החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 22266 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המבקשת 1: (בעלת בקשה לרישום 5 [3 11110 \1 רהזנ רויד סיימן מסחר מספר 278126) ע"י ב"כ: רייף את רייף, עו"ד

המבקשת 2: (בעלת בקשה לרישום | ]1ן:) 6073 סיימן מסחר מספר 279838) ע"י ב"כ: ד"ר שלמה כהן ושות'

בפניי בקשה לפסיקת הוצאות המבקשת 1 בהליך שבכותרת, אשר הסתיים עם רישוס סימנה בפנקס. המבקשת 2 מתנגדת לבקשה ואף סבורה כי היא זו שראויה לפסיקת הוצאותיה בגין בקשה זו לפסיקת הוצאות.

המבקשת 1 ביקשה לרשום את סימן המסחר "/ 2128" (בקשה 278126). המבקשת 2 ביקשה לרשוס את סימן המסחר "2/000201/14" (בקשה 279838).

ביום 28.12.2016 הודיעה מחלקת סימני מסחר לצדדים כי בין שתי הבקשות ייפתח הליך תחרות בהתאם לסעיף 29 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה") אם לא תגענה להסכם ביניהן בדבר רישום מקביל של הסימנים.

ביום 25.1.2017 הודיעה המבקשת 1 למחלקת סימני מסחר כי הצדדים לא יגיעו להסכם וביקשה כי ייפתח הליך תחרות ביניהם. לפיכך הורתה המחלקה לצדדים ביום 2.4.2017 להגיש את ראיותיהם במסגרת הליך התחרות וזאת תוך שלושה חודשים מתאריך ההודעה.

המבקשת 1 פעלה בהתאם להוראה והגישה ראיותיה ביום 2.7.2017. הראיות כללו תצהיר של מר דיוויד מוריס ונספחים לאותו תצהיר. בהתאם לסעיף 5 לחוזר הרשם 028/2014 - סימני מסחר מיום 29.3.2017, הראיות המוגשות בהליכי תחרות אינן ניתנות לצפייה באתר הרשות ואת עד לאחר ששני הצדדים מגישים את ראיותיהם וממציאים אותן והלזה.

6. ומן קצר לאחר הגשת ראיות המבקשת 1, ביום 20.7.2017, הודיעה המבקשת 2 כי ביטלה את בקשתה לרישום סימן המסחר בהודעתה למשרד הבינלאומי בהתאם להוראות פרוטוקול מדריד. להודעה צורף אישור המשרד הבינלאומי כי אכן בוטל הייעוד של מדינת ישראל של הבקשה הבינלאומית. לפיכך ביקשה המבקשת 2 לונוח את הבקשה.

7. ביום 31.7.2017 הודיעה מחלקת סימני המסחר למבקשת 1 כי בעקבות הודעה מהמשרד הבינלאומי על סגירת הבקשה המתחרה, קובלה בקשתה של המבקשת 1 והליך התחרות נסגר.

8. כשנה וחצי לאחר מועד זה, ביום 7.2.2019, הגישה המבקשת 1 בקשה לפסיקת הוצאותיה בהליך התחרות בה ביקשה לחייב את המבקשת 2 בהוצאות לדוגמא וזאת על דרך האומדנא. לטענתה, בשוס שלב לא הודיעה המבקשת 2 למבקשת 1 כי בכוונתה לזנוח את בקשתה וכי הודעה כאמור הייתה חוסכת את הכנת ראיותיה. משהוגשה ההודעה על וניחת הבקשה לאחר שהוגשו ראיותיה, נגרמו לה בשל כך הוצאות בהן על הצד השני לשאת. ההודעה על זניחת הבקשה נשלחה למשרד הבינלאומי בטרס הוגשו ראיות המבקשת 1 ולפיכך ניתן היה לחסוך את ההוצאות שנגרמו לה באמצעות מתן הודעה מתאימה.

9. המבקשת 2 השיבה לבקשה זו ביום 27.2.2019. לטענתה, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, בניגוד לסדרי הדין ובחוסר תוס לב, משהוגשה שנה וחצי לאחר סגירת ההליך. המבקשת 1 טענה כי הגישה בקשתה לפסיקת הוצאות ביום 1.8.2017 ואולס זו לא נקלטה במערכת בשל תקלה. המבקשת 2 טוענת כי התקלה האמורה לא הוכחה וכי אישור ההגשה שקיבל בא כוח המבקשת 1 מלמד כי לא נקלטו מסמכים במערכת ההגשה המקוונת. חלוף הזמן ממועד ההגשה שכשל ועד הגשתה מחדש והעדר המעקב אחר בקשתה, מעידים, לטענת המבקשת 2, על זניחתה.

0. מוסיפה וטוענת המבקשת 2 כי הבקשה לפסיקת הוצאות הומצאה לה רק ביום 7.2.2019, מועד בו הומצאה גס לרשות הפטנטים. לבסוף טוענת המבקשת 2 כי בשל הזמן שחלף, דיוו בבקשה לגופה יגרוס לפגיעה קשה בזכויותיה הדיוניות שכן אין באפשרותה לבחון את אירועי ההליך ולהשיב לטענות המבקשת 1. על כן סבורה המבקשת 2 כי יש לחייב את המבקשת 1 בהוצאות בגין הגשת הבקשה לפסיקת הוצאות.

