הראשון המאפשר שימוש בחומר בישראל למטרות רפואיות'

ההחלטה:

הראשון המאפשר שימוש בחומר בישראל למטרות רפואיות'. רשם הפטנטים אינו נדרש להעמיק חקד בתכונותיו ובפעולתו של החומר המוגן בפטנט הבסיסי. כל שעליו לבדוק הוא האס אותו חומר - המשמש מרכיב פעיל או תצודה של מרכיב פעיל בתכשיר רפואי - הותר יותל רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר מעפס אחת בשימוש בישראל במסגרת תכשיר רפואי. בירור זה מתחקה אחד דבר אחד ויחיד: 'החומר'. משעה שנמצא לדשם כי החומר המוגן בפטנט הבסיסי שמבוקש להאריכו מצוי בתכשיר רפואי קודם שנדשס בפנקס התכשירים, אין לרשם סמכות להאריך את הפטנט" (ע"ש (מחוזי *-ם) 9 4/5 660%מ1הו1 .11נ' אוניפארם בע"מ, פסקאות 17-16 [פולסם בגבו] (25.5.2009); וראו גם: רע"א 5267/09 5 א66מ0חוו1 .11 נ' אונמיפארסם בע"מ [פורסם בנכו] (15.3.2010)),"

3. ניתן היה לטעון שפרשנות דווקנית של החוק מחייבת את הרשם לראות בחומר פעיל שאינו "המרכיב הפעיל בתכשיר רפואי או מלחים, אסטרים, הידרטים או צורות גבישיות של אותו מלכיב" כחומר חדש. במילים אחרות, ניתן היה להכיר בכל שונות מבנית תוך-מולקולרית בין החומר הנדון לבין החומר שזכה לרישום קודם כמספקת את הדרישה של סעיף 3(164) לחוק. ואולם הרשם לא הלך בדרך זו והתווה את המבחנים אשר התווה. המבקשת טענה בדיון בפניי שפסיקה זו שגויה, בין היתר, משום שהיא מהווה חקיקה שיפוטית המנוגדת להלכה הקובעת יישוס טכני - פורמלי של הגדרות החוק (עמ' 20 לפרוטוקול הדיון). איני נדרשת להכריע בשאלה אם דרך הילוכו של הרשם הייתה נכונה משום ששוכנעתי שהמבקשת עומדת במבחנים שהתווה הרשם בהחלטתו בעניין ז6ץ58.

יישום הדין על ענייננו

א. תנאי הסף הרגולטורי על פי מבחן וה על המבקשת להראות שהחומר עבורו מתבקש צו ההארכה לא עבר רישוי במסלול ביוסימילר אלא נבחן כמולקולה חדשה.

המבקשת הצהירה שהליכי הרישוי במשרד הבריאות של התכשיר ₪]/ צ.12/\ אא היו הליכי רישוי של מולקולה חדשה כעולה גס ממאגר התרופות באתר משרד הבריאות (1%02037090%2000 16012618115/170%6208ת/ 11/8 טס ש. 811 16 65 1 05://1578610ר). הדברים פורטו במכתבה של המבקשת מיום 30 במרץ 2023.

לאחר שהתכשיר לא נבחן במסלול הביוסימילר בישראל, הרי שהוא עבר את תנאי הסף הקבוע בהחלטת הרשם.

ב. המבחן המבני מבחן זה בודק את מידת השוני המבני (הגנטיים או המולקולריים) של החומר החדש ביחס לחומר שזכה לרישום קודם.

המבנה של שני החומרים הוסבר בהרחבה בפרק המדעי של החלטה זו. בעוד החומר הפעיל בתכשיר | %צ02+ץ]א הוא החלבון | 8188 818₪1060510856 לבדו, הרי שבתכשיר אצמא א החלבון מתקשר לגליקן ₪13 בקשרי תוך-מולקולריים. לפיכך גם לפי המבחנים של בית המשפט בעניין לונדבק לא מדובר בתערובת אלא בתרכובת חדשה.

שינוי מבני וה הוא שינוי מכוון ואינו שינוי מקרי הנובע מתהליך הקידוד או תהליך הייצור של הנוגדן בתאיס המארחים וזאת בשונה מהמקרה שנדון בהחלטת הרשם בעניין שתווסת. במילים אחרות, לא מדובר בשינוי בגליקוליזציה שהתרחש בשל תהליך הייצור של החלבון אלא ב"תוספת" לחלבון שהוספה במטרה להעניק לו חדירות גבוהה יותר (ראו הסבר נוסף בפרוטוקול הדיון, בעמ' 28).

