החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

בפני כב' סגן רשם הפטנטים, ישראל אקסלרד

התנגדות לבקשה לרישום פטנט מס' 111978 (שיטה לייצור טבליות)

מבקשת הרישום: [מספר] וזה 12666 14116 )51 ע"י ב"כ ריינהולד כהן ושות' (להלן: "המבקשת")

המתנגדת: אוניפארם בע"מ (להלן: "המתנגדת ")

ה בקשה לפטנט ותהליכים לייצור טבליות

1. עניינה של הבקשה לפטנט נשוא ההתנגדות היא שיטה אמינה, בקנה מידה מסחרי, לייצור טבליות [כימיקל] , בתהליך אותו ניתן לכנות כ"תהליך יבש", דהיינו, ללא נוכחות של מים בתהליך הייצור. הבקשה הוגשה ביוס 14 בדצמבר 1994, והיא תובעת דין קדימה

מבקשת אנגלית מס' (023) 9325644.4 מיוס 15 בדצמבר 1993. בהתאם לסעיפים 4, 5 ו-10 לחוק הפטנטים, התשכ"ו-1967, תאריך הבקשה האנגלית הוא התאריך הקובע לעניין השאלה אם יש בבקשה דנן חידוש והתקדמות אמצאתית (להלן: "התאריך הקובע" או "תאריך הבכורה").

2. ה- [כימיקל] הוא חומר פעיל בתרופה, המשמש לטיפול בדיפרסיה, כמו גם במחלות נוספות כגון השמנת יתר, כאבים, מגרנה, בולמיה, וסוגי דכאונות שונים.

3 לפי האמור בבקשה לפטנט, התברר כי חלק מטבליות ה-[כימיקל] שייצרה המבקשת, פתחו גוון ורוד, דבר שאינו רצוי. עד לתאריך הבקשה, כל טבליות ה-[כימיקל] יוצרו בשיטת הגרנולציה הרטובה, (להלן: "טשעו"). לפי הנטען בבקשה

לפטנט, הסתבר באופן מפתיע כי ניתן לייצר טבליות [כימיקל] אמינות, בקנה מידה

מסחרי, בתהליך ייצור ללא נוכחות של מים, כדוגמת דחיסה ישירה, (להלן: "יש") או גרנולציה ייבשה, (להלן: "ייבש"). כן התברר, לפי האמור בבקשה לפטנט, כי טבליות שיוצרו בתהליך ייצור יבש, נטו הרבה פחות לפתח גוון ורוד.

עוד נאמר בבקשה לפטנט כי תהליכי הייצור 26 ו-26 היו ידועים בתחום הרוקחות. הבקשה אף דנה בחומרים נוספים המוספיים בדרך כלל בתהליך הייצור, כאשר אחד מהם הוא [מספר] (להלן: "חומר"), המשמש ככורך - [כימיקל]. תוצאות טובות במיוחד התקבלו כאשר [כימיקל] לא הוסף בתהליך הייצור, דבר שהוא מפתיע, כך

נרשם בבקשה, שכן טבליות אשר מיוצרות ללא חומר זה נוטות להישבר במהלך תהליך הייצור או באחסנה.

כאן המקובל להרחיב מעט ולתת הסבר קצר בדבר הדרכים העיקריות לייצור טבליות, הסבר הדרוש להבנת המחלוקות שבין הצדדים. בנספח לסיכומיה פרטה המבקשת את שיטות הייצור השונות, ונעזרתי גם באותו הנספח לצורך ההסבר הבא:

א. גרנולציה רטובה - הסוג (להלן: "רטוב"):

* בתהליך זה מערבבים את החומר הפעיל עם חומר מילוי (חומר המכיל בטבליה את החומר הפעיל) ועם חומר מפרק (חומר שתפקידו לפרק את הטבליה בגוף כדי לשחרר את החומר הפעיל).

> מוסיפים תמיסה עם חומר כורך (פועל כדבק ותפקידו למנוע התפוררות חומר המילוי), ומקבלים צברי חומר רטוב.

> הצברים עוברים תהליך ייבוש ומתקבלים צברי יבשים.

> הצברים היבשים נטחנים לגרנולות בעלות גודל רצוי.

