סימן מסחר לאומי או סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל;

“סימן שירות” – סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין השירות שהוא נותן;

“סימן מאשר” – סימן המיועד לשמש בידי אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור מקורם של טובין פלונים שיש לו ענין בהם, מרכיביהם, דרכי ייצורם, איכותם או תכונה אחרת מתכונותיהם, או לאישור טיבו, איכותו או סוגו של שירות פלוני שיש לו ענין בו;

“סימן קיבוצי” – סימן מסחר או סימן שירות השייך לחבר בני-אדם שיש לו ענין בטובין או בשירות שהסימן מיועד לציינם, וחברי החבר משתמשים, או מתכוונים להשתמש, באותו סימן לגבי הטובין או השירות;

“הפרה” – שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך -

(1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר;

(2) בסימן מסחר רשום, לשם פרסום טובין מסוג הטובין שלגביהם נרשם הסימן או לשם פרסום טובין מאותו הגדר;

(3) בסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו עד כדי להטעות לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן או לענין טובין מאותו הגדר;

(4) בסימן מסחר מוכר היטב, שהוא סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו, לענין טובין שאינם מאותו הגדר, ובלבד שיש בשימוש זה כדי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום ובעל הסימן הרשום, עלול להיפגע כתוצאה משימוש כאמור;

“מדינת האיגוד” – מדינה שהיא חברה באיגוד להגנת הקנין התעשייתי מכוח אמנת פריס בדבר הגנת הקנין התעשייתי 1, לרבות שטחי ארץ שהאמנה הוחלה עליהם מכוח סעיף 16 שני לאמנה;

“ארגון הסחר העולמי” – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994;

“מדינה חברה” – מדינת האיגוד או מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;

“ציון גאוגרפי” – ציון המזהה בישראל טובין כטובין שמקורם באזור גאוגרפי מסוים שהוא מדינה חברה, אזור או חבל ארץ בה, אם ניתן לייחס תכונה מסוימת, מאפיין מסוים או מוניטין של הטובין, בעיקר לכך שמקורם באותו אזור גאוגרפי;

“השר” – שר המשפטים.

2. תחולת הוראות על סימני שירות

הוראות פקודה זו החלות על סימני מסחר יחולו על סימני שירות, בשינויים המחוייבים לפי הענין, וכל מקום בפקודה זו שנאמר בו “סימן מסחר” – אף סימן שירות במשמע, ו”טובין” – אף שירות כמשמע, והוא כשאין הוראה אחרת לענין זה.

3. דין סימן מאשר וסימן קיבוצי

סימן מאשר וסימן קיבוצי דינם כדין סימן מסחר וסימן שירות, וכל מקום בפקודה זו שנאמר בו “סימן מסחר” או “סימן שירות”, אף סימן מאשר וסימן קיבוצי במשמע; והכל בכפוף לאמור בסעיפים 14 ו15-.

פרק ב’: פנקס סימני המסחר

4. הפנקס ותכנו

לענין פקודה זו יתנהל פנקס לרישום סימני מסחר (להלן – הפנקס); הרישום יהיה לפי פרטים אלה:

1. שם בעל הסימן, מענו
ומשלח ידו;

2. הודעות על העברה או מתן רשות
;

3. ויתורים;

4. תנאים והגבלות
;

(4א) לענין סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל – ציון היותו סימן מסחר

בין-לאומי;

5. כל פרט אחר שנקבע לענין סימני מסחר רשומים
.

5. הרשם

השר ימנה רשם סימני מסחר (להלן – הרשם) ובפיקוחו יתנהל הפנקס.

6. פומביות

(א) הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור בכל שעה נוחה, בהתאם לתקנות.

(ב) העתק מאושר של כל רישום יינתן לכל אדם לפי דרישתו תמורת האגרה שנקבעה.

פרק ג’ : כשרות לרישום

7. זכות ייחודית לסימן מסחר

אדם המבקש לו זכות ייחודית להשתמש בסימן פלוני כסימן מסחר רשאי לבקש רישום הסימן על פי הוראות פקודה זו.

8. סימנים כשרים לרישום

(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן – בעל אופי מבחין).

(ב) הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום.

9. הגבלה לצבעים מסויימים

סימן מסחר יכול שיוגבל, כולו או מקצתו, לצבע או לצבעים מוגדרים ; הרשם או בית המשפט, בבואם להחליט בדבר אפיו המבחין, יתחשבו בהגבלה זו; במידה שסימן מסחר רשום ללא הגבלת צבע יראו כאילו הוא רשום לכל הצבעים.

10. היקף הרישום

1. סימן מסחר יירשם לגבי טובין מסויימים או סוגי טובין מסויימים.

2. כל שאלה בדבר סיווג טובין יכריע הרשם, והחלטתו תהיה סופית
.

11. סימנים שאינם כשרים לרישום

סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(1) סימן המרמז על קשר עם נשיא המדינה או עם ביתו או על חסותו של הנשיא, וסימן שניתן להסיק ממנו על קשר או חסות כאמור;

(2) דגלי המדינה ומוסדותיה או סמליהם, דגלי מדינות חוץ וארגונים בין-לאומיים וסמליהם, וכל סימן הדומה לאחד מהם;

(3) שלטי יוחסין רשמיים, אותות וחותמות רשמיים שמדינה נוהגת לציין בהם פיקוח או ערבות, וכל סימן הדומה להם, וכן סימן שניתן להסיק ממנו שבעלו נהנה מחסות ראש מדינה או ממשלה או שהוא מספק טובין או מעניק שירותים לראש מדינה או ממשלה, והכל אם לא הוכח לרשם כי בעל הסימן זכאי להשתמש באותו סימן;

(4) סימן שמופיע בו ביטוי מאלה – “פטנט”, “נרשם פטנט”, “על פי כתב ממלכתי”, “רשום”, “מידגם רשום”, “זכות יוצרים”, “חיקויו של זה – זיוף” -או ביטוי כיוצא באלה;

(5) סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר;

(6) סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;

(א) סימן הכולל ציון גיאוגרפי לענין טובין שמקורם אינו באזור הגאוגרפי המצוין, אם יש בציון הגאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגאוגרפי האמיתי של מקור הטובין;

(ב) סימן הכולל ציון גאוגרפי נכון מילולית, אולם יש בו מצג שווא כאילו מקורם של הטובין באזור גאוגרפי אחר;

(7) סימן הזהה עם סמל בעל משמעות דתית בלבד, או הדומה לו;

(8) סימן שיש עליו תמונתו של אדם, זולת אם נתקבלה הסכמתו של הנוגע בדבר, ואם היא תמונתו של אדם שמת – ידרוש הרשם הסכמתם של שאיריו, זולת אם קיימים לדעתו טעמים סבירים שלא לעשות כן;

(9) סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום כפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין כסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;

(10) סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב)או 9;

(11) סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית או שם משפחה, אם אינו מוצג בדרך מיוחדת, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9.

