בקשת פטנט 188506

ההחלטה:

בקשת פטנט 188506 (השגה על החלטת בוחן)

מבקשת הפטנט: 5 )מתמפצטם .ז.ה ע"י ב"כ: ריינהולד כהן ושותפיו

ה ח ל ט ה

1. בפני השגה על החלטת הבוחן לסרב את בקשת הפטנט בהתאם לתקנה 45 לתקנות הפטנטיס (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968 (להלן: "התקנות").

2. בקשת הפטנט הינה בקשה שהופרדה בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 7 (להלן: "החוק") מבקשת פטנט 159964 אשר הינה השלב הלאומי של בקשת פטנט

בינלאומית 2002/000547/ 201/01 שהוגשה ביוס 20.8.2002. בקשת הפטנט מושא ההשגה הוגשה ביוס 31.12.2007. הבקשה הבינלאומית תובעת דין קדימה מארבע בקשות, אשר המוקדמת מביניהן הינה בקשת פטנט שהוגשה בדנמרק ביוס 20.8.2001 שמספרה

1, והיא תכונה להלן "1ק".

3 עניינה של הבקשה בחיסון נגד אלצהיימר ונגד מחלות המאופיינות בשיקוע עמילואידיס (ת05100ק06 1016עגת8). בשתי מערכות התביעות שאותן סירב הבוחן ביוס 4.9.2014 הוגדרה האמצאה כאימונוגן המורכב משלושה מקטעים ספציפיים (1-12) מתוך רצף גדול יותר 46 החוזר על עצמו שלוש פעמים. אורכו של כל מקטע הינו 12 חומצות אמינו. בין המקטע הראשון לשני מצוי האפיטופ 230 ובין המקטע השני לשלישי מצוי האפיטופ 22. אורכו

הכולל של הרצף הינו 72 חומצות אמינו והוא מיועד להוריד את כמות העמילואידיס ששוקעו. כעולה מן הבקשה, מטרת החיסון הינה לעורר תגובה חיסונית בגוף אשר תתקוף את אותם

עמילואידים אשר מורכבים מן הרצף 486 שהינו רצף של בין 39 ל-43 חומצות אמינו או המורכבים מרצף ארוך יותר 22 וזאת באמצעות מתן האימונוגן הכולל מקטעים מתוך

אותו רצף 56. שיקוע עמילואידיס אלה מאפיין את מחלת האלצהיימר והפחתתם מסייעת בטיפול במחלה.

בחינת הבקשה החלה ביוס 22.4.2010 ובהודעה על ליקויים מאותו יוס סברה הבוחנת כי הבקשה הינה נעדרת התקדמות המצאתית לאור שני פרסומים אשר מגדירים את הרצף המלא

5 ומגדירים שניתן להשתמש בחלקים ממנו.

במענה לדו"ח הליקוייס צומצמו תביעות הבקשה ונתבעו באופן ספציפי שלושה וריאנטים מתוך טבלה המצויה בעמ' 88 לבקשת הפטנט. שלושה וריאנטים אלה היונם רצפים העושים

שימוש חוזר במקטעים שונים של הרצף 8/ שלוש פעמים בכל וריאנט תוך הצבת אפיטופים בין כל שני מקטעים. אציין כי בטבלה האמורה פורטו שבעה וריאנטים שונים.

הבוחן שב ובחן את הבקשה לאחר צמצום התביעות והעלה בהודעתו מיוס 6.2.2011 את הליקוי כי תביעה זו אינה נובעת באופן סביר מהתיאור וזאת בניגוד לסעיף 13 לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967. הבוחן נימק את הודעתו בכך שלא נמצא בטבלה כל הסבר מדוע העדיפה המבקשת את שלושת הווריאנטים שנבחרו מתוך הטבלה, הכוללת שבעה וריאנטים.

במענה לדו"ח הליקוייס השני הגישה המבקשת מערכת תביעות מתוקנת הכוללת וריאנט אחד בלבד מתוך השלושה שנכללו במערכת התביעות הקודמת.

