החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

בקשה לביטול פטנט 182360 (בקשה למחיקת חוות דעת מומחה)

מבקשת הביטול: די-לוק בע"מ

ע"י ב"כ: זליגסון גבריאלי ושות'

בעלת הפטנט: סייף קאר מערכות למניעת גניבה בע"מ

ע"י ב"כ: דרורי וירונסקי-אורלנד עורכי דין ועורכי פטנטים

ה ח ל ט ה

בפניי בקשת מבקשת הביטול למחוק את חוות דעת המומחה, עו"ד נח שלו שלומובי, שהוגשה מטעסם בעלת הפטנט.

המומחה הינו עורך דין, אשר שימש בין השנים 2005 ל-2011 כסגן רשם הפטנטיס ברשות. השאלות שהוצגו בפני המומחה על ידי בעלת הפטנט, כפי שהם הובאו בעמ' 2 -3 לחוות דעתו הינן כדלקמן:

"א. האם הליך הבחינה המתנהל ברשות הפטנטיס בישראל נופל בדמתו מהליכי הבחינה המתנהלים ברשויות פטנטים אחרות בעולם?

ב. האם נפל פגם בהליך הבחינה של הפטנט בישראל?

ג. האם יש בהליכי הבחינה שהתנהלו בארה "ב (באיחוד האירופי להשפיע על יישום הפטנט בישראל כ

ד. מהו עיקר ההמצאה בסיס הפטנט?

ה. האם מי מהפרסומים שצודפו על ידי מבקשת הביטול שולל את עמידתו של הפטנט בדרישת החידוש?

ו. האם שילוב של הפרסומים שצורפו על ידי מבקשת הביטול שוללים את עמידתו של הפטנט בדרישת ההתקדמות ההמצאתית?

ז. האם הפטנט עומד בדרישת דיות התיאור, והאם התביעות שבפטנט נובעות באופן סביר מהמתואר בפירוט?

ח. האם בראיות שצודפו כדי להוביל למסקנה כי הפטנט אינו עומד בדרישת היעילות?"

חוות הדעת האמורה מתפרסת על פני 43 עמודים ובה התייחסות לרמת הבחינה ברשות הפטנטים, דיון בכל אחד מן הפרסומים שהובאו ובשילוב ביניהם על מנת להכריע בשאלות החידוש וההתקדמות ההמצאתית, בהתאמה, וקביעות האם הפטנט עומד בדרישות דיות התיאור ואם הראיות שצורפו כדי להוכיח כי הפטנט אינו עומד בדרישת היעילות. חוות הדעת מסתיימת במסקנותיו של המומחה בכל אחת מן השאלות שהוצגו בפניו.

עיקר טענת מבקשת הביטול הינה כי חוות הדעת האמורה הינה בתחוום המשפט ולפיכך אין למומחה כל יתרון על פני המומחה היושב בדין. מוסיפה וטוענת מבקשת הביטול כי בתי המשפט אינם מקבלים חוות דעת משפטיות וכי על ערכאה זו לפעול באופן דומה. עוד טוענת מבקשת הביטול כי אין לקבל עדות מאדם המכהן בתפקיד שיפוטי על עניינים שאירוע תחתיו בעת כהונתו. לאור העובדה שהפטנט ניתן בתקופה שבה שימש המומחה כסגן רשם הפטנטיס והוא מעיד על עצמו כמי שעסק בתחוום בחינת הפטנטים, הרי שחל עליו איסור על מתן עדות הן כמומחה במשפט והן כעד לעניין שבעובדה.

במענה לטענות אלה של מבקשת הביטול הפנתה בעלת הפטנט לכך שבעניין דומה בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כב' השופט פרגו, דחה בית המשפט בקשה למחיקת חוות דעתו של אותו מומחה. לטענת בעלת הפטנט, מבקשת הביטול היא שהלינה כנגד הליכי הבחינה בישראל ומשכך חוות הדעת הינה רלוונטית ודרושה. עוד טוענת בעלת הפטנט כי המומחה לא היה מעורב בעצמו בשום צורה בהליכי הבחינה של הפטנט שבפניי. ממשיכה וטוענת בעלת הפטנט כי אין חובה שהמומחה יהיה בעל הכשרה מדעית או מקצועית מסוימת על מנת שבית המשפט יוכל להפיק תועלת מעדותו. עוד מפנה בעלת הפטנט להליכים שונים בבית המשפט בהם נתקבלו חוות דעת מעורכי פטנטים. עוד טוענת בעלת הפטנט כי "שפת הפטנטים" היא עניין שבמומחיות בנקודת המפגש שבין מדע למשפט. המגמה הינה לאפשר למומחים להביע עמדותם גם בשאלות כגון פרשנות תביעות ותוס לב. לתשובה צורף תצהירו של מומחה כי לא היה מעורב בעצמו בפטנט הנדון.

בתשובה לטענות בעלת הפטנט דוחה היא את העמדה כי חזית המחלוקת כוללת שאלות הנוגעות לרמת הבחינה בישראל בכלל או להליך הבחינה של הפטנט הנדון בפרט. מבקשת הביטול שבה וטוענת כי כל חוות הדעת הינה בתחוום המשפט וכי מרביתה בלבידיעה וההבנה של המומחה וחלקה האחר מהווה הרחבת חזית פסולה. לבסוף טוענת מבקשת הביטול כי אין דין הליך הפרה כהליך לביטול פטנט המתנהל בפני ערכאה זו.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

העד המומחה שבפניי הצביע משפטן המעיד על יישומו הנכון, לטעמו, של הדין הישראלי על העובדות אותן הוא מבין מן הראיות שהובאו בפניו. העד המומחה שימש בתפקיד שיפוטי מכוח סמכותו לפי סעיף 158 לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 ובתפקיד מנהלי כסגן רשם הפטנטיס ברשות מכוח אותה הסמכה. העד המומחה מחווה את דעתו בשאלות שבמחלוקת בפניי ובשאלות שאינן במחלוקת בפניי. מבלי להפחית מידיעתו של המומחה, לא נטעו בפניי כי הינו בעל מקצועיות ומומחיות בתחוום המדעי הרלוונטי.

ראשית, חוות דעת בשאלות שאינן במחלוקת אינה יכולה להיות רלוונטית. ראיה הינה רלוונטית אם יש בה כדי לשפוך אור על השאלות שבמחלוקת. כפי שהטיב להסביר ואת א. הרנון בספרו דיני ראיות, חלק ראשון (תשמ"ה - 1985), בעמ' 19:

"רלוונטיות. (66חבל6|!סיו), או שייכות לעניין, הוא דבר שבהנין. הראיה תהיה רלוונטית אם היא כולה לשמש הקדמה בהיסק לוגי תקף (אינדוקטיבי או דדוקטיבי), שמסקנתו היא ההכרעה שבפלוגתא".

מכאן ברור כי אם הראיה כלל אינה מתייחסת לפלגותא כלשהי, אין הינה ניחנת בתכונת הרלוונטיות וכבר מטעס והיש לפסול אותה.

נראה כי שלוש השאלות הראשונות שהוצגו בפני המומחה ולגביהן הוא מעיד בפרקים א' עד ג' לחוות דעתו נכנסות לקטגוריה זו. השאלות שבמחלוקת בהליך מותוות על פי כתבי טענות הצדדים. טענות מבקשת הביטול הינן כי הפטנט חסר תוקף בשל העדר חידוש, העדר התקדמות המצאתית, העדר תועלת וליקויים נוספים בדיות התיאור ובמידה שבה התביעות נובעות מן הפירוט. לפיכך השאלה מהי רמת הבחינה בישראל כשלעצמה, או ביחס לזו שבמדינות אחרות בעולם, האם נפל פגם בהליך הבחינה והאם יש בהליכי הבחינה מחוץ לישראל כדי להשפיע על הליך הבחינה בישראל אינן שאלות רלוונטיות. תפקיד ערכאה זו בבקשה לביטול הפטנט לבחון את כשירות ההמצאה שבפטנט לאור הראיות וזאת ללא קשר לשאלות האמורות.

השאלות הבאות שבפני המומחה הינן אלה שבהן מציג את עצמו המומחה בנעלי ערכאה זו ומנסה להכריע בהליך הביטול.

התפיסה בה אנו פועלים הינה כי ערכאה הדנה בעניין פלוני מודעת לדין באותו עניין. תפיסה זו מבטיחה את אמון הציבור במערכת המשפטית (על הצגת מומחיות השפיטה כפיקציה שנועדה לשמר ולבסס את אמון הציבור במערכת המשפט, ראה דורון מנשה הלוגיקה של קבילות ראיות (תשס"ט - 2008), בעמ' 273).

אף כי אין ערכאה החסינה מטעויות, הרי שהמשפט קובע אמצעים להתמודד עם אותן טעויות, בעיקר באמצעות זכות הערעור. הדברים באו לידי ביטוי במאמרו של א. הרנון, הפעלת הידיעה השיפוטית - מתי וכיצד?, עיוני משפט כרך ד' (תשל"ה - תשל"ו), בעמ' 13 - 14 כדלקמן:

"תפקידו של השופט הוא להחיל את הדין על מערכת העובדות שהוכחו בפניו, השופט מוחזק כיודע את הדין כשבעלי הדין ובכוחם אף מסייעים בידו. לעיתים יעדוך השופט בעצמו מחקד, כדי למצוא את התשובה המשפטית המתאימה. מכל מקום, העיקרון שלשופט יש ידיעה שיפוטית של דין המדינה מקובל במשפט האנגלי והאמריקני. אצלנו הוא קיבל גושפנקא סטטוטורית בסעיף 33 לפקודת הפדשנות, שזה לשונו:

"כל דין הוא כמפורסמות שאינן צדיכות דאיה, אם אין הוראה אחלת מפודשת בשוס די ""

גם ערכאה זו מוחזקת, בכל הצניעות, כיודעת את הדין ומסוגלת להחילו על מערכת העובדות שהוכחה בפניה. די בפסיקה שהובאה לעניין והעל ידי מבקשת הביטול (ת.א. י-ם) 1480/98 מוחמד טהה וליד סעד לדין ואח' נ' האפוטרופוס על נכסי נפקדים ואח' (פורסם בנבו, 7 שש נקבע כי חוות דעת מומחה משפטי בתחוום המשפט הפנימי אינה קבילה, שכן האמור בה אינו חורג מן ההבנה ומן הידיעה הכללית של בית המשפט.

עוד מבהיר פרופ' א. סהר בספרו דיני עדות מומחים (תשס"ד - 2003), בעמ' 212 לעניין עדות מומחה בסכסוך הנסב על זכות פטנט, כך:

"עדות המומחה בסכסוך הנסב על זכות פטנט, ולא רק על עצם הזכות לקבלתה, דדושה לצרכים הבאים: א. - הסברת המונחים הטכניים, ב. - הבהרה בפני בית המשפט של העקרונות המדעיים של הנושא, ג. - תיאור מצב ההתפתחות המדעית של התחום בתקופה בה הוענקה הגנת הפטנט, ד. - מתן הסבר לבית המשפט אודות התרומה הייחודית של ההמצאה לסוג המוצר וה. - פירוט קווי הדמיון או ההבדלים בין שני החידושים המהווים בסיס לסכסוך על הזכות.

עדותו - חוות דעתו - של המומחה תיאה אמינה על בית המשפט, ככל שלמומחה מיסוין אישי דב יותר באותו תחום מדויק עליו נסבה עדותו. בגלל העובדה כי מדובר בנושאים טכניים ומעשיים, נראה כי יש יתרון לאנשי המעשה על פני אקדמאים שאינם בעלי נסיון מעשי משמעותי. לדוגמא נראה כי ככלל יש עדיפות למהנדס כימיה על פני מדען חוקר בתחום הכימיה. המומחה נדרש להיזהר ולהימנע

מהבעת דעה בשאלה היסודית שבמחלוקת - אם נעשתה הפרת הפטנט, שהרי קביעה זאת נמצאת בתחומו המיוחד של בית המשפט."

מן האמור עולה בבירור כי החלק בחוות דעתו המקיפה של המומחה, שאכן עוסק בידיעה בשאלות שבמחלוקת בין הצדדים בהליך שבפניי, אף כי קבילה אף הס בהיותו עוסק בנושאים שבתחום מומחיותו של ערכאה זו ועל כן מבחינת העדות סברה פסולה. אציין כי מקובלת עליי ההבחנה אותה עורכת מבקשת הביטול בין ההליכים בפני ערכאה זו לבין הליכי הפרה המתנהלים בבית המשפט לעניין עדויות הסברה שיש להתיר ואולם איני מוצאת צורך להעמיק בכך כאן.

די באמור כדי להורות על מחיקת חוות הדעת והוצאתה מן התיק.

מבקשת הביטול העלתה סיבה נוספת בגינה יש להימנע משמיעת עדותו של מומחה זה והיא היותו בעל תפקיד שיפוטי המעיד על עניינים שהיו תחת אחריותו. במענה לכך הוגש תצהירו של המומחה (שלא הוזהר ולא נחתם בפני אדם הכשיר לאשר תצהיר) כי לא היה מעורב בהליך מתן הפטנט הנדון. כעולה מן הפתיח לחוות דעתו, מומחיותו של העד נגזרת מתפקידו כסגן רשם הפטנטיס בתקופה הנדונה שהיא אף התקופה הרלוונטית למתן הפטנט.

נזהרת אני מפאת כבודו של המומחה ושל התפקיד אותו מילא מלדון בטענה האם ראוי לאדם שמילא תפקיד והליתן, לאחר פרישתו, חוות דעת על רמתס המקצועית של הבוחנים המועסקים ברשות או על תרומתו לאותה רמה. אניח גם לטענות מבקשת הביטול בדבר המניעים בהגשת חוות הדעת האמורה, אשר כעת, משהוריתי על מחיקתה, אין נדרשת בהן כל הכרעה.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. בעלת הפטנט תישא בהוצאות מבקשת הביטול ובשכר טרחת עורכי דינה הכרוכים בבקשה זו בסך כולל של 3,500 ₪.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום כ' אב תשע"ח 1 אוגוסט 2018