(12) סימן המזהה יין או משקה אלכוהולי הכולל ציון גאוגרפי, אם מקורו של היין או המשקה האלכוהולי אינו באותו אזור גאוגרפי;

(13) סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר;

(14) סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש.

12. סימן זהה עם שמו של אחר

הרשם רשאי לסרב לבקשת רישומו של סימן מסחר הזהה עם שמו של אדם אחר או של עסקו או הדומה לאותו שם, לרבות שם עסקו, או המכיל שם זהה או דומה כאמור, אם יש בסימן כדי להטעות את הציבור או לגרום התחרות בלתי הוגנת.

13. שם או תיאור של טובין

סימן המכיל גם שם או הגדר של טובין, רשאי הרשם לסרב לרשמו לגבי טובין אחרים, אולם הוא רשאי לרשמו כך אם בשימושו למעשה משתנה הסימן בהתאם לטובין שלהם הוא משמש, והמבקש הוסיף בבקשתו הערה על כך.

14. רישום סימן מאשר

(א) הרשם רשאי לרשום סימן מאשר, אם הוא שוכנע שיש ביכלתו של בעל הסימן לקיים את התכונות שאותו סימן מיועד לסמנן.

(ב) סימן מאשר ניתן לרישום אף אם אינו בעל אופי מבחין כנדרש לפי סעיף 8(א).

(ג) לא יועבר סימן מאשר אלא לאחר קבלת רשות לכך מן הרשם.

15. רישום סימן קיבוצי

(א) הרשם רשאי לרשום סימן קיבוצי אם שוכנע שהסימן מיועד לשימושם של חברי חבר-בני-אדם ושיש לחבר פיקוח על שימושם בסימן.

(ב) לכל ענין שבפקודה זו יראו את שימושם של חברי החבר בסימן קיבוצי כשימושו של החבר, ואין נפקא מינה אם החבר עצמו משתמש או מתכוון להשתמש בו.

(ג) לא יועבר סימן קיבוצי אלא לאחר קבלת רשות לכך מן הרשם.

16. רישום סימנים הרשומים בחוץ-לארץ

(א) על אף האמור בסעיפים 8 עד 11 לא יסרב הרשם רישומו של סימן מסחר הרשום כסימן מסחר בארץ מוצאו, אלא באחת מאלה:

(1) רישום הסימן בישראל יפגע בזכויות שרכש בישראל אדם אחר;

(2) אין בסימן מידה כלשהי העושה אותו לבעל אופי מבחין; סימן מסחר לא ייפסל לרישום אם הוא שונה מסימן המסחר הרשום בארץ מוצאו, בפרטים שאינם משנים את אופיו המבחין ואינם פוגעים בזיהוי הסימן הרשום בארץ מוצאו;

(3) הסימן מורכב אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את סוג הטובין, איכותם, כמותם, מקום מוצאם, ייעודם, תקופת ייצורם או שוויים;

(4)הסימן שגור בשפת הדיבור או במנהגי המסחר ההגונים והמקובלים בישראל;

(5) הסימן נוגד את תקנת הציבור או המוסר;

(6) יש בסימן כדי להטעות את הציבור.

(ב) “ארץ מוצא”, לענין סימן מסחר שמבקשים לרשמו על פי סעיף זה – מדינה חברה שבה יש למבקש מפעל תעשייתי או מסחרי פועל ורציני, ואם אין לו מפעל כזה בתחומי מדינה כאמור – מדינה חברה שבה מקום מושבו, ואם אין לו מקום מושב בתחומי מדינה כאמור – מדינה חברה שהוא אזרחה.

(ג) קיבל הרשם לרישום סימן שלא היה נרשם לולא הוראות סעיף קטן (א), יצויין הדבר בעת פרסום הבקשה ובפנקס.

פרק ד’ : הליכי רישום

17. בקשה

(א) הטוען לבעלות על סימן מסחר שבשימושו או המיועד לשימושו ורוצה לרשום את הסימן, יגיש לרשם בקשה בכתב על כך בדרך שנקבעה.

(ב) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתוגש לגבי סוג אחד של טובין או מספר סוגים של טובין.

18. סמכויות הרשם

(א) בכפוף להוראות פקודה זו רשאי הרשם לדחות בקשה או לקבל אותה כמו שהיא או

בתנאים, בתיקונים או בשינויים, או בהגבלות שימצא לנכון להטיל לגבי דרך השימוש או מקום השימוש או לגבי ענין אחר.

(ב) לענין בקשה לרישום סימן מסחר לגבי מספר סוגים של טובין, רשאי הרשם לדרוש את חלוקתה לכמה בקשות, ותאריך ההגשה של כל אחת מהבקשות שהופרדו כאמור יהיה תאריך הגשתה של הבקשה שחולקה.

19. ערעור

דחה הרשם בקשה, תהא החלטתו נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון.

20. טעויות ותיקונים

הרשם או בית המשפט העליון רשאים בכל עת לתקן טעות שבבקשה או שבנוגע אליה, בין לפני קיבולה ובין לאחריו, או להרשות למבקש לתקן אותה בתנאים שיראו מתאימים.

21. דרישת ויתור

(א) היה סימן מסחר מכיל דבר המקובל באותו מסחר או דבר שאינו בעל אופי מבחין מבחינה אחרת, וראו הרשם או בית המשפט העליון שאין בעל הסימן זכאי לשימוש ייחודי בדבר האמור או במקצתו, רשאים הם, בבואם להחליט אם יירשם הסימן או אם יישאר רשום בפנקס, לדרוש כתנאי לכך שבעל הסימן יוותר על הזכות לשימוש ייחודי באותו דבר או יוותר ויתור אחר הנחוץ לדעתם לשם קביעת זכויותיו לפי הרישום.

(ב) ויתור לפי סעיף זה לא יפגע אלא בזכויות בעל הסימן הנובעות מרישומו של הסימן, אך לא בשום זכות אחרת שלו.

22. ביטול בקשות

(א) לא מילא המבקש אחר דרישת הרשם תוך המועד שקבע ונתן הרשם למבקש הודעה בכתב בטופס שנקבע, ועברו שלושה חדשים מיום מתן אותה הודעה ולא מילא המבקש אחר הדרישה – רשאי הרשם לראות את הבקשה כבטלה.

