בקשה לרישום סימן מסחר 328636

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

בקשה לרישום סימן מסחר 328636 המבקשת: לכות 1501-1765 ע"י ב"כ: ד"ר שלמה כהן ושות'

לפניי בקשתה של חברת [שם החברה] לרשום את סימן המסחר

הבקשה הוגשה ביוס 14 ביוני 2020. רישום הסימן נתבקש ביחס לשירותים הבאים: מתן מידע רפואי ותרופתי בנושא בריאות ומודעות לבריאות ותכשירים תרופתיים לשימוש אנושי, בסוג 44.

מחלקת סימני המסחר סירבה לרשום את הסימן בנימוק שהוא חסר אופי מבחין כמשמעותו בסעיף 8 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972 (להלן: "הפקודה"). בהודעותיהן ציינו הבוחנות שהסימן הוא מתאר ביחס לשירותים אותם הוא נועד לסמן. ואת ועוד, מדובר בסיסמה שלא תיתפס בעיני הציבור כסימן מסחר וזאת לפי המבחנים שהותוו לעניין סימני רבי-מילים בפסק הדין בע"ר (מינהליים ת"א) 21488-05-11. נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר (פורסם בנבו, 08.12.2011), להלן: "עניין 5/5540"

המבקשת טענה בתשובותיה להודעות המחלקה שהסימן הוא מרמז וצירפה דוגמאות לשימוש בו באתר המבקשת ובחומרי פרסום נוספים. בהמשך ביקשה לקבל את הסימן לרישום על פי סעיף 16 לפקודה על בסיס רישומו בארצות הברית, מדינת המקור של המבקשת.

לאחר שטענותיה נדחו בידי הבוחנות, ביקשה להשמיע טענותיה בפניי וכך עשתה בדיון שהתקיים בהיוועדות חזותית ביוס 15 במאי 2022.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר דיון והכרעה

5. השאלה שעומדת להכרעה לפניי היא האם הסימן המבוקש הוא בעל אופי מבחין המכשיר אותו לרישום לפי סעיפים 8(א) או סעיף 16 לפקודה.

6. לאחר ששמעתי את טענות המבקשת ועיינתי בתשובותיה להודעות הבוחנות, אני סבורה שהסימן נעדר אופי מבחין וזאת מן הנימוקים שהעלו הבוחנות בהודעותיהן.

7 המבקשת אינה חולקת על כך שמשמעות הסימן המבוקש הוא "שינוי של חיי המטופלים באמצעות מדע". כעולה מפרסומי של המבקשת שצורפו כנספח למכתבה מיוס 29 באוקטובר, הסימן מבטא את חזון החברה:

8 בין ההסברים של החברה לחצון מופיע הכיתוב הבא (עמ' 24 לנספחים לאותו מכתב): [הציטוט המקורי]

החזון המבוטא בסימן המבוקש מתאר במדויק ובמישרין את שאיפתה של המבקשת, העוסקת בתחום פיתוח והשיווק של התרופות, לשנות את חיי המטופלים באמצעות גילוי ופיתוח תרופות חדשות. אופיו המבחין של הסימן נבחן ביחס לשירותים המבוקשים ובעניינו מתן מידע רפואי ותרופתי לציבור בנושא בריאות ותכשירים רפואיים. על כן מקובלת עליי מסקנת הבוחנת שהסימן המבוקש מתאר את השירותים.

אציין כי בניגוד לטענת המבקשת, לא מדובר בצירוף ייחודי ובעל אופי מבחין. כך, למשל, חברת התרופות [מספר] גם שואפת לשנות את החיים באמצעות המדע כעולה מהסיסמה הבאה, אותה ביקשה לרשום לאחרונה באוסטרליה, קולומביה, ברויל ומדינות נוספות. גם חברת התרופות [מספר] ביקשה לרשום את הסימן ".1.165 מצוא ספאה חד" בין היתר, בנורבגיה. בדומה לכך, חברת [מספר], חברה שעוסקת באותו תחום, ביקשה לרשום את הסימן "ןז אא 0 5צז 113" לשירותים רפואיים וכן לתכשירים רפואיים. במילים אחרות, החזון או השאיפה לשנות את החיים באמצעות המדע או הרפואה אינן ייחודיות למבקשת והן נוגעות במישרין לתחום העיסוק של חברות התרופות.

בשל אורך הסימן ואופיו אני סבורה שהסימן המבוקש לא ייתפס בעיני הציבור כסימן מסחר. נקבע לא אחת שהמבחנים לבחינת אופיו המבחין של הסימן אינם משתנים בהתאם לאורכו, ואולם הציבור לא מתייחס לסימנים רבי-מילים המשמשים כסיסמאות שיווקיות באותה דרך בה הוא מתייחס לסימני מסחר שאינם סיסמאות (ראו פסקאות 15 ו-19 לפסק הדין בעניין

"פקודת סימני המסחר איננה מגבילה את מבקש הסימן לשימוש במילה אחת וניתן אפוא להגיש בקשה לרישום סימן המורכב ממספר מילים. שאלת כשירותו של סימן רב מילים לרישום תבחן על פי משמעותו של שילוב כל המילים יחדיו. השאלה היא האם שילוב המילים ניחן באופי מבחין, או שמא הנו מתאר או משבח כמשמעות של מונחים אלו בסעיף 10(11) לפקודה."

"על אף שכשירותן של סיסמאות נבחנת על פי המבחנים המקובלים, הרי בתי המשפט כבר הכירו בכך שישנם סוגי סימנים שקהל הצרכנים אינו רגיל לדאות בהם כמורים על מקור הטובין... ברוח זו נקבע באלה"ב במספר החלטות, כי דישוס סיסמה כסימן מסחר מותנה בכך שקהל הצרכנים ידאה בה סימן המורתה על מקור הטובין, וזאת להבדיל ממסר שיווקי המופנה אלנו",

בעניין [מספר] הציע בית המשפט מספר מבחני עזר לבחינת אופיו המבחין של סימן רב-מילים, כדלקמן:

"לצודרך בחינת השאלות: כיצד תיתפס הסיסמא בעיני קהל היעד והאם יש בכוחה לשייך את הטובין למקורם יש לבחון אפוא את מכלול הנתונים וביניהם: תוכנו של המסר, אופן הצגתו, שפת הצגתו, אודכו של המסר, מידת קליטותו, מהות הטובין ומיהותו של קהל היעד. נלאה לי, כי כמבחן עזר לבחינת כושרה של סיסמא להגשיסם את יעודה כסימן מסחר יכולה לשמש השאלה: האם אפשר להניח, כי צרכן המעוניין בטובין יכנס לבית עסק ויבקש מהזבן תוך שהוא נוקב בסיסמא. תשובה הבית לשאלה זו עשויה לתמוןך במסקנה, כי הסיסמא מסוגכת לשייך את הטובין למקודם וכשמש כסימן מסחר - בתנאי, כמובן, שיתקיימו לגביה כל יתד התנאים שבהם חייב לעמוד סימן מסחר ובכלל זה העדרה של עילת פסלות על פי סעיף 11 לפקודת סימני המסחר",

למשפט המשווה בעניין [מספר], ראו פסקאות 18 ו-19 להחלטתי בעניין בקשה לרישום סימן מסחר (פורסם בנבו, 16.3.2022).

הבוחנות יישמו את המבחנים האמורים ופירטו את מסקנותיהן בהודעותיהן למבקשת. אשר לתוכנו של המסר, עסקינן במסר המתאר את חזון החברה ואת השירותים המוצעים. המסר מוצג בפרסומי של החברה כחזון החברה וכך הוא מכונה: "הסיסמה" (ראו את הדו"חות הנתיים של החברה לשנת 2019). מתחתיו מופיעה שמה של החברה ולידו ציור של יד. ניכר כי צירוף שם החברה והיד מהווים את סימן המסחר של המבקשת. אמנם אין מניעה ששירות או מוצר יישאו מספר סימני מסחר במקביל ואולם המסר הינו ארוך, חמש מילים, ולא ניתן לומר כי הוא קליט עבור הצרכן הישראלי או עבור צרכן דובר אנגלית. גם יישומו של "מבחן הזבן" מוביל למסקנה שהצרכן לא יחפש או יבקש את השירות המכונה בסימן ארוך זה.

בהחלטה שנתתי לאחרונה בעניין בקשה לרישום סימן מסחר סימן מסחר "ד מא צתת/ת" (בפסקה 18 להחלטה מיוס 21.7.2022, פרסם) התייחסתי גם למבחני העזר שהותוו בפסיקה אירופית להערכת אופיין המבחין של סיסמאות. אלה סוכמו במסמך שהוציא המשרד האירופי לקניין רוחני, המתבסס על מספר החלטות של ערכאת הערעור של המשרד ושל ערכאות גבוהות יותר. מבחנים אלה מתמקדים בתכונותיה של הסיסמה וזאת במטרה להבין כיצד יתפוס אותה הצרכן. בין השיקולים הנבחנים הס מספר המשמעויות של הסיסמה, משחקי מילים, אלמנטיס של הפתעה והמצאה, מקוריות ועוד.

הסימן שלפניי הוא משפט מובן שאינו כולל משחקי מילים, דו-משמעות, מקוריות או הפתעות שיכולים להיחרט במוחו של הצרכן ולהוות אמצעי זיהוי.

בדיון בפניי טענה המבקשת שמספר רב של סיסמאות מהוות אמצעי זיהוי של חברות, כגון [מספר] של חברת [מספר], "הכי בבית בעולם" של אל-על, ועוד. אני מקבלת את טענת המבקשת שישנן סיסמאות שרכשו אופי מבחין כתוצאה משימוש ממושך או בשל מסעות פרסום מוצלחים. בהחלטת הרשם בעניין הסימן [מספר] (בקשה לרישום סימן מסחר) התקבלה הסיסמה לרישום לפי סעיף 16 לפקודה לאחר שהוכח באמצעות סקר שאחוז ניכר מהציבור מזהיס את הסיסמה ומקשרים אותה למבקשת (פסקה 36 להחלטה).

בענייננו לא הובאו נתוניס לעניין מידת השימוש בסימן בישראל. אמנם הסימן מופיע בחלק מפרסומי החברה ואולם המבקשת לא הביאה נתוניס באשר למידת החשיפה של הציבור בישראל לאתר האינטרנט שלה שאינו משווק דבר לצרכן הישראלי. המבקשת לא הגישה נתוניס באשר למידת השימוש בשירותים המוצעים תחת הסימן. לפיכך אין דמיון בין הסיסמאות הידועות שציין בא כוח המבקשת בטיעוניו לבין הסימן המבוקש לרישום.

רישום הסימן לפי סעיף 16 לפקודה

משקבעתי כי הסימן חסר אופי מבחין איני סבורה שיש בו מידה של אופי מבחין המספיקה לצורך רישומו לפי סעיף 16 לפקודה. הוראות סעיפים 16(א)(2) ו-16(א)(3) לפקודה מונעות רישום של סימני מסחר שאין בהן מידה כלשהי של אופי מבחין (ראו החלטה בעניין מקדונלד). אף שנקבע שהרף הקבוע בסעיף 16 לפקודה נמוך יותר מזה שבסעיף 8 לפקודה, הרי שלאחר שהגעתי למסקנה שהסימן המבוקש חסר אופי מבחין לא התמלאו גם התנאים לרישומובסעיף 16 לפקודה (ראה פסקאות 32 ו- 33 לפסק הדין בעניין [מספר]).

לא אחת סבר בית המשפט כי סימן שנרשם במדינת מוצאו אינו ראוי להירשום בישראל אף לפי החלופה הקבועה בסעיף 16 לפקודה, ראי, למשל, עניין [מספר] וכן עש"א 5890-10-12 נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (פורסם בנבו, 10.3.2013) שנדון הסימן [מספר]

סוף דבר, הבקשה לרישום סימן מסחר מספר 328636 נדחית בזאת.

ז'קלין ברכה פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום = 31 יולי 2022 ג' אב תשפ"ב