בדו"ח הליקוייס השלישי שב הבוחן והעלה את הליקוי לפיו הבחירה אינה נסמכת על הפירוט מן הנימוק שהבחירה באותו וריאנט לא נובעת מן הפירוט. במענה לכך טענה מבקשת הפטנט כי אין היא חייבת להראות יתרון כלשהו לוריאנט שבחרה. יחד עס ואת צירפה לתשובתה את

תצהירו של מר מ2600756 2516768870) 1.815 אשר הוגש במסגרת הליכי הבחינה של הפטנט

המקביל בארצות הברית ובמסגרתו הצהיר כי הוריאנט הנבחר מאפשר שליטה בתגובה החיסונית של הגוף וכי יעילותו הוכחה בניסויי עכבריס כגבוהה מן השימוש ברצף כולו.

לאחר ששב הבוחן ובחן את בקשת הפטנט, הודיע למבקשת הפטנט כי אין במענה כדי להשיב לליקוי שהועלה בדבר העדר סימוכין בפירוט לבחירה בוריאנט הספציפי ועל כן בכוונתו לסרב את בקשת הפטנט.

לאחר קבלת מכתב ליקוייסם זה שוחחה המבקשת עם סגנית הממונה על הבוחניס. שיחה זו תועדה על ידי באי כוח המבקשת וסיכום השיחה הוגש במסגרת ההליך בפניי. בשיחה זו הבהירה סגנית הממונה כי הינה סבורה כי ניתן לבחור וריאנט אחד מתוך שבעה. משלא חזר הבוחן על ליקוי וה, איני סבורה כי יש מקוס לעסוק בו כעת. אציין כי נושא זה נדון בהוראות העבודה של המחלקה בעניין סעיף 13 לחוק ובהעלאת הליקוי לא התבסס הבוחן על הוראות העבודה או על פסיקה.

ביוס 24.10.2013 התקיימה פגישה בין באי כוח מבקשת הפטנט לבין הבוחן וסגנית הממונה על הבוחניס. בסיכום הפגישה נכתב כך:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"תוגש מערכת תביעות מתוקנת אשד ניסוחה יתבסס על הניסותים בפידוט (ינבע באורח סביר מהתיאור".

2. סיכום זה נשלח למבקשת. באי כוח המבקשת ערכו סיכומיס משלהס לפגישה זו. הסיכומים הוגשו במסגרת ההליך בפניי ואולס לא נשלחו לבוחן והוא לא נתבקש לתקן את סיכום הפגישה בהתאם להם.

3. ביוס 4.11.2013 הגישה מבקשת הפטנט שתי מערכות תביעות חלופיות. מן האמור במכתבה עולה כי לטעמה הוגשו מערכות אלה בהתאם לסיכום הפגישה שהתקיים. התביעה הראשונה בשתי מערכות התביעות הינה לרצף הכולל שלושה מקטעים זהיס של חומצות 1 - 12 אשר

ביניהם האפיטופים, כמתואר לעיל, לשימוש בגוף האדס לצורך שליטה ב- 427 או ב-46 להפחתה של כמות העמילואידיס ששוקעו. ההבדל בין שתי מערכות התביעות החלופיות הינו

בפתיח, כך שלשונה של אופציה 1 הינה: 5 16 ה6שסהטרתרת1 ת\/"

]0 1-12 65100065 0010 סמווחם ]0 0610 סמזוסץ]סק 0 ]0 8ח5151ה60 0610 סמותזסץוסק 0 (ם ששוס!!ס] 6קסזוק6 230 0זסאסז ₪05מ600 6וז ]0 65100065 0610 סמווחם 6הז עס סששוסווסן 40 6 ]0 65100065 0010 סמזחחזם 6 ע ס6שוס!!סן 4 ]0 1-12 65ו0ו5סיז 0610 סהוחזם עס

