החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

המבקשת:

המתנגדת:

א.

זוהר

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לרישום | תפד3080

עייי דייר מ. כהן עו"ד

סד 16 ופט מו דבאת ס. קולב, עו"ד וערים

החלטה בגין הוצאות וזאת בעקבות הנגשות ע"י המתנגדה.

להלן כמה פרטים אודות הבקשה דנן:

הבקשה לסימן מסחר מס' וו5?0 הוגשה ביום 26.8.83 בעקבות הבקשה דנך

התעוררה שאלת סעיף 29 לפקודת סימני המסחר (בוסה הדש) תשל"ב-

2 מאחר והלו שתי בקשות סימנים דומים מס'* 56022 ו-52394.

ביום 27.1.86 נערך הסכם בין המבקשת (שש:בתה שמה) לבין חברת

[האסזזהאהפזאז אההססאסוום בצלת פימן מס* 56022 הנושא את השם

אטפז5050. עיקרו של סיכום זה הרא שהמבקשת דנן תצמצם את פרטות הסחורות ל- 55 א1510שם |פד אש0 \6₪0

ביום 6 ביול: 1986 המבקשת המבקשת דנן הטכם שערכה ב-19.11.85 עם

חברת . 608 21)160 בעלת הסימן פזאזפ-ההז6םק:3 מס' 52394.

הסיכום בעיקרו ובתוכנו כפי המוזכר בפי'ק (ב) דלעיל.

בעקבות הסרת ההליבים לפ" לעיף 29 לפקודה קובל הפימן המבוקש ופורסם

ביוםו 10/86.

ביום 1.2.87 התקבלה הודעת התנגדות. ביום 12.2.87 התקבל מכתב מטעם י'כ המבקשת המבקש למחוק על הסף את ההתנגדות; וב-17.2.87 התקבל מכתב נוסף מטעם המבקשת בו בטענה שהודעת ההתנגדות הוגשה באיחור

ביום 2.4.87 התקבלה הודעה מטעמ ג'יכ המתנגדת על כך שהוא מבטל את

ההתנגדות.

בואנו לשקול את ההוצאות המגיעה בתקרה דנן יש להביא בחשבון את העובדה

שזו הופקה בשלב ראשוני; מלמעשה; טרחת המבקשת הייתה בהגשת הבקשה למחוק

את ההתנגדות דנן; זאת ועוד העיכוב בהענקת הפימן למבקשת היה יתסית קצר.

בהתחשב בנסיבות מן המתבנגדת שלום למבקשת הוצאות בסך 200 ש"ח (כולל). על אלה להיות משולמים תוך 30 י.ם מהיום שאם לא כן ישאו ריבית והצמדה

מיום ההחלטה ועד ליום התשלום.

ניתן בירושלים יום ד' בתשרי התשמ"ח 7 בספטמב' 1987

/ן / -// ;ואל רשם הפטנטים, וסימני המסחר

ומדגמים

בפני רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר - פעיף 9 לפקודת סלמני המפתר

(נוסה חדש), תשל"ב-1972

המבקשת מס' 1: .8 >תסְםְ1ָ/אם 0א21

בעלי הפלמנים

>זסםזטאם 2180 ו=תסמנטהס עייי ש. כהן צדק ו-1. כהן צדק עו"ד

מספטמבר-אוקטובר ו8פר (בעלי הבקשוה מס' 53016, 53025, 53070 ו-53079)

המבקשת מפ' 2: '

קלד הלולת אם| גזתד5טסא1 5 20058610 ]=סםזטאם

םס עייל דייר מ. כהן, עו"ד מיונה 1982 (בעלי הבקשה מס' 54498 ו-59028) ויוני 1984 [==פי לייייי קוה 31 זוהי החלטה בגין הוצאות וזאת בעקבות החלטת נויום 23 בפברואר 1988

שהמבקשת מס' 1 עדיפה על פני המבקשת מס' 2. באותה החלטה קבעתי בסעיף 15 שהצדדים סכמו את טענותיהם בכתב לענין ההוצאות.

2. בעקבות זאת הגישו ביכ המבקשת מס' ו תצהיר שממנו עולה שהוצאות ביכ המבקשת מס' ו מישראל היו -.4,839 ש"ח ואלו הוצאת הפרקליט השוויצרי הגיעו לסך 18,960 שייח. כן הוצהר בסעיף 4 לתצהיר ביכ המבקשת מס' ו

5 שהוצאות הפרקליט השוויצרי בישראל, בהתאם להודעת זה האחרון הן 12.000 שייח

35 בתשובה לכך בירור ביכ המבקשת מס' 2 שהאמור בסעיף 4 הוא בחזקת עדות שמיעה ואין להתייחס אליהן. נאמר מיד שטענה זו מקובלת עלי ולפיכך לא אתייחס לטעון; הסיכום של הפרקליט השוויצרי, כפי שהובאה בביכ המבקשת מס' 1 באשר להוצאות.

