בקשה לצו להארכת תקופת תוקף פטנט מס' 113403

ההחלטה:

בקשה לצו להארכת תקופת תוקף פטנט מס' 113403

המבקשת: [שם המבקשת] ע"י ב"כ לוצאטו 6 לוצאטו, עורכי פטנטיס

ה ח ל ט ה

1. עניינה של בקשה זו הוא פרשנותו של המונח "פטנט ייחוס" שבסעיף 64א לחוק הפטנטים, תשכ"ו-1967 (להלן: "חוק הפטנטים") המגדיר, בין היתר, את המונח "פטנט ייחוס" וכן פרשנות סעיפיס 64ד, 64ט ו- 64י לחוק הפטנטיס ביחס לפרשנות מונח זה.

רקע

2 ביוס 4.9.2008 הגישה [מס' בקשה] (להלן: "המבקשת") בקשה להארכת תקופת ההגנה של פטנט 113403 (להלן: "פטנט 403'") שעניינו "אמידים של דלתא-אמינו-גמא-הידרוקסי- אומגה-אריל חומצה אלקנואית". הבקשה לפטנט הוגשה ביוס 17.4.1995 תוך דרישה לדין קדימה מיוס 18.4.1994 מבקשה שהוגשה בשוויצריה. פטנט 403' ניתן בישראל ביוס 1 ויעמוד בתוקפו, באם לא יינתן צו הארכה, עד ליוס 17.4.2015.

3 החומר הפעיל בגינו נתבקש צו הארכה הוא [מספר קוד] לגביו נרשם ביוס 11.6.2008 תכשיר בפנקס התכשיריס בישראל בשס .8/.511.62, בהתאם לבקשה לרישוי שהוגשה ביוס 7, עם הגשת הבקשה למתן צו ארכה הגישה המבקשת ב-4.9.2008, בין היתר וכנדרש, טבלה המפרטת את רשימת המדינות המוכרות בהן נתבקש או כבר ניתן בהס צו הארכה לפטנט ייחוס. מרשימה זו עולה כי תקופת ההארכה בכל המדינות בהן נתקבלו באותו מועד הבקשות לצו הארכה עמדה על 1827 ימיס וכי תאריך סיומה של תקופת ההארכה במדינות אלה נקבע ליוס 7.4.2020. צו ההארכה אשר נתבקש וניתן במדינות אלה נעשה ביחס לפטנט אירופי 678503 שת (להלן: "פטנט 503'") אשר כבר באותו הזמן היה רשום על שמה של המבקשת ותובע את החומר הפעיל.

במועד הגשת הבקשה לצו ההארכה בישראל נותרו תלויות ועומדות הבקשות לצווי הארכה בארה"ב, נורבגיה, שוויצ, בלגיה, בריטניה, ספרד פינלנד וצרפת. הפטנט אשר הארכתו נתבקשה בארה"ב הוא פטנט ארה"ב 5,559,111 125 ובפינלנד פטנט מספר 118336.

4. בנוסף, לצרכי סעיפים 5(/164) (תנאי מתן היתר שיווק בארה"ב והארכת תקופת תוקפו של פטנט הייחוס שם) ו-64י(2) (הגבלת תקופת ההארכה ל-14 שנים מהמועד המוקדם ביותר בו התקבל רישוי באחת מהמדינות המוכרות), ציינה המבקשת כי הרישוי הראשון התקבל ביוס 7 בארה"ב. כמו כן פרטה המבקשת לצרכי סעיף 64ד(6) (מתן היתר שיווק באחת המדינות המנויות בחלק ב' של התוספת הראשונה והארכת תקופת תוקפו של פטנט הייחוס שס), כי היתר שיווק ניתן באיחוד האירופי ביוס 22.8.2007.

5 במהלך בחינתה של הבקשה לצו הארכה השיבה המבקשת ביוסם 15.8.2012 ופירטה מידע משלים לגבי בקשתה. במסגרת זו ציינה המבקשת כי צו ההארכה המעניק את תקופת ההגנה הקצרה ביותר ניתן בארה"ב למשך 1204 ימיס מיוס פקיעת הפטנט הצפויה שם ב-4.4.2015.

