בקשה לעיכוב הליכי התנגדות בתיק בקשת סימן מסחר מסי 119638

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לעיכוב הליכי התנגדות בתיק בקשת סימן מסחר מסי

המתנגדת: [נתונים מקוטעים]

[נתוני פרטיים מקוטעים]

המבקשת: ניקנור (1987) בע"מ

המתנגדת הגישה בקשה לעיכוב הליכי ההתנגדות (להלן "הבקשה"), בטענה כי אין טעם לנהלם, כל עוד מתנהלת תובענה שלטענתה הגישה בצרפת. בבקשתה מספרת המתנגדת, כי הגישה יתביעה בצרפת כנגד חברה המכונה "היצרנית", ואשר לטענת המתנגדת מייצרת בצרפת מוצרים תחת סימן המסחר נושא בקשה מסי 119638.

מי של מוצרי היצרנית, ולכן זכויות המתנגדת, "המבקשת הינה רק המ זכויות היצרנית בסימן שנרשם

המבקשת בסימן המבוקש בישראל, נובעות אך ורק

בצרפת בבעלותה. לפיכך, טוענת המתנגדת, אם יקבע בית המשפט בצרפת של היצרנית" אין וכויות בסימן, אזי ממילא גם למבקשת אין זכויות בסימן המטחר בישראל, ואין הוא כשיר לרישום על שמה. המתנגדת טוענת, איפוא, כי הכרעת בית המשפט בצרפת לגבי ה"יצרנית", תחרוץ גם את גורל זכויות המבקשת בסימן בישראל, ומכאן עתירתה לעיכוב הליכי ההתנגדות כל עוד מתנהלת התובענה בצרפת

הבקשה מנוסחת באופן כוללני, ללא תיאור מינימלי של מהות התביעה בצרפת, ומבלי מידע לגבי מצב ההליכים המתנהלים בגדרה. לבקשה לא צורף כתב תביעה או מסמך דומה, והיא אינה נתמכת בתצהיר או בכל ראיה אחרת

את מסקנתה, כי זכויות המבקשת בסימן המבוקש בישראל, נובעות אך ורק מוכויות ה"יצרנית" בסימן הצרפתי, לומדת המתנגדת מההודעה שכנגד שהיגישה המבקשת בהודעה שכנגד נאמר כי הסימן המבוקש נרשם בצרפת, לגבי מוצר המיוצר היצרנית ידועה ובעלת מוניטין וכי בידי המתנגדת היה להתנגד לרישום הסימן בצרפת

מסקנת המתנגדת אינה מתבקשת באופן חד משמעי מההודעה שכנגד, ואינה עולה מכל חומר אחר המצוי בפני. לא נאמר בהודעה שכנגד כי המבקשת הינה המפיצה המקומית של מוצרי היצרנית. זו מסקנה שנטענת על ידי המתנגדת, אך אינה נתמכת בראיות. את התייחסות ההודעה שכנגד לסימן שנרשם בצרפת ול"יצרנית" בצרפת, ניתן להבין גם כתשובה לטענת המתנגדת, בכתב ההתנגדות, כי הסימן הינו סימן מוכר היטב הידוע בעולם כסימנה שלה, וכתמיכה לטענת המבקשת, כי המתנגדת אינה עושה שימוש בסימן.

מעבר לנדרש אציין, כי אפילו היתה המתנגדת מוכיחה שהמבקשת הינה המפיצה המקומית של היצרנית, לא היה בכך בלבד כדי ליצור תלות הכרתית בין וכויות המבקשת בסימן המסחר בישראל, לבין זכויות היצרנית בסימן המסחר בצרפת. יש ולמפי המקומי זכויות במוניטין המיוצג על ידי סימן מסחר, שתחתיו משווק מוצר המיובא מחו"ל, והזכויות הללו הן וכויות עצמאיות שקיומן בשוק הישראלי אינו תלוי בזכויות שנרכשו בחו"יל על ידי היצרן הזר, ובקיצור, מוניטין המיוצג על ידי סימן מסחר של מוצר המיובא מחו"ל, יכול שיהיה בבעלות המפיץ המקומי. ראה: עייא 442/85 משת זותר ושות' נ' מעבדות טרבנול(ישראל בע''מ), פייד מד (3) 661.

