מבקש
- שם: שלום אינהסאז (פרינס 2000)
- בא כח: עו"ד טוני גרינמן
החלטות שיפוטיות
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בקשות מתחרות לרישום סימן מסחר
(בקשה לאישור רישום מקביל לפי סעיף 30(א) לפקודה) מבקש סימן 150126 : שלום אינהסאז (פרינס 2000) ע"י ב"כ טוני גרינמן, עו"ד מבקשת סימן 128511 : אחים סגל -אופטו ליין בע"מ
ע"י ב"כ וולף, ברגמן וגולר
1. ביוס 23.2.2016 הוגשה בקשה משותפת מטעס מר שלוס אינהסאצ (להלן: "המבקש 1") והאחים סגל-אופטו ליין בע"מ (להלן: "המבקשת 2"), למתן תוקף להסכם דו-קיוס (להלן: "ההסכם") בין הסימנים המבוקשים מטעם הצדדים (150126, 128511, בהתאמה) על פי סעיף 30 (א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב 1972 (להלן: "הפקודה"). לטענת הצדדים יש בהסכם שהוגש כדי ליצור הבחנה בין הסימנים והסחורות של הצדדים באופן המונע הטעיית הצרכנים.
2. להלן יובא הרקע להגשת ההסכם מטעס הצדדים. מטעס המבקש 1, הוגשה בקשה לרישום סימן המסחר 2000 28160.8 שמספרה 150126 בסוג 25, לגבי "דברי הלבשה לגברים ונשים
שאינם דברי ספורט." המבקשת 2 הגישה בקשה לרישום סימן המסחר 281%0.8₪ שמספרה 1 בסוג 25 לגבי "כל הטובין הכלולים בסוג 25, למעט דברי הלבשה, דברי הנעלה וכיסויי ראש, המיועדים למשחקי מחבט או גולף בלבד ".
3 בין הצדדים מתנהל בפני רשם סימני המסחר הליך תחרות לפי סעיף 29 לפקודה. הצדדים הגישו ראיותיהם וראיות בתשובה, ואף התייצבו לדיון הוכחות בפני ואמורים היו להגיש סיכומיהם בכתב. חלף זאת הוגש ההסכם כאמור לעיל, במסגרתו נתבקש רישום מקביל של הסימנים המבוקשים מאת הצדדים, לפי סעיף 30(א) לפקודה.
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
4. השאלה היא אם ניתן להתיר רישום מקביל של סימני המתנגד והמבקשת, האחד לצד השני,
בהתאם להוראות סעיף 30(א) לפקודה הקובע כדלקמן:
"רשאי הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אילו המצדיקות לדעתו דישומם של סימנים זהים או דומים, לגבי אותו טובין או אותו הגדר טובין, על מס בעלי אחדים, רשאי הוא לאשר רישום כאמור בתנאים (בהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם."
כלומר, בקשה לרישום מקביל של סימני מסחר דומים עד כדי להטעות או זהים, מחייבת הוכחה כי נעשה בהסכם שימוש מקביל בתום לב, או שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות את רישוםם זה לצד זה. ואז רשאי רשם סימני המסחר - אם מצא לנכון - לאשר את רישוםם במקביל של הסימנים המסחר.
ענייננו בשני הסימנים המבוקשים לרישום, שיהיו דומים עד כדי הטעיה, ועל כך אין ולא יכול להיות חולק. הסימנים מכילים את הרכיב :211% שאינו מעוצב, והדבר מגביר את הדמיון המטעה ביניהם. שני הסימנים נתבקשו לרישום לגבי סוג סחורות זהה (סוג 25 - "דברי הלבשה, הנעלה וכיסויי ראש" - ראו: תוספת רביעית לתקנות סימני המסחר 1940 - להלן: "התקנות") ולגבי אותו טובין בדיוק.
