בקשת פטנט 209740

ההחלטה:

בקשת פטנט 209740 (בקשה לביטול קיבול)

מבקש ביטול הקיבול: סזחת .₪ תעקס זו ע"י ב"כ גילת ברקת ושות עוד

מבקשת הפטנט: 5זאה אצ אג.זט ז ]65

6אז ,1ב אסזז דג את דאז ע"י ב"כ פרל כהן צדק לצר בר

ה ח ל ט ה

1. דבר קיבולה של בקשת פטנט 209740 (להלן: "בקשת הפטנט") פורסם ביוס 30.1.2014. בהתאם להוראות סעיף 30 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, רשאי כל אדם להתנגד למתן פטנט בעקבות בקשה זאת - דהיינו, על התנגדויות להיות מוגשות עד יוס 30.4.2014.

2. בקשה הנושאת כותרת "בקשת ביטול קיבול" הוגשה מטעמו מבקש ביטול הקיבול ביוס 64 (להלן: "בקשת ביטול הקיבול"). בבקשה זו עתירה להורות על ביטול קיבולה של בקשת הפטנט מהטעם שבוחן הפטנט אשר בחן את בקשת הפטנטים לא העלה ליקוי על פי סעיף 9 לחוק. לטעמו של מבקש ביטול הקיבול היה על הבוחן להעלות ליקוי לאור חפיפה שהוא סבור שישנה בין בקשת הפטנט דנן ובין בקשת פטנט 202401 שעודה נמצאת בבחינה ושהוגשה על ידו במועד הקודס לבקשת הפטנט דנן.

3 לאחר דברים אלה הוסיפה מבקשת הפטנט והגישה בקשה לסילוק על הסף של בקשת ביטול הקיבול. בפני תגובות הצדדים לבקשות.

4 בבקשת ביטול הקיבול נטען כי שתי הבקשות עוסקות בתחוס דומה של תאי גזע מושריס. נטעו ששתי הבקשות מציעות להתגבר על אותה בעיה ומתארות פתרון זהה. כך גם נטען לדמיון בעניינים רבים שבבקשות, כגון בשיטות הניסוייות המתוארות בשתי בקשות הפטנט. על סמך דברים אלה סבור מבקש הביטול כי ישנה חפיפה בין בקשות הפטנט.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

מבקש ביטול הקיבול רואה בבקשת ביטול הקיבול הליך מנהלי בו יהיה לחסוך את הצורך בחוות דעת או תצהירים, חקירות וסיכומים בהס כרוך הליך על ריב. המבקש מוצא יתרון בכך שההליך המנהלי יסוב על מבחן הראיה המנהלית שיתמקד בערך ההוכחתי של הראיה ולא בקבילותה (ע"א 5709/95 בן שלמה נ' מנהל מס ערך מוסף ירושלים, פד"י נב(4) 241, 252 (1988)). מטעם זה, כנראה, לא צורף כל תצהיר לכתבי הטענות מטעמו מבקש ביטול הקיבול.

משום שלא צורף תצהיר לבקשת ביטול הקיבול ולאחר שאף הוגשה בקשה לסילוקה על הסף ומשני הצדדים הכבירו בטענותיהם במסגרת שלל כתבי הטענות שהוחלפו, איני מוצא מניעה במקרה זה לדון ולהכריע בבקשה עצמה ללא שמיעת טענות נוספות במסגרת דיון.

משום העלה הבוחן ליקוי על פי סעיף 9 לחוק ולאור הוראות העבודה המנהליות (הוראות עבודה לבחינת בקשה לפטנט הע'-ה/23.1 - נספת ה' - סעיפים 2, 9 ו-19 לחוק - חפיפות) המחייבות העלאת ליקוי של חפיפה במידה וזו נמצאת, חזקה - הניתנת לסתירה - שלאחר שבקשות הפטנט הרלבנטיות היו בפני הבוחן סבר שיש מקום לקבל את בקשת הפטנט.

חיזוק לקיומה של חפיפה כאמור מוצא מבקש ביטול הקיבול בכך שבקשת הפטנט שלו וכן גם בקשת הפטנט דנן שימשו בסיס לליקוי על סמך סעיף 9 לחוק לגבי בקשת פטנט אחרת שמספרה 212433. ברם, גם על פי כלל הראיה המנהלית, עליה מבקש ביטול הקיבול סומך בקשתו, ספק אם יש מקום להיוקק לטענות נסיבתיות כבסיס לסתירת החזקה האמורה ולבירור ענייני של טענת חפיפה.

טענה כי שגה הבוחן ולא העלה ליקוי אשר היה בו כדי לסרב לקיבול בקשת פטנט היא בין הטענות אשר ניתן להביא כבסיס לעילות התנגדות כפי שאלה מפורטות בסעיף 31 לחוק ובפרט ס"ק (1) לפיו "קיימת סיבה שלפיה היה הרשם מוסמך לסרב לקיבול בקשת פטנט". אין כל מניעה שבירור טענת חפיפה ייעשה במסגרת התנגדות למתן פטנט.

משהסדיר המחוקק מסגרת ספציפית בה ניתן להעלות את טענותיו של מבקש ביטול הקיבול, איני מוצא להידרש לבקשה לביטול קיבול. אמנם אין המדובר בהסדר שלילי המאיין את סמכות הרשם על פי סעיף 15 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 אך כפי שעמדה על כך סגנית הרשם בהתנגדות לבקשת פטנט 157360 (בקשה לביטול קיבול) אומריקס ביופרמצבטיקה נ'

פומ 6)%זא1ת .051 (פורסם באתר רשות הפטנטים, 4.6.2012) (להלן: "עניין אומריקס") הליך שכזה שמור למקרים מיוחדים ונדירים של טעות בקיבול בהם מתקיים אינטרס ציבורי כבד-משקל לתיקון טעות (ר' פסקא 9 להחלטה).

איני סבור שהמקרה דנן הוא בגדר המקרים מיוחדים ונדירים בהם היה מקום לשקול הפעלת סמכות הרשם לבטל קיבולו של פטנט. בעניין אומריקס נעשה ביטול הקיבול, בין היתר, לאור הסכמתה של המבקשת שם מחמת טעות שנעשתה. ואת כפי שגם בעניין בקשה

2 (אשר גם עליה נסמך מבקש הביטול דנן) בוטל הקיבול לאחר הסכמתו של מבקש בקשת הפטנט שם. בענייננו, טרם נסתרה החזקה כי אי-העלאת הליקוי נעשתה בטעות. בנוסף, בפני מבקש ביטול הקיבול האפשרות להתנגד למתן הפטנט ובכך, במידה ויתקבלו טענותיו, יישמר האינטרס הציבורי של מניעת רישומו של פטנט שהיה על הרשם לסרב.

2. יוער שבמסגרת הליך התנגדות נבחנת שאלת כשירותה של הבקשה לפטנט מחדש במלואה. בכך, במידה ותוגש התנגדות, ממילא תוגש בקשתו של מבקש ביטול הקיבול להחזרת בקשת הפטנט דנן למסלול הבחינה.

3. לפיכך, נדחית בקשת ביטול הקיבול.

4. מבקש ביטול הקיבול ישא בהוצאות מבקשת הפטנט ושכר ט"ו עו"ד ועו"פ בסך כולל של 5,000 ₪ אשר ישאו רבית והצמדה כדין ממועד החלטה זו ועד מועד התשלום בפועל.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושליס ביוס | כ"ט ניסן, תשע"ד 9 אפריל, 2014

סימוכין: 11" "5"