6. מתשובתה האמורה הסתבר גם שפטנט אירופי 1303478 קת (להלן: "פטנט 478'") נרשם לגבי תהליך לייצור [מספר קוד]. המבקשת פרטה שגם לגבי פטנט 478', שהיה באותו מועד רשום על שמה של חברת [מספר קוד], נתבקשו וניתנו במדינות באירופה צווי הארכה על סמך אותו היתר שיווק (למען שלמות התמונה יצוין, כי לימים נרכשה חברת [מספר קוד] על ידי המבקשת דכאן). לדברי המבקשת, מצב של שני צווי הארכה לגבי שתי בקשות פטנט שונות המתייחסות לאותו תכשיר התאפשר בהתאם לדיני מדינות אלה.

7 השאלה העולה בענייננו היא באיזה מהפטנטים האירופאיים המוזכרים לעיל יש להתחשב כ"פטנט ייחוס" לצרכי סעיפים 64ט(א) ו-64י(3) לחוק הפטנטים ושלפיו תחושב תקופת תוקפו של צו ההארכה בישראל, במידה ויינתן.

בסעיף 64ט(א) לחוק הפטנטים נקבע:

"(א) צו הארכה יעמוד בתוקפו, בכפוף להוראות סעיף 64י, למשך תקופה השווה לתקופת ההארכה הקצרה מבין תקופות ההארכה שניתנו לפטנט ייחוס במדינות המוכרות. "

ובסעיף 64י(3) לחוק הפטנטיס נקבע:

"שי. | על אף הוראות סעיף 64ט - (3) צו ההארכה יפוג לא יאוחר מן המועד הראשון שבו פגה, באחת מהמדינות המוכרות תקופת ההארכה של פטנט ייחוס. "

זה [ור- א.ק. [ההדגשות אינן במקור - א.ק.]

8 לשאלה זו חשיבות קונקרטית בענייננו לאור ההפרש המשמעותי שבין תקופות ההארכה הפוטנציאליות שיחושבו בהתאם לכל אחד מהפטנטים:

תקופת ההארכה הקצרה ביותר שניתנה לפטנט 478' (בשוויצריה) תחל ביוס 26.6.2021 ותסתיים ביוס 28.6.2022 ומשכה 368 ימים. בעוד שתקופת ההארכה הקצרה ביותר בהתאם למקבילו האמריקאי של פטנט 503' תחל ביוס 5.4.2015 ותסתיים ביוס 21.7.2018 ועומדת על 4 ימים.

מכאן שבמידה וההארכה תסתמך על מקביליו של פטנט 503' בלבד הרי שמשך ההארכה יהיה 4 ימיס אשר הוספתם לאחר פקיעתו הצפויה של הפטנט הבסיסי ביוס 17.4.2015 תביא להארכתו על פי סעיף 64ט(א) לחוק עד ליוס 2.8.2018, אך לאור הוראת סעיף 3(64) לחוק תיקבע ליוס 21.7.2018.

אך במידה וההארכה תסתמך גם על פטנט 478' הרי שמשך ההארכה יהיה 368 ימים בלבד אשר הוספתם לאחר פקיעתו הצפויה של הפטנט הבסיסי ביוס 17.4.2015 תביא להארכתו על פי סעיף 64ט(א) לחוק עד ליוס 20.4.2016 (הוראת סעיף 364) לחוק לא תשפיע במקרה זה שכן מועדי הפקיעה בכל יתר המקרים היא לאחר המועד המוארך כאמור).

ביוס 28.8.2012 השיבה מחלקת פטנטים למכתב המבקשת כי לאור הוראות החוק יש להתחשב בפטנט 478' לצורך חישוב תקופת צו ההארכה. ביוס 18.12.2012 הופיעה המבקשת בפני להשמעת טענותיה וביוס 1.5.2013 הגישה סיכומיס בכתב.

