בקשת פטנט 156034

ההחלטה:

בקשת פטנט 156034 (החלטה בהתאם לסעיף 34 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967)

המבקשים: 1 5170001660 1301150018 66161

שניהס ע"י ב"כ פרל כהן צדק לצר בר

ה ח ל ט ה

1. בקשת הפטנט שבנדון מהווה שלב לאומי של בקשה בינלאומית שהוגשה ביוס 3.12.2001. הבקשה הבינלאומית תובעת דין קדימה מבקשה אירופית שהוגשה ביוס 4.12.2000 (להלן: "המועד הקובע"). בקשת הפטנט קובלה ופורסמה להתנגדויות הציבור ביומן 3/2008, ביוס 8מ0מ.

2. ביוס 4.9.2008 הגישה חברת שרין טכנולוגיות בע"מ התנגדות לבקשת הפטנט.

3. ביוס 9.12.2013 הגישו הצדדים הודעה משותפת בדבר סיום הליכי ההתנגדות ללא צו להוצאות. ההודעה הוגשה לאחר שהצדדים הגישו כתבי טענות וראיות מטעמם ולאחר שנקבע מועד לדיון בהליך הנדון. לאור ההסדר כאמור, ביקשו המבקשים כי יינתן פטנט על הבקשה כפי שזו תוקנה במסגרת הליך ההתנגדות.

4. במסגרת החלטתי מיוס 27.1.2014, שניתנה בהתאם לתקנה 74 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות"), מצאתי לנכון להפעיל סמכותי הקבועה בסעיף 34 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") מטעמי של היעדר חידוש והתקדמות המצאתית וכן לאור אי-עמידה של הבקשה בדרישות סעיף 12 לחוק (החלטה זו תיקרא להלן: "ההחלטה הקודמת" או "הכתב המנומק").

5. המבקשים הגישו תשובתם על ההחלטה הקודמת, בהתאם לתקנה 74(ב) לתקנות, ביוס 4. במסגרת תשובתו ופרסומיו המבקשים משנתם וטענותיהם כנגד קביעותיי כפי שיפורט בהמשך.

בהתאם לתקנה 74(ג) לתקנות ניתנה למבקשים הזדמנות להשמיע טענותיהם בפניי, בין היתר, הטענות בדבר קבילות, מהימנות ומשקל תצהיריו של העד מטעמי המתנגדת, מר עקיבא כספי. ביוס 31.8.2014 הודיעו המבקשים על החלטתם לוותר על חקירתו הנגדית של מר כספי וכן וויתרו על הגשת חוות דעת או תצהיר נוסף מטעמם, שיהיה בהם כדי להשיב לאמור בתצהירי כספי וזאת לטענתם משיקולי עלויות. דבר זה יילקח בחשבון במסגרת ההחלטה דנן.

עיקר טענות המבקשים

המבקשים טוענים כי סמכותו של הרשם כפי שעולה מסעיף 34 לחוק הינה סמכות חריגה ומיוחדת אשר יש להפעילה במקרים יוצאי דופן.

לטענת המבקשים, הוראת סעיף 34 לחוק, ככל שמתייחסת לחומר שנתגלה אגב ההתנגדות, אינה מאפשרת לרשם לקיימות הליך בחינה מחודש אלא מתייחסת לחומר חדש, שאינו שנוי במחלוקת, אשר לא עמד בפני הבוחן בוּמן בבחינת הבקשה וכן אינו מסמיך את הרשם להכריע בהתנגדות כאילו לא הופסקה.

לטענת המבקשים, הסתמכות על המדריך למשתמש שצורף למערכת המתנגדת "זז6קאתאוכ " (להלן: "מערכת המתנגדת") וכן על תצהיריו של מר כספי, אני מסכים בקנה אחד עם כוונת המחוקק לעניין החלת סעיף 34 לחוק.