(ב) הרשם רשאי להאריך את המועדים שנקבעו לפי סעיף זה אם נתבקש לעשות זאת בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות ואם נתן המבקש טעמים סבירים למתן הארכה.

23. פרסום

קובלה בקשה, בין כמו שהיא ובין בתנאים או בהגבלות, יפרסם הרשם בהקדם האפשרי לאחר הקיבול ובדרך שנקבעה, את הבקשה כפי שקובלה ובנקיבת כל תנאי והגבלה שעל פיהם קובלה.

24. התנגדות

(א) תוך שלושה חדשים מיום הפרסום, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן.

(א1) ואלה עילות ההתנגדות לרישום סימן:

(1) קיימת סיבה ולפיה מוסמך הרשם לפי הוראות פקודה זו לסרב לבקשת הרישום;

(2) המתנגד טוען לבעלות על הסימן;

(ב) הודעה כאמור תימסר בכתב בדרך שנקבעה, ויפורטו בה נימוקי ההתנגדות.

(ג) עותק של ההודעה ישלח הרשם למבקש.

(ד) המבקש ישלח לרשם, בדרך ובזמן שנקבעו, תשובה להתנגדות, המפרטת את הנימוקים שעליהם הוא מבסס את בקשתו.

(ה) לא שלח המבקש תשובה כאמור, יראו כאילו זנח את בקשתו.

(ו) שלח המבקש תשובה, יתן הרשם עותק ממנה למי שהודיע על התנגדותו, ישמע את בעלי הדין אם נדרש לכך, ישקול את הראיות ויחליט אם יש להרשות את הרישום, ובאילו תנאים.

25. ערעור

(א) החלטת הרשם לפי סעיף 24 (ו) תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון.

(ב) ערעור לפי סעיף זה יוגש תוך שלושים יום מיום החלטת הרשם.

(ב1) המערער ימסור לרשם הודעה על הגשת ערעור לפי סעיף זה בתוך שלושים ימים מיום הגשתו.

(ג) בערעור ישמע בית המשפט, אם נדרש לכך, את בעלי הדין ואת הרשם, ויתן פסק דין הקובע אם יש להרשות את הרישום ובאילו תנאים.

(ד) במשך שמיעת הערעור רשאי כל בעל דין להגיש בדרך שנקבעה, או ברשותו המיוחדת של בית המשפט, חומר נוסף לעיונו של בית המשפט.

(ה) לא יוכל המתנגד או הרשם להגיש נימוקי התנגדות נוספים על אלה שפירט המתנגד בהודעה על התנגדותו, אלא ברשות בית המשפט הדן בערעור; הוגשו נימוקים ברשות כאמור, רשאי המבקש, אם נתן הודעה בדרך שנקבעה, לבטל את בקשתו כלי שיחוייב בתשלום הוצאות המתנגד.

(ו) בית המשפט רשאי, לאחר ששמע את הרשם, להרשות שסימן המסחר שמבקשים רישומו ישונה כדרך שאינה פוגעת באופן ממשי בזהותו; סימן ששונה כך יפורסם בדרך שנקבעה בטרם יירשם.

26. רישום

הוגשה בקשה וקובלה, ועבר זמנה של הודעת התנגדות ולא היתה התנגדות, או היתה התנגדות והוחלט בה לטובת המבקש, ירשום הרשם את סימן המסחר, זולת אם קובלה הבקשה בטעות או אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

27. תאריך הרישום

התאריך שבו הוגשה הבקשה לרישום סימן מסחר יירשם כתאריך רישומו.

28. תעודת רישום

נרשם סימן מסחר, יתן הרשם למבקש תעודה על כך בטופס שנקבע.

29. בקשות מתחרות לסימנים זהים

(א) הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין והבקשה המאוחרת הוגשה לפני שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו.

(ב) על החלטת הרשם לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער לפני בית המשפט העליון בתוך שלושים ימים מיום החלטת הרשם.

30. שימוש מקביל

(א) ראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם.

(ב) החלטת הרשם לפי סעיף קטן (א) תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון; ערעור כאמור יוגש תוך שלושים יום מיום החלטת הרשם; בערעור יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנתונות בסעיף קטן (א) לרשם.

פרק ה’ : תוקף הרישום וחידושו

31. תקופת תקפו של רישום

תקפו של רישום סימן מסחר הוא עשר שנים מיום הגשת הבקשה לרישום, ולאחר מכן ניתן להאריך את תוקף הרישום על פי הוראות סעיפים 32 עד 35.

32. חידוש רישום

על פי בקשת הבעל הרשום של סימן מסחר, שהוגשה בדרך שנקבעה ותוך הזמן שנקבע, יחדש הרשם את רישום סימן המסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם הוא רשום או לגבי חלקם לעשר שנים מיום הפקיעה של הרישום המקורי או של חידושו האחרון (להלן – יום הפקיעה).

33. הודעת פקיעה

(א) לפני יום הפקיעה ישלח הרשם לבעל הרשום, במועד ובדרך שנקבעו, הודעה בדבר התאריך שבו יפקע הרישום ובדבר התנאים לענין תשלום אגרות וענינים אחרים, שבהם יחודש הרישום.

(ב) אם עד ששה חדשים לאחר יום הפקיעה (להלן – התקופה הראשונה) לא שולמה האגרה, ימחוק הרשם את סימן המסחר, ואולם -

(1) אם שולמה האגרה תוך התקופה הראשונה, תיווסף לאגרה תוספת בשיעור שנקבע;

(2) רשאי הרשם לבקשת בעל הסימן, אם שוכנע שמן הצדק לעשות כן, להחזיר את הרישום לתקפו, בתנאים שיראה ולאחר תשלום האגרות שלא שולמו והאגרה הנוספת שנקבעה לענין זה ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שישה חודשים מתום התקופה הראשונה.

34. סימן מסחר שלא חודש

סימן מסחר שנמחק מפני שלא שולמה אגרת חידוש, יראוהו בכל זאת, במשך שנה לאחר המחיקה, כאילו הוא סימן מסחר רשום לענין כל בקשה לרישום.

35. סייגים לחידוש

הוראות סעיף 34 לא יחולו אם שוכנע הרשם שנתקיים אחד מאלה:

(1) במשך שנתיים שקדמו למחיקת סימן המסחר לא היה בו שימוש עסקי בתום לב;

(2)השימוש בסימן המסחר שמבקשים רישומו אינו עלול לגרום הטעיה או ערבוביה בגלל שימוש קודם בסימן המסחר שנמחק.

