החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לביטול מדגמים מס'' 22987 ו- 23013

המבקשת: הוס סנטר בעיימ עייי בייכ וליגסון את גבריאלי, עוייד

המשיבות : פורוס אביזריס ומוצרי צריכה בעיימ עייי בייכ עוייד רקפת פלד ממשרד קלדרון, עוייד

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הראיות, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות, מן הנימוקים שלהלן:

1 לא עלה בידי המבקשת להוכיח כי המדגמים פורסמו בישראל עובר להגשת הבקשות לרישומם, ובפרט כי קטלוג חברת ז6תתסכש, המכיל את המדגמים (להלן: 'הקטלוג'י), פורסס בישראל לפני 13 יולי, 1994.

2 טענת המבקשת, לפיה הקטלוג היה מצוי בידה בישראל בשנת 1993, לא הוכחה. כפי שהראו החקירות הנגדיות, שנערכו עייי בייכ המשיבות, עו'יד רקפת פלד, בכישרון רב, עדויות המבקשת אופיינו בחוסר עקביות ובסתירות רבות, וכאשר הוצגו בפני עדיה שאלות מתבקשות, העדיפו לנסות להתחמק ממתן תשובה.

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

מר אלי ברק, סמנכייל המבקשת במועד הדיון, מסר מספר גרסאות שונות וסותרות באשר לנסיבות הגעת הקטלוג למשרדי המבקשת, ועדותו היתה רחוקה מלעורר אמון. בסעיף 7 לתצהירו נאמר כי: הקטלוג הגיע למשרדי הוס סנטר בנובמבר 1993'י. לעומת ואת, במהלך עדותו גילה לפתע, כי הוא זה אשר הביא את הקטלוג מארהייב למשרדי המבקשת (עמי 9 לפרוטוקול). קשה להאמין כי מר ברק היה מסתפק באמירה הסתמית המופיעה בתצהירו, אילו הוא עצמו היה מביא את הקטלוג למבקשת. גם עדות מר כץ אינה אמינה והיתה רצופה בנסיונות התחמקות. בתחילה העיד, כי מר ברק לא השאיר בידי המבקשת את עותק הקטלוג שהביא (עמי 54 לפרוטוקול). לאחר מכן חזר בו (עמי 55 לפרוטוקול). לעומת זאת, הפגין מר כץ כושר זכירה מופלא, כשצהיר, בשנת 1997, כי עיין בקטלוג בנובמבר 1993. עדויות אלו נתנה לאחר ארבע שניס, שמהלכן עיין במאות, ואולי אף באלפי, קטלוגים (עמ' 52 ,53, 63, 64 לפרוטוקול). לאחר מויימ שהתנהל בין המבקשת למשיבות במשך כחודשיים, נענתה המבקשת לדרישת המשיבות, מיוס 12 יוני 1996, להפסיק יבוא ושיווק של מוצריס אשר, לטענתן, הפרו את זכויותיהן בהמדגמים. המויימ נוהל מבלי שהמבקשת הוזכירה, כי מצוי בידה קטלוג, שלאורו המדגמים חסרי תוקף. עובדה ו אינה עולה בקנה אחד עס טענת המבקשת, לפיה בתקופה זו היה הקטלוג בחזקתה. גוף עסקי שבידו קלף כה חזק, היה דוחה את דרישת המשיבות. ואולס, המבקשת פעלה באופן הפוך ביחס למה שהיה מצופה ממנה כמחציקת הקטלוג. היא הודיעה למשיבות ב- 25 יולי, 1996, כי הינה מתחייבת, להפסיק, מיד, את יבוא המוצריס (נספח די לתצהיר מר פול). כשבועיים לאחר מכן, ביוס 8 אוגוסט, 1996, הודיע בא כוחה למשיבות, כי לאור ההתחייבות האמורה, מרשתו רואה את הפרשה כסגורה (נספח הי לתצהיר מר פול). המבקשת נזכרה להודיע למשיבות, בלשון כללית וסתמית, כי יש בידה ראיות מוצקות כנגד המדגמים, רק ב- 24 ספטמבר, 1996, והיא התייחסה במפורש לקטלוג, רק במכתבה מיוס 10 אוקטובר, 1996. נסיונות עד המבקשת לתר> את כבישת הקטלוג במשך כחמישה חודשים, אינס משכנעים ואינס מעוררים אמון. מר ברק טען, כי לא ידע כלל על המו"מ שהתנהל עס המשיבות (עמי 24-23 לפרוטוקול). זאת בניגוד לעדות מר כץ, אשר בתחילה לא זכר (עמי 73 לפרוטוקול) ואחייכ העיד, כי מר ברק היה שותף למו"מ (עמ' 76 לפרוטוקול). מר ברק עצמו העיד מאוחר יותר (עמ'י 27 לפרוטוקול), כי ביוני 1996 פנו אליו אנשי המבקשת והתייעצו עמו בעניין. כך עולה גס מנספח בי לתצהיר מר פול עמוס. אינני מאמין גס לגרסת מר ברק, בנוגע למשמעות שיוחסה לקטלוג, על ידו ועל ידי אנשי המבקשת. למעשה מדובר בחמש גרסאות : האחת - מר ברק האמין שהקטלוג הוא ייאס בידיי שבכוחו להדוף את טענות המשיבות

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (עמ' 29 לפרוטוקול).

