בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר 4( 909,997 22

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר 4( 909,997 22 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המשיבים לבקשה לפסיקת 1 בני מולייב

הוצאות י 2. אסף נקדאי

שניהם ע"י ב"כ: גוטפריד ושות'

המבקשת בבקשה לפסיקת דרינק פוינט בע"מ הוצאות :

ע"י ב"כ: שי בייור, עו"ד

ה ח ל ט ה

בפניי בקשה לפסיקת הוצאות דרינק פוינט בע"מ (להלן: "המבקשת") בסך כולל של 14,200 ₪ בצירוף מע"מ (להלן: "הבקשה"). הבקשה הוגשה במסגרת הליך בקשות מתחרות לרישום

סימני המסחר שבכותרת, לפי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972.

ביוס 20.5.2012 הגישו מר אסף נקדאי ומר בני מולייב (להלן: "המשיבים") בקשה לרישום סימן מסחר 246704. המבקשת הגישה באותו יוס את בקשתה לרישום סימן מסחר 246758. ביוס 9.10.2012 הגישה המבקשת בקשה נוספת לרישום סימן מסחר 250160. בקשה נוספת לרישום סימן מעוצב הוגשה ביוס 23.10.2012.

ביוס 8.3.2017 הודיעו המשיבים על חזרתם מהבקשה לרישום סימן מסחר 266274 וזאת בעקבות פסק דין שניתן בעניין הסימן בהליך שהתנהל בין הצדדים בבית משפט השלוס בתל אביב-יפו (כב' השופטת כוכבה לוי). בהתאם לכך, בהחלטתי מיוס 12.3.2017, קבעתי כי הליך התחרות הסתייע ובחינת של סימני המסחר שהגישה המבקשת תימשך.

ביוס 16.3.2017 הגישה המבקשת בקשה לפסיקת הוצאותיה בהליך. במסגרת בקשתה פסיקת עתרה המבקשת כי אשית את שכר טרחת עורך דינה בסך 14,200 ₪ בצירוף מע"מ כדין על המשיבים. לבקשה לפסיקת הוצאות לא צורף תצהיר, אך צורפו חשבוניות מס בגין תשלומים שהוצאו.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

המבקשת טוענת כי יש לפסוק לטובתה את הוצאותיה הריאליות בגין הליך התחרות ומוסיפה כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב תוך גרימת הוצאות רבות למבקשת.

המשיבים טוענים כי סכום ההוצאות להן עותרת המבקשת מוגזם ואינו מפורט כדין, וכי הוא כולל בחובו הוצאות שהוציאה המבקשת בגין ניהול ההליך בבית משפט השלום. עוד טוענים המשיבים כי במסגרת הבקשה לפסיקת הוצאות נכלל שכר טרחת עורכי הדין של המבקשת בגין רישום סימני המסחר.

דיו

נפסק לא פעם כי מי שונח את בקשתו לרישום סימן מסחר הינו בבחינת מי שהפסיד בדינו ועל כן חייב בהוצאות בעל דינו (ראה התנגדות לרישום סימן מסחר 230513 (בקשה לפסיקת

הוצאות) תת דזוא1. 1 5ד6שספסחתע ₪6 נ' פה דזואז ז .1 ]פא (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 5.8.2012)). כלל וה תקף אף בהליך בקשות מתחרות (ראה בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר 235648, 233874 (בקשה לפסיקת הוצאות) מארס 019 טלקום בע"מ נ' טלזר שירותי תקשורת בינלאומיים בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 16.6.2013)).

הוצאותיו של בעל דין אשר זכה בהליך ייפסקו לאור מבחני הסבירות וההכרחיות בשיקול לנסיבות ההליך, ובהינתן כי עמד במידת הפירוט הראויה, כאשר ההוצאות שהוצאו בפועל משמשות נקודת מוצא (ראה בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' הרשות המוסכמת למתן רישיונות יבוא-משרד התעשייה, המסחר ואח' (פורסם בנבו, 30.6.2005) (להלן: "עניין תנובה"). בפסיקת ההוצאות, יש להתחשב, בין היתר, בהיקף העבודה שהושקעה בניהול ההליך ובהכנת כתבי בי-הדין, במורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, בשלב אליו הגיע ההליך, בהתנהלות הצדדים מול רשות הפטנטיס ומול בעל הדין שכנגד, בתוס לבס של הצדדים ועוד.

