בקשה לביטול עיצוב (בקשה למחיקת ראיות)

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בקשה לביטול עיצוב (בקשה למחיקת ראיות)

מבקשת הביטול: טרמודן בע"מ על ידי לוצאטו את לוצאטו

בעלת העיצוב: בלוק אמריקה בע"מ

על ידי פירון ושות' עו"ד

לפניי בקשתה של טרמודן בע"מ (להלן: מבקשת הביטול) למחיקת חלקים מראיות בלוק אמריקה בע"מ (להלן: בעלת העיצוב).

מבקשת הביטול מבקשת את מחיקת חלקים מתצהירו של מר הראל מילשטיין וכן את תצהירה של הגב' תמי וינר במלואו וכן מסמכים אשר צורפו לתצהיריה במסגרת ראיות בעלת העיצוב, אשר הוגשו ביוס 20 בספטמבר, 2022 (להלן: בקשת המחיקה). מבקשת הביטול טוענת כי החלקים שמחיקתה מבוקשת מהווה הרחבת חזית אסורה ולפיכך דין מחיקה.

מנגד טוענת בעלת העיצוב כי בקשת המחיקה הוגשה בשיהוי וכי אין מדובר בהרחבת חזית אסורה. עילות הביטול וגדרי המחלוקת מוגדרים על ידי מבקשת הביטול ואי התייחסות מפורטת לעילה מסוימת בכתב טענות בעלת העיצוב אין משמעותה הודאה בעובדות.

לאחר שעיינתי כתבי טענות ובראיות הצדדיס וכפי שאפרט להלן אני סבורה שיש לדחות הבקשה למחיקת הראיות.

כל ההדגשות הוספו אלא אם צוין אחרת.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

דיון והכרעה 6. סעיף 31(ג) לחוק העיצובים, תשע"ז-2017 (להלן: החוק) קובע כי:

"רישום עיצוב בפנקס הוא תנאי לתוקפה של ההגנה עליו כעיצוב רשום לפי פרק זה ויהיה ראיה לכאורה לתוקפו של העיצוב הרשום."

7 לפיכך על מבקש הביטול נטל השכנוע וההוכחה כי יש למחוק את רישומו של הסימן בעילות הקבועות בסעיף 48(א) לחוק. סדרי הדין בבקשות ביטול פורטו בפרק א' לחלק החמישי של תקנות העיצובים, תשע"ט 2019 (להלן: תקנות העיצובים).

8 תקנה 45 לתקנות העיצובים קובעת כי מבקש הביטול ייפרט את העובדות שעליהן הוא סומך את טענותיו ואת הסעד המבוקש. תקנות העיצובים אינן מפרטות את הדרישות המהותיות והצורניות של כתב טענות בעלת העיצוב לשם כך איעור בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 8 (להלן: תקנות סד"א). סעיף 14 לתקנות סד"א מפרט את מבנהו של כתב ההגנה (המקביל

בענייננו לכתב טענות בעלת העיצוב):

(א). "חלקו השלישי של כתב הטענות יכלול את פירוט העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף, שתכליתו לסייע בהבהרת המחלוקת ובמיקוד הפלוגתות שבין בעלי הדין

(ב). הנתבע ייחשב מודה בכל העובדות הכלולות בכתב התביעה, אלא את אלה שהכחיש באופן מפורש ומפורט בחלקו השלישי של כתב ההגנה, ואולם לעניין שיעור דמי נזק יראו אותו כשנוי במחלוקת אלא אם הנתבע הודה בו במפורש".

9 כך גם מסביר ואת המלומד רוזן-צבי, בספרו ההליך האזרחי (2015) עמוד 432:

"כתב ההגנה הוא כתב הטענות שבאמצעותו משיב הנתבע לטענות שהעלה התובע בכתב התביעה, הן על ידי הכחשת טענותיו והן על ידי הצבת גרסה עובדתית נגדית משלו. כפירת הנתבע בטענת התובע מעמידה פלוגתא הדורשת הוכחה באמצעות עדים וראיות בשלב ניהול המשפט, ואילו היעדר הכחשה משמעותה, הלכה למעשה, הודאה באותה פלוגתא, והיא פוטרת את התובע מעול הוכחתה. מכאן שכתב התביעה וכתב ההגנה יחדיו (ובחלק מן

המקריס גם כתב התשובה) תוחמים עבור בעלי הדין את גדר

הפלוגתות שבמחלוקת."

