⚖️ החלטה שיפוטית

בקשת פטנט 224299

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מבקשת

  • שם: בר-אור מחשבים בע"מ
  • בא כח: ד"ר מרק פרידמן בע"מ
צד ב'

הנתבע/המשיב

  • שם: [שם מלא או ראשי תיבות]
  • בא כח: [שם עו"ד/משרד]

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בקשת פטנט 224299 (בקשה להאריך את התקופה לדון מחדש בסירוב)

המבקשת: בר-אור מחשבים בע "מ ע"י ב"כ: ד"ר מרק פרידמן בע"מ

ה ח ל ט ה

1. בפניי בקשה להאריך את התקופה לדון מחדש בסירוב בקשת הפטנט שבכותרת בהתאם לסעיפים 164 ו-21א לחוק הפטנטים, התשכ"זצ - 1967 (להלן: "החוק").

2. בחינתה של בקשת הפטנט החלה וביוס 21.7.2016 נשלחה למבקשת באמצעות באי כוחה הודעה על ליקוייס בהתאם לתקנה 41 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968. משלא נענתה ההודעה, נשלחה למבקשת באמצעות באי כוחה הודעה לפני סגירת הבקשה ביוס 1.5.2017 ובהעדר מענה לה, הודעת סגירה ביוס 11.6.2017.

3 הבקשה לדון מחדש בסירוב הוגשה ביוס 14.10.2018, דהיינו ארבעה חודשים לאחר תוך 12 החודשים הקבוע בסעיף 21א לחוק. מכאן הבקשה שבפניי.

4. הבקשה נתמכת בתצהירו של מר נתן לביא, מנכ"ל המבקשת. מן האמור בתצהיר וכן מן הדיון בפניי עולה כי בעקבות ייעוץ מקצועי של עורך הפטנט שטיפל בבקשת הפטנט לפיו אין כל סיכוי להתגבר על הליקוייס שפורטו בהודעת הבוחן, לא השיבה המבקשת לאותה הודעה, דבר שגרס לסירוב הבקשה בהתאם לסעיף 21 לחוק. לאחר שמר לביא פגש במקרה קרוב משפחה שהינו עורך פטנטים, קיבל מר לביא ייעוץ מקצועי נוסף, לפיו ניתן להשיב על הודעת הליקוייס ובסופו של יום סיכוי לקבל פטנט בגין הבקשה. על כן מבוקש להורות על החזרת הבקשה לבחינה.

5 סעיפים 21 ו-21א לחוק קובעים את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לענייננו, כדלקמן:

"21. לא סילק המבקש, תוך זמן שנקבע בתקנות, את העילה לאי- כשירות האמצאה לפטנט או לא תיק (את הליקויים שהודיעו לו עליהם לפי סעיף 20, יסרב הרשם לקיבול הבקשה.

1. יסרב הרשם לקיבול הבקשה לפי סעיף 21, רשאי הוא, על פי המבקש לדון מחדש בדבר הסירוב, ובלבד שהבקשה תוגש עד לתום 2 חודשים מהיום שבו סירב הרשם לקיבול כאמור."

התקופה הקבועה בסעיף 21א לחוק ניתנת להארכה בהתאם לסמכות הרשם הקבועה בסעיף 4 לחוק. שיקול הדעת של הרשם בהארכת תקופה זו תחסום בתיבה "אסראה טעס סביר לכך" שבסעיף 164(א) לחוק. שיקול הדעת משתנה בהתאם למקרים בהם יש להפעילו,

ובמילותיה של כב' השופטת נאור בעניין רע"א 2826/04 רשם הפטנטים נ' 6600080 (פורסמה בנבו, 26.9.2004):

"המליניות לגבי בקשות שונות להארכת מועד המובאות בפני הרשם עשויה להשתנות על פי הקשר הדברים, ועל פי טיבו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת מועד,"

כמו כן רשאי הרשם להתנות את מתן הארכה ב"תנאים שימצא לנכון", כאמור בסעיף 164(ב) לחוק.

משפורסמת בקשת הפטנט בהתאם לסעיף 16א לחוק וגלויה היא לציבור, עומדים כנגד שני אינטרסים מנוגדים אשר יש לאזן ביניהם במידת האפשר - מחד, עניינה של מבקשת הפטנט כי בקשתה תיבחן ושאלת וכותה לפטנט תוכרע לגופה; מאידך, עניינו של הציבור המסתמך על זניחת הבקשה המאפשרת את ניצול האמצאה המתוארת בה ללא חשש.