לשם הוכחת הוצאותיה הריאליות צירפה המבקשת שלוש חשבוניות מס עבור שכר טרחה. איני סבורה כי המבקשת עמדה ברף הפירוט הנדרש לעניין שכר טרחת בא כוחה. לא די בהצגת חשבוניות לתשלום מהן נעדר פירוט באשר למשימות אותן ביצע בא כוח המבקשת ובגין נתבקש השכר.

כמצוין בחשבונית 0353 מיוס 5.11.2013 היא הוצאה בגין "מסמך לרשות הפטנטים רישום סימן מסחר". לא ברור מן החשבונית האם מתייחסת היא לעצם הגשת הבקשות לרישום או שמא להליך התחרות. לטענת המבקשת יש להסיק ואת מתוך מועד הוצאתה ואולם, לטעמי, היה מקום לפרט בחשבונית בגין מה הוצאה או לעשות כן בתצהיר תומך.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

חשבונית 0424 מיוס 27.3.2014 הינה בגין "מסמכים לרשות הפטנטים - תצהיר משלים; תגובה לעיכוב הליכים". מן האמור בחשבונית זו ניתן לייחס להליך שבפניי במסגרתו הוגשו תצהירים וכן נדונה בקשת המשיבים לעיכוב ההליך בשל ההליך שהתנהל בין הצדדים בבית המשפט המחוזי.

החשבונית השלישית הינה על סך 6,084 ₪ (כולל מע"מ). היא הוצאה ביוס 16.3.2017 ועניינה "המשך טיפול לאחר פסק דין בפני רשות הפטנטים". לאחר מתן פסק הדין בבית משפט השלוס הוגשה הודעה על מתן פסק הדין ולאחר מכן הבקשה לפסיקת הוצאות שבפניי. לפיכך איני סבורה כי הסכום שנתבקש בחשבונית זו הינו סביר או נחוץ ביחס להליך התחרות, אשר הסתיים לאחר מתן פסק הדין.

בהעדר פירוט ולאור אי הבהירות האמורה לא עמדה המבקשת בנטל הנדרש לשכנוע באשר לשכר הטרחה ששילמה בפועל בגין הליך התחרות.

עם זאת וכא בעל דין שוחה בדינו לכיסוי הוצאותיו. בנסיבות אלה אין לי אלא לפסוק את הוצאותיה של המבקשת על דרך האומדנה.

פסיקת הוצאות על דרך האומדנה נעשית לא פעם על ידי רשם סימני המסחר (ראה למשל, התנגדות לרישום סימן מסחר (226660, 226662, 226665, 226667 מס ג3זהדפטספאז

(5.8 ,את דזפא1) .ג.5 ,. ]זא 150 נ' אבו זהרה למסחר כללי בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 11.11.2014) ; בקשות לביטול ולמחיקת סימן מסחר 203468 (בקשה לפסיקת הוצאות) יהודה גואטה נ' מעדני הצפון בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 7)))ָ פסייקה זו תיעשה בשים לב לשיקולים שהובאו לעיל.

במאמר מוסגר אציין כי כלל לא היה מקום במסגרת הבקשה לפסיקת הוצאות את סיפור התנהלות המשיבים בפני בית משפט השלוס והסעדים שנתבקשו שם. עוד אציין כי איני סבורה כי ההליך בפניי נוהל בחוסר תום לב וזאת במיוחד לאור העובדה שהמשיבים ביקשו לעכבו בשל התביעה שיזמו בבית משפט השלוס וזאת על מנת שלא להכביד על ערכאה זו ועל הצדדים. כמו כן אין בידי לקבל את עמדת המבקשת כי המשיבים הגישו את בקשותיהם לרישום סימני מסחר בחוסר תום לב משעניין זה לא הוכרע במסגרת ההליך בפניי.

סוף דבר

7. לאור כל האמור לעיל יישאו המשיבים בשכר טרחת באי כוח המבקשת בסך 7,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכום זה ישולם למבקשת תוך 30 יוס מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד החלטה זו ועד למועד התשלום בפועל.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס = י"\ב אייר תשע"ז 8 מאי 2017