בקשה לקביעת תמורה בעד אמצאת שירות (בקשה לסילוק על הסף)

ההחלטה:

רישום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים על פי סעיף 109 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967

בקשה לקביעת תמורה בעד אמצאת שירות (בקשה לסילוק על הסף) המבקשת: 656 1118 (המשיבה בהליך העיקרי) ע"י פרל כהן צדק לצר, עו"ד המשיב: ישי אילני (המבקש בהליך העיקרי) בעצמו

1. ביוס 1.9.08 הגיש המשיב (המבקש בהליך העיקרי, להלן: "אילני") בקשה לקביעת תמורה בעד אמצאת שירות, לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967. בגין האמצאה נשוא הדיון הוגשו, לפי כתב הטענות מטעם המשיב, שתי בקשות בארה"ב ובקשה דרך מערכת ה-201. ביוס 27.2.08 נכנסה בקשת הפטנט לשלב לאומי בישראל, ומספרה הוא 1.

2 ביום 4.3.09 הוגשה בקשת המבקשת (להלן: "אקטליס") לדחייה וסילוק על הסף של בקשת המבקש לקביעת תמורה בעד אמצאת שירות. אילני הגיב ביוס 22.3.09, אקטליס השיבה לתגובתו ואילני השיב לתשובתה.

3 בבקשה לסילוק על הסף נטען כי יש לדחות/לסלק על הסף את בקשת אילני מן הטעמים הבאים: א. אילני העביר את כל זכויותיו באמצאת השירות לחברה. לפי הטענה, סעיף 134 חל רק כאשר אין הסכס המסדיר את זכויות העובד באמצאה, ואילו בענייננו, טוענת אקטליס, קייס הסכס בין הצדדים לפיו ויתר אילני על זכויותיו באמצאה.

ב. הבקשה הינה תיאורטית ומוקדמת שכן אקטליס אינה עושה שימוש באמצאה בפועל ואינה רואה ממנה רווחים.

ג. הבקשה הוגשה ללא תצהיר התומך בעובדות הבקשה, כנדרש בתקנה 173 לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968.

4. הסעיפים הרלוונטיים לענייננו להלן הסעיפים 132-135 לחוק הפטנטים, ולשון הסעיפים:

2. (א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן - אמצאת שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהס הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.

(ב) הודיע העובד בהודעתו לפי סעיף 131 כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, תוך ששה חדשים מיום מתן הודעת העובד, תקום האמצאה לקנין העובד, ולא נתן המעביד תשובה נוגדת כאמור, לא תקום האמצאה לקנין המעביד.

3. התעורר סכסוך בשאלה אם אמצאה פלונית היא אמצאת שירות, רשאים העובד או המעביד לפנות לרשם שיכריע בשאלה.

4. באין הסכם הקובע אם זכאי העובד לתמורה בעד אמצאת שירות, ובאיזו מידה ובאילו תנאים, ייקבע הדבר על ידי הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שהוקמה לפי פרק ו'.

5. הועדה לעניני פיצויים ותמלוגים בבואה להכריע לענין סעיף 134 תתחשב, בין היתר, בגורמים אלה:

(1) התפקיד בו הועסק העובד;

(2) טיב הקשר בין האמצאה לעבודת העובד;

(3) יזמתו של העובד באמצאה;

(4) אפשרויות הניצול של האמצאה וניצולה למעשה;

(פ) הוצאות סבירות בנסיבות הענין שהוציא העובד להשגת הגנה על האמצאה בישראל.

5 לגבי הזכות לתמורה בעד אמצאת שירות הקבועה בסעיף 134, עולה השאלה האם רשאי עובד לוותר על זכויותיו במסגרת הסכם בינו לבין מעבידו, או שמדובר בכותק חוקתי המהווה חלק בלתי נפרד ממשפט העבודה המגן. כלומר, האם סעיף 134 לחוק הפטנטים חל רק כאשר אין הסכס כלל בין העובד למעביד, או גם במקרה שבו קיים הסכס אך ההסכס משולל את הפיצויים/תמלוגייים?

6. אנו סבורים כי סעיף 134 ניתן לפרשנות כפולה, ולשון הסעיף סובלת את שתי האפשרויות שהוצגו לעיל. ולא, אין אנו רואים צורך להכריע בשאלה זו כעת, שכן גם אם עובד רשאי להתנות על זכותו לקבל תמלוגים בעד אמצאת שירות, הרי שיש לבדוק אם במקרה הספציפי אכן ויתר העובד על זכותו זו תוך בחינת נוסח החוזה בינו לבין מעבידו.

7 סעיפים 2 ו-3 לנספח לחוזה העבודה בין אילני לאקטליס, שכותרתו " ", מיוס 1/11/1999, נספח י"א לבקשת אילני, קובעים כדלהלן:

...

בחינת הסעיפים המצוטטים לעיל, מצאנו כי אילני העביר את כל זכויותיו הקנייניות לידי החברה. אולם, הזכות לפיצויים/תמלוגיס היא זכות אישית הצומחת לעובד כלפי מעבידו ולא זכות קניינית וחיס. אין אפוא מקום להעברה למעביד, גם בהנחה שהיא בכלל ניתנת להעברה. יתרה מזו, אנו סבורים כי לו הייתה אקטליס מעוניינת כי עובדיה, ובכללם אילני, ייתרו גם על זכויותיהם לפיצויים/תמלוגיס בגין אמצאת שירות, היה הדבר בא לידי ביטוי בחוזה. על כל פנים, ויתור מעין זה על זכות הקבועה בחוק יש לפרטו במפורש בחוזה. מאחר שלא צוין במפורש בחוזה כי האמצאות בהן הוא דן כוללות אמצאות שירות (למשל, על דרך הפניה לסעיף 134 לחוק הפטנטים) אין לראות בסעיפים הנ"ל ויתור על זכויותיו הנובעות מקיומן של אמצאות שירות שפותחו על ידו במהלך העסקתו בחברה.

הטענה כי הבקשה הינה תיאורטית ומוקדמת שכן אין שימוש באמצאה בפועל נדחית גם היא. סעיף 135 קובע כי אחד הקריטריונים לקביעת גובה הפיצוי/תמלוגים הינו אפשרות ניצול האמצאה וניצולה למעשה. לפיכך, אין צורך בניצול בפועל של האמצאה והבקשה אינה מוקדמת.

כאמור, טענה נוספת שטענה אקטליס היא כי יש לסלק את בקשת אילני מחמת שהוגשה ללא תצהיר, בניגוד לקבוע בתקנות. אין אנו רואים צורך להיוקק לטענה זו, שכן פגם זה תוקן במסגרת תצהירו של אילני שהוגש עם תגובתו לבקשה לסילוק על הסף מיוס 22.3.09.

התוצאה היא כי הבקשה לסילוק על הסף נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיב בסך של 0 ש"ח. מאחר שהמשיב אינו מיוצג, לא יתווסף מע"מ לסכום זה.

פרופ' יצחק אנגלרד, יו"ר ד"ר מאיר נועס, חבר פרופ' שמואל פלג, חבר

ניתן בירושלים, י"ט שבט, תש"ע

3 פברואר, 2010