]!ם מוסיזשהשו ,40 ]0 1-12 65ו510סיז 0610 סהוחזם עס ס6שוס!!סן 6קסזוק6 2 שוסאסז 05וח0ז6ו -6 6 0 - 6 ומסיז] מס1ז66זום 6וז חן 661160 סז 665ח06ו56 0610 סהזחזם

זס 06105 סחזחחזם 72 15 0610 סהוותסץזסק 6ג ]0 חש [0ז0ז 6 מוסיז6הש 0ת5,0וחזויזסו

זס ;(0 מו 60ח06]1 05 0610 סהותזסץןסק 16 660065 זז 00610 6ו6]6וח ם 15 (ם

0 6ו6]6ווח ₪ פהוץזיזס6 15 ה6זג[ע פגוזוט זס והפוהסףזסס6 וו 0616 0ק-מסהח ם 18 (6 (0 חז 06/1060 05 0610 סהזתזסץ]סק 106 65565יזקא6 מ 660065 הסוהשו זה6חוףסיזן

]0 זהווסחזם 0101 6 הוסגוט6ז זסן 40 זס קב ]0 מסחזם!ווס6ז-העוסם סטוט מז יזסן ".חז6זסיזק 0זס!ץזם 060051760

ואילו לשונה של אופציה 11 הינה: ח6והש , הח6ףסתנוחזחזז ה"

]0 1-12 65100065 0010 סמזוחם ]0 0610 סמזתוסץסק 0 ]0 פַה515ח60 0610 סמוותסץוסק 0 18 (ם על 60עוס!!ס] 6קסזוק6 230 0זסאסז ₪05מ600 6וז ]0 6510065 0610 סמווחם 6ז עס סששוסווסן 40 5 6 ]0 65100065 0610 סמזחזם 6הז עס ס6שוס!!סן 40 ]0 1-12 0065ו65יז 0610 סהזחזם 0 סחוחזם [1ם מזסזסהשש ,4/0 ]ס 1-12 65ו510סיז 0610 סהוחזם עש ס6שעוס!!סן 6קסזוק6 2 סוסאסז 6ז הזשיז6חעו חס ,5צוחוחדז6ו- 0 6ז סז -\ 6 מזסיזן מ176610 6 מו 661060 סז 6065מ566 זס ;06105 סחזחחם 72 15 0610 סמוותםץןסק שג ]0 גזפח6 0101

זס ;(0 מו 60ח06]1 05 0610 סהותזסץןסק 16 660065 זז 00610 6ו6]6וח ם 15 (ם

אין מחלוקת כי ההבדל במשמעות כתוצאה מן השוני הלשוני האמור הינו כי אופציה 11 הינה

תביעה מצומצמת של רצף ואילו אופציה 1 כוללת את הרצף אך גס כחלק מרצף גדול יותר המרכיב את האימונוגן.

ביוס 4.9.2014 הודיע הבוחן כי הוא מסרב את בקשת הפטנט. את סירובו השתית הבוחן על מספר אדנים. ראשית, הוא סבר כי תביעה 1 באופציה הראשונה אינה ברורה הן בפתיח שלה

בשל השימוש במלה "05ז8זסכץססת1" והן בסיומה הנוגע לשימוש באימונוגן. הסיבה לאי בהירות זו הינה קיומה של חזרתיות שנובעת מכך שהמונח ‏ +01 ת1360טסז-תעוס0ם סטנט-ת1 "8\/ זס 427 " משמעותו לפי הפירוט " [018ז 116 01 וחפ1תהקיס שתנטו] 116 ת1 ת60ט00

".1706 1616/81 116 01 (5₪6 85 1010ערתה זס) מוס)סעק 1010ערתה 062051160 01 זתטסותה. אציין כבר עתה, כי מבקשת הפטנט הסכימה בדיון בפניי לתקן את הניסוח האמור.

