בקשה לביטול סימן מסחר

ההחלטה:

בקשה לביטול סימן מסחר מס' 199199 (בקשה להפקדת ערובה)

מבקשת הביטול: .5.1 ,ז6עה1 161 וו \ ע"י ב"כ גי.אי. ארליך (1995) בע"מ

בעלי הסימן: חיים גבריאל דניאל מלשטין ע"י ב"כ פרל עורכי דין

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה שהוגשה מטעס מר חיים גבריאל (להלן: "המבקש"), אחד מבעלי סימן מסחר מס' 9, להורות למבקשת הביטול (להלן: "המשיבה") על הפקדת ערובה בסך 200,000 ₪ להבטחת הוצאות בעלי הסימן בהליך. בפני תגובת המשיבה לבקשה זו וכן תשובת המבקש לתשובת המשיבה.

2 המבקש טוען כי המשיבה הינה חברה שחבות בעלי המניות בה מוגבלת, שמושבה אינו בישראל והיא אינה מחזיקה בנכסים מהותיים בישראל משם ניתן יהיה לחיפוש במידת הצורך. בנוסף, טוען המבקש כי השקיע כספים בניהול ההליך וצפוי להידרש להוצאות נוספות בעוד שמצבה הכלכלי של המשיבה אינו ידוע. מטעס המשיבה נטען כי המבקש לא הביא ראשית ראיה בדבר חוסר עמידותה הכלכלית של המשיבה. עוד נטען כי המשיבה הינה חברה מצליחה ורווחית וכי אין חשש כי תכשל לעמוד בהוצאות המבקש במידה שתדחה בקשתה למחיקת סימנו הרשום.

3 סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") קובע כדלקמן:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן עדובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע שזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן העדובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או החברה בעדובה או אם הנתבע הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע שזכה בדין."

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

4. כלל ידוע בפסיקה הוא ושהלפי משהביא נתבע ראשית ראיה בדבר אי עמידות כלכלית של חברה-תובעת, קיימת חזקה, לפיה חייבת החברה בהפקדת ערובה, ולפי החברה רוב הנטל לסתור חזקה זו. ראה לעניין ברע"א 10905/07 נאותת אואזיס מלונות נ' יסד ,פיסקה 6 (פורסם בנבו, 13.7.2008). שאסביר כב' השופט גרוניס, כי העיקרון העומד בבסיס החזקה הנ"ל הוא הרצון למנוע מחברה-תובעת להתחמק מתשלום הוצאות הנתבע תוך הסתתרות מאחורי מסך האישיות המשפטית של החברה.

5. ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת ג' בנק הפועלים (פורסם בנבו, 11.2.2009) (להלן: "פרשת ל.נ. הנדסה ממוחשבת") נקבעו שלושה שלבים על פיהם על בית המשפט שעל בית המשפט ללך בבואו להכריע בבקשה להורות לחברה-תובעת להפקיד ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע. וכך נקבע:

"13. מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד עדובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרה הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע שזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו... זהו שלב הבדיקה השני... אס, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת עדובה... ומסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלוונטיים".

6. בעניינו מעמדה של המשיבה הוא כמעמד תובעת שכן היא זו שפתחה בהליך אדברסרי מול המבקש. בשלב הראשון כאמור, יש לבחון את מידת יכולתה הכלכלית של החברה לשלם את הוצאות הנתבע במידת הצורך. יצוין כי נטל ההוכחה להראות כי למשיבה יכולת כלכלית לעמוד בתשלום הוצאות לטובת הנתבע ולהפיל על המבקש. ראה לעניין ופרשת ל.נ. הנדסה ממוחשבת וכן רע"א 544/89 אויקל תעשיות נ' נילי מפעלי מתכת, פ"ד מד(647)1, 747 (1990).

7 הנימוק העיקרי המהווה בסיס לבקשה להפקדת ערובה המצויה בפני הוא זה לפיו מקום משבה של המשיבה מחוץ לישראל. אין חולק כי המשיבה הינה אכן חברה וגרה אשר שחבות בעלי מניותיה היא מוגבלת. בהקשר זה נפסק, כי בהקשר של תובע שאינו חברה, כי היותו תושב חוץ אינו הנטל היחיד עליו להפקיד ערובה, ועל בית המשפט לשקול שיקולים רלוונטיים נוספים ולדון בכל מקרה על פי נסיבותיו. ראו: רע"א 0 לידיה והבה אבו קבע נ' מדינת ישראל, האפוטרופוס לנכסי נפקדים (פורסם בנבו, 27.6.2010).

8 אכן נכון, העובדה כי אין בבעלות המשיבה נכסים מהותיים בישראל אותם ניתן יהיה לממש במידת הצורך, אינה מצביעה בהכרח על קיומו של קושי כלכלי מצד המשיבה.

