שלוש שנים לבית המשפט המאוחד לפטנטים: ה-UPC מעצב מחדש את ליטיגציית הפטנטים באירופה

מבוא

בית המשפט המאוחד לפטנטים (Unified Patent Court, להלן UPC) נפתח להגשת בקשות ב-1 ביוני 2023. בתוך שלוש שנים בלבד הוא הפך לאחד הפורומים המרכזיים לליטיגציה של פטנטים באירופה, בין היתר בזכות סעדים רחבי היקף, הליכים מהירים ויכולת לדון בסכסוכים החורגים מגבולות המדינות החברות בו – מה שמכונה לעיתים סמכות "זרוע ארוכה".

הנתונים מלמדים שהפורום אינו רק אלטרנטיבה לערכאות הלאומיות. נכון ל-30 ביוני 2025 נרשמו 351 תביעות הפרה, 72 בקשות לסעדים זמניים ו-69 תביעות ביטול עצמאיות בלבד. הרוב המכריע של ההליכים הוגש על ידי בעלי הזכויות, ולא על ידי מי שמבקשים לתקוף את תוקף הפטנט. במקביל, ערכאת הערעור של UPC החלה לייצר פסיקה משפיעה בנושאים כגון פרשנות תביעה, תכונה ממציאה וסעדים זמניים, בעוד נושאים אחרים – ובהם הפרה שקולה – ממתינים להכרעה.

מאמר זה סוקר את ההתפתחויות הבולטות בפסיקה ואת השפעתן על אסטרטגיית פטנטים גלובלית. הוא אינו מחליף ייעוץ משפטי במקרה הקונקרטי, אך הוא משרטט את מפת הסיכונים וההזדמנויות שעל פיה כדאי לתכנן אכיפה והגנה באירופה.

מדוע ה-UPC מושך בעלי פטנטים

היתרון הראשון הוא מכלול הסעדים. בית המשפט רשאי להעניק צו מניעה קבוע, להורות על מסירת מידע על מכירות ועריכת חשבונות, על החזרת מוצרים מהשוק ועל תשלום פיצויים. עבור בעל פטנט, אלה כלים המאפשרים לא רק לעצור הפרה אלא גם למדוד אותה ולגבות בגינה.

היתרון השני הוא המהירות והאפקטיביות של הליך אחד. במקום לנהל תביעות נפרדות בכל מדינה, ניתן לרכז את המחלוקת בפורום אחד ולקבל הכרעה בעלת השפעה במספר שווקים. היתרון השלישי הוא התחולה החוצת-גבולות, שהתחזקה בפסיקה מן השנה האחרונה.

סמכות שיפוט: "זרוע ארוכה" מעבר למדינות החברות

שאלה מרכזית היא האם UPC מוסמך לדון רק במעשים שבוצעו במדינות החברות בו, או שמא סמכותו משתרעת גם מעבר להן. מספר החלטות של הדיוויזיות המקומיות בשנת 2025 אישרו את פרשנות "הזרוע הארוכה", לאחר שנקבעה סמכות כלפי הנתבע.

דוגמה בולטת היא Fujifilm v Kodak (הדיוויזיה המקומית במנהיים, החלטה מ-18 ביולי 2025, UPC_CFI_365/2023). בית המשפט קבע כי יש לו סמכות לדון בחלק הבריטי של פטנט אירופי, לאור פסק הדין של בית הדין האירופי לצדק בעניין BSH v Electrolux (C-339/22). הדבר נוגע לא רק להפרה: UPC רשאי להכריע גם בשאלת התוקף, בתוקף בין-אישי (inter partes), אך אינו יכול לבטל את החלק הבריטי כלפי כולי עלמא (erga omnes).

משמעות הדבר היא שתביעת הפרה אחת ב-UPC הופכת בעלת ערך רב יותר עבור בעלי פטנטים, משום שהיא מאפשרת להתמודד עם פעילות מפרה גם מחוץ לגבולות המדינות החברות, כל עוד מתקיימת הסמכות כלפי הנתבע.

מי נחשב מפר – ומהי אחריותם האישית של מנהלים

לצד הסעדים, הפסיקה עסקה בשאלה מי יכול להיתבע. בהחלטה Philips v Belkin (ערכאת הערעור, 3 באוקטובר 2025, UPC_CoA_534/2024) הבהיר בית המשפט כי מי שמסית, מסייע או משתתף בביצוע המעשה, ושאליו ניתן לייחס אותו, עשוי להיחשב מפר – ולא רק מי שמבצע את המעשה בעצמו.

עם זאת, כהונתו של אדם כמנהל חברה אינה יוצרת מעצמה אחריות אישית להפרת פטנט. ערכאת הערעור התרחקה במפורש מן הפסיקה הגרמנית בסוגיה. לפי הגישה שאומצה, מנהל עשוי לשאת באחריות רק אם מעשהו חורג מן החובות המקצועיות הרגילות של ניהול החברה. מצב כזה יכול להתקיים, למשל, כאשר המנהל יודע שהחברה מבצעת מעשה מפר, מבין את אי-חוקיותו, ואינו מפסיק אותו אף שהדבר סביר ואפשרי מבחינתו. עוד צוין כי המנהל רשאי בדרך כלל להסתמך על ייעוץ משפטי בשאלת ההפרה, כל עוד אין החלטה שיפוטית הפוכה.

פרשנות תביעה: הפטנט כ"לקסיקון" משל עצמו

פרשנות התביעה קובעת את היקף ההגנה ואת גבולות ההפרה. בהחלטה 10x Genomics v Nanostring (ערכאת הערעור, 26 בפברואר 2024, UPC_CoA_335/2023) נקבע כי התביעה אינה רק נקודת המוצא לפרשנות, אלא הבסיס המכריע לקביעת היקף ההגנה של פטנט אירופי, בהתאם לסעיף 69 לאמנת הפטנטים האירופית (EPC) ולפרוטוקול לפרשנותו.

הפרשנות אינה נשענת רק על המשמעות המילולית הצרה של הנוסח. התיאור והשרטוטים משמשים תמיד כאמצעי עזר פרשניים, ולא רק כדי לפתור אי-בהירות בנוסח התביעה. במילים אחרות, הפטנט מהווה "לקסיקון" משל עצמו. גישה זו אושרה גם בהמשך (ערכאת הערעור, 11 במרץ 2024, UPC_CoA_335/2023, App_576355/2023; והדיוויזיה המרכזית במינכן, 16 ביולי 2024, UPC_CFI_1/2023, Sanofi-Aventis v Amgen).

לדיוויזיה המקומית בהמבורג היה מה להוסיף. בעניין Agfa v Gucci (החלטה מ-30 באפריל 2025, UPC_CFI_278/2023) נקבע כי תיאורים שהוצאו מהיקף התביעה במהלך הליכי הבחינה, אך נותרו בתיאור המקרה בשל טעות, אינם יכולים לשמש בסיס לפרשנות רחבה של התביעה.

הפרה שקולה: מבחן ארבעת השלבים טרם הוכרע

אמנת ה-UPC אינה מזכירה במפורש את דוקטרינת ההפרה השקולה, אך סעיף 2 לפרוטוקול בדבר פרשנות סעיף 69 ל-EPC מסמיך את בית המשפט לשקול הפרה שקולה. הדיוויזיה המקומית בהאג אימצה גישה זו בעניין Plant-e v Arkyne (החלטה מ-22 בנובמבר 2024, UPC_CFI_239/2023), שבו נמצאה הפרה שקולה.

בית המשפט יישם מבחן בן ארבעה שלבים לבחינת שקילות של רכיב ששונה לעומת רכיב בתביעה:

המבחן אושר לאחרונה בעניין Washtower v Wasombouw (הדיוויזיה המקומית בהאג, 11 בספטמבר 2025, UPC_CFI_479/2025, במסגרת בקשת סעד זמני). לעומת זאת, הדיוויזיה המקומית במנהיים הותירה פתוחה את השאלה האם מבחן ארבעת השלבים של האג חל (עניין DISH v Aylo, 6 ביוני 2025, UPC_CFI_471/2023, שוליים 166 ואילך). עדיין ממתינים להכרעת ערכאת הערעור בסוגיה.