השינוי המבני האמור בא לידי ביטוי גסם במשקל המולקולרי של החומר - בעוד שמשקלו של החלבון הוא 110 קילו-דלטון, הרי שמשקלו של הגליקן הוא 14 קילו-דלטון. לפיכך המשקל הכולל של החומר הפעיל בתכשיר 15 צ2 13/אאז הוא 124 קילו-דלטון (סעיף 53 לתצהיר פיטרס).

לפי החלטת הרשם די בשינוי מבני משמעותי כדי להעניק למולקולה החדשה, 87881060510856 מעמד של "חומר אחר" ואולם למעלה מן הצורך ניישס על ענייננו גס את המבחן האחרון והוא המבחן הפונקציונלי.

ג. המבחן הפונקציונלי המבחן האחרון בוחן את מידת ההשפעה של השינוי המבני, קטן ככל שיהיה, על הפעילות הביולוגית, הפרמקולוגית או הפרמקוקינטית של המולקולה החדשה.

בעניינה הקדישה המבקשת את תצהירה של ד"ר א11886% תה 14115008 לסקירת ההבדלים הפונקציונליים של שני התכשירים, ההבדלים הנובעים, לטענתה, מ"חיבור" גליקן 13 לחלבון. המצהירה העידה על פרופיל פרמקוקינטי משופר של התכשיר החדש כפי שהתבטא בריכוז ה- 4 המצוי בשתן של החולים לאחר 49 שבועות של טיפול בכל אחד מן התכשירים, כאשר ירידה גדולה יותר בריכוז מעידה על פעילות טובה יותר (סעיפים 43 - 44 לתצהיר).

בהמשך העידה ד"ר האק על מבחנים של 7/0 ( 6886117 [9זו1ט 660עס)) שאותם עברו המטופלים לאחר 13, 25, 37 ו-49 שבועות וזאת ביחס לנקודת המוצא. מבחן זה מודד את כמות האוויר שמצליח האדם לנשוף מתוך הריאות לאחר נשימה מלאה ועמוקה. מדד זה מציג באחוזיס מתוך נפח הריאות את אחוז האוויר שנדחף החוצה בנשיפה. אצל אנשים בריאים אחוּ וה עומד על כ-80% (לפי נתונים של איגוד הריאות האמריקאי, ראו

-80-ץ6-6808610תט1/אסעט-65מט1-/ו0ם/68111-01568565ם-שתט1/קיס. קתט1. ארעצ//:5כת שחושה).

בניסוי הקליני נצפו ההבדלים הבאים: האחוז בנפח האוויר במבחן זה עלה מ-62.55% ל- % לאחר טיפול ב-ם]/ןצ.142אתצ , דהיינו שינוי של 2.89%. בטיפול בתכשיר 6ומע?סץ]/\ חל שינוי של 0.46% בלבד. לטענת המבקשת, קיימת מובהקות סטטיסטית להבדל זה בין שני התכשירים.

הבדל משמעותי נוסף נצפה ביכולת התנועה של החולים שטופלו בתכשיר 15 צצ 1 את צ. בעוד שיכולת ההליכה של חולים שנטלו 15 182/ אתא השתפרה ב-32 מטר לשש דקות לאחר 49 שבועות, יכולת זו בשימוש בתכשיר 6וץ2סץ1/ השתפרה ב-2 מטר בלבד (טבלה 5 לנספח \/ לתצהירה של ד"ר האק).

ד"ר האק הצביעה גם על ירידה מסוימת בתופעות הלוואי- בעוד שלמעלה מ-6% מהמטופלים ב-₪]/\ צ.002 צ]/\ דיווחו על תופעות לוואי חמורות ו-8% מהמטופלים הפסיקו את הטיפול בשל תופעות לוואי, הרי שרק 2% מהמטופלים ב-1₪/צ.182/יא א סבלו מתופעות לוואי חמורות ואיש מהמטופלים לא הפסיק את הטיפול.

לאור האמור אני סבורה שהמבקשת עמדה בנטל לשכנע שהיה בשינוי המבני כדי להוביל גס לשינוי פונקציונלי משמעותי.

סיכום

9. די בדברים אלה כדי לקבל את ההשגה. לפיכך מתייתר הדיון ביתר טענות המבקשת, לרבות הדין הור בסוגיה זו, ההשוואה לתכשירים נוספים שקיבלו צווי הארכה לגביהם סברה המבקשת כי הם דומים לעניינה וכן ההבדלים בין בלעדיות רגולטורית למתן צו ההארכה.

0. הבקשה תוחזר לסגנית הממונה לצורך חישוב תקופת ההארכה ופרסומה להתנגדויות הציבור.

ז'קלין ברכה סיגנית רשם הפטנטים

ניתנה בירושלים ביום 16 באדר ב' תשפ"ד 6 מרץ 2024