המבקשים טוענים כי שימוש בסמכות הרשם לפי סעיף 34 לחוק על דרך השגרה, יהא בה בכדי לפגוע בצדדים המנהליים משא ומתן, ייצור תמריץ שלילי בהגעה להסדרי פשרה ויאריך שלא לצורך את משך הזמן לניהול ההליך תוך ניצול משאבי רבים, הן של הרשות והן של הצדדים המתדיינים.

המבקשים טוענים כי מערכת המתנגדת וכן המדריך למשתמש שצורף למערכת זו (נספח ב' לראיות המתנגדות), אינם מהווים פרסום קודם. בכך בעצם כופרים בקביעות בהחלטתי הקודמת (הכתב המנומק בהתאם לתקנה 74(א) לתקנות) ואשר נסמכו בעיקר על פרסומים אלו. לחזוק טענה זו מציינים המבקשים כי בהליך מקביל ברוסיה נקבע כי מערכת המתנגדת אינה מהווה פרסום קודם.

לטענת המבקשים, לא הוכח כי המערכת פורסמה בפומבי ושהייתה נגישה לציבור. בנוסף, נוכח העובדה כי לא התקיים דיון הוכחות בהליך הנדון, עקב משיכת ההתנגדות, לא ניתנה למבקשים ההזדמנות להעלות טענותיהם בעניין הפרסום הקודם ולחקור את מר כספי על דבריו כפי שהועלו בתצהירו. לפיכך, אין להסתמך על המערכת והמדריך למשתמש כפרסומים קודמים לצורך הפעלת סעיף 34 לחוק, לטענתם.

משלא התקיים דיון הוכחות כאמור, המבקשים טוענים בהתאם להוראת לתקנה 522 לתקנות סדר הדין האורח, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסדא") כי תצהירו של מר כספי שהוגש במסגרת הליך ההתנגדות לא ישמש כראיה בענייננו והסתמכות על תצהיר זה מהווה פגיעה בוכויותיהם הדיוניות.

בנוסף לאמור לעיל, טוענים המבקשים כי אין לייחס משקל ראייתי לתצהיריו של מר כספי מכיוון שהינו עד בעל עניין נוכח היותו מועסק אצל המתנגדת בתפקיד בכיר ומכיוון שעדותו היא העדות היחידה שהובאה מטעם המתנגדת ולתמיכה בטענותיה.

לגופו של עניין, המבקשים טוענים כי אף אם המערכת הייתה מפורסמת קודם למועד הקובע, לא היה בה כדי לשלול חידוש או התקדמות המצאתית מהמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט דנן, מכיוון שהמערכת אינה מבצעת חישוב של מיקום הפגם ביחס לסריקת פני שטח היהלום, תוך התחשבות במקדם השבירה. בנוסף, המערכת אינה לוקחת בחשבון את זוויות הצפייה ואינה מבצעת שקלול של זוויות אלו לשם חישוב מיקום הפגם.

עוד טוענים המבקשים כי מערכת המתנגדת יוצרת דמות תלת ממדית של היהלום אך לשם מדידתו והצגתו במחשב בלבד ולא לשם מיקום הפגם כפי שמבוצע במערכת המתוארת בבקשת הפטנט דנן.

כמו כן, המבקשים טוענים כי השיטות המתוארות בפרסומים 21 ו- 28 (ר' סעיף 17 להחלטתי מיוס 27.1.2014) אינן כוללות שימוש במקדם השבירה של היהלום וכן, פרסומים

אלו אינם מתארים את רכיבי תביעה 1 שבבקשת הפטנט. לטענתם, פרסום 21 מתייחס למקדם השבירה של המדיום ("16018 תס51זסנתנמו") ולא של היהלום. פרסום 28 אינו מתייחס לחישוב מיקומו של הפגם ביהלום בהסתמך על מקדם השבירה. לכן, לטענתם, הפרסומים 21 ו- 28 אינם מספיקים להשלים את החסר ממערכת המתנגדת לצורך שלילת החידוש וההתקדמות ההמצאתית שבתביעה 1 בבקשת הפטנט.