השניה - מר ברק לא הבין את המשמעות המשפטית של הקטלוג, אלא לאחר התייעצות עס בייכ המבקשת (עמי 29-27 לפרוטוקול). יצויין כי, בייכ המבקשת היה בתמונה כבר בתחילת אוגוסט 1996.

השלישית - מר ברק ידע על הקטלוג ועל משמעותו, אלא שמנהלי המו"מ מטעס המבקשת (מר אלן כצ ומר אהרון מידן), להס סיפר על הקטלוג, לא מצאו לנכון, מטעמיס השמורים עימם, להזכיר את דבר קיומו בפני המשיבות (עמ' 30 לפרוטוקול). שלוש הגרסאות הללו אינן עולות בקנה אחד עס גרסה רביעית, המופיעה בסעי 9 לתצהיר מר ברק, לפיה:

ייכאשר הגיעה פנייתה של חברת פורוס להום סנטר, שעל פיה נדרשה הום סנטר להפסיק את השיווק של המוצרים על פי המדגמים, בקיץ 12%, לא זכרתי כי ראיתי בשעתו את המוצרים הנדוניס בקטלוג. רק מספר חודשים לאחר מכן, כאשר חיפשנו דרך כיצד נוכל לשווק את המוצרים הנדונים בישראל, נזכרתי בקטלוג האמור ומצאתי הפרסומים.'/ בנוסף על אלו, קיימת גרסה חמישית, חדשנית ומהפכנית למדי, של מר ברק, לפיה

הקטלוג הוזכר המבקשת, במהלך המו"מ (עמ' 30 לפרוטוקול). כשנתבקש מר כ להסביר את גניזת הקטלוג במהלך המו"מ, ניסה להתחמק בצורה מגושמת, עייי מתן תשובות תמוהות (עמ' 78-74 לפרוטוקול).

לאור האמור לעיל, אין בידי להשתכנע, כי הקטלוג היה בידי המבקשת, טרם הוגשו הבקשות לרישום המדגמים.

המבקשת טוענת, כי מסמך מב/ 1 הינו ראיה לכך שאנשיה ידעו, כי ראו את הקטלוג בשנת 1993, אולס לא הבינו את משמעותו המשפטית. מסמך מב/ 1 נשלח למשיבות, עייי בייכ המבקשת, ב- 24 ספטמבר 1996, ונאמר בו, כי בידי מרשתו ראיות מוצקות כנגד המדגמים. המבקשת סבורה שמסמך מב1/ מוכית -

יכי רק לאחר שנודע ליועציה המשפטיים של המבקשת בתחום הקמין הרוחני כי בידי המבקשת קטלוג המהווה פרסוס למדגמים - שכן אנשי

המבקשת עיינו בו היטב בסוף שנת 1293 -- שלח מכתב מב/ 1/י (סע' 18 לסייכומי המבקשת - ההדגשה במקור)

אינני סבור כך. באותה מידה ניתן ללמוד, ממב/ 1 ומנסיבות המקרה, כי רק לאחר שהמצב המשפטי הוצג בפני המבקשת, עייי יועציה המשפטיים, היא החלה לחפש פרסומים קודמים, ואיתרה לראשונה את הקטלוג.

כאמור לעיל, עוד באוגוסט 1996 הייתה המבקשת מיוצגת עייי יועציה המשפטיים. אילו הייתה מודעת אז לקיומו של הקטלוג לא היתה מאשררת את התחייבותה, להימנע משיווק המוצריס, במכתב בא כוחה מיוס 8 אוגוסט 1996 (נספח הי לתצהיר מר פול). יש להניח שהקטלוג אותר, לכל המוקדס, לקראת סוף ספטמבר 1996, עת שלח בייכ המבקשת את מב1/, או בתחילת אוקטובר 1996, בסמוך למשלוח מכתבו מ10- אוקטובר 1996.

רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר 1. אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבות, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכייט עוייד, בסכום של 20,000 שייח בתוספת מעיימ.

12. לאור האמור בסעיף 57 לחוק הפרשנות, התשמייא1981-, נדחית בקשת המשיבות לפטור אותן מתשלום הוצאות המבקשת בסך 2000 שייח, בתוספת מעיימ, שנפסקו כנגדן, בגין אי התייצבותן לדיון שנקבע ליוס 5 ינואר 1999.

ניתו בירושליס ביוס יייא טבת, תשסייב 6 דצמבר, 2001

משה ש. גולדברג רשס הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר