⚖️ החלטה שיפוטית

בקשה להחזר תוקף לפטנטים

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

המבקשת

  • שם: הרמטיקס דלתות בע"מ
  • בא כח: דורית בינדר (שס טוב)
צד ב'

הנתבע/המשיב

  • שם: בעלת הפטנטים הקודמת
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

בקשה להחזר תוקף לפטנטים

187151 ,187150 ,187119 ,8 198472 ,187153 ,2

המבקשת: הרמטיקס דלתות בע"מ

על ידי דורית בינדר (שס טוב)

עו"ד, עורכת פטנטיס

לפניי בקשה להחזר תוקף פטנטים שפקעו בשל אי תשלוס אגרת חידוש (להלן: הבקשה). הבקשה הוגשה ביוס 11.1.2026 על ידי הרמטיקס דלתות בע"מ (להלן: המבקשת). לבקשה צורף תצהירו של מר בר אזולאי (להלן: תצהיר אזולאי) אשר מאמת את העובדות הנטענות בה. מר אזולאי משמש כמנכ"ל המבקשת.

פטנטים מספר 187148, 187149, 187150, 187151, 187152, 187153 נתבקשו על ידי חברת סייפטי דור בע"מ (להלן: בעלת הפטנטים הקודמת) ביום 5.11.2007. ופטנט מספר 198472 נתבקש ביוס 30.4.2009. הפטנטים ניתנו כולו ביוס 31.12.2014.

לפי סעיף 56 לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 (להלן: החוק) פטנט יהא בר-תוקף למשך 20 שנה מתאריך הבקשה אם שילם בעל הפטנט את אגרות החידוש שנקבעו בתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכיס ואגרות), תשכ"ח- 1986 ( להלן: התקנות).

סעיף 12 לתוספת השנייה לתקנות קובע את גובה האגרות, את מועד התשלום, ואת משך החידוש. בהתאם לסעיף 1(12) לתוספת השנייה, יש לשלם את אגרת החידוש הראשונה לפני תוס שלושה חודשים מיוס מתן הפטנט, קרי עד ליוס 31.3.2015. בעלת הפטנטים הקודמת לא שילמה אגרה זו.

לפי סעיף 57 לחוק, בנסיבות בהן לא שולמה אגרת החידוש במועד שנקבע לתשלומה, מותר לשלמה תוך שישה חודשים מאותו מועד, בעניינו עד ליוס 31.9.2015. משלא שולמה האגרה

במועד זה, פקע תוקף הפטנט. מועד הפקיעה לפי סעיף 56 לחוק הוא המועד שנקבע לתשלום האגרה, כלומר בתאריך 31.3.2015. דבר הפקיעה פורסם ביומן הפטנטיס ביוס 29.10.2015.

בעלת הפטנטים הקודמת הינה חברה אשר נכנסה לקשיים כלכליים אשר הובילו להליכי שיעבוד על נכסיה (נספח 1 לתצהיר אזולאי). במסגרת הליכים אלו, ביוס 12.12.2023, ניתנה החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, לאשר את מכר בעלת הפטנט הקודמת לחברת גומי תל אביב בע"מ.

ביוס 17.12.2023 התאגדה המבקשת וביוס 4.1.2024 נחתמה פסיקה בבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי כבוד השופטת נועה גרוסמן אשר קבעה כי המבקשת תיכנס בנעליה של חברת גומי תל אביב בע"מ, כלומר, שבעלת הפטנטים הקודמת תימכר למבקשת (נספח 2 לתצהיר אזולאי.

ביוס 25.11.2025 נשלחה לרשות הפטנטים, על ידי המבקשת בקשה ראשונה להחזר תוקף של פטנטיס שבבעלות בעלת הפטנטים הקודמת. הרשות הבהירה כי על מנת שהמבקשת תוכל להגיש בקשה זו עליה תחילה להעביר את הפטנטיס כך שיהיו רשומים על שמה. לפיכך, ביוס 5 הוגשה בקשה להעברת זכויות על הפטנטיס נשואי הבקשה, וביוס 8.1.2026 התקבל אישור העברת הזכויות מבעלת הפטנטים הקודמת למבקשת.

כעת דורשת המבקשת להחזר תוקף של הפטנטיס בהתאם לסעיף 59 לחוק.

סעיף 60 לחוק שכותרתו פרסום בקשה להחזר תוקפו של פטנט קובע כך:

"60. שוכנע הרשם כי אגרת החידוש לא שולמה בשל סיבות סבירות, כי בעל הפטנט לא רצה בפקיעת תוקפו של הפטנט, וכי הבקשה להחזר תקפו של הפטנט הוגשה סמוך ככל האפשר לאחר שדבר אי-התשלום נודע לבעל הפטנט או למי שאחראי מטעמו לתשלום האגרה, יורה על פרסום הבקשה באינטרנט לאחר ששילם בעל הפטנט את אגרת החידוש שלא שולמה."

סעיף ה קובע שלושה תנאים לפרסום בקשה להחזר תוקף להתנגדויות הציבור:

א. בעל הפטנט לא רצה בזניחת הפטנט;

ב האגרה לא שולמה בשל סיבה סבירה;

ג. הבקשה להחזר תוקף הוגשה בסמוך לאחר שנודע למבקשת דבר הפקיעה.

אשר לתנאי הראשון, היות והמבקשת אינה הייתה בעלת הפטנט בתקופה בה הפטנטים נזנחו, לא ברור כיצד תצהירו של אזולאי (מנכ"ל המבקשת) יכול לשקף את רצון בעלת הפטנטים הקודמת שלא לזנוח את הפטנטיס (ראו דברי בבקשה להחזר תוקף פטנט 163872, פסקה 10).

אשר לתנאי השני, לא השתכנעתי כי אגרת החידוש לא שולמה בשל סיבה סבירה.

מר אזולאי טוען טענה מעורפלת אודות אי תשלוס אגרת החידוש בשל קשיים כלכליים של בעלת הפטנטיס הקודמת (ס' 7 לתצהיר אזולאי). כראיה, הוא מצרף נסח מרשות התאגידים המעיד על שעבודים שהוטלו על בעלת הפטנט הקודמת כבר בשנת 2008 (נספח 1 לתצהיר אזולאי). אזולאי טוען כי ייתכן שבעיות כלכליות אלו מנעו מבעלת הפטנט הקודמת את היכולת הכללית לשלם את אגרת החידוש של הפטנטים.

ראיה נוספת שמציע מר אזולאי בתצהירו, אשר מעידה לדבריו על בעיותיה הכלכליות של בעלת הפטנט הקודמת, היא הבחירה של בעלת הפטנטים הקודמת לזנוח שתי בקשות לפטנטיס שהגישה מס' 210028 ו-228614 אשר התבקשו בתאריכים 15.12.2010 ו-29.9.2013 בהתאמה.

ולס, מתוך החומר שהוצג בתצהיר אזולאי עולה כי חרף הקשיים הכלכליים הנטענים, אשר לפי הנטען החלו כבר בשנת 2008, המשיכה בעלת הפטנט הקודמת להגיש בקשות לפטנטים נוספים בשניס שלאחר מכן: בשנת 2009 (פטנט מס' 198472), בשנת 2010 (פטנט מס' 210028) ובשנת 3 (פטנט מס' 228614). נתון זה עשוי ללמד כי לרשות החברה עמדו, במידה מסוימת, משאבים שאפשרו השקעה בתחום הקניין הרוחני גם בתקופה הרלוונטית. בנסיבות אלה, קשה לקבוע כי אי-תשלום אגרת החידוש נבע בהכרח מהעדר יכולת כלכלית, וניתן להניח כי מדובר, לפחות בחלקו, בתוצר של סדרי עדיפויות עסקיים שנקבעו באותה עת.

אשר לתנאי השלישי, מפקיעת תוקף הפטנט ועד למועד והחלפו למעלה מעשר שנים. מדובר בפרק זמן ארוך לכל הדעות בו לא היה תוקף לפטנט. תקופת זמן כה ארוכה מעלה קשיים בחידוש תוקפו, כאשר האדם סביר אמור להסתמך הסתמכות ארוכת טווח על הפנקס ועל הרישום בו. יהיה ה בלתי הוגן עבור האדם המסתמך על הפנקס להמשיך לעקוב אחר פרסומים הנוגעים לבקשות החזר תוקף לאחר 10 שנים (ראו דברי הפוסק בקניין רוחני נח שלו שלומוביצ בבקשה להחזר תוקף פטנט 92848 ,פסקה 12-14).

ועוד, בעלת הפטנט נרכשה על ידי המבקשת כבר בתחילת שנת 2024, ומאז חלפו כמעט שנתיים. בנסיבות אלה ניתן היה לצפות כי במסגרת הליך הרכישה, או לכל המאוחר בסמוך לאחריו, תיערך בדיקה יסודית באשר למצב המשפטי של נכסי הקניין הרוחני של החברה, לרבות סוגיית תשלומי אגרות החידוש, וכי יינקטו צעדים מתאימים להסדרת העניין בשלב מוקדם יותר.

9. בנוסף, בהתאם לסעיף 3 לטופס ההצעה שבנספח 3 לפסיקה שצורפה לתצהיר אזולאי, נמכרו הזכויות בבעלת הפטנט הקודמת במתכונת "15 15 ש\ - 15 5". במועד רכישת החברה, תוקף הפטנטיס כבר פקע, ולפיכך לא היה בידי המבקשת להסתמך על כך שהרכישה תקנה לה זכויות תקפות בפטנטיס נשוא הבקשה, או כי ניתן יהיה להחיות זכויות אלה בדיעבד.

20. לאור כל האמור לעיל הבקשה להחזר תוקף נדחית. בהתאם לתקנה 90 לתקנות הפטנטים, המבקש רשאי בתוך חודש ימים ממועד החלטה זו להודיע כי ברצונו להשמיע טענותיו בפניי. ככל שייבחר לממש וכות זו עליו יהיה להוכיח את זכויותיו בפטנט ואת שאר הפגמים המפורטים לעיל.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני ניתנה בירושלים ביוסם | ד' שבט תשפ"ו 2 ינואר 2026