> הגרנולות מעורבבות עם חומר סיכה (מטרתו למנוע הידבקות אבקת הטבליה לציוד הייצור), עם חומרי פירוק ועעם חומריס משפרי ורימה (תפקידם להקטין את החיבור בין חלקיקי האבקה לבין פני השטח, דבר המקל על תהליך הייצור).

> בשלב אחרון, האבקה נדחסת באמצעות מכשור לטבליה.

> יתכנו שלבים נוספים בהתאם לצורך.

ב. דחיסה ישירה - (להלן: "יש"):

* מערבבים את החומר הפעיל עם חומר מילוי, חומרי סיכה, חומרי פירוק ועעם משפרי רימה.

> שופכים את התערובת לתוך תבניות ודוחסים לטבליה. > קייס גם תהליך של דחיסה ישירה רטובה, אך הוא אינו נוגע לענייננו.

ג. גרנולציה יבשה - (להלן: "שש"):

> מערבבים את החומר הפעיל עם חומר מילוי, חומר כורך וחומר פירוק, ועעם משפרי זרימה.

> דוחסים את התערובת לקבלת גושים או פסים שטוחים, או לחילופין דוחסים ל"טבליות ביניים" בשיטת יש. > טוחנים את הגושים או טבליות הביניים לקבלת גרנולות יבשות.

> מערבבים את הגרנולות עם חומרי סיכה ודוחסים לטבליות.

6. בבקשה לפטנט 10 תביעות כדלקמן: [מפורטים המספרים והתביעות]

7. מנוסח מערכת התביעות ניתן לראות כי התביעה העיקרית הינה תביעה מס' 1, בה נתבע

תהליך אמין ובהיקף מסחרי לייצור טבליות המכילות [כימיקל], כאשר בתהליך הייצור לא מעורבים מים, מבלי שהדבר נעשה בתהליך יש. תביעה מס' 2 מפרטת את דרכי הייצור היבשות האפשריות של הטבליות: ו-כ, תביעות 3 עד 5 מתארות תהליכי ייצור יבשים, תביעה 6 עניינה בחירת החומריס המוספים לחומר הפעיל [כימיקל], תביעה 7, אשר תלויה בתביעות 3, 4 או 5, עניינה תהליך ייצור יבש, ללא שימוש ב-:1/6.6. אזכיר כאן כי בבקשת הפטנט נרשם שמפתיע היה לגלות תוצאות טובות במיוחד בתהליך כזה, באשר טבליות אשר מיוצרות ללא נוכחות מיים נוטות להישבר בתהליך הייצור או לאחר מכן, באחסנה. תביעה מס' 8 דנה בצורת הטבליות. תביעה מס' 9 תובעת כל אחד מהתהליכים שתוארו בתביעות 1 עד 8, כאשר ה-[כימיקל] שנעשה בו

שימוש הוא בצורת [מספר], תביעה מס' 10 תובעת את הטבליה שיוצרה באחת הדרכים המתוארות בתביעות הקודמות.

טענות המתנגדת :

8. טענות המתנגדת הן, בתמצית, כדלקמן:

א. המבקשת מודה, בבקשת הפטנט, כי תהליכי ייצור הטבליות בשיטות ו-כ היו ידועות עוד לפני התאריך הקובע. טבליות שיוצרו בשיטות אלה יוצרו ושווקו בקנה מידה מסחרי, דבר המעיד על אמינותן של השיטות. המתנגדת עצמה ייצרה, בהיקף מסחרי, שלוש תרופות בשיטת ה-26. תרופות אלו הכילו 5 עד 50 מ"ג חומר פעיל בטבליה (לנושא כמות החומר הפעיל בטבליה חשיבות, לאור טענה מסוימת של המבקשת, כפי שתוצג בהמשך).

ב. חומרי עזר כדוגמת אילו שפורטו בבקשה לפטנט היו ידועים עוד לפני תאריך הבקשה, כמשמשים בתהליכי ו-כ. אחד החומרים הנפוצים כבעל תכונות טובות בייצור טבליות היה [מספר]. אולם הוא אינו מרכיב הכרחי בייצור טבליות, דבר שהיה ידוע כבר בתאריך הבקשה.

