החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

בענין התנגדות סימן שירות|מס' 97410

המתנגדת מס' 1: מרכז הסחר העולמי (ישראל) בע"מ באמצעות ה"ה י. גורניצקי ושות', עו"ד ₪0 על ידי עו"ד גיל לוטן.

המתנגדת מס' ‎ :2‏ .0א1 ,5א10ע50012פ5ת תעעאם6 מסתהתץל פתפסט באמצעות ה"ה וולף ברגמן וגולר, עו"פ על ידי עו"ד יוסי ברגמן

המבקשת: קרית שדה התעופה בע"מ באמצעות ה"ה יוסי אברהם ושות', עו"ד על ידי עו"ד ישראל ליבובי.

1. ביוס 5 במרס 1995 הוגשה על ידי חברת קרית שדה התעופה בע"מ (להלן - "המבקשת") בקשה מס' 97410 (להלן ‏ - "הבקשה") לרישום הסימן השירות תמעאמס מסתתץ פתתסח בעיצוב מיוחד (להלן - "הסימן") בסוג 2 עבור "מרכזים מסתחרייס".

2. הבקשה נבחנה, התקבלה לרישום על ידי מחלקת סימני המסחר ‏ ופורסמה כדין (תחת הסוג 35) ברשומות "יומן סימני המסתחר" מס' 5/96 מיוס 1 במאי 1996.

ביום 29 באוגוסט 1995 הוגשה הודעת התנגדות לרישום הבקשה על ידי חברת מרכז הסחר העולמי (ישראל) בע"מ (להלן - "המתנגדת מס' 1"), וזאת עפ"י הוראות סעיף 24 לפקודת סימני המסחר (נוסת חדש), התשל"ב- 1972‏ (להלן ‏ - "הפקודה") ובהתאם לתקנות 35 ו-36 לתקנות סימני המסחר, 1940 (להלן - "תקנות סימני המסחר").

ביוס 30 באוגוסט 1996 הוגשה הודעת התנגדות לרישום הבקשה על ידי סא ,5א0ז1עת55001ת תמעלאמס מפתתץ פתתסט (להלן - "המתנגדת מס' 2") ואף זאת עפ"י הוראות סעיף 24 לפקודה ובהתאם לתקנות 35 ו-36 לתקנות סימני המסחר.

ביוס 20 באוקטובר 1996 ניתנה ארכה למבקשת ‏ עד ליום 20 בדצמבר של הגשת הודעתה שכנגד.

הודעה שכנגד עפ"י הוראות תקנה 37 לתקנות סימני המסחר נמסרה ביוס 2 בדצמבר 1996 (באמצעות פקסימיליה) למחלקת סימני המסחר. מקור ההודעה שכנגד הוגש ביום 23 בדצמבר 1996.

הארכת מועד עד ליום 25 באפריל 1997 לשם הגשת ראיותיה ניתנה למתנגדת מס' 1 ביום 13 במרס 1997. לאחר מכן (ביוס 10 באפריל) ניתנה למתנגדת מס' 1 ארכה נוספת עד ליום 31 במאי 1997 לשם הגשת ראיותיה.

הארכת מועד עד ליום 23 במאי 1997 לשם הגשת ראיותיה ניתנה למתנגדת מס' 2 ביום 21 בפברואר 1997. לאחר מכן (בימי 27 במאי ו- 3 ביולי 1997) ניתנו למתנגדת ארכות נוספות אשר האחרונה מהן נסתיימה ביום 7 באוגוסט 1987.

הראיות מטעם המתנגדת מס' 1 הוגשו ביום 26 במאי 1997 ואילו הראיות מטעם המתנגדת מס' 2 הוגשו ביום 4 באוגוסט 1997.

ביוס 2 בנובמבר 1997 התקבל (באמצעות פקסימיליה) מכתב מאת ב"כ המבקשת בו נטען "כי בהתאם לתקנות 39 ו-40 לתקנות סימני המסחר, החובה להגיש ראיות מוטלת על המתנגדים בלבד ולא על המבקשת".

טענה זו אינה נכונה בכל הכבוד ואתיחס אליה בהמשך.

כן נטען במכתב הנ"ל ‏ "כי המתנגדים לא המציאו תרגום מאושר של המסמכים שאינם כתובים בעברית ועל כן יש לראות אותם מסמכים כאילו לא הוגשו".

טענה זו אף היא אינה מקובלת עלי, וזאת מאחר והוחלט ‏ לא אחת שבחליקי על ריב חנערכיס בפני חרשם (בדומה לחליכים בבתי משפט) ניתן להגיש ראיות על נספתיהן בעברית או באנגלית.

המקור של המכתב הנ"ל התקבל בלשכתנו ביום 5 בנובמבר 1997.