0. המלומד רוזן-צבי מנמק את דרישת בתקנות סד"א, ואמנס ההסבר מתייחס לתקנות סד"א. 4 אך היות שהדרישה בהיבט זה לא השתנה דבריו יפיס גס לתקנות סד"א הנוכחיות, כ בעמוד 436:

"הכללים שנקבעו בתקנות ביחס לניסוח כתב הגנה משקפים אף הס את המגמה של נטישת העמדה האדוורסרית הקלסית והמעבר ל"משחק בקלפים פתוחים". שינוי המגמה נועד לוודא שכבר לאחר השלב של החלפת כתבי הטענות תיפרסנה בפני בעלי הדין ובית המשפט השאלות האמתיות העומדות במחלוקת בין הצדדים. כך ניתו יהיה לנהל את השלביס הבאיס של ההליך ביעילות, ובסופו יוכל בית המשפט להגיע לחקר האמת. מסיבה גו, התקנות דורשות מו הנתבע לנקוט עמדה ברורה ביחס לטענות התובע ולנסח את תגובתו באופן שאינו מותיר ספק באשר לפלוגתות השנויות במחלוקת בין הצדדים"

במסגרת בקשת הביטול העלתה מבקשת הביטול טענות לעניין תוכנית האדריכלית משנת 2018 (נספח א לבקשת הביטול), תוכנית אשר לטענת מבקשת הביטול, כאמור בסעיף 3 לבקשת הביטול, כוללת את המראה של העמוד כפי שתוכנן טרם הגשת הבקשה לעיצוב. תוכנית אדריכלית ואת לטענת מבקשת הביטול שוללת את החידוש מהעיצוב הרשום. מדובר בטענה עובדתית אשר נתמכה בראיות מבקשת הביטול.

בעלת העיצוב הגישה את כתב טענותיה בתשובה במסגרתו הדגישה כי:

"כל טענה הנטענת בבקשת הביטול אשר אין בעלת הרישום מודה בה במפורש- מוכחשת בזה, למעט מקוס בו נאמר במפורש אחרת. אין בהעלאת טענה ו/או באזכור עובדה בהרצאת הטענות שכנגד כדי להעביר את נטל ההוכחה ממבקשת הביטול לבעלת הרישום"

אני סבורה שאין בהכחשה כללית זו כדי לעמוד בדרישות אשר נקבעו בדין והיה על בעלת העיצוב להציג כבר בכתב טענותיה גרסה עובדתית נגדית כפי שעשתה במסגרת ראיותיה.

השאלה המתבקשת כעת היא אם התייחסות מפורטת לטענת מבקשת הביטול בראיות בעלת העיצוב מהווה הרחבת חזית פסולה המצדיקה את מחיקתן של ראיות אלה כמבוקש.

5. על מנת לענות על שאלה זו אתייחס בקצרה לתכליות העומדות בבסיס האיסור להרחבת חזית כפי שהובאו בספרו של רוזן-צבי, עמודים 414-415:

"באופן עקרוני, כתבי הטענות גודריס את רשימת הפלוגתות שבהן ידון בית המשפט. טענה עובדתית שמעלה אחד הצדדיס במהלך הדיון, שלא נכרה בכתב טענותיו, מהווה לכן שינוי של חוּית הדיון, ואם מיחה על כך הצד שכנגד, על בית המשפט למנוע אותו מלסמוך את טיעוניו על העובדה החדשה...

הסיבה לכך שרשימת הפלוגתות העומדת לדיון מתוחמת על ידי כתבי הטענות של הצדדים, ולקיומה של ההלכה שלפיה בית המשפט לא יפסוק בעילה שלא נטענה, היא הרצון לגרום לכך שהדיון המשפטי יהיה יעיל וממוקד, הדבר גם נועד למנוע עיוות דין ופגיעה בזכויותיהם המהותיות של בעלי הדין בכלל ושל נתבעים בפרט. מבחינת הנתבע משקפות העובדות המובאות בכתב התביעה את עילת התביעה נגדו, ועל בסיסן הוא מעצב את אסטרטגיית ההגנה. מכאן שאם נאפשר לתובע לסטות מהסדר ולשנות את עילת התביעה במהלך הדיון יצא הנתבע מקורח בסדרי ההגנה שלו, שכן אין לצפות ממנו כי יחזה מראש, או יכחיש מראש, את העובדות העתידות להתגלות במהלך הדיון, ואשר לא נטענו נגדו בכתב התביעה, ונמצא הוא מפסיד, כמודמה שלא מדעת, על סמך עובדות שלא הייתה לו כלל אפשרות או שהות להכחישן"