גם לפני תאריך הבקשה לא היה יסוד להניח שלא ניתן יהיה לייצר טבליות

[כימיקל] באופן אמין ובקנה מידה מסחרי בשיטות ו-כ. זהו עניין של העדפות שונות אצל אנשי מקצוע שונים.

התפתחות גוון ורוד מעיד על התפתחותה של ריאקציה כימית. אפשרות לריאקציה כזאת גדלה בנוכחות מיים. בעל מקצוע בתחום יודע כי שיטתה ה-יש

היא שיטת הייצור הזולה ביותר. בעל מקצוע ישתמש ב-20 או ב-6, כאלטרנטיבה ראשונה כאשר הוא היה נתקל בבעיית הגוון הורוד בטבליות. לכן,

אין בתהליך של ייצור [כימיקל] שלא בתהליך של ו/ משום חידוש או התקדמות אמצאתית.

אין כל חידוש או התקדמות אמצאתית בשימוש בחומרי העזר שבתביעה מס' 6, באשר שימוש בהם בתהליכי ו-כ היה ידוע בתאריך הבכורה.

אין כל חידוש או התקדמות אמצאתית בייצור טבליה [כימיקל] ללא יש. אין כל חידוש או התקדמות אמצאתית בייצור טבליות בצורות גיאומטריות. אין בהכללת [כימיקל] בצורת [מספר] משום התקדמות אמצאתית. דוגמה מס' 1 של בקשה בינלאומית מס' 92/09281 (להלן: "דוגמה מס' 1" או "דוגמה 1", ו"הבקשה הבינלאומית", בהתאמה) מתארת טבליה [כימיקל]

שהוכנה בשיטת ו. דוגמה זו שוללת את החידוש מתביעות פטנט.

9. טענות המבקשת בכתב טענותיה שכנגד הן, בתמצית, כדלקמן:

א. באמצעות האמצאה שבבקשה לפטנט, התגברה המבקשת על בעיית הגוון הורוד שלעיתים הופיע בטבליות שיוצרו בשיטת ו/. טכניקות הייצור :26 ו-03 מוכרות באופן כללי. יישום בהרכב של [כימיקל]

הוא חדש. תהליך ידוע אשר מבוצע ברכיב חדש כדי להשיג תוצאה חדשה הינו תהליך חדש.

התפתחות הגוון הורוד בטבליות ה-[כימיקל] הייתה לא עקבית והייתה שונה מקבוצה לקבוצה, הן מבחינה כמותית והן מבחינה איכותית. לכן, לא הייתה אפשרות לצפות אם גוון ורוד יתפתח גם בהכנה יבשה. בהתאם לאמצאה, נתגלה ופותח תהליך מסחרי אמין להכנת טבליות [כימיקל] עוד שבתהליכים הקודמים הופיע לסירוגין הגוון הורוד.

האמצאה הינה תהליך הייצור המסחרי הראשון של [כימיקל] בשיטה היבשה.

לא הייתה כל אפשרות לחזות מראש כי הרכב הטבליה היבשה ימנע את בעיית הופעת הגוון הורוד.

יא.

ראיות

לא ניתן היה להגיע למסקנה כי התגובה הכימית אשר מביאה לתופעת הגוון הורוד מקורה בנוכחות של מיים בתהליך הייצור, ללא מחקר יסודי כפי שהתבצע על ידי הממציאים. במקרהס כאילו, יש לחקור ולמצוא את הבעיה, ורק אז תהליך הפתרון הוא פשוט. טענותיה של המתנגדת הן "חוכמה בדיעבד".

קיימים מספר גורמים שיכלו, באופן תיאורטי, לגרום להופעת הגוון הורוד, אלה מפורטים בכתב הטענות, ורק אחד מהם קשור באינטראקציה במצב רטוב.

האופי הבלתי עקבי של הופעת הגוון הורוד הווה אינדיקציה לכך שהמים אינם מקור הבעיה, שכן אלה היו תמיד מצויים בכל תהליכי הייצור. בנוסף, מרבית הגורמים שפורטו על ידי המבקשת כגורמים אפשריים להופעת הגוון הורוד יכלו להיות גם גורמים בתהליך ייצור יבש.

הדחיסה הישירה, סובלת מקשיים רבים, ובמיוחד כאשר הדבר נעשה בקנה מידה מסחרי: סכנת הריבוד (מלשון רובד), תכולה תרופתית בלתי קבועה, סוגי חומרי העזר האפשריים בתהליך ו-6 הס מוגבלים והסיקריס יותר. גם עלות הבדיקות יקרה יותר. בעיות אלה מחמירות כאשר המדובר הוא בקנה מידה מסחרי.

בעל מקצוע בתחום יודע כי המעבר מ-/ ל-יש הינו יקר, והוא אורך זמן רב.

הבקשה הבינלאומית מתייחסת למספר רב של צורות מינון, ביניהן טבליות. בדוגמה מס' 1 אין שום מידע מפורש לגבי תהליך הייצור של הטבליות. בנוסף,

בדוגמה מצוי החומר [מספר] - [כימיקל] (להלן: "-קז"). הימצאותו של חומר עזר וה בדוגמה מס' 1 שבבקשה הבינלאומית מעידה על כך שהמדובר הוא בתהליך של ו/, היות ובדרך כלל משתמשים ב-

כחומר מקשר, [מספר], בתהליכי ייצור לחים.

0. מטעס המתנגדת הוגשו שני תצהירים של מר ובולון תומר- טיטלבויס, אשר הצהיר כעד מומחה. מר תומר הוא גם מנהל ובעל מניות במתנגדת. להלן תמצית הדברים מתצהירו של מר תומר:

א.

תהליכים כימיים בין חומרים (ריאקציה, או אינטראקציה) שבטבליה או בין החומריס שבטבליה לבין הסביבה, מואצים בנוכחות מיים וחוס. תהליכים אלה פוגעים ביציבות החומריס שבטבליה. קיומו של גוון ורוד בטבליה מעיד על קיומה של ריאקציה כימית כלשהי.

קיימות סיבות שונות לריאקציה כימית בטבליה (ניגוד בין החומרים, ריאקציה בין "אי ניקיון" לבין חומריס בטבליה). איש מקצוע אשר ירצה למנוע את

תופעת הגוון הורוד, כדבר ראשון יימנע מלייצר את הטבליה ב- ו/. והפתרון לבעיה.

לא ידוע למר תומר על ידע בדבר אינטראקציה בין [כימיקל] לבין חומרי העזר המשמשים לייצור הטבליות, ולכן כל איש מקצוע יבחר לו את צורת הייצור בהתאם להעדפותיו. מניעת הרטיבות, דהיינו, מעבר לתהליך ייצור יבש, פותר ברוב המקרים את בעיית התפתחות הצבע. חקר סיבת האינטראקציה אינו חשוב, אלא אם כן לא נפתרת הבעיה על ידי שינוי התהליך כאמור, או כאשר שיטת הייצור היבשה אינה ישימה. לפני התאריך הקובע, לא היה לאיש מקצוע סיבה להניח כי השיטה היבשה אינה ישימה לייצור טבליות [כימיקל].

עוד קודם לתאריך הקובע, שווקו חומרי עזר בעלי תכונות טובות לייצור טבליות בקנה מידה מסחרי בשיטות יבשות, לרבות אלה שהוזכרו בבקשה לפטנט.

שיטת הייצור היבשה הייתה נפוצה לפני תאריך הבקשה, ואנשי מקצוע רבים העדיפו אותה על פני השיטה הרטובה. העד תומר מצרף כאסמכתא מאמר מאת [שם] , אשר פורסם בכתב העת [מספר] [מספר] מינואר 1993, עמ' 32-44 .

המתנגדת עצמה ייצרה שלוש תרופות בצורה של טבליות בשיטת ייצור יבשה, לפני תאריך הבקשה, בכמות מסחרית, תרופות אשר הכילו 5 עד 50 מיליגרס חומר פעיל בטבליה. לכן, אין דבר מפתיע בכך שניתן לייצר [כימיקל] בשיטה יבשה בכמות מסחרית ובאופן אמין. אין בבקשה לפטנט כל התייחסות אשר תסביר מדוע, על פי הידע הקודם, היה מקובל להניח שלא ניתן לייצר טבליות [כימיקל] בשיטה יבשה באופן אמין ובקנה מידה מסחרי.