נימוק הסירוב השני, עליו ביסס הבוחן את סירובו הינו כי בקשת הפטנט אינה זכאית לדין הקדימה, 21, וזאת לאור העובדה של טבלה שבעמ' 88 לבקשת הפטנט, ממנה לקוח הוריאנט הנתבע, אין תמיכה בדין הקדימה. לאור האמור סבר המבקש כי האמצאה הנתבעת כעת בבקשת הפטנט הינה נעדרת התקדמות המצאתית לאור שני פרסומים, אשר הראשון מביניהם פורסס חודש אחרי מועד דין הקדימה המוקדם ביותר והשני הינו פרסוס שהובא כנגד הבקשה בדו"ח הליקוייס הראשון.

הודעת הסירוב לא הגיעה למבקשת הפטנט ולמעשה נודע לה עליה רק במועד מאוחר יותר. על כן הוגשה ההשגה על ההחלטה רק ביוס 9.10.2016.

בסיכום טענותיה ובדיון בפניי טענה המבקשת בתמצית את הטענות הבאות:

א. סירוב הבקשה מן הנימוקים שפורטו בהודעת הסירוב אינו עומד בקנה אחד עס סיכום הפגישה שהתקיימה בינה לבין הבוחן;

ב. סירוב הבקשה מנימוקים שלא הועלו בהודעה לפני הסירוב מבלי לאפשר למבקשת הפטנט להשיב לאותם נימוקים חדשים אינו מוצדק;

ג. לגוף הסירוב, קיימיס סימוכין במסמך דין הקדימה 21 לתביעות כפי שהוגשו לבוחן במכתב האחרון של המבקשת;

דיו

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ד. הפרסומים הקודמים שהביא הבוחן אינס מגדירים את האמצאה.

הליך בחינת הבקשה לפטנט מוסדר בתקנות 41 - 45 לתקנות הפטנטים. התקנות אינן תוחמות את המשך הכולל של הליך הבחינה ואף אינן מגבילות את מספר הסבבים של הודעות ליקוייס ותשובות להן. למרות האמור, סברה הרשות כי יש מקום להגביל את משך האורכו במהלך הבחינה בחוזר 0005/2011 - פטנטיס ואת גם מספר הבחינות החוזרות (בהוראת העבודה הע' א/23.1 - בחינת בקשה לפטנט בסעיף 1 לפרק 10 "סירוב הבקשה") וזאת על מנת להביא את הבחינה לידי סיום תוך זמן סביר (ראה גס החלטה בעניין בקשת פטנט 215110 (השגה על החלטת בוחן) רמי דותן וטל פטל (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 30.8.2015)).

ההנחה הטמונה בתפיסה זו של הרשות ועולה גם מתקנה 43 לתקנות הינה כי הליך הבחינה הוא הליך לינארי בעיקרו, דהיינו הליך המתחיל בדרך כלל ממערכת תביעות רחבה, אשר הולכת ומצטמצמת בהתאם לפרסומים הקודמים שמצא הבוחן כרלוונטיים לשאלת כשירות האמצאה לפטנט בהתאם לסעיפים 4 ו-5 לחוק. הליך זה יוצא מן ההנחה כי ככל שקיימים ליקויים בבקשה אלה יועלו בהזדמנות הראשונה שעומדת בפני הבוחן וזאת על מנת לקדם את הבחינה שלב אחר שלב לסיומה. לפיכך, ככל שקיימים ליקויים הנוגעים להיות האמצאה בתחום טכנולוגי בהתאם לסעיף 3 לחוק, נובעת מדין הקדימה בהתאם לסעיף 10 לחוק, או נוגעת לטיפול רפואי בגוף האדס בהתאם לסעיף 1(77) לחוק, הרי שאלה יועלו בהודעת הראשונה.

ברי כי אס הבוחן לא סבר כי יש להעלות את הליקוי בהודעתו הראשונה לליקוייס ולאחר שהפעיל את שיקול דעתו בשנית בבחינה החוזרת סבר אחרת, עליו להעלות את הליקוי בשלב זה, אס יהיה בכך כדי להאריך את הבחינה. אש עשה כן, אכאי המבקש להשיב לאותו ליקוי בהתאם לסעיף 42 לתקנות. אך אש בהעדר קביעה מפורשת בתקנות, וכאי המבקש להשיב לאותו ליקוי מכוח זכות הטיעון העומדת לכל אדם בהליך מינהלי מול הרשות (ראה י. זמיר "הסמכות המינהלית" (1996), בעמ' 797 ואילך).