4. עוד טען ביכ המבקשת מס' 2 במכתבו שהוא מבקש להשתחרר מן הייצוג של המבקשה מסי 2. לבקשה זו לא אוכל להעתר בשלב זה. הכלל לענין השתחררות עו"ד מייצוג, במהלך הליך אזרחי, מופיע בספרו של דייר זוסמן. סדרי הדין האזרחי,

עמ' 70ו סעיף 178. בענין זה נקבע כדלקמן:

יירצה עורך דין להסתלק מן ההרשאה, זקוק הוא לרשות מאת בית המשפט שלפניו חלו?ל ועומד העניין; בלעדיה אין עורך דין יכול

להשתחרר מתפקידו.

עורך דין שרוצה להתפטר, מן הראוי שיגיש בקשה לקבלת רשות לכך ככל האפשר מוקדם לפר? הבירור, שאם יבוא עם בקשתו רק ביום הבירור, עלול בית המשפט לטרב לו מן

הטעם, כי ההתפערות תגרום לדחיית המשפט, גוכח הצורך להזמין את בעל הדין, מרשו, מחדש. היה מרשו של עורך הדין נוכח בישיבת בית המשפט שבקבעה לשם בירור המשפט, ונעחר השופט באותו מעמד לבקשת עורך הדין להתפטר, עליו להסביר לבעל דלן, שיהא חייב לנהל

את המשפט בעצמו, בטרם יאתר לעורך הדין; לא עשה כן, יהא עליו לדחות את הבירור

למועד אחר, כדי לאפשר לבעל הדין להתגונן".

המקרה שלפנינו הוא מקרה בו כבר קויים הדיון ונושא ההוצאות הוא המשבר

של הדיון הקודם ואין להפריד ביניהם. בענין שלפנינו על אף הנתק שבינו לבין מרשתו, התייתס ביכ המבקשת מס' 2 לטענות בביכ המבקשת מס' 1 ואת כל הנושאים שאליהם לא החייחס הותיר לשיקול דעת?. אשר על כן,אינני נעתר לבקשת ביכ המבקשת מס' 2 להשתחרר מייצוג מרשתו ויהיה עליו להביא לידיעת מרשתו את תוצאתה של החלטה זו.

אשר לשאלת ההוצאות שעליהן הצהיר ביכ המבקשת מפ' ו,כל שאוכל לומר הוא שאף כי בקשת ההוצאות נתמכה בתצהיר, אין תצהיר זה מספיע לי בשומת ההוצאות.

לענין הוצאותיו של

השוויצרי, כבר קבעתי לא אחת שהוצאות מגיעות בגין ייצוג ע"י צד בח אחד, צד לדיון שבחר להיות מיוצג ע"י כמה באל כת, לרבות בא? כח מחדיל,עליו לשאת בהוצאות אלו מכ*פו הפרטי ואין להשלת הוצאות אלו על הצד שכנגד שהפפיד בדינו

באשר להוצאות בישראל,אין פירוט כלצד הגיע ביכ המבקשת מס' ו להוצאותיו בישראל ועל כן אין ל? אלא לעשות יישומה לפי מיטב השפיטהי.

בהליכים דנן הוגשו החלטות רבות שניתנו באשר לסכסוכים שבין הצדדים בחו"ל ואף הוגשו תרגומתם של החלטות אלו. בסעיף ?ו להחלטתי בין הצדדים הבעתי

דעתי לענין החלטות אלו.

בואי להחליט לעניין ההוצאות במקרה דנן יש להביא בחשבון את השיקולים

הבאים:

א. התמשכות ההליכים אשר הביאו לעיכוב בטיפול בבקשות לסימני מסחר של המבקשת מס' 1.

ב. טרחתה של המבקשת מס' ו בהליכים דנן.

מה שניתן לומר הוא שמההליכים העקריים שהיו בין הצדדים ברור הוא שהמחלוקת שבין הצדדים הייתה תהומית ולא ניתן לה לה ישב את המחלוקת שביניהם מחוץ לכתלי לשכת הרשם.

בהביא בחשבון את השיקולים דלעיל הנני קובע שהמבקשת מס' 2 תשלם למבקשת

מס' ו הוצאות בסך -.3000 ש"ת.

ניתן בירושלים יום ד' בתשרי התשמ"ח באפריל 1988

יואל צור, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר