בקשות לרישום עיצוב

ההחלטה:

בקשות לרישום עיצוב "דדב יד 61" 722

(בקשה להארכת מועד להגשת הבקשות ובקשה לתיקון הפנקס)

המבקשת: 6 16 על ידי שלמה כהן ושות'

ה ח ל ט ה

1. לפניי בקשה להארכת מועד לתביעת דין קדימה עבור העיצובים 70322, 70323, 70327, 10332, 4, 70514 ו-70516.

2 סעיף 21 לחוק העיצובים תשע"ז - 2017 (להלן: "החוק") קובע שבעל העיצוב רשאי לבקש שלצורך בחינת החידוש והאופי הייחודי בעיצוב יראו את תאריך הגשת הבקשה הקודמת כתאריך הגשת הבקשה לרישום העיצוב בישראל. לשם כך עליו להגיש את הבקשה בישראל בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה הקודמת לפי סעיף 1(21) לחוק.

3 ביוס 5 במרץ 2023 הגישה (להלן: "המבקשת") שלוש עשרה בקשות חדשות לעיצוב. כעת תלויה ועומדת השגה על שבע הבקשות לעיל כדלקמן:

א. בקשות 70322, 70323, 70327, 70332 ו-70334:

בקשות 70322, 70323, 70327, 70332 ו-70334 (להלן: "קבוצת הבקשות הראשונה") הוגשו ביוס 5 במרצ 2023. המבקשת חפצה לתבוע דין קדימה מבקשות אמריקאיות מספר 9, 529/852,1522 ו-529/852,078 שהוגשו ביוס 2 בס511-05-12. הפטנטים המדגמים וסימני מסחר (פורסם בנבו ביוס 17 בינואר 2013). אף שקיימת הבחנה בין המבחנים הובעה עם העמדה שאין מקום להפעיל שני סטנדרטים שונים בענייני פטנטים, האחד מחמיר יותר ביחס לבקשות המוגשות לפי אמנת פריז והשני מחמיר פחות ביחס לבקשות המוגשות לפי אמנת ה-26-1 [ראו החלטת הרשם בעניין בקשת פטנט 263524 (בקשה להארכת מועד לתביעת דין קדימה)].

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

4. בעניין 11866886 יישס בית המשפט את מבחן האמצעים הסבירים וקבע שאף שהאיחור של המבקשת היה של כמה ימים כלבד, הרי שהאמצעים בהן נקטה המבקשת שם לא היו סבירים:

"בית המשפט קמא הדגיש כי בנו בבקשה להארכת מועד לפי סעיף 2(748) לחוק נדרש לבחון את נסיבותיו של כל מקרה לגופו ולשכנוע כי אכן ננקטו אמצעים סבירים למניעת הטעות. בהמשך לכך, הוא קבע כי בנסיבות העניין התנהלותה של המבקשת מלמדת כי היא לא נקטה אמצעים כאלה. בית המשפט קמא הדגיש כי למעשה התקלה שאידעה נבעה רק בעקיפין מטעות באשר למועד הכניסה לשלב הלאומי בישראל, וכי גם לאחד שהוברר למבקשת כי המועד האחרון להגשת הבקשה הוא ה -23.10.2011, היא לא נקטה אמצעים מינימליים כדי להבטחה שהבקשה תטופל במועד ובלא שקביעת מנגנון בקרה נאות המיועד מלכתחילה למנוע תקלות מהסוג שתואר בתצהירו של עו"ד פולטני. בית המשפט קמא ייחס חשיבות גם לעובדה שעו"ד פורטני לא נדרש לבדיקת העניין מייד עם שובו מנסיעת העסקים אלא המתין עד לאחר חלוף המועד האחרון. כן הדגיש כי השאלה האם ננקטו אמצעים סבירים למניעת הטעות אינה צריכה להיבחן רק ביחס למשכו הקצר של האיחור, אלא ביחס לתקופה הארוכה - 30 חודשים - שעמדה למבקשת לשם הגשת בקשתה."