בהתאם לאמור לעיל טוענים המבקשים כי תביעה 4 לבקשת הפטנט כוללת מחשב לביצוע חישוב מיקום הפגם ביהלום. לכן, תביעה 4 כוללת גם תוכנה ייעודית לביצוע חישוב מודל תלת ממדי של היהלום כאמור. פרסומים מטעמי המתנגדת ובפרט 24 ו- 7כ, שנטען לגביהם כי אינם מתארים את התקשורת בין הרכיבים לביצוע מודל תלת ממדי, אף אם אינם שוללים את החידוש וההתקדמות ההמצאתית מתביעה 4.

המבקשים טוענים כי פירוט הבקשה ודרכי הביצוע של המצאה, כפי שעולים מהוראת סעיף 2 לחוק, אינם נכללים בגדר החומר שנתגלה אגב ההתנגדות כנדרש בסעיף 34 לחוק. היינו, טענות בעניין פירוט הבקשה ודרכי הביצוע אינן מקימות עילה לדחיית הבקשה לפי סעיף 234

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

לחוק. יתרה מזאת, טוענים כי מרגע שקבע הבוחן כי הבקשה עומדת בדרישות סעיף 12 אז אין הרשם יכול לקבוע אחרת בהפעילתו את סעיף 34 לחוק.

לפי המבקשים, בקשת הפטנט עומדת בדרישות סעיף 12 לחוק. לטענתם, בעל מקצוע ממוצע בתחום היה יודע כיצד לבצע את סריקת פני היהלום, מדידת זוויות הפגיעה והיציאה של קרני האור, להבחין בין הפגם של היהלום לבין השתקפותו וכן יודע כיצד יש למקסם את האור, האבן ונקודת התצפית לשם צפייה בפגם בהתחשב במיקום היחסי.

1. טענות המבקשים מעוררות מספר שאלות הנוגעות להיקף סמכות הרשם בהתאם לסעיף 34 לחוק. אדון בשאלות אלה לאחר תיאור המצאה הנתבעת והכרעה בהן תקבע גם את היקף הדיון בכשירות המצאה הנתבעת לפטנט.

המצאה הנתבעת

2. עניינה של המצאה בשיטה (תביעות 1 - 3 (כאשר תביעות 2-3 תלויות בתביעה 1)) והתקן (תביעה 4) לאיתור פגמים ביהלום, הממוקם על גבי מחזיק.

3. להלן רכיבי תביעה 1 כפי שמופיעים במקור בבקשת הפטנט ובתרגום חופשי:

(א) שיטה לאיתור תכלילים ביהלום אשר ממוקם על מחזיק (6ח1068[21 101 68100 / 0 3 מס 60א11 15 6מסרת018 5810 מו זסתע מסרת018 3 םג 5תס1פט61ת;

(ב) הפקת תמונה של שטח הפנים של היהלום במיקום התחלתי שרירותי (01 ת18%6 15 ת508 2 תסנזופסק [188ח1 ץזגו1סזהּ תג זה 6הסרת018 116 01 511866 וטס 6);

(ג) התכליל שביהלום נצפה מלפחות שני כיווני צפייה (15 6מסבת8ו0 106 תג ם10פט[6ם1 6מך 005 01 116610 50000 8 80 11151 8 16851 81 1 56660סס);

(ד) רישום נתוני הצפייה ביחס למיקום ההתחלתי של סריקת שטח הפנים (116 מוסעסהע\ ו 61516700 15 00567080 01 0176010 60677 זס1 מסםהוסז מה 0סם8]פתגים ופסכ 101181 1[16 10 6167006);