סעדים זמניים: מהירות חריגה, סף ראיה שאינו נמוך

UPC רשאי להעניק מגוון סעדים זמניים, ובעיקר צווי מניעה מקדמיים. כדי לקבל צו כזה, על בית המשפט להשתכנע שהפטנט תקף, שהוא מופר, ושהמקרה דחוף דיו כדי להצדיק סעד זמני.

צו המניעה המקדמי הראשון של UPC ניתן ללא דיון (ex parte) ואף ביום שבו הוגשה הבקשה: myStromer v Revolt Zycling (הדיוויזיה המקומית בדיסלדורף, 22 בנובמבר 2023, UPC_CFI_177/2023). בית המשפט קיבל את הדחיפות בשל נזק בלתי הפיך צפוי: האופניים נשוא הבקשה הוצגו ביריד מסחרי בעל חשיבות רבה לתעשייה, מה שהיה מאפשר למפר לכאורה להרחיב את נוכחותו בשוק וליצור קשרים עם לקוחות פוטנציאליים. המקרה ממחיש את מהירות התגובה האפשרית בנסיבות חריגות, אך מתן סעד ללא דיון אינו הכלל.

בשאלת התוקף, ערכאת הערעור הבהירה בעניין 10x Genomics v Nanostring כי הסטנדרט הוא "סביר יותר מאשר לא" (more likely than not), וכי אין חזקת תוקף הנובעת מן הרישום. עם זאת, גורמים כגון פטנט שלא אותגר שנים עשויים לתמוך בתוקף, כפי שציינה הדיוויזיה המקומית בדיסלדורף בעניין Ortovox v Mammut (UPC_CFI_452/2023, 11 בדצמבר 2023).

בשאלת הדחיפות, ובפרט פרק הזמן שבו רשאי בעל הפטנט להגיש בקשה לסעד זמני מרגע שנודע לו על פעילות מפרה, קבעה ערכאת הערעור כי הדבר תלוי בנסיבות המקרה (עניין Ortovox v Mammut Sports Group, 25 בספטמבר 2024, UPC_CoA_182/2024). בכך נדחתה דרישה פורמליסטית למסגרת של חודש או חודשיים.

תוקף הפטנט: אותו סטנדרט מהותי, כלים חדשים

UPC דן בתוקף במסגרת תביעת ביטול עצמאית, במסגרת תביעת נגד לביטול שהוגשה בתגובה לתביעת הפרה, או כתנאי מקדמי למתן סעד זמני. עילות הביטול המרכזיות המוכרות מן ה-EPC – תוספת חומר, היעדר חידוש והיעדר תכונה ממציאה – חלות גם כאן.

תוספת חומר: מבחן "תקן הזהב"

ברשות הפטנטים האירופית (EPO) תוספת חומר לפי סעיפים 123(2) ו-100(c) ל-EPC היא עילת ביטול הנדונה כמעט בכל התנגדות. המבחן הוא האם האדם המקצועי, באמצעות הידע הכללי המקובל, היה רואה את הנושא הנתבע כגלוי באופן מפורש או משתמע, אך ישיר ובלתי-מסויג, בבקשה כפי שהוגשה – "תקן הזהב" לפי החלטת G1/10 של EPO. מבחן מחמיר זה שולל תביעות הכוללות שילובים שלא נחשפו, וכן חילוץ תכונות שנחשפו רק בשילובים בלתי-ניתנים להפרדה (הרחבות ביניים בלתי-מותרות).

הפסיקה הראשונית של UPC נראית מתואמת עם גישת EPO. הדיוויזיה המקומית בהאג יישמה בעניין Abbott v Sibionics (19 ביוני 2024, UPC_CFI_131/2024) את מושג הרחבת הביניים הבלתי-מותרת. ערכאת הערעור ביטלה את ההחלטה (עניין Abbott v Sibio, 14 בפברואר 2025, UPC_CoA_382/2024), אך לא דחתה את הגישה המשפטית כשלעצמה; היא הגיעה למסקנה שונה על בסיס פרשנות אחרת של הגילוי המשתמע במקרה הקונקרטי.