טענת המבקשת לפיה העובדה שגוון ורוד התפתח רק בחלק מן הטבליות ולכן לא ניתן היה לחזות מראש אם בשיטה היבשה הגוון הורוד יימנע, אינה טענה רלוונטית, שכן הגוון הורוד נגרם בשל גורמים אחריס, אשר המים רק גורם מחיש עבורס.

ניתן היה להניח, בסבירות גבוהה, שבייצור בתהליך יבש, הסבירות להיווצרות הגוון הורוד היא נמוכה.

הגורמים השונים שעלולים להיות ה"מחוללים" להיווצרות הגוון הורוד, אינטנסיביים יותר בנוכחות של רטיבות.

המגבלות הטכניות של השיטה היבשה היו ידועות עוד לפני תאריך הבקשה, ולכל שיטת ייצור יתרונות וחסרונות משלה. השיטה היבשה מקובלת מבחינה מסחרית. איש מקצוע סביר היה חושב מיידית על שיטת יש כפתרון לבעיה שבפטנט.

דוגמה מס' 1 של הבקשה הבינלאומית מתארת שיטה יבשה. אין בה אזכור לכך שהמדובר הוא בשיטה הרטובה. נוכחות החומר [מספר] אינו מעיד בהכרח על הכנה בשיטה הרטובה. חומר זה משמש כ-007ם51 בייצור טבליות בשיטה היבשה. העד מסתמך על הספר [מספר] בו נאמר ש-[מספר]/[מספר] ניתן לשימוש כ-ז06חוט בתהליך ו- ו. אומר כאן כי פרסום זה אינו יכול להיות אסמכתא לעמדה זו של המצהיר, באשר מועדו מאוחר מתאריך הבקשה. כן מסתמך העד על הספר [מספר] מדף [מספר], של המחברים [שם] , ההוצאה 30. 1

העד מביא אסמכתא לכך שהגורם החשוב ביותר לריאקציה הוא הרטיבות. בהכנת טבליות בעלות צורות גיאומטריות שונות אין שום חידוש.

העד תומר חולק על גישותו של פרופ' [מספר], העד המומחה מטעס המבקשת, לפי שהיא, כאשר מתגלית בעיה כדוגמת הגוון הורוד, יש לערוך מחקר כדי להתחקות אחר הסיבות לתופעה. העד תומר סבור כי אין זו גישה פרקטית בתעשייה, שכן איש מקצוע בתעשייה, אשר גורמי הזמן והעלות חשובים עבורו, יסתמך על ההדרכה שבספרות. העד מצטט מתוך מספר מקורות, מהס הוא למד כי בתהליכי

ייצור מסוג ו/, יתקל בעל מקצוע בפחות בעיות יציבות. ניסוי של ייצור טבליה בשיטת יש עניין של מספר שעות. ומן ההסתכלות אם

התפתח גוון ורוד אינו זמן אותו אדם צריך להשקיע, אלא "זמן תנור", במסגרתו נעשית בדיקת יציבות בצורה מזורזת.

העד אינו מקבל את הטענה לפיה לא היה מקובל לחפש את הפתרון בתהליך נטול מים, שכן החומר הפעיל [כימיקל] הינו חומר שהוא יציב במים. טבליה שהוכנה ב- ו/ מורכבת מלבד המים, ממרכיבים נוספים, קיימים אי-נקיונות ומתבצע גם מגע עם ציוד ייצור. לכן, העובדה ש-[כימיקל] יציב במיים אינה אומרת מעומה. יש להתייחס למכלול החומרים שבטבליה, המעורבים עס [כימיקל], כמו גם למיים ולמגע עם הציוד המתכתי.

אשר לאמור בתצהירו של פרופ' [מספר] לפיו יש לייחס את הופעת הצבע

הורוד לתהליך חמצון, עדיין העד אומר כי ריאקציות חמצון מוגברות בנוכחות רטיבות.