(ה) יצירת דמות תלת ממדית של היהלום, תוך שימוש במקדם השבירה ובמדידות לעיל כדי

לאתר את מיקום הפגם ביחס לפני השטח של היהלום (7601500760 116 ת[6עסםע\

6 01 16026אוסתא 0ב 5011866 שסזטס 116 01 568 116 ,01811085 מה 51801085תגים 6שהוו 30 681601806 0+ עסזטקותס6 8 תו 160 6ע8 המסנתב013 116 01 106% 608606 6 10681226 10 067ז0/ ת1 5071806 סוטטס 10 652606 וח1ט\ מסופט[6ת1 16 שתוסטוסת1

.הסרגו 5810 01 511866 זסזטס 16 0ז 652661 החוש מ510ט61ת1).

4. תביעה 4 כוללת את הרכיבים של ההתקן כדלקמן: (א) מחזיק של היהלום; (ב) מקור אור; (ג) אמצעי הנעה להזוזה ולסיבוב של המחזיק; (ד) סורק המותאם לביצוע סריקת שטח הפנים של היהלום; (ה) מצלמה או מיקרוסקופ לאיתור התכליל/הגוף הזר; (ו) מחשב;

(ו) ההתקן המבצע את השיטה לפי תביעות 1 -3.

סמכות הרשם בהתאם לסעיף 34 לחוק

5. סעיף 34 לחוק קובע את סמכות הרשם שלא להעניק פטנט אף אם בוטלה ההתנגדות, כדלקמן:

"הוגשה התנגדות כדין לפי סעיף 30 ובוטלה לאחר מכן, דשאי הדשם שלא לתת את הפטנט המבוקש, אם אגב ההתנגדות נתגלה לו חומר שלפיו לא היה מקום לקבל את הבקשה מלכתחילה."

6. פרשנות סעיף זה לא נדונה בהרחבה בפסיקה וזאת בשל המספר המועט של המקרים בהס הופעלה הסמכות הקבועה בו.

7. הליך ההתנגדות נתפס כהמשך להליך בחינת הבקשה לפטנט. במסגרת הליך ההתנגדות נבחנת מחדש כשירותה של המצאה לפטנט והוא נועד לשרת את טוהר הפנקס כהליך המשלים את

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

הליך הבחינה המינהלי. ר' התנגדות לבקשה לרישום פטנט מס' 136482 תרכובות ברום בע"מ נ' ג/175 ה01001'4110:) 1106118116 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 07.11.2010:

"[...] הנני סבור כי תפיסה זו של בתי המשפט השתנתה מאז, והיום דואג בית המשפט העליון בהליך ההתנגדות הליך שמשלים את הליך הבחינה המנהלי, במובן זה שהוא נועד לשדר גם את האינטרס הציבורי לטוהר הפנקס." (ר' גם רע"א 2826/04 רשם הפטנטים נ'

רו 1 161308 366010111, פ"ד נט(2) 85).

ההליך לפי סעיף 34 הינו משוכה נוספת העומדת בפני מבקש הפטנט בטרסם יוענק לו הפטנט. במסגרת הליך זה רשאי הרשם לבחון את מכלול החומרים שבפניו, אף אם הוגשו כאלה אגב הליך ההתנגדות, ולהכריע בשאלה האם להותיר את החלטת הבוחן על כנה או לשנות ממנה. מטרת הליך זה אינה שונה ממטרת הליכי הבחינה וההתנגדות והיא שמירה על טוהר הפנקס והאינטרס הציבורי שלא יוענקו פטנטים על המצאות שאינן עומדות בתנאי סעיף 3 לחוק. צליחת הליך הבחינה אינה מעניקה למבקשכות לקבל פטנט. ראה לעניין גם החלטת בית

המשפט העליון בעניין רע"א 6025/05 .6ח1 .6020 6 616% ואח' נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ואת' (פורסם בנבו, 19.5.2011):

"הליך קבלת בקשת הפטנט הוא הליך מודכם, שבו בוחן רשם הפטנטים אף אם הבקשה לפטנט עונה על תנאים שונים הקבועים בחוק לצורך כך (סעיף 17 לחוק). תהליך בחינת הפטנט נעשה באמצעים העומדים לרשות לשכת הפטנטים, ואין בכך כדי לגזור מיכותו של מתנגד להפעיל אמצעים משלו כדי להדאות מדוע המצאה אינה כשירת פטנט (ענין אביק, בעמ' 1338).

קבלת בקשה לפטנט ופרסומה בציבור אינם עובדים לכך שהפטנט יאושר בסופו של תהליך בידור ההתנגדויות."

סעיף 34 מציין במפורש כי הרשם רשאי לבחון את כלל החומרים שנתגלו אגב ההתנגדות ולהחליט לאור האם יוענק הפטנט, אף לאו. החוק מחייב את הרשם להכריע בכך לאחר שהמתנגד פסקה ולהיות צד להליך. אכן, הרשם אינו בוחן, ואולס אין ספק כי נמצאות בידיו הסמכויות שבידי הבוחן להפעיל את שיקול דעתו ולבחון את הפרסומים והראיות שבפניו ביחס לשאלה האם היה מקום להעניק את הפטנט מלכתחילה. הרשם רשאי לבחון בשנית גם פרסומים שעמדו לנגד עיני הבוחן. עסקינן בהליך מעין-שיפוטי הדומה במידה להליך שנדון

בפי רשם סימני המסחר בהחלטה בבקשת הארכת תוקף כינויי מקור מס" - "יפו", "יפא",

"יפאס", "8118", "1185" (פורסם באתר רשות הפטנטים, 9.1.2005):

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"כך, בדוני בבקשת המועצה להארכת תוקף כינוי המקור, איני משמש כערכאה שיפוטית שתפקידה ליישב סכסוך בין פרטים (כגון, בהתנגדות להענקת סימן מסחר או פטנט). תפקידי כרשם במקרה זה הינו תפקוד מנהלי בו אני נדרש להחליט האם לאור החוק והתקנות וכן על פי דיעות אודות כינוי המקור שנמצאות ברשותי ו/או באמצעות ראיות שמובאות בפניי על ידי כל אדם, עליי להאריך תוקף כינוי המקור אם לאו."

המבקשים טוענים כי יש לפרש את סעיף 34 לחוק כמצטמצם למסמכים "אובייקטיביים" שדבר קיומם ומועד פרסומם לא היה במחלוקת במהלך הליך ההתנגדות. איני סבורה כי לשון הסעיף מאפשרת פרשנות מצמצמת זו. שומה על הרשם לבחון את כלל הראיות שבפניו וליתן להם את המשקל המתאים בנסיבות העניין. לא בכדי נוקט הסעיף בלשון "חומר" ולא במילים המצומצמות יותר "פרסומים" או "אסמכתאות" בהן נוקט סעיף 18 לחוק. אדגיש כי המילה "חומר" רחבה דיה לכלול הן מסמכים והן עדויות ולמעשה כל ראיה, יהא טיבה אשר יהא.

1. מכריעתי כי בסמכות הרשם לקחת בחשבון את כלל החומר שהובא במסגרת הליך ההתנגדות, אדון בקבילות ובמשקל הראיות העיקריות עליהן הסתמכתי בכתב המנומק.

מערכת המתנגדת והמדריך למשתמש כפרסומים קודמים

2. המבקשים טוענים כי מערכת המתנגדת והמדריך למשתמש הנלווה לה אינם פרסומים קודמים במשמעותם בסעיף 4 לחוק, הקובע כדלקמן:

"המצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה-

(1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."

3. במסגרת הליך ההתנגדות, המתנגדת העלתה טענות בנוגע להיעדר חידוש עצמית" [ראו: בג"ץ 2 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה ג' ראש ממשלת ישראל, פ"ד נח(3') 503, 516 (2004)].

