| דיני זכויות יוצרים | דיני פטנטים | דיני סימני מסחר | דיני סימני המסחר | דיני מחשבים |חוק הפטנטים | אמנת פריס | אמנת פריז | חוק זכות יוצרים | פקודת זכות יוצרים | רשם זכויות יוצרים | אמנת ברן | טריפס | TRIPS | חוק הפטנטים | Patent Cooperation Treaty | PCT פקודת הפטנטים והמדגמים | פקודת סימני המסחר | אמנת מדריד | פרוטוקול מדריד | מוניטין | שם טוב | גזל מוניטין | דילול מוניטין | גניבת עין | גזל סוד מסחרי | הסכם סודיות | חוק עוולות מסחריות | הגנת הפרטיות | חוק הגנת הפרטיות | חוק הספאם | חוק דואר זבל | זירוז בחינה | פטנטים ירוקים

סימני מסחר | סימן מסחר

| תיקון 40 חוק בזק | מיזם | יזמות | הסכם יזמים | הסכם מייסדים | משפט בינ"ל | מכס | יבוא | מוצרים מחו"ל | יצוא | פקודת המכס | רשם הפטנטים | רשם המדגמים | רשם סימני המסחר | רשות הפטנטים | רשם זכויות יוצרים | ייעוץ משפטי | יזמים | יוצרים | מבצעים | משוררים | משדרים | אמנים | זמרים | מפיקים | קניין רוחני עורך דין | זכויות יוצרים עורך דין | סימן רשום עורך דין | פטנטים עורך דין | מדגם רשום עורך דין | קניין רוחני עו"ד | זכויות יוצרים עו"ד | סימן רשום עו"ד | פטנטים עו"ד | מדגם רשום עו"ד | זכויות מבצעים ומשדרים |

מדגם מדגמים

| משרד המשפטים |מהו סימן מסחר? | כיצד רוכשים סימן מסחר? | כיצד רושמים סימן מסחר | מהו תוקף הרישום של סימן מסחר? | איזה זכויות ניתנות לבעל סימן מסחר? | מתי ייחשב סימן הדומה לסימן מסחר עד כדי הטעיה? | כיצד קובעים אם הדמיון בין סימן | כיצד קובעים אם יש דימיון בין סימנים | האם ההגנה על סימן מוגבלת | האם קיימת הגנה לסימן מסחר לא רשום | סימן מפורסם | סימן מוכר היטב | האם ההגנה חלה בכל העולם |

סימן רשום

| ביטול אגרת פרסום | החוק לתיקון פקודת סימני המסחר | שמות מתחם | דומיין | עורכי דין קניין רוחני | סימן בין לאומי | סימן בינלאומי | כמה עולה רישום סימן מסחר | אגרה | אגרת הגשה | אגרת פרסום | אגרת פירסום | ביטול אגרת פירסום | פרטת סחורות | פרטת שירותים | פרטת סחורות ושירותים | פרטת שרותים | פרטת סחורות ושרותים

מדובר בחדשות טובות מאוד עבור אלו המבקשים לרשום סימן מסחר או סימני מסחר באיחוד האירופי.

עלות רישום סימן מסחרי באיחוד האירופי היא משמעותית וחבילת ההוזלות המדוברת תוריד את מחיר רכיב האגרות ב-40% (!). כעת, במקום שיהיה צורך לשלם פעמיים בהליך רישום הסימן – גם בעת הגשת הבקשה וגם בעת רישום הסימן המסחרי, יהיה תשלום אחד בעת הגשת הבקשה (אגרת ההגשה תהיה רק בקצת גבוהה יותר מאשר כיום).

מאחורי ההצעה להוריד את עלות האגרות הייתה המחשבה על שוק ה-SME העסקים הקטנים והבינוניים.

עדיין לא נמסר תאריך כניסת האגרות החדשות לתוקף שכן יש לאשרר את התקנות ולפרסמן ביומן הרשמי.

מפת האיחוד האירופי

סימן רשום באירופה

רישום סימן מסחר באיחוד האירופאי

סימן מסחרי אירופאי – CTM

הוצג לראשונה בשנת 1996 ומכסה כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי

בפברואר 2006 הגישה חברת די קארד בע”מ בקשה לרישום סימן מסחרי “A Diamond in Your Pocket” בהתייחס לכרטיס עליו משובצות אבנים קטנות (“נקודות”). המוצר, כך לפי די קארד ובהסכמת הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביץ מאפשר שיווק של יהלומים (בשווי ובגודל של נקודה אחת עד מספר נקודות) לקהל הרחב. כך יכול הקונה להכניס את המוצר לכיסו ולהסתובב עם יהלום בכיס.