0. פטנט ייחוס מוגדר בסעיף 64א לחוק הפטנטים :

"פטנט "ייחוס" - פטנט כלשהו במדינה מוכרת המגן על החומר, על התהליך לייצור החומר או על השימוש בחומר, או על התכשיר הרפואי המכיל את החומר, או על התהליך לייצור התכשיר הרפואי המכיל את החומר, או על הציוד הרפואי, אשר נתבע בפטנט בסיסי במדינת ישראל, בין אם הפטנט האמור מקביל לפטנט הבסיסי ובין אם לאו;

בסיפת ההגדרה האמורה התייחסות לפטנט מקביל אשר אינו מוגדר בפרק זה של החוק אך גס לשיטת המבקשת נראה כי אין חולק שהכוונה לפטנט במדינה אחרת שניתן על אותה המצאה בדומה להקבלה הנדונה בסעיף 17(ג)(1) לחוק הפטנטיס.

לשיטת המבקשת, בהגדירו את המונח "פטנט ייחוס" שבסעיף 64א לחוק הפטנטים התכוון המחוקק להקל עבור החברות האתיות בכך שיתאפשר להן לעמוד בתנאים שנקבעו בסעיפיס 4(פ) ו- 64ד) לחוק הפטנטיס גס במקרים בהסדר הפטנט המוארך בארה"ב או במדינות האחרות אינו בהכרח מקביל לפטנט הבסיסי עבורו מתבקש צו ההארכה בישראל (ר' פסקא 5 לסיכומי המבקשת). לצורך זה נסמכת המבקשת על דיוני ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת (ר' פרוטוקול ישיבה 634 של ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת ה- 16 מיוס 5, בעמ' 23-28).

כלומר, לשיטת המבקשת, ככלל, בבואנו לבחון עמידה בדרישות סעיפיס 64ד/(5) ו- 64ד(6) לחוק הפטנטים, ניתן לפרש את המונח "פטנט ייחוס" שבסימן ב'1 בפרק ד' לחוק הפטנטיס באופן מרחיב הכולל פטנטיס שאינם בהכרח מקבילים לפטנט הבסיסי ובכלל זה פטנטיס על "התהליך לייצור החומר".

בד בבד, מעדיפה המבקשת כי הפטנט שאינו מקביל ובפרט אותו פטנט על "התהליך לייצור החומר" לא יבוא בגדר המונח "פטנט ייחוס" בבואנו לחשב את משך תקופת ההארכה על פי הוראות סעיפיס 64ט ו-64י(3) לחוק הפטנטים. לצורך סעיפים אלה, לשיטתה, יש להביא בגדר "פטנט ייחוס" רק פטנט המגן על התכשיר שרישומו היווה בסיס להארכת תקופת ההגנה בארה"ב או במדינה האחרת. הנימוק לכך הוא שבהכללה בהגדרת "פטנט ייחוס" את הפטנט על תהליך הייצור שאינו מקביל לפטנט הבסיסי יהיה כדי לסטות מתכלית החקיקה שכאמור מטרתה להקל על המבקשת אשר בגדר אותה הקלה תוכל ליהנות מהתקופה הארוכה ביותר האפשרית. יתרה מזאת, אליבא דמבקשת, יש אף לצמצם את הפרשנות כך שהגדרת "התהליך לייצור החומר" אינה מכוונת לכל תהליך, אלא רק לתהליך "לייצור החומר הפעיל שהפטנט עבורו מקנה הגנה גס לחומר הפעיל עצמו ו/או לתכשיר המכיל אותו" (ר' סעיף 16 לסיכומי המבקשת).

אין בידי לקבל הלך פרשנות זו של המבקשת המהלכת בין צמצום והרחבה לאותו מונח באותו החוק.

המבקשת גורסת כי במקומות שונים באותו סימן ב'1 לפרק ד' לחוק הפטנטים יש ליתן פרשנות שונה לאותו מונח המוגדר בחוק על סמך אותה תשתית עובדתית. על פניה, אף בטרס נידרש לתכלית החקיקה קשה לקבל פרשנות שכזו. המלומד א' ברק, פרשנות במשפט, כרך שני, פרשנות החקיקה, (נבו, 1993) עמד על הקוהרנטיות העומדת ביסוד החקיקה:

"דבר החקיקה