פרק ו’ : שינויים וביטולים

36. שינוי ברישום לפי בקשת הבעל

(א) הרשם רשאי, לפי בקשת הבעל הרשום של סימן מסחר, שהוגשה בדרך שנקבעה -

(1) לתקן טעות בשמו או במענו;

(2) לרשום שינוי בשמו או במענו;

(3) למחוק טובין או סוגי טובין מאלה שלגביהם נרשם סימן המסחר;

(4) לרשום לגבי סימן המסחר ויתור או תזכורת שאינה מרחיבה בשום פנים את הזכויות הנובעות מרישומו הקיים;

(5) לבטל רישומו של סימן המסחר בפנקס.

(ב) החלטת הרשם לפי סעיף קטן (א) תהיה נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון.

37. שינוי בסימן לפי בקשת הבעל

(א) הבעל הרשום של סימן מסחר רשאי לבקש מהרשם, בדרך שנקבעה, רשות להוסיף על סימן המסחר או לשנותו, באופן שלא תהיה פגיעה ממשית בזהותו.

(ב) הרשם רשאי לסרב מתן רשות כאמור או לתת אותה בתנאים ובהגבלות כפי שימצא לנכון; סירוב או רשות מותנית או מוגבלת כאמור יהיו נתונים לערעור לפני בית המשפט העליון.

(ג) ניתנה רשות כאמור, יפורסם סימן המסחר, כפי ששונה, בדרך שנקבעה.

38. תיקון הפנקס

(א) בכפוף להוראות פקודה זו, מי שנפגע על ידי שתרשומת פלונית לא נרשמה בפנקס או נשמטה ממנו, או נרשמה בו בלי סיבה מספקת, או נשארה בו שלא כדין, או חלו בה טעות או פגם, רשאי להגיש בקשת תיקון, בדרך שנקבעה, לבית המשפט העליון, או תחילה לרשם, לפי בחירת המבקש.

(ב) הרשם רשאי, בכל שלב של ההליכים, להפנות את הבקשה לבית המשפט העליון; ורשאי הוא, לאחר שמיעת בעלי הדין, להחליט בענין שביניהם בכפוף לערעור לפני בית המשפט העליון.

(ג) בית המשפט רשאי, בכל הליך לפי סעיף זה, לפסוק בכל שאלה שנחוץ או רצוי לפסוק בה לענין תיקון הפנקס.

(ד) היתה תרמית ברישומו או בהעברתו של סימן רשום, רשאי הרשם עצמו להגיש בקשה לבית המשפט לפי הוראות סעיף זה.

39. מחיקת סימן

(א) בקשה לפי סעיף 38 למחיקת סימן מסחר מהפנקס, לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם, מחמת שהסימן אינו כשר לרישום לפי סעיפים 7 עד 11 לפקודה, או מחמת שרישום הסימן יוצר התחרות בלתי הוגנת לגבי זכויותיו של המבקש בישראל, תוגש תוך חמש שנים מיום מתן תעודת הרישום לפי סעיף 28.

(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה למחיקת סימן מסחר בשל כך שהבקשה לרישום הסימן הוגשה שלא בתום לב, יכול שתוגש בכל עת;

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1) סימן מסחר של תושב חוץ הרשום בארץ מוצאו לא יימחק אלא אם נתקיים בו תנאי הפוסל אותו לרישום על פי הוראות סעיף 16;

(2) סימן מסחר של תושב חוץ אשר אינו כשר לרישום על פי הוראות סעיפים 8 עד 11 ונרשם על פי הוראות סעיף 16, יהא ניתן למחיקה, בשל כל נימוק הפוסל אותו לרישום על פי הוראות סעיפים 8עד 11, בכל עת לאחר שחדל להיות רשום בארץ מוצאו; אין בהוראה זו כדי למנוע מבעל הסימן להוכיח כי בעת הגשת הבקשה למחיקה היה הסימן ראוי לרישום אילו הגיש תושב ישראל את הבקשה לרישומו.

40. הנוהל בתיקון הפנקס

ציווה בית המשפט לתקן את הפנקס, יורה שבעל הדין שזכה ימציא לרשם הודעה על התיקון, ועם קבלת ההודעה יתקן הרשם את הפנקס בהתאם לצו.

41. ביטול רישום בגלל אי-שימוש

(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר, לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם (להלן – הטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום), על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הוכח שאי-השימוש נבע מנסיבות מיוחדות במסחר ולא מכוונה שלא להשתמש בסימן, או לזנוח אותו, לגבי הטובין האמורים.

(ג) לענין סעיף זה יראו כל אחד מהמעשים המנויים להלן כאילו אין שימוש בתום לב בסימן מסחר:

(1) שימוש בסימן המסחר בישראל כפרסומת בלבד, בין בעתונות מקומית ובין בעתונות חוץ המגיעה לישראל, זולת אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות, לדעת בית המשפט או הרשם, שלא להשתמש בסימן על גבי טובין המיוצרים בישראל או הנמכרים כאן;

(2) ביטול רשות לשימוש בסימן שניתנה לפי סעיף 50, ליצרן בישראל זולת אם הרשות בוטלה עקב הפרת תנאים, או משום שנותן הרשות מתכוון לייצר בעצמו את המוצר שלסימונו נועד הסימן או לתת את הרשות ליצרן אחר בישראל.

(ד) הבקשה לביטול תוגש, בדרך שנקבעה, לבית המשפט העליון או תחילה לרשם, לפי בחירת המבקש.

(ה) הרשם רשאי, בכל שלב של ההליכים להפנות את הבקשה לבית המשפט העליון; ורשאי הוא, לאחר שמיעת בעלי הדין, להחליט בענין שביניהם בכפוף לערעור לבית המשפט העליון.

(ו) בסעיף זה, “שימוש”, בסימן מסחר, לרבות -

(1) שימוש בסימן מסחר רשום על ידי בעליו או על ידי בעל רשות רשומה כאמור בסעיף 50, בצורה השונה מהרשום בפנקס בפרטים שאינם משנים את אופיו המבחין של הסימן כפי שהוא נרשם;

(2) שימוש על ידי בעל רשות רשומה כאמור בסעיף 50, בתנאי ששימוש זה נעשה בכפוף לפיקוח בעל הסימן.

42. זכות הרשם להודעה על הליכי תיקון

(א) בכל הליך משפטי שבו הסעד הנדרש כולל שינוי או תיקון בפנקס, רשאי הרשם להתייצב ולהשמיע דברו, וחובה עליו להתייצב אם הורה על כך בית המשפט.