תכונה ממציאה: גישה הוליסטית במקום מסלול אחיד

בסעיף 56 ל-EPC אין מבחן סטטוטורי מפורש לתכונה ממציאה, והוא מסתפק בכך שההמצאה אינה "מובנת מאליה" לאדם המקצועי. EPO מיישם את גישת הבעיה והפתרון (problem-and-solution approach, PSA). האם UPC הולך באותה דרך?

בשתי החלטות מרכזיות – Edwards v Meril (UPC_CoA_464/2024 ואחרות) ו-Amgen v Sanofi (UPC_CoA_528/2024 ו-UPC_CoA_529/2024), שתיהן מ-25 בנובמבר 2025 אך בהרכבים שונים – הבהירה ערכאת הערעור כי ה-PSA אינו מחייב, וכי ניתן להשתמש בגישות שונות לפי סעיף 56 ל-EPC, שכולן בגדר קווים מנחים. עם זאת, בהמשך להחלטה בעניין Nanostring v 10X Genomics (UPC_CoA_335/2023, 26 בפברואר 2024), אימצה הערכאה מסגרת הוליסטית משלה, בת שלושה שלבים:

הדמיון לטרמינולוגיה של EPO מטעה במקצת. גישת EPO מתחילה בקביעת נקודת מוצא ריאלית במצב הקודם ("המצב הקודם הקרוב"), ורק לאחר מכן מגדירה את הבעיה הטכנית האובייקטיבית על בסיס התכונות המבדילות. לעומת זאת, UPC גזר את הבעיה האובייקטיבית מן האמירות בפטנט, בלי להתחשב תחילה במצב הקודם ה"קרוב"; זה נקבע רק בשלב השני. למרות השוני, הדגישה הערכאה כי יישום נכון של שתי המתודולוגיות אמור להוביל בדרך כלל לאותה תוצאה מהותית.

FRAND ו-SEP: תחום שעדיין מתגבש

מספר הולך וגדל של סכסוכים בנושא פטנטים חיוניים לתקן (SEP) מגיע ל-UPC. עם זאת, עד כה ניתנו רק שתי החלטות שעסקו בהגנת FRAND.

בעניין Panasonic v Oppo (הדיוויזיה המקומית במנהיים, 22 בנובמבר 2024, UPC_CFI_210/2023) נדונה תביעת נגד לרישיון FRAND שהגיש המיישם בתגובה לתביעת ההפרה של Panasonic. בית המשפט אישר כי ל-UPC סמכות לדון בתביעה שכנגד לפי סעיף 32(1)(א) לאמנת ה-UPC. הדיוויזיה במנהיים הדגישה את חשיבות מתווה המשא ומתן שקבע בית הדין האירופי לצדק בעניין Huawei v ZTE: כדי להצליח בהגנת FRAND, על המיישם להיחשב כבעל רישיון המעוניין בכך, בהתבסס על התנהלותו הכוללת במשא ומתן.

במקרה הקונקרטי, Oppo נמצאה כמי שאינה מעוניינת ברישיון, ותביעתה שכנגד לרישיון FRAND נדחתה. לכן בית המשפט לא נדרש לגופן של בקשתה לקביעת תעריף. עם זאת, הודגש כי בקשות כאלה חייבות להיות מוגדרות בבירור, וכי – לפחות באותו מקרה – רק תעריף FRAND גלובלי נראה הולם. נותר לראות כיצד ינהגו דיוויזיות אחרות.

ההחלטה השנייה בתחום, Huawei v Netgear (הדיוויזיה המקומית במינכן, 18 בדצמבר 2024, UPC_CFI_9/2023), לא סיפקה הדרכה נוספת. Netgear לא הגישה תביעה שכנגד לרישיון FRAND, אלא העלתה את ההגנה כהתנגדות בלבד. גם כאן הודגשה חשיבות עקרונות המשא ומתן של Huawei v ZTE, וגם כאן המיישם נמצא כמי שאינו מעוניין ברישיון.