אכן הפנייה למשפט הזר יכולה להיות מקור שממנו רשאי השופט ללמוד על התכלית האובייקטיבית של דבר חקיקה, עם זאת פנייה למשפט הזר צריכה להיעשות בזהירות רבה [ראו: אהדן ברק פרשנות תכליתית במש פט 420 (2003]]."

לאור האמור מערכת המתנגדת והמדריך למשתמשים מהוויס פרסומיס קודמיס ביחס לאמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט הנדונה.

תצהיריו של מר כספי, עד המתנגדת

1. המבקשים טוענים כי נוכח העובדה שמר כספי לא נחקקר חקירה נגדית על תצהיריו, אין להתייחס לתצהיריס אלו כראיה במסגרת הפעלת הסמכות הקבועה בסעיף 34 לחוק.

2. סעיף 163(א) לחוק קובע לעניין הראיות בפני הרשם, כדלקמן:

"בכפוךף לכל הוראה שבחוק זה או בתקנות על פיו, תינתן העדות בפני הרשם בתצהיר שבכתב, והרשם יתיר לחקור את המצהיר הקירה שכנגד אם נתבקש לעשות כך ולא ראה טעם סביר שלא להרשות זאת."

3. העדר חקירה על תצהיר אינה פוסלת את קבילותו (ראה גם סעיף 17 לפקודת הראיות [נוסת חדש], תשל"א-1971) והעניין נתון לשיקול דעת הערכאה הדנה בעניין.

4. מן האמור עולה כי במסגרת הסמכות הנתונה לרשם בסעיף 34 לחוק עליו לשקול את הראיות והמשקל שיוענק לתצהיריסם שנותניהס לא נחקרו בחקירה נגדית. עס זאת, ברור כי תצהיריס כאמור לא ייפסלו.

5. בענייננו אף ניתנה למבקשיס ההזדמנות לחקור את מה כספי על תצהיריו ואולס הס בחרו שלא לנצלה. גס מסיבה זו טענתס של המבקשים להידחות. ראה ע"א 296/82 ד"ר ישעיה נבנצאל נ' ג'רסי ניוקליאר - אבקו איזוטופוס אינק., פ"ד מ(3) 281 (פורסם בנבו, 27.5.1986):

"למערער הייתה נתונה הזכות המלאה לזמן את פדופ' גרודז'נס לחקירה על תצהידו ולהציג לו שאלות הבהרה ואף שאלות שתי ועדב, כדי שגירסתו תזכה לתימוכין ולביסוס נאות. משום מה נמנעו המערער ובאי כוחו מלעשות כן, והדבר מעודר תמיהה. מה טבעי ותר היה מלהזמין את המדען האמדיקני, להעידו לפני הדשם מלומד ובדרך זו לזרות אור על ל שדובר בשיחותיו עם פדופ' דה שליט ? מי שהייתה לו הזדמנות לחקוד את המצהיר ולא ניצל הזדמנות זו, לא יישמע בשלב ערעור זה בהשגות על אמינות המצהיר וגירסתו, כשזו לא הועמדה במבחן בעת הדיון בהתנגדות לפני דשם הפטנטים."

6. המבקשים טוענים כי מר כספי הינו עד בעל עניין ולכן אין לייחס לתצהיריו אלא משקל אפסי. לעניין עדותו של עד "בעל עניין" ובייחוד ביחסי עובד ומעסיק, ר' ע"פ 415/68 אבא כרמל נ'

מדינת ישראל, פ"ד כב(2) 803 (פורסם בנבו, 28.11.1968):

"...אין לפסול עדות כזאת מדאש או להמעיט את עדכה וחשיבותה רק בשל כך שהיא ניתנה על ידי עובד לטובת מעבידו. כל עדות, ויהא נותנה אשר יהא, לדבות הצד הנוגע בדבר, לא-כל-שכן מי שהענין אינו נוגע לו ישירות, כל עדות צריכה להישקל לגופה בלי משוא פנים ובלי דעה קדומה...טבעי הדבר שאם העדות באה מפי מעוניין בדבר, יתייחס אליה בית-המשפט בזהירות. אבל חלילה לו להתייחס אליה מראש באי-אמון או לזלזל בה אך ורק מפי שניתנה על ידי אדם שיש לו ענין, ישיר או עקיף, בתוצאות המשפט, או בגלל יחסי קירבה בינו לבין בעל הדין שלטובתו נלתנה."