(ב) במקום שיתייצב וישמיע דברו רשאי הרשם, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת, להגיש לבית המשפט כתב חתום בידו, ובו פרטים בדבר ההליכים לפניו בנושא הנדון, או בדבר נימוקי החלטתו בנושא, או בדבר הנוהג והנוהל המקובלים במשרד בענינים דומים, או בכל דבר הנוגע לענין ובגדר ידיעתו כרשם, כפי שיראה מתאים; כתב כאמור יראו כראיה באותו הליך.

43. תקנות בדבר התאמת רישומים לסיווג חדש

רשאי הרשם, באישור השר, להתקין תקנות, לקבוע טפסים ולעשות כל דבר שיראה מועיל, כדי לייפות כוחו לתקן את הפנקס, דרך רישום, מחיקת רישום או שינויו, ככל שיידרש למען התאם תיאוריהם של טובין או של סוגי טובין שנרשמו לגביהם סימני מסחר לכל סיווג חדש או מתוקן שנקבע.

44. התאמת רישומים

(א) בהפעלת סמכות שניתנה לו לפי סעיף 43 לא יתקן הרשם את הפנקס תיקון שיש בו כדי להוסיף טובין או סוגי טובין על אלה שלגביהם נמצא רשום סימן מסחר, בין בסוג אחד ובין בכמה סוגים, בתכוף לפני התיקון, או שיש בו להקדים את תאריך רישומו של סימן מסחר לגבי טובין מסויימים.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם שוכנע הרשם כי מדובר בטובין שלגביהם מילוי ההוראות האמורות יגרום סיבוך בלתי סביר, וכי ההוספה או הקדמת התאריך אינה נוגעת לכמות ממשית של טובין ואינה פוגעת באופן ממשי בזכויותיו של אדם.

45. סדר התאמת רישומים

(א) הרשם ישלח לבעל הרשום של סימן המסחר הנוגע בדבר הודעה על הצעתו לתקן את הפנקס מכוח סמכותו לפי סעיף 44 והבעל הרשום יהא רשאי לערער עליה לפני בית המשפט העליון; הודעה על הצעת התיקון, עם השינויים שבו, תפורסם.

(ב) הרואה עצמו נפגע בתיקון המוצע רשאי להגיש התנגדותו לרשם, על יסוד הטענה שהוא מנוגד להוראות סעיף 44, והחלטת הרשם בהתנגדות כאמור נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון.

פרק ז’ : זכויותיו של בעל סימן מסחר

46. זכות לשימוש ייחודי

(א) רישומו התקף של אדם כבעל סימן מסחר יזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם נרשם הסימן ובכל הנוגע אליהם, בכפוף לכל תנאי וסייג הרשומים בפנקס.

(ב) היו כמה בני אדם רשומים כבעלים של סימני מסחר זהים, או זהים בעיקרם, לגבי טובין זהים, יהיו זכויותיו של כל אחד מהם כאילו היה הבעל הרשום היחיד של הסימן, אך לא יזכה הרישום איש מהם לעומת רעהו לשימוש ייחודי בסימן המסחר אלא במידה שהרשם או בית המשפט העליון קבעו לכל אחד את זכויותיו.

46א. (א) סימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום יזכה את בעליו בשימוש

ייחודי בסימן לענין טובין שלגביהם הוא מוכר היטב בישראל או לענין טובין מאותו הגדר;

(ב) סימן מסחר מוכר היטב, שהוא סימן מסחר רשום, יזכה את בעליו בשימוש ייחודי בסימן גם לענין טובין שאינם מאותו הגדר, אם השימוש בסימן על ידי מי שאינו בעליו עשוי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש כאמור.

46ב. סימן שאינו סימן מסחר רשום ייחשב, לענין טובין המוצגים בתערוכה בין-לאומית

רשמית או שהוכרה באופן רשמי, הנערכת בישראל, כסימן רשום במשך התקופה שבה נערכת התערוכה.

47. שמירה על שימוש אמת

רישום לפי פקודה זו לא ימנע אדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו או בשמו הגאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או מהשתמש כהגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין שלו.

48. העברת סימן מסחר

(א) סימן מסחר רשום ניתן להעברה על ידי בעל הסימן ויכול לעבור מכוח הדין, לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם הוא רשום או חלקם, בין יחד עם המוניטין של העסק בטובין שלגביהם רשום הסימן ובין בנפרד ממנו, ואולם רשאי הרשם לסרב לרשום העברה כאמור אם השימוש בסימן בידי הנעבר יש בו לדעת הרשם כדי להטעות את הציבור או אם ההעברה נוגדת לדעתו את תקנת הציבור.

(ב) לענין סעיף קטן (א), דין סימן מסחר שבקשה לרישומו תלויה ועומדת, כדין סימן מסחר רשום.

49. רישום העברה

(א) זכה אדם בסימן מסחר רשום מכוח העברה או מכוח הדין, יגיש לרשם בקשה לרשום את זכותו, ולאחר שהוכחה זכותו של המבקש להנחת דעתו של הרשם – ירשום אותו כבעל הסימן וירשום בפנקס, בדרך שנקבעה, את דבר ההעברה או כל מסמך הנוגע לאותה זכות.

(ב) כל החלטה של הרשם לפי סעיף זה נתונה לערעור לפני בית המשפט העליון.

(ג) תעודה או מסמך שלא נרשמו בפנקס לפי סעיף זה לא יתקבלו לראיה בכל בית משפט, למעט בערעור לפי סעיף זה, להוכחת זכות לסימן מסחר, אלא אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

50. רשות לשימוש בסימן

(א) רשאי בעל סימן מסחר רשום להרשות לאדם אחר (בפקודה זו – בעל רשות) להשתמש בסימנו לענין הטובין שלגביהם רשום הסימן, כולם או מקצתם.

(ב) לא יהיה תוקף לרשות אלא אם נרשמה לפי הוראות סעיף זה, ורשאי הרשם לרשום אותה בכפוף לתנאים ולהגבלות שייראו לו.

(ג) כל עוד בעל רשות משתמש בסימן לענין הטובין במהלך עסקו בהתאם לרשות ובכפוף לתנאים או להגבלות שבה, יראו את זכות השימוש בסימן בידי בעל הרשות כשימוש ייחודי בידי בעל הסימן.

(ד) הרשם רשאי לרשום רשות, אם הוכח להנחת דעתו שהשימוש בסימן המסחר לענין הטובין שלגביהם מתבקש הרישום אינו נוגד את תקנת הציבור ואין בו כדי להטעות.