על מנת שמימוש וכות זו יהיה אפקטיבי וממשי על הרשות להודיע למבקש מהו העניין לגביו עליו לטעון :

"הזכות לשימוע שווה כקליפת השום אם לא מקדימה אותה הודעה מאת הרשות המוסמכת על מהות העניין הנדון. הרשות חייבת להודיע לבעל הזכות מה העובדות או השיקולים שהעלו את העניין על הפרק, מה ההחלטה שהיא מתכוונת או עשויה לקבל, (מדוע."

(זמיר, בעמ' 816)

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

מכאן ברור שזכות הטיעון מתממשת רק לאחר שהרשות העלתה על הכתב את נימוקיה.

בהליך הבחינה של בקשת הפטנט הנדונה התמקד הדיון בין הבוחן וסגנית הממונה על הבוחניס מחד לבין מבקשת הפטנט מאידך בשאלה כיצד לנסח את התביעות באופן שינבעו מהפירוט, דהיינו כנדרש מסעיף 13 לחוק. זו הייתה ההנמקה של הבוחן בהודעה לפני סירוב ובכך התמקדה הפגישה שלאחריה. למרות האמור בהודעת הסירוב העלה הבוחן נימוקים חדשים וזאת מבלי לתת למבקשת הפטנט הזדמנות להשיב להם. אש סבר הבוחן כי קיימות עילות נוספות לאי-כשירות האמצאה לפטנט בהתאם לסעיף 20 לחוק אשר לא הועלו בהליך הקשת הפטנט. מקובלת עליי עמדה זו של הבוחן. אשר להגדרת השימוש באימונוגן מקובלת עליי עמדתו כי קיימת חזרה אשר גורמת לאי בהירות ולפיכך יש להשתמש בלשון המופיעה כבר בתיאור ואשר משמעותה הוגדרה בעמ' 22 לבקשת הפטנט, דהיינו "48 ץס 422 01 ת10ז8[טשסז-תאוס00 סטנט-תו זס1". נראה כי ניסוח זה היה מקובל גס בפגישה שהתקיימה בין הבוחן לבין מבקשת הפטנט, כעולה מסיכום הישיבה שערך בא כוחה. לגבי יתר תביעות הבקשה התלויות בתביעה 1 לא העלה הבוחן כל ליקוי.

בהקשר זה אעיר לעניין סיכום הפגישה שערך הבוחן כי אינו ברור דיו. אף אס נערך בטרם גובשה הוראת העבודה הנוגעת לכך (הע' 23.3 - ראיון עס בוחן במהלך בחינת בקשה לפטנט), הרי שהיה עליו לעמוד במידה מינימאלית של פירוט אשר מאפשרת הן לצדדים לפגישה והן לצדדים שלישיים לעמוד על הנושאים שנדונו באותה פגישה ועל הדברים שסוכמו. היקף הפירוט הנדרש נגזר לא רק מזכותו של מבקש הפטנט להליך מינהלי תקין אלא גם מזכות העיון של הציבור במסמכים שבבקשת הפטנט הקבועה בסעיפים 16א ו-167 לחוק. מכיוון שחובה זו להעמיד את המסמכים לעיון הציבור הינה חובתה של הרשות, הרי שהיא זו שאחראית לכך שהמסמכים יהיו ברורים לאותו ציבור. משפט הסיכום שנכתב בסיום הפגישה דורש פענוח ועל כן אינו עומד ברף זה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

7. לאור האמור, אני מקבלת את ההשגה. מבקשת הפטנט תגיש לממונה על הבוחנים מערכת תביעות בהתאם לאמור בסעיף 32 להחלטה זו תוך 14 ימים.

ז'קלין ברכה סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביום ז' טבת תשע"ז 5 ינואר 2017