ראיות המבקשת לא הוגשו במועדים שנקבעו על ידי הוראות תקנות סימני המסחר ‏ ועל ידי מחלקת סימני המסחר ולא הוגשו בכלל ואפילו הארכת מועד לשם כך לא התבקשה על ידי המבקשת.

מכל האמור לעיל ובהסתמך על הפסיקה השניה אשר במכתבם של ב"כ המבקשת ‏ מיוס 2 בנובמבר 1997, נראה לי שאין בכוונת המבקשת להגיש את ראיותיה שכנגד ומסתבר, אפוא, שהמבקשת ונחה את המשך השתתפותה בהליכים אלה.

לאור השתלשלות ענייניהן ביקשו המתנגדות מס' 1 ו-2 החלטה מהרשם על סמך החומר הנמצא בתיק.

סעיף 24 לפקודה קובע הוראות לגבי הליכי התנגדות לרישום סימן מסחר:

"(א) תוך שלושה חודשים מיוס הפרסום, או תוך זמן אחר שנקבע, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן.

(ב) הודעה כאמור תימסר בכתב בדרך שנקבעה, ‏ ויפורטו בה נימוקי ההתנגדות.

(ד) המבקש יש לה לרשם בדרך ובזמנן שנקבעו, תשובה להתנגדות, המפרטת את הנימוקים שעליהם הוא מבסס את בקשתו ‏ (לרישום הסימן: מ.א.).

(ה) לא הגיש המבקש תשובה כאמור, ‏ יראו כאילו זּנח את בקשתו (לרישום הסימן: מ.א.).

(ו) שלח המבקש תשובה, יתן הרשם עותק ממנו למי שהודיע על התנגדותו, ישמע את בעלי הדין אם נדרש לכך, ישקול את הראיות ויחליט אם יש להרשות את הרישום, ובאילו תנאים".

בענין הנמצא בפני מלאו הצדדים את הדרישות הקבועות בסעיף 24(א), (ב), (ד) ו-(ה) לפקודה. באשר לסעיף 24(ו) לפקודה היתה לצדדים החובה להגיש את ראיותיהם ולהשמיע את טענותיהם בפניו. (וכפי שנאמר קודם) הוגשו אך ורק ראיותיהן של המתנגדות 1 ו-2 אך המבקשת מעולם לא הגישה את ראיותיה והודיעה גם על כוונתה לא לעשות כן.

(1) עפ"י חוראות תקנה 39 לתקנות סימני המסחר, מחוייב מבקש הרישום בהליכי ההתנגדות להגיש את ראיותיו שכנגד בתמיכה לבקשתו כאשר הוגשו ראיות מטעם המתנגדת. במשמעות של התקנה הנ"ל:

"אם אין המתנגד מניח ראיה, ראויס אותו כאילו ‏ ויתר על התנגדותו, חוץ אס הורה הרשם אחרת, ואילו אס הניח ראייתו, ‏ חייב המבקש, תוך חודשים מיום הנחת העתקים מההצהרות להניח במשרד, בצורה הצהרות בשבועה, את כל אותה הראיה שיאבה להגיש לחיזוק בקשתו, ועליו למסור למתנגד העתקים מאותה ראיה".

(הדגשה הוספה: מ.א.).

אם כי (וזאת בניגוד לטענת המבקשת בענייננו) תקנה 39 לתקנות סימני המסחר אמנם מחייבת את מבקשת הרישום בהליכי התנגדות לתגיש את ראיותיה היא אינה קובעת מהו מצבו של מבקש הרישום שלא יעשה זאת.

למרות וזאת, סבור אני כי ניתן להשיג אסמכתא, מסעיף 24(ה) לפקודה בו נקבע במפורש כי במקרה שלא שלח מבקש הרישום תשובה להודעת ההתנגדות, ‏ יראו כאילו זנח את בקשתו לרישום. באותה מידה מבקש הרישום שלא תורתו לעמוד בפני הדרישות הנקבעות בתקנה 39 לתקנות סימני המסחר ‏ יראו כאילו זנח את בקשתו לרישום שאס אחרת הדבר, אין כל משמעות למילים "חייב המבקש" ששהוזכרו והודגשו לעיל.

כידוע, ובעצם לא הוחלט לא אחת כי נטל השקנוע מוטל על מבקשת הרישום עד לתוס חליקי הרישום, ובמידה שהוגשה התנגדות לרישום הסימן עד להכרעה סופית בהליכי ההתנגדות.

מטרת סימני המסחר להבטחה שבסופו של דבר יירשמו אך ורק סימניס כשיריסם לרישוסם בהתאם להוראות הקבועות בפקודה ובתקנותיה ולמנוע מתן זכויות בלעדיות אשר אינן ראויות להירשם.