51. בקשה לרישום רשות

(א) בקשה לרישום רשות, בטופס שנקבע, תוגש מאת בעל הסימן ומאת הבא להירשם כבעל רשות, ותפרט, בין היתר, את -

(1) היחסים בין בעל הסימן לבין הבא להירשם כבעל הרשות, לרבות מידת הבקורת של בעל הסימן על השימוש בו בידי בעל הרשות;

(2) הטובין שלגביהם מתבקשת הרשות;

(3) התנאים או ההגבלות שיחולו על השימוש בסימן מכוח הרשות, אם תירשם;

(4) תקופת הרשות, אם נתבקש רישומה לזמן קצוב.

(ב) הרשם רשאי לדרוש כל מסמך, ראיה או פרט שייראה לו מועיל לבירור הבקשה.

(ג) פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), למעט פרטים שיירשמו, לא יהיו פתוחים לעיון הקהל.

52. שינוי רישום רשות וביטולו

(א) הרשם רשאי לשנות רישום רשות, בכל הנוגע לטובין שהרשות חלה עליהם ולתנאים או להגבלות שהרשות כפופה להם, אם בעל הסימן ביקש על כך בטופס שנקבע.

(ב) הרשם רשאי לבטל רישום רשות, אם בעל הרשות ביקש על כך בטופס שנקבע.

(ג) הרשם רשאי לבטל רישום רשות אם נתבקש על כך והוכח להנחת דעתו כי יש בקיום הרשות, או בשימוש בסימן המסחר בידי בעל הרשות, כדי לפגוע בתקנת הציבור או כדי להטעות.

(ד) לפני שהרשם יבטל לפי סעיף זה רישום רשות או ישנה את תנאיה, יתן לכל צד הנוגע בדבר הזדמנות להשמיע טענותיו.

(ה) בוטל רישום סימן או נמחק, בטלה גם רשות שניתנה לגביו.

(ו) הוראות סעיף זה לא יפגעו בהוראות סעיפים 38 עד 40.

52א. על אף הוראות פקודה זו, הוגשה בקשה לרישום סימן מסחר או נרשם סימן

מסחר בתום לב, או נרכשו זכויות בסימן מסחר בדרך של שימוש בו בתום לב, לא ייפגעו כשירותו לרישום, תוקף הרישום או זכות השימוש בסימן המסחר, בשל כך בלבד שסימן המסחר זהה או דומה לציון גאוגרפי או לסימן מסחר מוכר היטב, ובלבד שהגשת הבקשה לרישום סימן המסחר, הרישום או רכישת הזכויות כאמור, נעשו לפני -

(1) לענין סימן מסחר מוכר היטב – היום שבו היה סימן המסחר לסימן מסחר מוכר היטב;

(2) לענין ציון גיאוגרפי – כ”ג בטבת התש”ס (1 בינואר 2000) או היום שבו ניתנה לציון הגאוגרפי הגנה במדינה חברה שבה נמצא האזור הגאוגרפי המצוין בציון הגאוגרפי.

53. זכות ערעור

החלטות הרשם מכוח סעיפים 50עד 52 נתונות לערעור לפני בית המשפט העליון.

פרק ח’ : רישום סימני חוץ

54. הגנה מכוח הסכם הדדי

(א) חתמה הממשלה על הסכם עם ממשלתה של מדינת חוץ להגנה הדדית של סימני מסחר, ושר החוץ הודיע על כך, הרי כל עוד ההסכם בתקפו יהיה לכל אדם שביקש הגנה לסימן מסחר באותה מדינה, או לבא-כוחו החוקי או למי שהועבר לו הסימן, דין קדימה לרישום סימן המסחר שלו לפי פקודה זו על פני מבקשים אחרים, ובלבד שהגיש את בקשתו תוך ששה חדשים מיום שביקש הגנה במדינת החוץ.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) אינן באות לזכות את בעל סימן המסחר לגבות פיצויים בשל הפרות שאירעו לפני התאריך שבו נרשם סימן המסחר שלו בישראל למעשה.

(ג) רישומו של סימן מסחר לא ייפסל משום כך בלבד שסימן המסחר שימש בישראל בתקופת ששת החדשים האמורה בסעיף קטן (א).

55. דין קדימה

(א) אדם או מי שקדם לו בבעלות שהגיש במדינה חברה בקשה לרישום סימן מסחר (בסעיף זה – בקשה קודמת), רשאי לבקש רישום הסימן בישראל על פי הוראות סעיף זה, ולדרוש כי לבקשתו יהיה דין קדימה לפני כל בקשה לרישום שהוגשה אחרי תאריך הגשת הבקשה הקודמת, ובלבד שהתקיימו שניים אלה:

1. דרישת דין הקדימה הוגשה יחד עם הבקשה לרישום סימן המסחר בישראל;

2. הבקשה לרישום סימן המסחר בישראל הוגשה בתוך שישה חודשים מתאריך

הגשת הבקשה הקודמת הראשונה.

(ב) ניתן לדרוש דין קדימה לגבי חלק מהטובין או סוגי הטובין שנכללו בבקשה לרישום סימן מסחר בישראל, ומשנעשה כן, יחולו הוראות סעיף קטן (א) לגבי אותו חלק.

(ב1) היתה הדרישה לדין קדימה לפי הוראות סעיף קטן (א) מבוססת על יותר מבקשה קודמת אחת, ונדרש דין קדימה על סמך כל אחת מאותן הבקשות, יחולו הוראות סעיף קטן (א) לגבי הטובין או סוגי הטובין שלגביהם התבקש רישום סימן המסחר, לפי תאריך הבקשה הקודמת המוקדמת ביותר, המתייחסת לאותם טובין או לאותו סוג, לפי הענין.

(ב2) היתה הדרישה לדין קדימה מבוססת על חלק מבקשה קודמת אחת, יחולו הוראות סעיף קטן (א) כאילו הוגש לרישום בחוץ לארץ אותו חלק, בבקשה קודמת נפרדת.

(ג) הוראות סעיף זה אין בהן כדי להקנות זכות לפיצויים על הפרה שנעשתה לפני יום הגשת הבקשה לרישום הסימן בישראל.

56. הגשת בקשה

בקשה לרישום סימן מסחר על פי סעיפים 54או 55 תוגש כדרך שמגישים בקשה רגילה לפי פקודה זו.