עד כה לא ניתנה החלטה של ערכאת הערעור בבחינה מהותית של FRAND. שאלה פתוחה נוספת היא האם UPC מוסמך לדון גם בתביעות עצמאיות לקביעת תעריף FRAND; אמנת ה-UPC אינה מספקת תשובה חד-משמעית, ולכן השאלה תידרש להכרעת בית המשפט. כל עוד הפסיקה מתפתחת לאט, מעקב אחר ההתפתחויות הוא חלק הכרחי מן ההיערכות.

מה זה אומר לחברות ישראליות

עבור חברה ישראלית שמייצאת לאירופה, מחזיקה תיק פטנטים אירופי או מתכננת אכיפה מול מתחרים, ה-UPC כבר אינו בגדר ניסוי. הוא חלק ממפת האכיפה, ולעיתים החלק המרכזי שבה. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בפטנטים אחידים (Unitary Patents) ובפטנטים אירופיים "רגילים" (bundle patents), שכן ה-UPC דן בשניהם.

שלוש השלכות מעשיות בולטות:

• היערכות ראיתית מראש: המהירות של ההליך, ובמיוחד האפשרות לסעד זמני, מחייבות תיעוד מוקדם של ההפרה, של נזק בלתי הפיך אפשרי ושל הדחיפות. בקשה מאוחרת או לא מגובה עלולה להיתקל בשאלות של שיהוי.
• תכנון תיק הפטנטים סביב התחולה: ה"זרוע הארוכה" מאפשרת לדון גם בחלקים מחוץ למדינות החברות, אך היא אינה יוצרת תחולה גורפת. יש לבחון היכן הפטנט בתוקף, מה היקף האישור ומה המשקל המסחרי של כל שוק.
• מודעות לסיכון אישי ולסיכון ניהולי: פסיקת Philips v Belkin מרחיבה את מעגל המפרים האפשריים, אך מרגיעה במידה מסוימת בנוגע לאחריות מנהלים. עם זאת, מנהל שיודע על הפרה ואינו פועל עשוי להימצא חשוף, ולכן תיעוד התייעצות משפטית וטיפול מהיר בהתראות הוא חלק מן ההיגיון הזה.

בתחום ה-SEP וה-FRAND, חברות טכנולוגיה ישראליות צריכות לזכור כי הפסיקה עדיין אינה מגובשת. ניהול משא ומתן מתועד, הצעה מסודרת והתנהלות עקבית הם נכסים ממשיים כאשר השאלה האם הצד שכנגד היה "מעוניין ברישיון" הופכת למרכז ההליך.

ה-UPC אינו רק עוד ערכאה לאומית. הוא פורום אחד שמרכז סעדים, סמכות ותקדים, ולכן הוא מחייב תכנון אסטרטגי – לא רק תגובה לתביעה.

סיכום

מאז 2023 התבסס ה-UPC כזירה אטרקטיבית לליטיגציה גלובלית של פטנטים. המהירות, היעילות ומכלול הסעדים הופכים אותו לפורום מרכזי לבעלי פטנטים, ומספר התיקים נמצא במגמת עלייה. הפסיקה כבר עסקה בנושאים מרכזיים – סמכות, אחריות מפרים, פרשנות תביעה, הפרה שקולה, סעדים זמניים ותוקף – אך שאלות מהותיות נוספות ממתינות להכרעת ערכאת הערעור.

השינוי ניכר גם בגרמניה: מספר התיקים בערכאות הלאומיות יורד, ונראה כי יותר מ-75% מתיקי ההפרה של UPC מתנהלים כיום בדיוויזיות המקומיות בגרמניה. במקביל, שופטים מוכרים עברו מן המערכת הגרמנית אל UPC. עבור בעלי פטנטים, נתבעים ומייעציהם – ובכלל זה חברות ישראליות – מדובר במגמה שצפויה להימשך, ולכן היא מחייבת בחינה מחודשת של אסטרטגיית האכיפה וההגנה באירופה.