מבקשת המחיקה והביטול
- שם: אסזד 0 אה א 6-5
- בא כח: עו"ד ב"כ פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות'
החלטות שיפוטיות
בקשה למחיקה ולביטול סימני מסחר 190749,190748
(מעוצבים) מבקשת המחיקה והביטול: אסזד 0 אה א 6-5 ע"י ב"כ פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות', עו"ד בעלת הסימנים: עססם צם זה
ע"י ב"כ וולף, ברגמן וגולר
מבקשת המחיקה והביטול (אשר תכונות להלן גם "06") הינה הבעלים של סימני מסחר הרשומים בישראל 25552, 56756, 57651, בגין מטהרי אויר שאינם לשימוש אישי בסוג 5. סימנים אלה הם מעוצבים בצורת עצי אשוח עם כיתוב במרכז, ומהווים את צורת המוצר של מטהרי אויר לרכב. הסימנים נרשמו בישראל בשניס 1967 ו-1987 בהתאמה.
בעלת הסימנים (אשר תכונות להלן גם "/.1/ם") רשמה בישראל את סימני המסחר 190748 ו-190749 בגין תכשירי קוסמטיקה בסוג 3, ובגין תכשירי רענון אויר, דיאודורנטיס ומוצריס נוספיס בסוג 5, בהתאמה. הסימנים הוגשו לרישום ביוס 5.6.2006 ונתבע דין קדימה מבקשות שהוגשו בבולגריה ביוס 12.1.2006. הסימנים נרשמו בישראל ביוס 14.2.2008.
לשם ההמחשה אציג סימני הצדדים אלה לצד אלה:
סיימניה של 6.00: סיימניה של שת זהם:
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
ביוס 8.8.2011 הגישה .0:6 בקשה לביטול ולמחיקת סימן של /8/1,8. לטענתה, סימן של 51.5% דומיס עד כדי להטעות לסימן הרשום של .6ת0, נרשמו בחוסר תום לב ומעודד תחרות בלתי הוגנת במסחר. בין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים במדינות שונות בעולם. בבולגריה הורה בית המשפט על מחיקת סימן של /241,8. על החלטה זו הוגש ערעור. לטענת :6:6 יש בהחלטה זו כדי להוות מעשה בית דין גס בערכאה זו. בעקבות הליכים משפטיים באיחוד האירופי ובארה"ב זנחה 21.8% את בקשותיה לרישום סימני המסחר שסם.
עוד טוענת :6:6 כי בעלת הסימנים לא עשתה שימוש בהם בישראל מעולם ומשלא עשתה בהם שימוש בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לביטול, יש להורות על ביטול.
לא הגישה הודעה בתשובה לבקשה לביטול. ביוס 12.8.2012 הגישה .0.6 תצהירים בתמיכה לבקשתה כדלקמן:
א. תצהירו של מר שמחה רשף, המשווק בישראל של מוצרי מבקשת המחיקה והביטול, אשר העיד כי משנת 2001 נמכרו בישראל 9 מיליון מטהרי אויר בצורת "עצי ריח" במגוון נקודות מכירה. מר רשף העיד בתצהירו כי לא נמכרים בישראל
מוצריס הנושאים את סימן הרשום של /₪ .1 5.
ב תצהירו של מר תתהות58 1280161, המשמש כיועץ בחברת .6:). מר חת8ות58 מעיד על תחילת שיווקם של מטהרי האויר בצורת עצי אשוח כבר משנת 1952 בארה"ב, על היקפי הפרסוס בעולם ועל תחילת שיווק המוצריס בישראל בשנת 2. עוד מתאר המצהיר את ההליכים המתנהלים בין הצדדים מחוץ לישראל, את ההחלטות שניתנו בעניינים בערכאות שצוינו לעיל וכן באוסטרליה, בדרום אפריקה, במקסיקו ובמדינות נוספות.
בעלת הסימנים בחרה שלא להגיש ראיות מטעמה. לפיכך ביוס 8.11.2012 קבעתי דיון לחקירת עדי מבקשת הביטול על תצהיריהם. ביוס 16.12.2012 הודיעה בעלת הסימנים כי לא תגיע לדיון שנקבע.
לנוכח האמור הוריתי על הגשת סיכומי הצדדים בכתב בהליך.
0. סיכומיה של 6:6 הוגשו ביוס 2.4.2013 ואילו בעלת הסימנים הודיעה כי אין בכוונתה להגיש
סיכומיה בהליך.