עד תוס הליכי הבינה נטל השקנוע להראות כי סימן פלוני עומד: בדרישות הפקודה ובתקנותיה מוטל על מבקש הרישום. עם זאת,

שלבי הבחינה מטעם מחלקת סימני המסחר אינם בהכרח מסתיימים בעת קבלת הבקשה על ידי המבקש, אלא ניתן לומר ששלבי ההתנגדות, אם יתעוררו, מהווים שלב נוסף בהליך הבחינה אשר במידה מסויימת מאפשרים למתנגד להיכנס לנעליו המשפטיות של הבוחן.

שלב נוסף זה מיועד לעזור לרשם כפקיד ציבור למלא את תפקידו לשמירת תיקון פנקס סימני המסחר.

לכן, כאשר מתנגד פלוני מגיש כתב טענות בהליכי התנגדות שכולל טענות עפ"י סעיף 24 לפקודה, לפיהן הסימן המבוקש אינו כשיר לרישום, נטל השקנוע להפריך טענות אלו ולשכנע את הרשם שסימנו אכן כשיר לרישום רוב על מבקש הרישום (ר' בג"\ מס' 1 בבענין קוקה קולה נ. השותפות ויטה והרשם הכללי, פ"ד

ח' (2) 772 בעמ' 776 מול האות ד';? בג" מס' 476/82 אורלוגד בע"מ ‏ נ. רשם סימני המסחר ואת', פ"ד ל"ט (2) 148 בעמ' 156 מול האות ד'.

בענין שבפני מבססות המתנגדות מס' ‏ 1 ומס' ‏ 32 את התנגדותן על הוראות סעיפים 8(א), ‏ 5(11) ו-6(11) לפקודה. לדעתי, העילות המבוססות על הסעיפים הנ"ל מראות טענות לכאורה, המצדיקות את המשך הליך ההתנגדות, והן מספיקות לגרום להטלת נטל השקנוע על מבקשת הרישום להראות כי הסימן הינו כשיר לרישום.

בענין שבפני לא רק שהמתנגדות מס' 1 ו-2 הגישו את טענותיהן אלא גם הגישו את ראיותיהן על נספתיהן התומכות בטענותיהן.

כנגד זאת, המבקשת הגישה את טענותיה בלבד אך לא הגישה ראיות שכנגד ואפילו לא טרחה לטעון בפני. בנסיבות אלו אין לי אלא לקבל את ראיותיהן של המתנגדות מס' 1 ו-2 ולראות את טענותיה של המבקשת כטענות שלא נתמכו בראיות כלשהן.

לאחר עיון בטענות המתנגדות מס' 1 ו-2 ועיון רב ומעמיק בראיותיהן בהתחשב בכל האמור לעיל אני קובע כדלהלן:

(1) שיש לראות את בקשתה לרישום של המבקשת כבקשה שבעליה זנחו אותה ואת לאור אי-הגשת ראיות מטעמה המבקשת בניגוד להוראות הקבועות בתקנה 39 לתקנות סימני המסחר.

(2) על סמך הטענות והראיות שהוגשו על ידי המתנגדות מס' 1 ו-2 אשר נתמכו בעילות ההתנגדות המבוססות על סעיפים 8(א), 5(11) ו-6(11) לפקודה, ובהעדר ראיות מטעם המבקשת, ‏ אני מקבל את ההתנגדויות, ‏ וזאת מאחר ולדעתי המבקשת לא הצליחה לשאת בנטל השקנוע המוטל עליה כדי להראות שהסימן הינו כשיר לרישום.

(3) אשר על כן, הנני לצוות על ביטולה של הבקשה לרישום מס' 0 שהוגשה על ידי המבקשת.

יתן אשר להוצאות אני מצווה על המבקשת לשלם למתנגדת מס' 1 סך של 0 ש"ת (כולל) ולשלם למתנגדת מס' 2 סך של 5,000 ש"ח (כולל) בסה"כ כ-10,000 ש"ת) תוך שלושים יום מתאריך הוצאתי זו ואס לא כן הסכום הנ"ל, ‏ או כל אחד מהם, ישא ריבית והצמדה כדין מהמיום החלטתי זו ועד ליום התשלום בפועל.

בירושליים היוס, טז' בשבט התשנ"ה 2 בפברואר 1998

מיכאל אופיר ראש הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

משרד המשפטים מסמך זה הינו העתק שנסרק בשלמותו ביום ובשעה המצוינים ,

בסריקה ממוחשבת מהימנה מהמסמך המצוי בתיק, בהתאם לנוהל הבדיקות במשרד המשפטים.

על החתום משרד המשפטים (חתימה מוסדית).