הארכת התקופה הקבועה בסעיף 21א לחוק דורשת טעם סביר כמפורט לעיל. השיקולים הרלוונטיים לבחינת הטעם הסביר הינם משך האיחור וקיומו של הסבר ממשי לאותו איחור (ראה התנגדות לבקשת פטנט 110548 שמואל סדובסקי נ' חוגלה קימברלי שווק בע"מ (פורסמה בנבו, 12.8.2010) (להלן: "עניין סדובסקי").

נראה כי המבקשת עומדת בתנאי הראשון שכן התקופה בגינה מתבקשת הארכה אינה ארוכה - ארבעה חודשים בלבד. ואת מוצאת אני קושי מסויס עם התנאי השני שנקבע בעניין סדובסקי. מנכ"ל המבקשת הסביר את וניחת הבקשה בכך שבאי כוחו ייעצו לו כי יהיה זה קשה מאוד להתגבר על הליקוייס שהועלו במכתב הליקויים. חרף האמור, ייעוץ נוסף שקיבל מנכ"ל המבקשת כעבור למעלה משנה גרס לו לשנות את דעתו ולפעול לחידוש בקשתו.

באת כוח המבקשת טענה בפניי כי שונות הנסיבות במקרה גה מאלה שנדונו בהחלטתי בעניין בקשה לפטנט 206845 (בקשה להאריך המועד לדון מחדש בסירוב הבקשה) (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 17.4.2018). הבדל וה בדעתו, לטעמה, בכך שהמבקשת לא קיבלה החלטה עצמאית לזנוח את הבקשה אלא פעלה בהתאם לייעוץ מקצועי של עורך הפטנט שייצג אותה באותה עת.

לצערי, אין בידי לקבל טענה זו. עורך פטנט פועל כשלוח של לקוחו. בהתאם לסעיף 2 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965 פעולתו של עורך הפטנט מחייבת את שולחו:

"שלוחו של אדם כמותו, ופעולת השלוח, לרבות *דיעתו וכוונתו, מחייבת ומזכה, לפי הענין, את השולח."

ראה גם איל ומיר, מרדכי א' ראבילו, גבריאלה שלו, הפירוש הקצר לחוקים במשפט הפרטי (1996), בעמ' 792:

"הפרת חובת הנאמנות של השלוח כלפי השולח, אין בה כשלעצמה חדיגה מהרשאה (בדק, שליחות, 95) לכן, כל עוד השלוח פועל מתוך מיע של קידום ענייני השולח, ומניע זה אינו שולי וטפל, הפעולה תיחשב כנעשית בהרשאה אפילו אם השלוח פועל על מנת לקדם את עניימיו וענייני השולח כאחד,"

ובהמשך בעמ' 793:

"ללדבות ידיעתו וכוונתו" -- לידיעתו וכוונתו של השלוח, כמתייבות ומזכות את השולח, מספר מובנים: ידיעה או כוונה המהווה פעולה משפטית, או יסוד בשכלול פעולה משפטית המתבצעת על ידי השלוח; :דיעה או כוונה שאינה מהווה, ככשעצמה או ביחד עם יסודות אחדים, פעולה משפטית, אך היא משפיעה על זכויות ועל חובות הנובעות מפעולתו המשפטית של השלוח בהרשאה... "

בנסיבות אלה משפעלו באי הכוח כשלוחים של המבקשת לא ניתן להפריד בין כוונתו וידיעתו לבין כוונתה וידיעתה של המבקשת ויש לראותם כאחת. על כן לא ניתן לראות באותה עצה מקצועית כנסיבה החיצונית למבקשת אשר גרמה לזניחת הבקשה אלא כהחלטה וכוונה של המבקשת עצמה.

עוד אוסיף, כי האפשרות לפנות לייעוץ מקצועי נוסף, אף בטרם חלפה השנה הקבועה בסעיף 1א לחוק, היתה קיימת למבקשת כל העת. משבחרה המבקשת שלא לקבל ייעוץ נוסף זה הביעה את רצונה שלה לזנוח את הבקשה והסכימה בכך עם דעתם של באי כוחה.

בנסיבות אלה איני רואה כל הבחנה בין הנסיבות בעניין 101481 לעיל לבין הנסיבות שבפניי ואין בידי להיעתר לבקשה.

6. סוף דבר הבקשה נדחית.

ז'קלין ברכה סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושליס ביוס ח' טבת תשע"ט 6 דצמבר 2018