פרק ח’ 1: בקשות בין לאומיות

סימן א’: הגדרות

56א. הגדרות

בפרק זה -

“בעל רשום של סימן מסחר בין-לאומי” – מי שעל שמו רשום סימן מסחר בין-לאומי;

“בקשה בין-לאומית” – בקשה לרישום סימן מסחר כסימן מסחר בין-לאומי המוגשת למשרד הבין-לאומי לפי סעיפים 2(2) ו3- לפרוטוקול;

“בקשה בין-לאומית המייעדת את ישראל” – בקשה בין-לאומית שהמבקש מציין בה את ישראל כיעד לרישום סימן המסחר;

“בקשת הרחבה” – בקשה להרחבת רישום סימן מסחר כסימן מסחר בין-לאומי המוגשת למשרד הבין-לאומי לפי סעיף (2) 3terלפרוטוקול, שהמבקש ציין בה צד נוסף לפרוטוקול, שלא צוין בבקשה הבין-לאומית, כיעד לרישום סימן המסחר;

“בקשת הרחבה המייעדת את ישראל” – בקשת הרחבה שהמבקש מציין בה את ישראל כיעד לרישום סימן המסחר;

“בקשה המייעדת את ישראל” – בקשה בין-לאומית המייעדת את ישראל או בקשת הרחבה המייעדת את ישראל;

“הסכם מדריד” – הסכם מדריד (שטוקהולם), כמשמעותו בסעיף 1 לפרוטוקול;

“המשרד הבין-לאומי” – כמשמעותו בסעיפים 2 ו11- לפרוטוקול;

“פנקס הרישום הבין-לאומי” – כמשמעותו בסעיף 2(1) לפרוטוקול;

“הפרוטוקול”* – הפרוטוקול המתייחס להסכם מדריד בנוגע לרישום בין-לאומי של סימנים כפי שנחתם במדריד ביום 27 ביוני 1989; לענין זה, “סימנים” – סימני מסחר;

“צד לפרוטוקול” – מדינה או ארגון בין-מדינתי שהם צד לפרוטוקול לפי סעיף 1 שבו;

“משרד המקור” – משרד של צד לפרוטוקול, כמשמעותו בסעיף 2(2) לפרוטוקול, שאליו הוגשה בקשה בין-לאומית או בקשת הרחבה;

“תקנות מדריד”* – התקנות המשותפות לפי הסכם מדריד והפרוטוקול כפי שהיו בתוקף ביום 1 באפריל 2002 כנוסחן לפי תיקונים לתקנות האמורות המאוזכרים בתוספת.

__________

* הפרוטוקול ותקנות מדריד מופקדים לעיון הציבור אצל רשם סימני המסחר, ומפורסמים באתר האינטרנט של הרשם.

סימן ב’: בקשות בין-לאומיות שמקורן בישראל

56ב. הרשם כמשרד המקור

(א) הרשם ישמש כמשרד המקור לענין בקשות בין-לאומיות ובקשות הרחבה שאינן מייעדות את ישראל, המוגשות לפי הוראות סעיף 56ג.

(ב) הרשם אחראי על הטיפול בבקשות האמורות בסעיף קטן (א) ועל העברתן למשרד הבין-לאומי, ולענין זה יחולו ההוראות לפי סימן זה, ובכל ענין שלא הוסדר לפי סימן זה יחולו הוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד.

56ג. הגשת בקשה בין-לאומית או בקשת הרחבה

אזרח ישראלי, תושב ישראל או מי שיש לו בישראל מפעל תעשייתי או מסחרי פעיל, שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל כסימן מסחר לאומי או שהוא הבעל הרשום של סימן מסחר לאומי, רשאי להגיש לרשם בשמשו כמשרד המקור, על בסיס הבקשה או הרישום כאמור, ולפי הוראות פרק זה -

1. בקשה בין-לאומית שאינה מייעדת את ישראל;

2. בקשת הרחבה שאינה מייעדת את ישראל, ובלבד שהמבקש הוא הבעל הרשום של סימן מסחר בין-לאומי.

56ד. הודעות הרשם למשרד הבין-לאומי

העביר הרשם למשרד הבין-לאומי בקשה בין-לאומית, יודיע למשרד הבין-לאומי על כל אחד מאלה, לפי הוראות פרק זה:

1. החלטה חלוטה שניתנה לפי סעיפים 18 או 22 בדבר דחייה, ביטול, או קבלה

בתנאים, בתיקונים, בשינויים או בהגבלות של הבקשה הבסיסית, ובלבד שההליך שבסיומו התקבלה ההחלטה האמורה החל לפני המועד הקובע;

2. פסק דין חלוט שניתן בערעור לפי סעיף 19 ובלבד שההליך שבו ניתנה ההחלטה

נושא הערעור החל לפני המועד הקובע;

3. החלטה חלוטה או פסק דין חלוט כי אין להרשות את רישום סימן המסחר

לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם התבקש הרישום או חלקם, ובלבד שההחלטה או פסק הדין ניתנו בעקבות הודעת התנגדות, שהוגשה לפי הוראות סעיף 24 לפני המועד הקובע, לרישום סימן המסחר כסימן מסחר לאומי בהתאם לבקשה הבסיסית;

4. הרישום הבסיסי פקע לפני המועד הקובע ולא חודש לפי הוראות סעיפים 32

ו33-;

5. החלטה בדבר מחיקה או ביטול של הרישום הבסיסי או של טובין או סוגי

טובין מהרישום האמור, בהתאם לבקשת הבעל הרשום של סימן המסחר שהוגשה לפי הוראות סעיף 36 לפני המועד הקובע;

6. החלטה חלוטה או פסק דין חלוט בדבר מחיקה או ביטול של הרישום הבסיסי

או של טובין או סוגי טובין מהרישום האמור, בהתאם לבקשה שהוגשה לפי הוראות סעיפים 39 או 41 לפני המועד הקובע;

7. ענינים נוספים שקבע השר לפי הוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד.

בסעיף זה -

“הבקשה הבסיסית” – הבקשה לרישום סימן המסחר בישראל כסימן מסחר לאומי שעליה מסתמכת הבקשה הבין-לאומית;

“המועד הקובע” – מועד שלאחר תום חמש שנים ממועד הרישום הבין-לאומי של סימן המסחר;

“הרישום הבסיסי” – סימן המסחר הלאומי שעליו מסתמכת הבקשה הבין-לאומית.