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
ביטול הסימנים בשל אי שימוש בהם
סעיף 41 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה") קובע כי יש להורות על ביטול סימן שלא היה בשימוש במשך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול, ולא שאי השימוש נבע מנסיבות מיוחדות במסחר. התכלית העומדת בבסיס הוראה זו הינה הרצון שלא להותיר בפנקס סימנים כאבן שאין לה הופכין ובמילותיו של בית המשפט העליון
"תכליתו של הסעיף היא לאפשר הקפדה על כך שהרישום ישקף את המציאות המסחרית, במסגרתה קיים שימוש שוטף בסימני מסחרי. מטלתו היא מניעת האפשרות של רישום סימני מסחר על דרך ההפקר, ללא כל כוונה או רצון לעשות בהם שימוש לצורך מסחר, ושל הישדדות סימנים שאבד עליהם הכלה במרשם..."
הבקשה שבפניי הוגשה ביוס 8.8.2011, בחלוף למעלה משלוש שנים ממועד רישום הסימנים בישראל (לעניין חישוב תקופת שלוש השנים הנקובות בסעיף 41 לפקודה ראה החלטת הרשם בעניין בקשה למחיקת סימן מסחר מס' 138834 "מיג", מיגדור בע"מ נ' בוריס גייל ואולג קולדובלסקי (פורסמה בנבו 16.5.2005).
מו התצהירים שבפניי עולה כי לא היה שימוש בישראל בסימנים הרשומים. טענה עובדתית זו לא נסתרה על ידי המבקשת ואף לא הובאו על ידיה נסיבות מיוחדות במסחר, אשר מנעו את השימוש בסימניה. ואת ועוד, על פי הראיות שהוגשו משווקת בעלת הסימנים בישראל מוצריס ועושה היא שימוש בישראל בסימנים אחרינם הרשומים.
הנטל להוכחת העדר השימוש בסימנים הרשומים מוטל על מבקשת הביטול והיא אף פותחת בהבאת הראיות. מכיוון שהעדר השימוש הינו עובדה שלילית שיש להוכיחה, הרי שלהרמת הנטל יסתפק בית המשפט בכמות פחותה של ראיות ונטל הבאת הראיות יועבר לצד השני, בענייננו בעלת הסימנים, אשר ביכולתה להוכיח את ההיבט החיובי של העובדה, דהיינו כי עשתה שימוש בסימניה בישראל:
"עובדה בעלת אופי שלילי איננה מעבירה אפוא את הנטל העיקרי, נטל השכנוע, אך יש לה השפעה על הרמת הנטל המשני, נטל הבאת הראיות. הנושא בנטל השכנוע צריך לפתוח בהבאת ראות לכאורה. אולס בגלל היות העובדה בעלת אופי שלילי - ולכן קשה להוכחה - *סתפק ביהמ"ש בכמות פחותה של ראיות להרמת נטל הבאת הראיות והעבלתו אל הצד שכנגד. בדרך כלל, קל *ותר לצד שכנגד להוכיח עובדה זו, היינו את
בענייננו עמדה מבקשת הביטול בנטל הבאת הראיות המוטל עליה וזה עבר לבעלת הסימנים. משמעות הפירוש היא האחרונה מהבאת ראיות כלשהן ואף מחקירת עדי המבקשת, עמדה מבקשת הביטול אף בנטל השכנוע המוטל עליה.
זאת ועוד, לנוכח העדר העניין שהביעה בעלת הסימנים בהליך ועל רקע תכליתו של סעיף 41 לפקודה, נראה כי אין כל הצדקה להותיר את רישום הסימנים על כנו.
לנוכח האמור אני מורה על ביטול הסימנים בשל אי שימוש.
הבקשה למחיקת הסימנים בשל אי כשירות לרישום מעוררת שאלות של משפט ושל עובדה, ביניהן שאלת הדמיון המטעה, התחרות הבלתי הוגנת וחוסר תום לב ברישום הסימנים, והמידה בה מהוות ההחלטות השיפוטיות שניתנו באותן שאלות בערכאות זרות השתק שיפוטי בפני ערכאה זו או השתק בפני הצדדים מלטעון טענות עובדתיות הסותרות אותן.
משלא נחקרו עדי המבקשת על תצהיריהם, ולאור קביעתי כי מתקיימים התנאים לביטול הסימנים בשל אי שימוש בהם, הדיון בשאלות אלה מתייתר.
בעלת הסימנים תישא בהוצאות מבקשת המחיקה והביטול בהליך וה בסך 1,500 ₪ ובשכר טרחת עורכי דינה בסך 12,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
בפסיקת ההוצאות נלקח בחשבון היקף ההשקעה של מבקשת המחיקה והביטול בניהול ההליך, אותה היה בידי בעלת הסימנים לחסוך אם הייתה מסכימה לביטול הסימנים או למחיקתם בתחילת הדרך.
סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד תשלומם בפועל.