העד דוחה את טענת פרופ' [מספר], לפיה העובדה שדוגמה 1 של הבקשה הבינלאומית מכילה 80%16ק5סחכ ותט!68160 6108516 תביא כל איש מקצוע

למסקנה כי המדובר הוא ב-:6//. ראיה לכך היא שבדוגמא מס' 2 בבקשת הפטנט דנן, שיעור חומר זה הוא כ- 90%.

יט. העד תומר גס דוחה את טענתו של ע11ח6)21]/ בתצהירו, לפיה העובדה שה- א1טט

657 (המשקל הסגולי) של ה-112\/]60 הנוכח בדוגמא 1 של הבקשה הבינלאומית נמוכה מזו של שאר החומריס שבטבליה, המורכבת בעיקר מ-

.1110806 6 ק5סהכ בתטנ6816 6158516 (להלן: "ש00כ"), תוביל איש מקצוע למסקנה כי הדוגמא דנה בתהליך שהוא )/\. 51681916 ותטן5סתשגות, אשר משקלו הסגולי נמוך מגה של ה--12/]6, משמש בטבליות המיוצרות בשיטת ה-

65, כאשר החומר העיקרי שבהן הוא 6:2.

1. מטעס המבקשת הוגש תצהירו של פרופ' 16021010 מומחה בתחוס הפרמאקולוגיה. להלן

עיקרי הדבריס מתצהירו:

א.

העד חולק על האמור בתצהירו של מר תומר בדבר השיטות לייצור טבליות, ומציין כי הסברו של תומר הוא פשטני ולוקה בחסר. העד מפרט את שיטות הייצור בהתאס לידע המקצועי שלו.

בעיית יציבות המופיעה לסירוגין בטבליות, היא אחת הבעיות הקשות ביותר לפתרון. הסיבה המדויקת לגוון הורוד היא עדיין תעלומה בשביל העד.

כדי להתחקות אחר הסיבות לאי יציבות, יש לבדוק את כל הגורמיס, בכל פיעזר במומחיס בתחוס, על מנת להוכיח מה נגלה להס באותו מסמך ידע קודם. ראה

בספרו של זום \ סמה1, שם בע' 56-57 :

6חסוח6טתוז]חז ]0 6056 186 תז 05 8%" זט זו ,הס1ו65ווף זט הזיזוו] 116 דסשישטוסו 6 0 זהשווס זח6וחוו006 זסזזק 6וז ועו זסח 4 18 "0 15 0ת0150|058/- 05 060ז600ז !6 6 הזו[זזו חה61ז50 ען1101ה0ז51105 המסוז65ווף זסהזזוו] 115 .061] ]0 הסזו5סווף ₪ 18 :חזזס] טחושוס!!0ס] 6הז חז ]וו 6 ח0])6 קוח 0065 זסז!ז60 1116 01 יזס יזועו סז ",זגו [160ו6סזק ]0 65פ5סקזווק זס]", 'ז6ו0] 186 ענ מסטזף 15 05 מסווסחזזס]חז 506 ]גוו זט 16 0ו 6!0165יז זו 05 יזם] 50 זח6וסק .606660 חזזם]6 507 10 )יזוס 6 זס] 15 1 151 1וש ,601 66 ,015610505 ]1ח6וזוו006 זסזיזק ם זסתעו 6 מו 51160 5חספ'זסכן וחסיז] 1551016חז0 15 זוו .חזסו!ז 0 015610560 ]1 ]עו 0 5 זז הח66ח06 הקוסז 6 166[ ז5ווחז הסוז6 5 זז [סויזסז6וק ‏ 0 הסק 650 |סמיזסט ]ו סווף 15 זזגוס6 16 :8ו]קסיזףסוס\זכן 05 ה6גז5 65ז 0060161 וער 6חזוחיז0016 0ז 6 10 05 0551510066 ז'זסקא6 זועו ,50 00 [[זעשו "...;0סץ]סטח זז ]0 1685 05 זיז ראה גם בספרו של [16116 בע' 162-161 :