לדעתי, הוראות ההסכם שבפני משקפות מצב בו הצדדים נמנעו מלפעול לשינוי סימני המסחר המבוקשים על ידם, או לשינוי פרטות הסחורות בגינו נתבקשו, כך שיווצר הבידול הרצוי ביניהם. מכאן שנותרנו למעשה בגדרו של סעיף 30(א) לפקודה שכן כאמור לעיל עסקינן בשני הסימנים הדומיים עד כדי להטעות שרישום מתבקש בפנקס סימני המסחר זה לצד זה. בהקשר זה, יצוין כי במסגרת בקשה לרישום מקביל לפי סעיף 30(א) רובנו נטל ראייתי על
כתפי המבקשים, כפי שנקבע בעש"א (ת"א) 48837-03-14 נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר (פורסם בנבו, 22.2.2015):
"נטל הראיה להוכיח שאין דמיון מטעה מוטל על שתי החברות שמעוניינות באישור השימוש המקביל. עוד מוטל עליהן להוכיח, שבמשך השנים הנדונות בה נהגו שתי החברות לעשות שימוש מקביל בכל בסימניהם המבוקשים, לא נוצרה כל הטעיה לציבור."
במקרה שבפני, הצדדים לא עמדו בחובת זו. בנוסף, הצדדים לא התייחסו במסגרת בקשתם לאישור הרישום המקביל לסוגיית תוס הלב בעת השימוש בסימנים המבוקשים, כמתחייב מסעיף 30 (א). זאת בעוד שבמסגרת הראיות שהגישו מטעמם הועלו טענות, וה כנגד האחר, באשר לחוסר תום לב בשימוש בסימנים המבוקשים. אפילו הייתי קובעת, כי לא הוכח חוסר
תוס לב בתום בשימוש בסימני המסחר המבוקשים, עדיין לא היה בידי לאשר את רישוםם המקביל והדבר יוסבר מטה.
במסגרת ההסכם שהוגש, קבעו הצדדים מגבלות באשר לאופן השימוש בפועל שיעשה כל צד בשס 6:5)א31ע כדלקמן:
א. סעיף 1 (א) להסכם קובע כי המבקשת 2 תשתמש בסימן המסחרי ביחס למוצרים הכלולים בסוג 25 אך ורק כאשר נלווה לו העיצוב הגראפי בצורת כתר
המופיע מעל המילה 2165 באופן ובגודל כפי שנעשה כיוס.
ב. סעיף 1 (ב) להסכם קובע כי המבקש 1 ישתמש בסימנו המסחרי ביחס למוצרים הכלולים בסוג 25 אך ורק בצירופים 2000 60₪אזאע ו/או =א1.1 2000 65אזחק ו/או ם:6א231 מעצביס צעירים, בעיצוב שאינו דומה לעיצוב של הסימן של הסימן
של המבקשת 2, כאשר התוספת למילה 1%0.8אק הינה בעלת פרמטרים הקבועים בהסכם ובכפוף להסכמת המבקשת 2 מראש ובכתב.
אלא מאי? שהסימנים שנתבקשו לרישום כולל את כל הסימנים בהסכם עתידי הצדדים לעשות שימוש על פי הוראות ההסכם. הסימנים שנתבקשו לרישום הס "2000 05א1את" מטעס המבקשת 2ו - "אא" מטעם המבקש 1. ואת בעוד שהצדדים מתחייבים לעשות שימוש בסימנים אחריס: המבקשת בסימן 281%0% בצירוף כתר (בעיצוב כזה או אחר - נושא זה נותר עמוס בהוראות ההסכם), והמתנגד בצירופים "תצת.1 2000 ם0אתאם" ו/או
")את מעצבים צעירים".
ראשית, אין במגבלות השימוש בפועל בסימן :)281% שהציבו הצדדים, כדי לאוו את החשש להטעיה השיר וקייס בין שני הסימנים המבוקשים לרישום.
בנוסף, ערכאה זו חסרת סמכות ליתן תוקף החלטה להסכם אשר אחת מהוראותיו קובעת כי מן דהוא רשאי לעשות שימוש בסימן מסחר אשר כלל לא הוגש לרישום ולא נבחן בהתאם
להוראות הפקודה והתקנות (לצורך העניין - 0168 בצירוף כתר, =א1.1 2000 םא חסש, או 81%6:8ע מעצבים צעירים). קיימת אפשרות - שאינה בלתי סבירה - כי הסימנים בהס
יעשו הצדדים שימוש בפועל (או לפחות רכיביו מסוימים בהס, שנוספו למילה 08א61), לא יוכלו לצור עס סימני מסחר אחרי וקודמים להס.
קייס קושי לקבל כהנחת יסוד כי סימן המסחר .)21% יורש לצד סימן המסחר 6.5אזאק
0, כאשר בפועל - על פי הודעת הצדדים עצמם () - לא יעשה שימוש בסימנים אלו עצמם,
כי אם בסימנים אחרים. הלוא בכך ייחשב רשם סימני המסחר פעמיים: פעם אחת, כלפי הצדדים עצמם בגיו רישום סימן מסחר אשר לא נעשה בו שימוש בפועל, ולפיכך רישומו עשוי להיות ביטול על פי סעיף 41 לפקודה ; ופעם שניה, כלפי הציבור עצמו, שכן ברישום חסימנים, כפי שנתבקשו, יהא משום מתן זכות הגנה בלעדית רחבה הרבה יותר מן הסימנים בהס יעשו הצדדים שימוש בפועל.
עוד יואכר כי המדובר בהסכם בין הצדדים הנוגע לשימוש עתידי בשס 6:5אזאת. תוקפו של ההסכם מותנה בהסכמת הצדדים: ירצו הצדדים - יקיימוהו. לא ירצו - יבטלוהו. איני מוצאת כי הסכם זה, אשר מעמדו ותוקפו נתון להסכמת הצדדים בלבד, ראוי שישמש בסיס לרישום מקביל של הסימנים המבוקשים, אשר ביניהם קייס כאמור לעיל דמיון מטעה.
לבסוף, יש להדגיש כפי שנקבע בשורה ארוכה של החלטות ערכאה זו, כי ההסכם בין הצדדים לרישום מקביל של סימני מסחר מבוקשים יכול לכל היותר לשמש שיקול בניתוח הכולל של בחינת הרישום המקביל. לעניין זה ראו פס עקדה ביהמ"ש העליון הנכבד בע"א 1611/07 מיכה דנציגר נ' שמואל מור (פורסם בנבו 23.8.12) שם נקבע כדלקמן (הדגשות אינן במקור):
"הנה כי כן, על פי רצונם המפורש של הצדדים, הגידול והשיווק של פרחים מסוג "גיפסנית" - לחוד, ורישום סימן מסחר דומה לסימנים הרשומים על שם המערער - לחוד. מעבר לכך - וזוהי הנקודה החשובה לענייננו - אין אנו בזה בהסכמת הצדדים, אלא באיזונים הנובעים מן הדין (בענייננו: מן הפקודה). האיסור לרשום את הסימן המבוקש נובע, בין היתר, מן הצורך להגן על ציבור הצרכנים, שלא היה צד להסכם הנ"ל שבין המשיב לבין המערערים (אף שהסכמה זו אכן יכולה, מטבע הדברים, להוות אינדיקציה בניתוח הכולל).
למעלה מן הצורך יצוין כי הצדדים לא טענו, וממילא לא הוכיחו כנדרש כי במהלך הסימנים הורגל הציבור להבחין בין סימניו ולא לבלבל ביניהם.
סוף דבר, בין הסימנים המבוקשים קיים דמיון אשר יש בו כדי להטעות את הציבור, ועל כך לא חלקו הצדדים. אין בהוראות ההסכם, המתייחסות לשימוש בפועל בשס ₪.0א2₪1% כדי
לבטל את אותו דמיון מטעה. לפיכך, איני רואה מקום ליתן תוקף החלטה להסכם שבפני ולאשר מכוחו ועל סמך הוראותיו רישום מקביל של הסימנים המבוקשים.
הבקשה לרישום מקביל של סימני המסחר מס' 150126,128511 נדחית בזאת. הצדדים יגישו סיכומיהם תוך חודשיים ממועד החלטה זו. לא תינתנה הארכות מועד נוספות לצורך כך.
יערה שושני כספי פוסקת בקניין רוחני
ניתן בירושליס ביוס | ט"ו אדר א' תשע"ו 4 פברואר 2016
סימוכין: 2