7. בהתאם לדברים האמורים לעיל, אין אני מוצאת טעס בטענותיהם של המבקשים. עניין היותו של מר כספי עובד אצל המתנגדת אין בו בכדי לפסול מראש את עדותו או לפגוע במהימנותו.

שאלות החידוש וההתקדמות ההמצאתית

8. כאמור לעיל, מערכת המתנגדת וכן המדריך למשתמש מהוויס פרסומים קודמים. לפיכך, לשס בחינת החידוש וההתקדמות ההמצאתית שבבקשת הפטנט, אסתמך על פרסומים אלו

וכו על פרסומיס 21 ו- 08, 24 ו- ₪07 עליה התבססה ההחלטה הקודמת.

המבקשים טוענים כי כפי שתואר בתצהירו של ד"ר קלמנס, העד מטעמם, מערכת המתנגדת אינה מבצעת חישוב של מיקוס הפגס ביחס לסריקת פני שטח היהלוס, וכן אינה מתחשבת במקדס השבירה. כמו כן, טוענים הס כי מערכת המתנגדת אינה מחשבת את זוויות הצפייה ואינה משקללת זוויות אלה בחישוב מיקוס הפגם. בנוסף, המבקשים טוענים כי הדמות התלת מימדית של היהלוס במערכת המתנגדת אינה כוללת את מיקוס הפגם אלא מופקת לצורך מדידת היהלוס והצגתו בלבד. לפיכך, אין לראות במערכת המתנגדת כשוללת חידוש והתקדמות המצאתית מהאמצאה שבבקשת הפטנט.

בסעיף 12 להחלטה הקודמת (הטבלה) המחשתי כיצד מופיע כל אחד מרכיבי תביעה 1 במדריך למשתמש במערכת המתנגדת. לטענת המבקשים, אין בהחלטה הקודמת התייחסות לרישום נתוני סקירת פני היהלוסם, זוויות הסיבוב, זוויות הצפייה (ביחס למיקוס הראשוני). אף אס אקבל טענה זו הרי שמערכת המתנגדת בשילוב עס פרסוס 21 (לעניין וה) כולל היחסות לרכיבים אלה.

התייחסות לעניין חישוב מיקוס הפגס ביחס לסריקת פני שטח היהלוס וכן התחשבות במקדס השבירה ניתן למצוא בפרסוס 21 כמוסבר בסעיף 8 לתצהירו של מר כספי. זאת ועוד, כפי שציינתי בסעיף 15 להחלטה הקודמת, שימוש במקדס השבירה היה מובן מאליו לבעל המקצוע הממוצע ומתבקש מחוק סנל.

בבחינת טענות המבקשים, לא מצאתי טענה אשר יהא בה לסתור את קביעתי מההחלטה הקודמת בנוגע לשילוב שבין מערכת המתנגדת והפרסומים 21 ו- 28 ככאלו אשר שולליס חידוש והתקדמות המצאתית מהאמצאה בבקשה.

תביעה 4

המבקשיס סבורים כי בתביעה 4 חידוש והתקדמות המצאתית. לטענתם, תביעה 4 כוללת, בין היתר, מחשב שמטרתו ביצוע חישוב של מיקוס הפגס ביהלום. המבקשים טוענים כי מכיוון שתביעה 4 כוללת מכשיר מותאם לביצוע השיטה המתוארת בתביעות 1-3, עולה מכך לטענתם כי המחשב כולל תוכנה מיועדת לביצוע חישוב כאמור.