5. הפסיקה בישראל כבר הביעה את עמדתה לא מעט פעמים באשר לשאלה האם המבקש נקט באמצעים הסבירים על מנת להגיש את בקשתו לכניסה לשלב הלאומי בישראל במועד. ראו את ההחלטה של סגן רשם הפטנטים נח שלומוביץ בעניין בקשה להארכת מועד כניסה לשלב

הלאומי בבקשת פטנט מס' 187147 1/0 \ 110 13165 (פורסם בנבו ביוס 29 ביולי 2009);

"מבחן ה... גורס כי המבקש זכאי לארכה המבוקשת במידה ונקט

באמצעים הסבירים על מנת להגיש את בקשתו לכניסה לשלב הלאומי בישראל במועד.

מוכן הייתי להניח כי טעותו של המבקש נעשתה בתום לב, ואם המבחן היה מסתכם בבדיקת תום לבו של המבקש, אכן היה זכאי לקבלת ארכה. אלא שמבחן ה... אינו עוסק בתוס לבו או בהלך רוחו של המבקש. המבחן דורש נקיטת צעדים סבירים להגשת הבקשה במועד, אין ספק כי הצעד הסביר הראשון הנדרש מאת המבקש להגיש בקשת פטנט בישראל, הוא לבדוק מהו המועד לעשות כן (...)"

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

מבחן האמצעים הסבירים מבהיר מהן הציפיות בתהליכי עבודה עד המועד להגשת הבקשה.

גם בענייננו יש לקבוע שהמבקשת לא עמדה במבחן האמצעים הסבירים ומקל וחומר לא עמדה במבחן השליטה משום שלא היו בידי באי כוחה כל אמצעים למניעת הטעויות.

קבוצת הבקשות הראשונה

המבקשת טוענת כי התקלה שאירעה לא היתה בשליטתה ולא היתה לה כל יכולת למניעה. לא מצאתי בטענה זו שום נימוק שמצדיק את קבלת בקשתה להארכת מועד לכניסת דין הקדימה.

מכירה אני שלא נפל פגם בהתנהלות המבקשת ומקורן של הטעויות הוא במשרד באי הכוח. ואולם, מכוח העקרון ש"שלוחו של אדם כמותו", אין מנוס מלייחס את טעויות באי הכוח לשולחיהם.

ראשית, באי הכוח כלל לא הבינו את הנחיות המבקשת להגיש את הבקשות לפני המועד האחרון וסברו שיש להגישן במועד האחרון. שנית, וזה העיקר, לא ברור אם במשרד באי הכוח פועלים מנגנוני בקרה כדי להבטיח את הגשת הבקשות במועד. כפי שנראה מתיעוד המערכת שהוגש, המועד האחרון להגשה לא נרשם במערכת כלל ואילו המועד שנרשם, מספר ימים לפני המועד האחרון, לא הופנתה לו כל התייחסות. שלישית, לא מנה עובד האחראי על הגשת הבקשות במועד. למעשה, גב' ברקן עצמה לא ידעה במועד הדיון בחודש יולי 2023 שהיא האחראית על הגשת הבקשות לעיצובים בזמן. ברור, שבעת הרלוונטיות להגשתן, תחילת חודש מר> 2023, לא סברה שהאחריות להגשה בידיה וכלל לא בדקה מהו המועד האחרון להגשה והוסלמה המשימה (כמפורט לעיל, לגב' ברקן הייתה רשומה במערכת משימה ליוס 28 בפברואר בפעולה

"2.3.23 ככ 416 0ז 0025 6נדם5תנ").

הן מבחן השליטה והן מבחן האמצעים הסבירים דורשים להראות את הפעולות שנעשו לפני שארעה הטעות ולא לאחר מכן. למעשה באי הכוח העידו שבמועד האחרון להגשה לא ניסו לצור קשר עם המזכירות או כל גורם אחר שהיה יכול לסייע בטיפול התקלה ובהגשת הבקשות בזמן. הס אף לא שלחו דואר אלקטרוני לגורם כלשהו ברשות בצירוף הבקשות או בצירוף תיעוד התקלה בה נתקלו, כפי שקורה במקרים דומים. הניסיון הראשון להגיש את הבקשות נעשה בשעות אחר הצהריים של המועד האחרון ולמעשה, אף שהייתה תזכורת במערכת לא נעשה כל

ניסיון להגיש את הבקשות במועד הקודם למועד האחרון.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

מכאן שהמבקשת לא נקטה באמצעים סבירים על מנת למנוע את הגשת הבקשות באיחור וגם לא נקטה באמצעים סבירים להגיש את הבקשות בזמן. משלא עמדה במבחן זה, הרי שוודאי שלא עמדה בדרישות המחמירות יותר של "מבחן השליטה" שחל בעניינה.

