בקשה למחיקת תצהירו של מר יעקוב קורא

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה למחיקת סיימני מסחר 3 - 010601316 206116 ב 1

סיה ש\ז)1) (סיימנים מעוצבים) (בקשה למחיקת תצהיר)

מבקשלי המחיקה: 1. עפיף כוטבא דושי

2. אחים דושי למזון בע "מ ע"י ב"כ: דרורי-וירו'נסקי-אורלנד עו"ד

בעלת הסימן: נול) / תהקו0:) .620 ₪78?) ₪0 60ב צ

.3001 10601316[) ע"י ב"כ: ואהי אבו אלעסל, עו"ד

החלטה

בפניי בקשה למחיקת תצהירו של מר יעקוב קורא שהוגש כראיה מטעסם בעלת הסימן בהליך שבכותרת. טענת מבקשי המחיקה הינה שהתצהיר לא אומת כדין, לא הוגש במועד ולא הוגש בשפות העברית או הערבית כנדרש.

במענה לבקשה זו טענה בעלת הסימן כי התצהיר אומת בירדן, בידי עורך דין ירדני וזאת בהתאם לדין הירדני. לאור העובדה שהעד אינו דובר השפה העברית נערך התצהיר באנגלית, שפה בה הוא בקיא. לאור סירוב שגרירות ישראל בירדן לאמת את התצהיר תורגס התצהיר לשפה הערבית ואומת בפני שופט ירדני בהתאם לדין הירדני. התצהיר שהוגש בשפה האנגלית אומת בידי עורך דין ירדני בהתאם לדין בירדן. התצהיר בערבית הוגש במענה לבקשה שבפניי. כמו כן הוגש תרגום של התצהיר באנגלית לעברית.

בתשובה לתשובת בעלת הסימן חזארה מבקשת הביטול על טענתה כי התצהיר לא אומת כדין וכי הוגש באיחור וללא רשות. לפיכך עתרה כי אחייב את בעלת הסימן בהוצאות.

תקנה 2 לתקנות סימני המסחר, 1940 מתווה שתי אפשרויות לאימות תצהיר או הצהרה שניתנו מחוץ לישראל ואשר שניתנו מהוויס "תצהיר" בהתאם לתקנה האמורה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"תצהיר או הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, שניתנו מחוץ לישראל, והם עדוכים וחתומים בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישלאק המוסמך לכך או בפני אדם המוסמך לקבלם לפי דין המקום שבו ניתנו."

טענת מבקשי המחיקה הינה כי התצהיר שהוגש לא אומת כדין משלא נחתם בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל המוסמך לכך. נראה כי נעלמה מעיני מבקשי המחיקה האפשרות הקבועה בתקנה כי התצהיר ייחתום בפני אדם המוסמך לקבלו לפי דין המדינה בה ניתן, בענייננו ירדן. מבקשי המחיקה לא טענו כי עורך הדין הירדני שהזהיר את המצהיר ואימת את חתימתו על גבי התצהיר באנגלית אינו מוסמך לכך או כי השופט הירדני שאימת את התצהיר בערבית אינו מוסמך אף הוא.

מכל מקום, בידי הרשות הסמכות לתקן פגם בהליך בהתאם לתקנה 81 לתקנות סימני המסחר. סמכות דומה קיימת גם בהליכים בתחום הפטנטים ואף בהליכים בפני בתי המשפט האזרחי (ראה החלטה בעניין התנגדות לבקשת פטנט 219586 (בקשה למחיקת חלקים

מראיות המתנגדת) דאטא טכנולוגיות איתור בע"מ נ' ‏ 00 4 ומא אגז 5 זז זס6

(פורסמה באתר רשות הפטנטים, 23.10.2018)). לפיכך, אף אם נפל פגם באימות התצהיר ואני סבורה כך, היה ניתן לתקנו מבלי שייגרם למבקשי המחיקה נזק כלשהו.