המבקשיס ממשיכים ואומריס כי הפרסומיס 24 ו- 7כ, כמו גס מערכת המתנגדת, אינס מאפשר להבין כיצד מתקשרים הרכיביס לשס ביצוע חישוב של מודל תלת מימדי בהסתמך על הנתונים המתקבליס מהסורק.

בטענות אלו של המבקשיס לא מצאתי מענה ממשי לנימוקיס שהועלו בהחלטה הקודמת בנוגע להעדר חידוש והתקדמות המצאתית בתביעה 4.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

6. כפי שקבעתי בהחלטה הקודמת, התיאור אינו מלמד את דרך פעולתה של התוכנה. העדר פירוט כאמור משמעו כי התוכנה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע. לחלופין, אם אין אופן הפעולה ברור לבעל מקצוע ממוצע ומדובר ברכיב הכרחי לביצוע האמצאה, אזי אין הפירוט עומד בדרישות סעיף 12 לחוק.

7. לעניין הטענה כי לא מתבצעת סריקה בשיטה המתוארת בפרסוס 24, כתב התשובה של המבקשים אינו מוסיף דבר שיש בו כדי להפריך את הנימוקיס שבסעיף 21 להחלטה הקודמת (ראה ההפניה של מר כספי בתצהירו לעמ' 7 לפרסוס המוכיחה כי אכן מתבצעת סריקה של פני היהלוס).

8. לאור האמור לעיל ומשלא מצאתי טעמיס של ממש בעניין זה, גם תביעה 4 שבבקשת הפטנט נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית כפי שקבעתי בהחלטה הקודמת.

דרישות סעיף 12 לחוק

9. המבקשים טוענים כי לא ניתן לסרב להעניק פטנט בהתאם לסעיף 34 לחוק אם הבקשה אינה עומדת בדרישות סעיף 12 לחוק בדבר תיאור דרכי הביצוע של האמצאה.

כפי שהובהר, סעיף 34 לחוק הינו כלי המשמש את הרשם לצורך בחינה של בקשת הפטנט ולמטרה של שמירה על האינטרס הציבורי וטוהר הפנקס. הדבר עולה מן הביטוי "שלפיו לא היה מקום לקבל את הבקשה מלכתחילה". אין ספק כי בוחן רשאי לסרב לקיבול בקשה בשל העדר תיאור מספיק כנדרש בסעיף 12 לחוק (ראה תקנה 8(41) לתקנות). משכך, טענות הנוגעות להעדר דרכי הביצוע של האמצאה לפי הוראת סעיף 12 לחוק, גם הן יכולות שיעלו במסגרת הליך לפי סעיף 34 לחוק.

לגופו של עניין, כל שנטען על ידי המבקשים בנוגע לדרכי הביצוע של האמצאה הוא כי בעל מקצוע ממוצע בתחום היה יודע כיצד לבצע את כל אחד מיסודות האמצאה כפי שנתבעו בתביעותיה. אין באמירה האמורה די כדי לשכנע כי אכן הבקשה עומדת בדרישות החוק לעניין והואת ועוד, אס אקבל טענה זו של המבקשים למרות דלות ההסברים בתיאור, הרי שיהיה בכך כדי להוכיח כי האמצאה כולה הייתה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום וזאת בניגוד לסעיף 5 לחוק.

2. לפיכך איני רואה מקום לשנות מן ההחלטה הקודמת גם בסוגיה זו.

סוף דבר

3. לאחר שעיינתי בטעמים שפירטו המבקשים בתשובתם לכתב המנומק לא שוכנעתי כי אין מקום להשתמש בסמכות הקבועה בסעיף 34 לחוק.

4. הפטנט לא יוענק למבקשים.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום 5 ינואר 2015 ה' שבט תשע"ה

סימוכין: 68"