ת.א. 47/93 המרי 148/93 מגאשון מרכזי שעשועים בע"ימ נ' טרול צעצועים בע"מ. (16.2.93) פורסם ביידינים ועודיי

סימן מסחר הוא נכס, הנכס מצוי במקום רישומו ועליו חלים חוקי מקום רישומו. סימן מסחר רשום בישראל הינו כל כולו יציר החוק הישראלי בלבד, והזכות לרשמו נובעת מן החוק הישראלי. ראה: בג''צ 90/70 ,100 .0:) ₪ |₪86866 נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המפתר, פד כה (2) 87, 99

כשירוח לרישום סימן מסחר בישראל נבחנת על פי הנסיבות הנוגעות לסימן, כפי שהן מתקיימות בישראל. ראה: בגייצ 197/51 קוקה קולה נ' תשותפות ויטה ‏ פייד ה 772, 791

וחרשם הכללי,

על פניה, בקשה מסי 119638 מוגשת מכוח טענה לזכות עצמאית של המבקשת בסימן המסחר. אין מדובר בבקשה שמבוססת על זכות בסימן מכוח העברה, או בבקשה לרישום רשות שימוש בסימן, כאמור בסעי' 51 (א) לפקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ג - 1972 (להלן "הפקודה")

עצם הגשת הבקשה לרישום הסימן, מקימה הנחה כי המבקשת טוענת לבעלות דו, ומצהירה כי היא משתמשת, או מתכוונת להשתמש בו (ראה סעי 17 לפקודה). המתנגדת לא הביאה כל ראיה התומכת בהנחה זו

ואת ועוד, בחומר המצוי בפני אין דבר המבסס זיקה כלשהי בין התביעה שהמתנגדת טוענת כי הגישה בצרפת, לבין הליך ההתנגדות. המתנגדת אינה מציינת בבקשתה אם

מדובר בתביעה למחיקת סימן מסחר ואינה מזכירה במילה את עילותיה וסעדיה, כפי שגם חשכה מאיתנו כל פיסת מידע לגבי מצב ההליכים בצרפת והשלב אליהם הגיעו.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר לאור הנימוקים האמורים בבקשה לעיכוב הליכי התנגדות בתיק התנגדות לבקשות רישום סימני מסחר מס' 106838/9טרופיקל דגיל תעשיות קוסמטיקה בע"מ נ'

[נתונים מקוטעים] ספק אם היה מקום לעכב את הליכי ההתנגדות, אפילו היתה מוכיחה המתנגדת כי ההליך הנטען מעורר שאלות דומות לאלו שמתעוררות בהתנגדות, או שהיה בו כדי להשפיע על זכויות בעלות הדין. ראה גם: רעייא 1459/95 יצחק דיסקין בע"מ נ' .60| 5085 6 |מגזם ממהוו!וצ\, (21.7.96) לא פורסם

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

מעבר לאמור לעיל, דין הבקשה להידחות ולו רק משום שהטענות העובדתיות עליהן היא נסמכת, לרבות הטענה בדבר עצם הגשת התביעה בצרפת, אינן מפורטות דיין ואין להן תימוכין בתצהיר או בכל ראיה אחרת

המתנגדת לא הגישה את ראיותיה בקשר להליך ההתנגדות גופו, למרות שכבר חלף המועד להגשת ראיותיה. לאור האמור בתקנה 39 לתקנות סימני המסחר, 1940, יש לראות בהמנעות המתנגדת מלהגיש את ראיותיה במועד, בלא הגשת בקשת ארכה,

משום ויתור על ההתנגדות. כמו כן, יש בכך עשיית דין עצמית המבוססת על הנחה בלתי מוצדקת, כאילו די בהגשת בקשת העיכוב ידי המתנגדת, כדי להעניק לה את הסעד המבוקש, ולפטור אותה מהגשת ראיותיה במועד

ואולם, הואיל והמבקשת אינה עומדת על החלת תקנה 39 הנ"ל, אסתפק הפעם באזהרת המתנגדת. כמובן שאין בכך כדי לומר כי הפעלת הסמכות על פי תקנה 39 מותנית בעמדת בעל בקשת סימן המסחר

המתנגדת תגיש את ראיותיה עד ליום 10 ינואר, 2001, בתנאי שתשלם את אגרות הארכה הדרושות מיום 13 נובמבר, 2000 ועד למועד הגשת ראיותיה כפי שנקבע, דהיינו סכום של 106 ש"ח

משה ש. גולדברג

וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום טייז כסלו, תשסי'א

3 דצמבר, 2000