סימן ג’: בקשות בין-לאומיות המייעדות את ישראל

56ה. תחולת הוראות הפקודה על בקשות המייעדות את ישראל

קיבל הרשם הודעה מהמשרד הבין-לאומי בדבר הגשת בקשה המייעדת את ישראל, יחליט בדבר כשרותו לרישום של סימן המסחר המבוקש לרישום, ויחולו ההוראות לפי פקודה זו בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

1. הוראות סעיף 17 לא יחולו;

2. לענין סעיף 24(ג), עותק מהודעת ההתנגדות כאמור בסעיף 24(ב) יישלח

למשרד הבין-לאומי לפי הוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד ובתוך התקופה הקבועה בסעיף 56ו רישה;

3. לענין הרישום לפי סעיף 26, יצוין בפנקס כי סימן המסחר הוא סימן מסחר

בין-לאומי;

4. במקום הוראות סעיף 27 יחולו הוראות אלה:

1. תאריך רישומו בפנקס של סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל,

שנרשם לפי בקשה בין-לאומית המייעדת את ישראל, יהיה התאריך שבו נרשם סימן המסחר הבין-לאומי בפנקס הרישום הבין-לאומי;

2. תאריך רישומו בפנקס של סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל,

שנרשם לפי בקשת הרחבה המייעדת את ישראל, יהיה התאריך שבו נרשמה בקשת ההרחבה בפנקס הרישום הבין-לאומי.

56ו. הודעות על סירוב או על הגשת התנגדות

1. בתוך 18 חודשים מהיום שבו נשלחה לרשם הבקשה המייעדת את ישראל

ימסור למשרד הבין-לאומי הודעה על כל אחד מאלה, לפי הוראות פרק זה:

1. החלטה כי סימן המסחר אינו כשר לרישום או שניתן לקבל את

הבקשה רק בתנאים, בתיקונים, בשינויים או בהגבלות, לפי הוראות סעיף 18;

2. הגשת התנגדויות לרישום סימן המסחר, או קיומה של אפשרות

להגיש התנגדויות כאמור גם לאחר 18 החודשים האמורים.

1. הודיע הרשם למשרד הבין-לאומי על קיומה של אפשרות להגיש התנגדויות

לפי הוראת סעיף קטן (א)(2), ימסור למשרד הבין-לאומי בתוך חודש לאחר תום התקופה להגשת ההתנגדויות, הודעה על כל התנגדות שהוגשה באותה התקופה.

56ז. רישום סימן מסחר בין-לאומי

לא מסר הרשם למשרד הבין-לאומי הודעות לפי סעיף 56ו בתוך התקופות האמורות בו, ירשום את סימן המסחר בפנקס ויציין כי הוא סימן מסחר בין-לאומי.

56ח. הודעה על החלטה סופית בהתנגדות

1. החליט הרשם בהתנגדות שהודיע על הגשתה למשרד הבין-לאומי לפי הוראות

סעיף 56ו(א) או (ב), ולא קיבל בתוך 30 ימים מיום מתן החלטתו הודעה לפי סעיף 25(ב1) על הגשת ערעור, יודיע למשרד הבין-לאומי על החלטתו בהתנגדות.

2. הוגש ערעור על החלטת הרשם בהתנגדות לפי סעיף 25, יודיע הרשם למשרד

הבין-לאומי על פסק דין חלוט של בית המשפט בערעור.

56ט. סימן מסחר בין-לאומי – במקום סימן מסחר לאומי

1. רישום סימן מסחר בין-לאומי בפנקס לפי הוראות סימן זה יבוא במקום רישום סימן המסחר הלאומי, לכל דבר וענין, אם התקיימו כל אלה:

1. במועד הגשת הבקשה המייעדת את ישראל, למשרד הבין-לאומי, היה סימן המסחר הבין-לאומי המבוקש בה סימן מסחר לאומי;

2. סימן המסחר הבין-לאומי וסימן המסחר הלאומי רשומים הן בפנקס הבין-לאומי והן בפנקס, על שמו של אותו אדם;

3. סימן המסחר הבין-לאומי רשום בפנקס הבין-לאומי, לענין ישראל, לגבי כל הטובין שלגביהם רשום סימן המסחר הלאומי בפנקס.

1. אין בהחלפת הרישום לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע בזכויות שנרכשו בשל רישום סימן המסחר הלאומי.

2. החלפת רישום סימן המסחר הלאומי ברישום סימן מסחר בין-לאומי, תצוין בפנקס.

56י. תחולת הוראות הפקודה על סימן מסחר בין-לאומי

הוראות פקודה זו לענין סימן מסחר רשום יחולו לענין סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:

1. לענין סעיפים 31 סיפה ו32-, הארכת תוקף או חידוש של רישום סימן המסחר יהיו לפי הוראות סעיפים 6(1), 7 ו8- לפרוטוקול ולפי תקנות מדריד;

2. הוראות סעיפים 33, 36 ו37- לא יחולו;

3. (א) לענין סעיפים 49, 51 ו52-, הבקשות לרישום המפורטות להלן יוגשו למשרד הבין-לאומי ישירות או באמצעות משרד המקור, לפי תקנות מדריד:

1. בקשה לרישום מכח העברה או מכח הדין לפי סעיף 49(א);

2. בקשה לרישום רשות לפי סעיף 51 (א);

3. בקשה לשינוי רישום רשות לפי סעיף 52(א) או בקשה לביטול רישום רשות לפי סעיף 52(ב).

(ב) קיבל הרשם מהמשרד הבין-לאומי הודעה בדבר הגשת בקשה מהבקשות המפורטות בפסקת משנה (א) יחליט בעניינה לפי הוראות פקודה זו.

56יא. הודעה על מחיקה או ביטול של סימן מסחר בין-לאומי

הרשם יודיע למשרד הבין-לאומי על החלטה חלוטה או פסק דין חלוט בדבר מחיקה או ביטול לפי הוראות סעיפים 39 או 41 של רישום של סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל, לגבי כל הטובין שלגביהם הוא רשום או חלקם, לפי הוראות פרק זה.

56יב. תוצאות של מחיקה או ביטול מהפנקס הבין-לאומי

(א)(1) הודיע המשרד הבין-לאומי לרשם על מחיקה או ביטול, מהפנקס הבין-לאומי, של רישום של סימן מסחר בין-לאומי הרשום בישראל, לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם הוא רשום או חלקם, ימחק הרשם או יבטל את רישום סימן המסחר הבין-לאומי הרשום בישראל בפנקס, לגבי אותם טובין שפורטו בהודעה; תאריך המחיקה או הביטול מהפנקס הבין-לאומי יהיה תאריך המחיקה או הביטול, לפי הענין, מהפנקס;

(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על סימן מסחר הרשום בפנקס לפי הוראות סעיף

16, והוראות סעיף 39(ב) לא יחולו לענין זה.

1. הודיע המשרד ה