בקשת פטנט 215932

ההחלטה:

בקשת פטנט 215932 בקשה להארכת מועד לכניסה לשלב הלאומי

הליך חד צדדי

מבקשת הפטנט: :אא

ע"י ב"כ ד"ר מרק פרידמן , עו"פ ה ח ל ט ה

בפני השגה על החלטת הבוחן שלא להאריך המועדים הקבוע בסעיף 48ד' לחוק הפטנטים תשכ"ד - 1967 (להלן: "החוק") לגבי בקשת פטנט 215932 (להלן: "הבקשה") במסגרת כניסה

לשלב הלאומי של בקשת פטנט בינלאומית 20.7/1152010/031315 (להלן: "הבקשה הבינלאומית").

המדובר באיחור בין יומיים. מועד תוס 30 החודשים בתוכסם יכולה היתה המבקשת להיכנס לשלב הלאומי בישראל תמו ב-23.10.2011. הבקשה הוגשה בישראל ב- 25.10.2011.

על פי הסברי המבקשת, אשר נעשו באמצעות תצהיריו של בא כוחה בארה"ב, המדובר בטעות אנוש אשר נגרמה למרות האמצעים שנקטה על מנת להגיש את בקשתה לכניסה לשלב לאומי בישראל במועד. החלטה נסובה על השאלה האם אמצעים אלה היו סבירים.

לתצהיריס האמורים צורפה שרשרת תכתובות דוא"ל המעידה על התגבשות הכשל אשר הביא לאיחור דנן. כבר ב-6.10.2011 פנה ב"כ המבקשת בארה"ב למשרד עורכי פטנטים בישראל (אשר כעת הס באי כוחה לעיל) על מנת לקבל הצעת מחיר ומידע לגבי כניסה לשלב הלאומי בישראל. כבר בתכתובת ראשונית זו מצייו ב"כ המבקשת בארה"ב כי הוא סבור (במה שהתגלה לו בדיעבד כטעות) שהמועד האחרון לכניסה לשלב לאומי בישראל הוא 15.10.2011.

מועד וה לא היה המועד הנכון לכניסה לשלב לאומי בישראל, אך ממילא הוא היה מוקדם למועד הנכון. כמו כן, יוער כי בהודעה זו היתה התייחסות חלקית לקוריאה בצד ההתייחסות להגשה בישראל. להודעה צורף קובץ הבקשה הבינלאומית עצמה.

בו ביוס השיב משרד באי הכוח בישראל באשר לעלויות תוך כך שפירט את הצעדים בהם יש לנקוט וביניהם גם חתימה על טופס יפוי כוח אשר צורף להודעה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התכתובת הבאה היא בירור שנערך על ידי ב"כ המבקשת בארה"ב ב-24.10.2011 המברר האם באי הכוח בישראל נקטו בפעולה כלשהי. באותה הזדמנות מציין ב"כ המבקשת שהוא יודע שטעה בהודעתו הקודמת בציון המועד האחרון לכניסה לשלב הלאומי בישראל ושואל האם בישראל המניין הוא 30 או 31 חודשים לכניסה לשלב לאומי. כבר במועד וה היתה המבקשת ביוס איחור. בו ביוס השיבו באי הכוח בישראל על כי המועד חלף אך כי אפשר לנסות להגיש ולבקש הארכת מועד. למחרת, הורה ב"כ המבקשת על הגשת הבקשה תוך כך שמציין:

בתצהירו הסביר ב"כ המבקשת בארה"ב את המקור לטעותו בכך שעקב עומס ולחץ במהלך נסיעת עסקי סבר שבהודעתו הראשונה נתן הוראה להגשה בישראל וכי מטעמי אלה גם לא השלים את קריאתו את הודעת הדוא"ל של באי הכוח בישראל בה נתבקשו תגובה והוראות. ב"כ המבקשת בארה"ב נזקק לעניין גה רק לאחר חזרתו ממסעותיו ימים ספורים לפני תוס המועד האמיתי, שאז התעניין, כאמור, בגורל הוראותיו שבפועל לא ניתנו.

בתצהירו של ב"כ המבקשת בארה"ב אף נטען כי המבקשת היתה תחת הרושם שמועד ההגשה בישראל הוא תוך 31 חודשים ממועד דין הקדימה. דברים אלה אינם מתיישבים עם לשון הודעות הדוא"ל אשר צורפו לתצהירים.

בהתאם להוראות 48ד(ג) לחוק הרשם רשאי להאריך את המועדים שנקבעו לפי סעיף 48ד' לחוק. הארכת מועדים זו נעשית לפי הוראת סעיף 48 לאמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים (20-1) המסמיך את המדינות החברות להאריך כל מועד בעילות המוצדקות המוכרות בדין המדינתי. בהוראות חוגר רשם מ.נ. 45 מ-1.2.2006 נקבע, כי הקריטריון בבקשות להארכות מועד לפי סעיף 48ד(ג) לחוק יהיה מבחן ה-"6:816) 6טע" לפיו יש לבחון האם המבקש נקט באמצעים הסבירים על מנת להגיש את בקשתו לכניסה לשלב הלאומי בישראל במועד. לגבי קריטריון וה כבר נקבע בבקשה להארכת מועד לכניסה לשלב לאומי בבקשת פטנט 187147, 1100161 65חזח1., נבו (2009):

"... מבחן המבחן אינו עוסק בבדיקת תוס לבו או הלך רוחו של המבקש. המבחן דורש נקיטת צעדים סבירים להגשת הבקשה במועד..." (פסקה 13 להחלטה)

משרשרת האירועים המתוארת לעיל עולה שאולם ייתכן כי כוונתה של המבקשת היתה להיכנס לשלב הלאומי בישראל, אלא לא ננקטו צעדי ההכנה הסבירים לכניסה לשלב לאומי. התקלה שקרתה לא נבעה מהנחה שגויה באשר למועד הכניסה לישראל אלא עקב שגגה מצד ב"כ המבקשת בארה"ב אשר באופן בלתי מכוון לא השיב על הבקשה האחרונה להוראות מצד באי הכוח בישראל.

מהנסיבות עולה שהבקשה לא הוגשה במועדה בשל תקלה שאדם סביר לא היה צופה כהתרחשות סבירה. המדובר אלא באיחור של ימים בלבד, אך למידת חלוף הזמן אין משמעות בהפעלת מבחן ה-028-6 6טכ.

לפיכך, ההשגה על החלטת הבוחן נדחית.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושליס ביוס י"ח אדר, תשע"ב 2 מרצ, 2012

סימוכין: 1"(