דיון והכרעה

כלל הוא כי יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא, ובתנאי שהן סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב בכלל נסיבות העניין (ר' בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא-משרד התעשייה ואח", פ"ד ס(1) 600, 615 (פורסם בנבו, 5)), בבחינת נסיבות העניין, יילקחו בחשבון בין היתר, היקף העבודה שהושקעה בתיק ובהכנת כתבי בי-דין וראיות בפרט, המורכבות המשפטית והעובדתית של ההליך, השלב אליו

הגיע ההליך, התנהלות הצדדים מול רשות הפטנטים ומול בעל הדין שכנגד, תוספת הצדדים, ועוד.

נפסק לא אחת כי מי שונח את בקשתו לרישום סימן מסחר הינו בבחינת מי שהפסיד בדינו ועל כן חייב בהוצאות בעל דינו (ראה התנגדות לרישוס סימן מסחר 230513 (בקשה לפסיקת הוצאות) סואז 5ד6טכסחקץ 6א.זנ' פדזואז ז. ז ז51אז\ (פורסמה באתר רשות הפטנטיס, 2)), כלל זה תקף אף בהליך בקשות מתחרות (ראה בקשות מתחרות לרישוס סימן מסחר 8, 2338784 (בקשה לפסיקת הוצאות) מארס 019 טלקום בע"מ נ' טלזר שירותי תקשורת בינלאומיים בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 16.6.2013)). סמכות הרשם לפסוק הוצאות משפט קבועה בסעיף 69 לפקודה וזו לשונה:

"בכל דיון לפני הרשם רשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנראות לו סבירות."

הוצאות יכול שתיפסקנה במסגרת ההחלטה המסיימת את ההליך. ככל שלא נפסקו במסגרתה הוצאות כאמור, רשאי הטוען להוצאות להגיש בקשה לפסיקתן בתוך חודשיים מיום סיוס ההליך בהתאם לחוזר רשם מ.נ. 80 "הגבלת התקופה להגשת בקשות לפסיקת הוצאות" (2.2.2010). בקשה כאמור תוכרע בהתאם לחוזר רשם 006/2011- כללי "בקשות בהליכים המתנהלים בפני הרשם, סגון והפוסקים בקניין רוחני" (13.9.2011). על פי החוזר על המבקש להמציא את הבקשה למשיב.

ואני חולק כי המבקשת 1 הינה בבחינת מי שזכתה בדינה לאחר שהמבקשת 2 הודיעה על ביטול בקשתה לרישום סימנה. ולכן, הבקשה לפסיקת הוצאות הוגשה שנה וחצי לאחר סגירת ההליך ודי בכך כדי לדחותה.

טענת המבקשת 1 כי בשל תקלה באתר היה עליה להגיש את בקשתה בשנית לאחר שנה וחצי דינה להידחות. ראשית, בעת הגשתה לראשונה לא המציאה המבקשת 1 העתק ממנה לצד שכנגד. אף סברה המבקשת 1 כי הגשתה צלחה, אין כל הסבר בפיה לאי המצאתה. על כן נראה כי גס למבקשת 1 היה ברור כי הגשת הבקשה באתר המקוון לא צלחה. עובדה זו עולה בבירור מצילוס המסך שהוגש, בו הודעה לבא כוח המבקשת 1 כי לא נקלטו מסמכים כלשהם בעת הגשת הבקשה לפסיקת הוצאות.

ככל שהגשת המסמך כשלה בשל תקלה, היה על המבקשת 1 לפעול בהתאם לתקנה 6ג(ה) לתקנות סימני המסחר, 1940. תקנה זו קובעת כי במקרה של תקלה שמקורה במחשבי המגיש או באתר אך לא באה עליה הודעה של הרשות, על מגיש המסמך להגישו לרשות באמצעי אחר תוך 2 ימי עסקים וזאת בצירוף תצהיר המפרט את דבר התקלה. דבר מכל אלה לא נעשה ולא ניתן כל הסבר לכך ובוודאי לא כזה המניח את הדעת.

אם לא די בכל אלה, עיון בבקשה לפסיקת הוצאות מעלה כי הוגשה כלאחר יד. המבקשת 1 לא פירטה את הוצאותיה בגין הגשת הראיות וביקשה את פסיקתן על דרך האומדן. משכל הוצאותיה היו אותן ראיות שהוגשו, לא ברור מה היה הקושי בהוכחתן.

לא זו אף זו, עערה היא לפסיקת הוצאות לדוגמא בשל התנהלות המבקשת 2 כמפורט לעיל. עיון במסמכים מעלה כי המבקשת 2 קיבלה את הודעת המשרד הבינלאומי על סגירת בקשתה ביום 7 והודעתה למחלקת סימני המסחר נשלחה 3 ימים בלבד לאחר מכן. עוד ברור כי המבקשת 2 לא ידעה כי ראיות המבקשת 1 הוגשו וזאת בשל הוראות חוזר רשם 028/2014 אשר מנעו את העיון בהן באתר הרשות.

לפיכך הבקשה לפסיקת הוצאות נדחית בזאת.

בשולי הדברים אציין כי היה בידי המבקשת 2 לייתר את הגשת ראיות המבקשת 1 לו הייתה פונה אליה מבעוד מועד. ברוח תקנה 46 לתקנות סימני המסחר, 1940 אשר חלה בהליכי התנגדות בעת פסיקת הוצאות המתנגד שעה שהמבקש אינו חולק על ההתנגדות, ניתן לשקול האם ניתן היה למנוע את ההליך במסירת הודעה מספקת לצד שכנגד. רק בשל כך איני פוסקת למבקשת 2 הוצאות לטובתה בגין בקשה זו לפסיקת הוצאות, אשר מוטב לו לא הוגשה.

ז'קלין ברכה

פוסקת בקניין רוחני סגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום י"ד אייר תשע"ט

9 מאי 2019

סימוכין: 1 5