מחלקת סימני מסחר ברשות הפטנטים סירבה לאשר את רישום הסימן בטענה כי צירוף המילים הינו בגדר סיסמה שאינה כשירה לרישום (סלוגן).

בהתאם לחוזר רשם מ.נ. 29 סיסמא (סלוגן) תהיה כשירה לרישום כסימן מסחר רק אם רכשה אופי מבחין כתוצאה משימוש ורק אם יוכח כי היא כשלעצמה מקשרת בין הטובין או השירותים שביחס אליהם התבקש הרישום לבין מקורם (התנאים מצטברים).

אולם, כב´ הפוסק ציין כי חוזר הרשם אינו מוציא באופן גורף סיסמאות ממכלול הסימנים הכשרים לרישום כסימן מסחר.

כב´ הפוסק הסביר בהחלטתו כי בבחינת בקשה לסימן מסחר שהיא סלוגן מרכז החוזק הוא דווקא בהיות הסיסמא מרמזת, בשונה מאשר בסימן “רגיל” שבו מרכז החוזק הוא במקוריותו והיעדר כל תיאוריות.

הפוסק הכריע כי הסימן המבוקש היא סיסמא (סלוגן) אך אישר את קיבולו על אף שעדיין אינו בשימוש משום שאין המדובר בסלוגן שנועד להוות אמצעי קידום או אווירה או תחושת שבח אלא משום שמדובר בסימן הנוגע במישרין ואפילו מרמז על הטובין במובן שאדם יכול להחזיק יהלום בכיסו, והן במובן המשתמע- יהלום המצוי גם בהישג ידך (כלכלית).

החלטה בעניין בקשה לרישום סימן מסחר מס´ 187420 “A Diamond in Your Pocket” (לא מעוצב) מתאריך 12 במרץ 2009.

הפוסק ציטט מהמקורות הבאים:

ע”א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ´ חברת הכרם בע”מ

The Trademark Handbook: R:34: August 2008, (P.105:80) המפנה להחלטת הCFI (Court of First Instance ) בעניין T- 128/07 Suez SA v OHIM, unreported, March 12,2008

The Trademark Handbook: R:34: August 2008, (P.105:79) המפנה להחלטת הCFI בעניין T-130/01 Sykes Enterprises Inc v OHIM (REAL PEOPLE REAL SOLUTIONS) [2003] E.T.M.R 731 (57)

שלמה זך נ. תנה תעשיות (1991) בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס´ 112645 “מי-זך מחזירים את הטבע למים”

ע”א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכרון יעקב נ´ חברת הכרם בע”מ

The Trademark Handbook: R:34: August 2008, (P.105:80) המפנה להחלטת הCFI (Court of First Instance ) בעניין T- 128/07 Suez SA v OHIM, unreported, March 12,2008

The Trademark Handbook: R:34: August 2008, (P.105:79) המפנה להחלטת הCFI בעניין T-130/01 Sykes Enterprises Inc v OHIM (REAL PEOPLE REAL SOLUTIONS) [2003] E.T.M.R 731 (57)

שלמה זך נ. תנה תעשיות (1991) בהתנגדות לרישום סימן מסחר מס´ 112645 “מי-זך מחזירים את הטבע למים”

קביעת היקף הטובין והשירותים בעת רישום סימני מסחר באיחוד האירופאי יכולה להיות מאתגרת בשל גישות סותרות אשר ננקטות על ידי משרדי הקניין הרוחני באיחוד האירופי. באיחוד כעת חברות 27 מדינות, אשר ל-24 מתוכן יש פקודות סימני מסחר לאומית.

קביעת היקף הטובין והשירותים בעת הרישום הופך לבעייתי ביותר כאשר הרישום מכיל את כותרת הסיווג (בשונה מפירוט מלא של הטובין והשירותים) ממערכת הסיווגים הבינלאומית (IC) אשר מנוהלת על ידי ארגון הקניין הרוחני הבינלאומי (WIPO). מס´ מדינות כמו צרפת, גרמניה, בנלוקס ובריטניה קוראות את פירוט הטובין והשירותים שמכילות סיווגים בצורה שבה הן מכסות רק טובין ושירותים רשומים המפורטים מפורשות בפרטה. גישה זו ידועה בכינויה ה”תופס רק מה שכתוב”. גישה מנוגדת לזו, המכונה לעיתים “הכותרת אומרת הכול”, ננקטת על ידי המשרד להרמוניזציה בשוק המשותף (OHIM) ועל ידי משרדי הקניין הרוחני בפינלנד, איטליה ושבדיה. לפי גישה זו, פירוט הטובין והשירותים שמוכלים בכותרת הסיווג מפורש בצורה הבאה: “כל הטובין אשר מסווגים בסיווג האמור”.

אך האם זה באמת משנה? ראשית, השימוש בכותרות הסיווגים ברישומים באיחוד האירופי הוא שכיח, לאור היעדרה של דרישה לשימוש או כוונה לשימוש כבסיס לרישום. שנית, קיומן של הגישות הסותרות בחוקים האירופים מוביל לחוסר וודאות בשאלה מה בדיוק מכסה רישום סיווג כאמור, כך לדוגמא, עניין זה עשוי להוביל לרישומם של שני סימנים אירופים זהים במדינות שונות בתוך האיחוד, למשל בגרמניה ואיטליה, אשר יפורשו כסימנים אשר מכסים היקפים שונים של טובין.

עניין זה לא נובע מויכוח מתוחכם בין שני עורכי דין על טענות מנוגדות, אלא מהגישות הסותרות של משרדים באיחוד אשר פועלים, כנדרש לפי הדירקטיבה האירופאית, לפי אותם חוקים והסדרים. אם גישה אחת היא נכונה עבור בנלוקס, היא אמורה להיות נכונה גם עבור שבדיה וכדומה.

בין בריטניה והמשרד להרמוניזציה בשוק המשותף אין הסכמה בשנים האחרונות ולא נראה כי תהיה בעתיד, לפחות לא עד שבית המשפט האירופאי לצדק (ECJ) יחליט ללכת בדרך זו או אחרת, והחלטה שכזו אינה בקנה.

אירופה, האיחוד האירופי, EU, CTM

.

.

.

.

.

.

.

פרטה | פרטת סחורות | פרטת שירותים | פרטת שרותים | פרטת סחורות ושירותים | פרטת סחורות ושרותים

כך נסתם הגולל על תביעתה של רשות הדואר האמריקאית (United States Postal Service) בנוגע ל-13 סימני מסחר שהוגשו לרשם סימני המסחר בקנדה כסימנים של רשות ממשלתית.

פס”ד בעניין Canada Post Corporation v. United States Postal Service שניתן ב-28 ביוני 2007 ע”י SUPREME COURT OF CANADA.

התביעה הוגשה ע”י חברת Hasbro, Inc. נגד חברת MGA Entertainment, Inc. לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את סימן המסחר “Memory” המתייחס לשורה של משחקי התאמת קלפים.

הנתבעת הוכיחה, על אף שהסימן של התובעת נרשם ב-1967, כי ספרים, מילונים ומשחקים התייחסו למשחק קלפים גנרי הנקרא באותו השם כבר בשנת 1946. לתובעת לא הועילו סקרי שוק שהציגה על כך שהצרכנים מזהים אותם כמקור הסחורות.

ארצות הברית

TTAB הגיע להחלטה שהסימן CBN הוא סימן מפורסם בנוגע לשידורי הטלוויזיה, וקבע כי אכן יכולה להתקיים הטעייה ע”י הסימן שביטולו מבוקש. אך גם הוחלט כי לא הוכח קיומה של משפחת סימני מסחר תחת CBN וכן כי לא קיימת סכנה להטעיית הציבור בנוגע לשירותי הטלפון.

אולם, הסימן לא נמחק שכן הוחלט כי מבקשת המחיקה השתהתה על אף שהייתה צריכה לדעת על הסימן החל מיום אישורו בשנת 2000 ובכל מקרה הוכח לדעת TTAB כי מבקשת המחיקה ידעה בפועל על קיומו של הסימן שכן שידורי החברה נעשו ברשת של מבקשת המחיקה והיה קשר חוזי בין בעלת הסימן לבין חברת בת של המבקשת והמבקשת לא עשתה דבר כדי למנוע את השידור תחת הסימן שאת מחיקתו היא מבקשת.

טענת המבקשת כי לא הוכח שיגרם נזק בעקבות מחיקת הסימן, נדחתה על הסף.

עוד נקבע שבלבול בין הסימנים הוא אמנם אפשרי, אך לא בלתי נמנע ולא הוכח כל בלבול בפועל במהלך 13 השנים שבהם הסימנים התקיימו במקביל.

The Trademark Trial and Appeal Board (or “TTAB”) is a body within the United States Patent and Trademark Office (USPTO)

ארצות הברית

הוחלט כי הרחבת עסקיו של בנק יכולה בהחלט להיות לתחום שירותי התיווך (בארה”ב בתחומים קשורים זה לזה יותר מאשר בארץ). על מנת להצדיק טענה זו הסתמך TTAB על סימני מסחר של גופים שלישיים אשר עוסקים בשני התחומים גם יחד.

טענת המבקשת כי לא סביר שהבנק יעבור לתחום התיווך נדחתה, בין היתר כי מדובר בהליך Ex parte שבו רק צד אחד עומד מול TTAB ובהסתמך על סימני המסחר של גופים שלישיים.

גם טענת המבקשת כי גם צרכנים הרוכשים נכסי נדל”ן וגם צרכני בנקים עושים זאת בזהירות ובדקדקנות ועל כן לא יתבלבלו בין שני הגופים נדחתה נדחתה ולטענת TTAB כל הציבור משתמש בבנקים, כרטיסי אשראי ורוכש נדל”ן ולכן לא ניתן להתייחס לציבור זה כציבור שרמת הזהירות שלו גבוהה יותר או כציבור מתוחכם מהממוצע.

The Trademark Trial and Appeal Board (or “TTAB”) is a body within the United States Patent and Trademark Office (USPTO)

בהחלטה נפסק כי הסימן Virgin של ריצרד ברנסון הוא סימן מפורסם. לחברה בין היתר 18 סימני מסחר רשומים בארה”ב בעבור מגוון רחב מאוד של טובין.

הוחלט כי הסימן, לאור היותו מפורסם, ראוי להגנה רחבה יותר מאשר היקף 18 הסימנים הרשומים.

The Trademark Trial and Appeal Board (or “TTAB”) is a body within the United States Patent and Trademark Office (USPTO).

בשנת 1997 נרשם סימנה המסחרי של סטארבקס ברוסיה, אולם בשנת 2002 תבעה חברה מקומית בשם ” Press ” את הזכויות בשם לאור כך שסטארבקס לא השתמשה בשם במהלך 3 השנים שקדמו לכך. רשות הפטנטים הרוסית אישרה את הבקשה והעבירה את הזכויות לחברה המקומית.

לאחר מכן, העבירה ” Press ” את הזכויות לחברה מקומית אחרת בשם “OOO Starbucks” חברה שבשליטת עו”ד מקומי בשם זויקוב הידוע ככזה האוגר סימני מסחר למטרת מכירתם. עו”ד זויקוב הציע לסטארבקס לרכוש את הסימן תמורת סכום צנוע של 600,000$.

סטארבקס לא התרשמה והחל דיון משפטי בפני רשות הפטנטים. בשנת 2005 זכתה הסטארבקס בזכויות על סימנים דומים שהוגשו ברוסיה.

רק בשנה שעברה העניין הסתיים, ככל הנראה בפשרה, והזכויות הועברו חזרה לסטארבקס.

במשך 23 שנים, משנת 1959 ועד שנת 1982, הכל התנהל בהתאם להסכמים – שתי החברות פעלו תחת אותו שם אך בשווקים שונים. בשנת 1982 החליטה חברת Edward Chapman Limited להקים חנות אשר תמכור גם בגדי נשים. בחנות זו בחרו להשתמש בסימן החדש CHAPY’S. חברת Edward Chapman Ladies´ Shop Limited לא הייתה מרוצה מכך ואף פנתה לחברתה אולם החליטה שלא לנקוט צעדים משפטיים שכן לא נעשה שימוש בסימן המשותף.

במשך 21 שנים נוספות הכל התנהל על מי מנוחות עד שבשנת 2003 החליטה חברת Edward Chapman Limited להיפטר מהסימן CHAPY’S ולהקים חנות המוכרת בגדי גברים ונשים תחת הסימן המשותף.

בית המשפט אישר את פסיקת הערכאה התחתונה וקבע כי הפעילות החדשה מנוגדת לרוח ההסכמים בין הצדדים ואסר על חברת Edward Chapman Limited מלהשתמש בסימני המסחר Eduard Chapman, Chapmen´s וסימנים דומים. עוד נקבע כי מאחר והשתמשו בסימנים בצורה משותפת אף אחד מהצדדים לא יוכל למנוע מן הצד השני מלהשתמש בכתר המעטר את השם ובמשפט “Established 1980″.

בית המשפט במדינת ג´ורג´יה (ארה”ב) פסק לטובת החברות המייצרות את פפסי, דוריטוס וצ´יטוס והעניק להן צו מניעה קבוע נגד חברת Sahni Enterprises, Inc המייצרת כלים להסתרת כסף וחפצים יקרים במקרר ובמזווה.

בהחלטה נקבע המובן מאליו שהמוצרים המפרים עלולים להטעות את ציבור הקונים בנוגע למקור הטובין, אך גם נקבע שייצור המתקנים נעשה ע”י שימוש במוצרים מקוריים לאחר שימוש ושינויים אלו עלולים לפצוע לקוחות ולהכתים את שמן הטוב של היצרניות המקוריות.

PepsiCo, Inc. v. # 1 Wholesale, LLC, 2007 WL 2142294, No. 07-367 (N.D. Ga.).

ארצות הברית

להלן תקציר השינויים והתיקונים כפי שפורסמו ע”י ה-USPTO:

The United States Patent and Trademark Office (Office) is amending the Trademark Rules of Practice (trademark rules) to require plaintiffs in Trademark Trial and Appeal Board (Board) inter partes proceedings to serve on defendants their complaints or claims; to utilize in Board inter partes proceedings a modified form of the disclosure practices ~included in the Federal Rules of Civil Procedure; and to delete the option of making submissions to the Board in CD-ROM form. In addition, certain amendments are being made to clarify rules, conform the rules to current practice, and correct typographical errors or deviations from standard terminology.

הגב´ סימיין סלימפור, יהודייה ובעלת אזרחות ישראלית, בחרה לקרוא לבושם חדש באותו השם בדיוק.

הגב´ ג´ולי ביקשה למנוע מהגב´ סימיין סלימפור מלקרוא לבושם חדש באותו השם.

הגב´סלימפור טענה שהגיעה לשם עוד לפני שפורסם שמה של הפעוטה וכי משמעות השם בעברית היא “המתנה שלו”.

לאור טענה זו משכה הגב´ ג´ולי את תביעתה.

בנימה אישית, כל העניין נראה תמוה למדי. מדוע מלכתחילה חשבה הגב´ ג´ולי שיש לה זכויות בשם? שהרי שמות כשלעצמם אינם יוצרים זכויות קניין רוחני. בארה”ב קיימים סימני מסחר רשומים באיות זהה החל משנת 1942 בסיווגים שונים. ושתי התוצאות הראשונות בגוגל הן דווקא פארק לאומי (http://www.nps.gov/shil/) וערך ויקיפדיה (http://en.wikipedia.org/wiki/Battle_of_Shiloh).

בריטני ספירס לעומת זאת, הגישה בקשה לסימן מסחרי בארה”ב על שם התינוק שלה Sean Preston, על פי הבקשה נראה שבריטני מתכוונת למכור תחת שם זה מוצרי הלבשה רבים ובין היתר “panties, thongs, G-strings, garters and garter belts”…

ארצות הברית

הצצה ראשונה בסימן המבוקש יכולה בהחלט להוביל למסקנה שאדם מן היישב עלול לקרוא את המשפט באופן הבא: “There ain´t no f—ing justice”… ועל כן היה צפוי שהתנגדות הרשם הבריטי תעשה מטעמים של מוסר (בהתאם לחוק הבריטי “immoral mark”), אך הרשם הבריטי הפתיע ונמנע מלהיכנס לאזור והשנוי במחלוקת של המוסר.

הרשם הבריטי התנגד לרישום, אך עשה זאת על בסיס היעדר ייחודיות ועל בסיס כך שהסימן לא יתפס כסימן המעיד על מקור הטובין. על פי R A Jones hearing officer אדם שיראה את הסימן על ביגוד יחשוב שמדובר בהצהרה פומבית של הלובש ולא כסימן המזהה את מקור הביגוד. בנוסף, הרשם ציין כי הצירוף “F IN” אינו חדש.

הרשם הבריטי ציין כי לאור האמור הסימן אינו כשיר לרישום בפרטת הסחורות האמורה מאחר ויש צורך ב”חינוך” הציבור להכיר שמדובר בסימן מזהה ולא בהצהרה כלשהי.

לבסוף הסימן נרשם לפרטת הסחורות ” Clothing, footwear and headgear; but not including tee shirts, sweat shirts and baseball caps.”, “” Advertising; business management; business administration; office functions. ו-” Insurance; financial affairs; monetary affairs; real estate affairs.”