6. כפי שניתן לראות והדבר גם עולה מהפניות הרבות שהובאו על ידי הצדדיס בהליך שלפניי,

7.8

האיסור להרחבת חזית עוסק בעיקר ביחס לתובע (בענייננו מבקשת הביטול) אשר הוא זה המגדיר את חזית המחלוקת ונועד להגן על הנתבע (בעלת העיצוב) כך שלא "יופתע" מטענות חדשות מבלי הייתה לו אפשרות להתגונן.

בעלת העיצוב בראיותיה טענה טענות עובדתיות לעניין התוכנית האדריכלית. טענות אלה אינן משנות את חזית המחלוקת (היות שהוכחשו בכתב הטענות) אלא כאמור מקוםן של טענות אלה ופירוטן היה בכתב טענותיה כנדרש. השאלה כעת היא אם מחיקתן של ראיות אלה תשרת את התכליות העומדות בבסיס האיסור להרחבת חזית. במילים אחרות, האם הותרת הראיות כפי שהן תיפגע במיקוד הדיון וביעילותו ותגרום לעיוות דין ופגיעה בזכויותיהם המהותיות של בעלי הדין. התשובה לכך לטעמי היא שלילית.

ראשית מדובר בשלב התחלתי יחסית של ההליך טרם הדיון ולפני שהגישה מבקשת הביטול את ראיותיה בתשובה. במסגרת הראיות בתשובה וחקירת המצהיריס תוכל מבקשת הביטול לסתור את הטענות עובדתיות אשר הועלו בראיות בעלת העיצוב. כך שזכותה המהותית של מבקשת הביטול לשטוח את מלוא ראיותיה לא נפגעה.

רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

בנוסף וכפי שנקבע ביחס להגשת ראיות נוספות בהליך התנגדות לפטנט, המבחניס להכרעה בדבר קבלת ראיה נוספת אפילו בשלבי מאוחרים של ההליך ואף בשלב הערעור הס שלושה: אופי הראיה ומידת חשיבותה להכרעה בתיק, מועד הגשת הבקשה והשפעתו על ההליך, נסיבות הגשת הראיה הנוספת והסיבות בגינן לא הוגשה יחד עם שאר הראיות (ראה רע"א 2212-11-

12 ;86 166 נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע "מ (נבו, 6.12.2012) וכן רע"א 53186-

2 .16 ,.020 :8 1/1676% נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע "מ (נבו, 6.1.2013)).

כעולה מפסקי הדין שהוזכרו לעיל, המבחן העיקרי לקבלת ראיה נוספת הינו רלוונטיות הראיה להכרעה בשאלות שבמחלוקת בין הצדדים. אני סבורה שהטענות העובדתיות שהובאו בראיות בעלת העיצוב בעניין התוכנית האדריכלית רלוונטית להכרעה בשאלת כשירות העיצוב ואין בקבלתן כדי לפגוע יעילות ההליך (על סמכות הרשום להתיר ראיות נוספות ראה גם תקנה 49 לתקנות העיצובים ותקנה 41 לתקנות סימני המסחר-1940).

נוכח האמור לעיל הבקשה למחיקת חלקים מראיות בעלת העיצוב נידחת.

נוכח מחדלה של בעלת העיצוב לפרט כנדרש את כתב טענותיה תישא היא בהוצאות מבקשת הביטול ושכר טרחת עורכי דינה בסך כולל של 2,500 ₪ אשר ישולמו בתוך חודש ימים ממועד מתן חלטה זו.

מבקשת הביטול תגיש את ראיותיה בתשובה בתוך חודש ימים ממועד מתן החלטה זו.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום א' בתבת תשפ"ג

5 דצמבר 2022

סימוכין: 1 5