הפגם הנוסף בתצהיר לטענת מבקשי המחיקה הינו השפה בה נערך התצהיר, היינו, אנגלית. לטענתם, אינטרס השמירה על השפה העברית מחייב כי תצהירים יוגשו בשפה העברית וזאת בהתאם לחוזר הרשות מ.ג. 7 מיוס 29.4.1999.

אין ספק כי השפה האנגלית אינה שפה רשמית בישראל. עס ואת, עדיס רביס המופיעים בפני רשות סימני המסחר אינם דוברים את השפה העברית לאור העובדה כי מעידיס הס מטעס חברות שמקורן אינו ישראל. מצב דבריס זה לא נעלם מעיני מתקין התקנות. על כן בשנת 2013 תוקנה תקנה 43 לתקנות סימני המסחר וזאת על מנת לאפשר לצדדים להגיש ראיותיהם גם בשפה האנגלית ולא רק בשפות העברית והערבית (ק"ת תשע"ד מס' 7298 מיוס

3, ראה החלטה בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר 274482 10111ת 680255" "5פתצדץ ,זה אסזד6אנזץ מעזפא דא 6 ה]אז/א (בקשה לתרגום ראיות המתנגדת)

6 62055110 נ' דני חזן (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 13.11.2018).

חוזר הרשות מ.ג. 7 משנת 1999 ניתן בטרס תוקנו התקנות האמורות. אציין עוד כי הדברים ציטוט ב"כ מבקשי המחיקה מתוך חוזר ה התייחסו לכתבי טענות המוגשים בהליכים בפני הרשות ולא לראיות. מטבע הדברים, את כתבי הטענות מנסחים עורכי דין ועורכי פטנטים המורשים לעסוק בישראל במקצועותיהם ועל כן הדרישה כי תהיה להם היכרות מספקת עס

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

השפה העברית הינה מובנת. לא כך עדאת מטעמי חברות זרות, אשר אין מצופה מהם כי ישלטו בשפה העברית. על כן הציטוט האמור מחוזר מ.ג. 7 כלל אינו רלוונטי לענייננו.

0. אין לצד אופן מוקנית כי הצד השני יגיש תרגום לעברית של תצהירים שהגיש באנגלית בהליך בפני הרשות. ככל שטוען צד להליך כאמור כי הצד שכנגד יגיש תרגום לעברית של תצהיר שניתן באנגלית, עליו לשכנע כי אינו דובר את השפה האנגלית במידה מספקת ועל כן תפגע זכותו הדיונית לא יוגש תרגום כאמור. בענייננו הצהיר מנהל מבקשת המחיקה כי אינו דובר את השפה האנגלית בצורה רהוטה ואינו מסוגל להבין מסמכים משפטיים באנגלית. משהוגשו תרגומים לעברית ולערבית של התצהיר הערוך באנגלית מתייתר הדיון בשאלה אם אכן היה מוצדק כי אורה על ביצוע התרגום.

1. טענתם האחרונה של מבקשי המחיקה הינה כי התצהירים הוגשו באיחור מבלי שנתבקשה רשות לכך. עיינתי בהחלטותיי בעניין ואיני סבורה כי בעלת הסימן נטלה לעצמה חירות להגיש את תצהיריה שלא במועד שנקבע. בהתאם להחלטה מיוס 8.11.2018 ניתנה לבעלת הסימן הארכה להגשת התצהירים עד יום 19.11.2018. ביום 20.11.2018 הוגש התצהיר של מר קרא ובמסגרתו נתבקשה הארכה נוספת של יום אחד להגשתו. לבקשה זו נעתרתי בהחלטה מאותו יום. לפיכך נדחתה גם טענה אחרונה של מבקשי המחיקה כי התצהיר הוגש באיחור מבלי שנתבקשה רשות לכך.

2. לאור האמור, הבקשה נדחית. מבקשי המחיקה רשות להגיש ראיות בתשובה תוך חודשים מהיום.

3. בשלב זה איני פוסקת הוצאותיה של בעלת הסימן בגין בקשה זו ואלה תילקחנה בחשבון בסיומו ההליך.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום טו' טבת תשע"ט 3 דצמבר 2018

סימוכין: 0 7