זאת סבורה אני כי יש בכך להצביע על העדר יכולת כלכלית של המשיבה לשלם את המבקש בבואו להיפרע ממנה בישראל, והלוא זו הייתה מטרת חקיקתו של סעיף 353א לחוק החברות (ראה סעיף 4 לעיל). בהקשר זה, יש לזכור כי הייתה זו המשיבה שפתחה בהליך מול המבקש וכנגד סימנו הרשום, ובכך גררה אותו להוצאות ההליך. העדר קיום מס של נכסים בר-מימוש בישראל, כמו כן לדעתי כראשית הראיה בה חייב המבקש לצורך הקמת החזקה לפיה על המשיבה להפקיד ערובה לכיסוי הוצאותיו בהליך.

ועתה יש לבחון שאולה בידי המשיבה לסתור את החזקה הנ"ל. תגובתה של המשיבה לוקה בחסר. ראשית, המשיבה לא ביקשה להפריך את הטענה לפיה אין בבעלותה נכסים בר-מימוש בתחומי מדינת ישראל. בנוסף, לא צורף לה כל תצהיר כתמיכה לטענות העובדתיות בדבר חוסנה הכלכלי או פעילותה המסחרית הבינלאומית כנטען. בנוסף, לתגובת המשיבה צורפה (כנספח א') טבלה המתייחסת לכאורה למצבה הכספי של המשיבה בשנת 2013. מעיון מעמיק בטבלה עולה כי לא ניתן ללמוד ממנה על יכולתה של המשיבה לשלם את הוצאות המבקש אם תדחה בקשתה למחיקת סימנו. כמו כן, המשיבה נמנעה מסיבותיה שלה, לצרף דו"ח רואה חשבון בדבר היקף פעילותה המסחרית ומצבה הכלכלי ועל הדבר להיוקף לחובתה. מסקנתי היא, אך כן, כי המשיבה לא עמדה בנטל להפיל על חברתה ולא הוכיחה כי ביכולתה לשלם את הוצאות המבקש לו תידרש לכך.

בנוסף, סבורה אני כי יתר נסיבות העניין שבפני מצדיקות את חיוב המשיבה בערובה. בהקשר זה, כפי שנקבע בפרשת ל.נ. הנדסה ממוחשבת, יש להתייחס לאיזון בין זכויותיהן הקנייניות של המבקשת והמשיבה, כמו גם לזכות הגישה לערכאות של המשיבה.

כאמור לעיל, המדובר בבקשה שהגישה המשיבה לביטול סימן מסחר רשום, אשר הינו נכס סחיר ועביר המצוי בידי המבקש. יוזכר כי סימן המסחר נבחן קודם לרישום, פורסם, ובהעדר התנגדויות נרשם. בנוסף, המבקש כבר נדרש להוצאות כאלו ואחרות בגין הצורך בניהול ההליך אותו כאמור יאמנה המשיבה. בתגובת המשיבה לא מצאתי טענה לפיה תפגע מזכותיה הקנייניות לו תידרש להפקדת ערובה לטובת המבקש. נהפוך הוא, המשיבה טענה (אמנם מבלי להוכיח ואת כדבעי) כי בקלות תשלם למבקש את הוצאותיו במידה שתידרש לכך. במצב דברים זה, אף איני סבורה כי קיים חשש לפגיעה בזכות הגישה לערכאה זו.

בנוסף, אין בידי לקבל את טענת המשיבה לפיה קיימים סיכויים כי בקשת הביטול תתקבל. כבר נפסק כי: "בדרך כלל אין זה ראוי להכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזכר לעניין המוד רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד או קלוש מאוד" (ראו: פרשת ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בעמ' 10).

לבסוף, איני סבורה כי יש לתת משקל לטענות נגד המשיבה אשר נטענו בעלמא והנוגעות למצבו הכלכלי לכאורה של המבקש. זאת שעה שהמשיבה לא טרחה ולא הגישה בקשה להפקדת ערובה מטעמה להבטחת הוצאותיה. עוד איני רואה מקום להתייחס לטענות שהעלתה המשיבה בדבר טיב של סימני מסחר אחרים הרשומים על שם המבקש.

לאור כל האמור לעיל, ובהלקח בחשבון את כלל נסיבות המקרה שלפני והשיקולים הקבועים בדין, הריני מורה למשיבה להפקיד ערבות בנקאית בסך 7,000 ₪ לתשלום הוצאות המבקש וזאת תוך 21 יום ממועד החלטה זו. לאחר שנשקלו כלל השיקולים הרלוונטיים בעניין זה, מסקנתי היא שסכום הערובה הראוי המאזן בין סיכויי בקשת הביטול להתקבל, והצורך להבטיח את הוצאות המבקש במידה והבקשה תדחה. עותק משטר הערבות יועבר למזכירות עד למועד הנ"ל. במידה ולא תעשה כן המשיבה, תמחק בקשתה לביטול סימן המסחר אשר בבעלות המבקש.

יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום ג' טבת תשע"ה

סימוכין:

5 דצמבר 2014