קבוצת הבקשות השנייה

מר קאהן טוען כי בשל טעות אנוש שלו הגיש בקשות שגויות. ואולם מבחן האמצעים הסבירים ומקל וחומר מבחן השליטה אלא דורשים ייסוד של תהליכים מסודרים למזעור הסיכון לטעויות שכאלה.

כאמור, לא היו בנמצא תהליכים כאלה במשרד באי הכוח. למרות התכתבויות עם המבקשת וטעויות עליהן היא הצביעה לפני ההגשה, איש לא בדק לפני המועד האחרון לכך שהעיצובים הנכונים מוגשים לרישום בישראל.

אף שאישורי ההגשה עבור הבקשה הגיעו לבאי הכוח כבר ב-13 במר 2023, איש במשרד לא בדק שאכן הוגשו הבקשות הנכונות. רק לאחר העברת אישורי ההגשה למבקשת, נודע לבאי הכוח על הטעות והס הגישו בקשה להארכת מועד להגשת הבקשות. בפועל מדובר בבקשה לתיקון הפנקס, שהרי הבקשות הוגשו ב-5 במר 2023 עם עיצובים שגויים. כפי שנקבע בעניין בקשה לרישום עיצוב 67910 בקשה לתיקון רשומות ומסמכים (פורסם בנבו ביוס 27 בדצמבר 2022) אינו רשאי לתקן תיקונים מהותיים בעיצובים ובוודאי שאינו מוסמך "להחליף" עיצובים בעיצובים אחריס. הדברים עולים מסעיף 23(א) לחוק העיצובים אשר קובע שהמבקש רשאי לתקן בעיצוב המוגש לרישום אך ורק פרטים מהותיים ושאין פרטים מהותיים:

"מבקש רשאי, עד מועד רישום העיצוב לפי סעיף 31, לבקש מהגורם המוסמך לתקן את בקשתו לרישום עיצוב, ובלבד שאין בתיקון כאמור כדי לשנות את העיצוב בפרטים מהותיים; התיר הגורם המוסמך תיקון בקשה כאמור, יחולו לגבי הבקשה המתוקנת הוראות סעיף 29(ג)."

במאמר מוסגר אציין שבמקרה זה שנדון בפני הפוסקת בקניין רוחני דובר היה בטעות אנוש של מר קאהן. סביר היה לצפות שלאחר שנוכחו באי הכוח באופי עבודתו של מר קאהן יגבירו את פעולות הבקרה על עבודתו, אך הס לא פעלו כך. לפיכך אני דוחה את הבקשה להארכת מועד ולתיקון הפנקס בבקשות 70514 ו-70516.

טענת הנזק למבקשת

7. המבקשת טוענת שאם לא ייגרם לבקשה להארכת מועד ייגרם למבקשת נזק רב. המבקשת לא פירטה מהו הנזק שייגרם (סעיף 5 לתצהיר ברקן 1). אם הכוונה של המבקשת היא שניתן יהיה לפגוע בכשירות העיצובים לרישום באמצעות פרסומים הקודמים למועד ההגשה, הרי שטענה זו לא מבוססת. אף שבאי הכוח נשאלו בדיון בעניין זה, הס לא השיבו לכך. מכל מקום, לפי סעיף 9 לחוק העיצובים כל פרסום מטעם המבקשת שאירע בשני עשר החודשים שלפני הגשת הבקשה בישראל אינו יכול לשלול את כשירות העיצובים לרישום.

9. "פרסום בציבור של עיצוב לא יפגע בכשירות להגנה על העיצוב כעיצוב רשום לפי הוראות פרק ד', אם נעשה במהלך 12 החודשים שקדמו למועד הקובע כהגשותו בפסקה (1) להגדרה "המועד הקובע" בידי בעל העיצוב או כתוצאה ממידע שמקורו בבעל העיצוב, בין שהמידע הושג כדין ובין שהושג שלא כדין."

8. המבקשת לא הביאה ראיות לכך שקיימים עיצובים של צדדים שלישיים שפורסמו לפני הגשת בקשותיה.

סוף דבר

9. הבקשה להארכת מועד נדחית ביחס לכל הבקשות. ז'קלין ברכה סגנית רשם הפטנטים ניתנה בירושלים ביוס | 04 דצמבר 2023