רשום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

]0 ה0זו6ווזו5ח60 6וזז זס] 6!וז [סיזסח6ף סד" לח זס] 1101 05 506 6 15 +ח6וזוו006 זסזיזק 6 וקהו ץ]6החסת ,15ח6וחוו006 | זסת)ס 6 ]ו 05 605160 6 1]ווסו]5 0661 ]0 0016 16 01 ]1 6וזו5ח60 0) 8 +זווס6 ]0 חסופט|0א6 | 6ה) 10 ,הסוםס|סווק הז ."60ז015600/6 ץ[וח6וו511056 מסזוסחזיזס]חז 006 6 ]0 פהוהס6וחז 6 הזהוחזיז66 הז 5101060 15 סו סז עס 00 6 סז זיז 666 [סזסק חח ]1561 1ח6הזוו06 6וזז ]0 56סקןזווק 6ה] יזס]* ע[6יזסחז 160ו1חז0 6 6 ]0 ... 0חב ... זזם זס 65זסטו פחזחום!קאס ]הז | ]0 ]00 | 16 8תוחזזס]חו 510605.7חחזגזסיזו6 זז הווזסיזיזגו5

עוד ראה בספר 283168165 08 01156818 בהוצאת 00ת26 3116 | 6טםה[טנתטי)

תק ט5, 2001 0067ו26), בע' 28 :

6 01 0065 6!וויז 606זוו50 51016 6חך* ]יז 1 1 ו50 10 66ח06זט6 ]0 86וו ]5 ץזסחוטיזס ][ס 6חס סז 5171/1608 6יזגו5ס!0156 5 86 6וחז[) 5קק1ז56 ח1 זזם 6וז מז 6 ,(1991) .16 ,066160 .ץש הסוום0הווס] 505 15" 11 101 0160 ]גוזו ) [0ז1606 66 6ז8חז'זוא6 ז605106 10 6וסו'זקסיזקקם ".00ח6יז0]6יז 0 ]0 6'זוו0156105 1116 חוס!קא6 סז

]0 ע]1ז666550 15 מסנוסיזס6!0 [610ם] 6וז6* זס] ‏ 6וו!סש 6טווספסיזק 0חם 56006 והזו ]| 101 65'ווו6יז חסוזסקוסווחם ]0 פחונחו] 6זסשו מסזוח6טח] 60זום!]6 6 ]0 0526065 0 :60ח6ז0]6יז 51016 ₪ חז 65011060 ץ60יזום 5 ₪ ]ו 6ססוזסקקוו5 זסח 15 זז פחזנחו] 6 []0ח260 0015] 6טסזק 10 7ז666550ח ]ו 10 זס0יזס 1 66ח6ז6]6יז 116 הזז 015610560 זאש ]0 6|סיז 116 .פהזסוזם)זחזז] הזום[6 6וזז 6 ][ס 16!1] 6ו) 1060016006 15 61060066 ]סז 116 חז 5קסף ]!1] סו זס ,הסוזה6טחז 6 הסק06 606 0) 660580 8 ]ו . סטסיזק 10 60ח6ז6]6יז 51016 ם ]0 65ז'זסהווסט ]| 6ה) ]0 6זוו5ס!0150 | תו88וחז 2 8 01 15 0חגוסיזף זסקסיז 6 הסוזח6טחז ".655ח8ווסוטפס 103 6 זוו הסזוסקו0ווחם

רשום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

היריעה נתארכה לה מעט ולכן, על מנת להקל על הקורא, אתמצת את הכלליס אותס הבאתי לעיל, בטרס איישס אותס על המקרה שבפני:

א. על מנת לשלול חידוש, יש להיוקק למסמך ידע קודם אחד בלבד.

ב. על מסמך הידע הקודס להיות ברור באופן שיאפשר הוצאתה לפועל של האמצאה. תיאור כללי אינו מספיק.

ג. בבחינת מסמך ידע קודס מותר להצטייד בידע מקצועי כללי, כפי שהיה בתאריך אותו המסמך.

ד. מבחן ההפרה: יש לבחון האס מסמך הידע הקודס היה מפר את הפטנט שבבקשה, אילו היה מאוחר לו.

ה. יש להראות שהתיאור שבמסמך הקודס בהכרת מוביל לאמצאה שבבקשה.

וו בפרשנות מסמך ידע קודס שהוא פטנט, יש לקרוא את המסמך כמסמך שלם, על מנת לעמוד על כוונת הממציא.

ז. יש לפרש מסמך ידע קודם לפי המידע הרלוונטי שהיה בידי בעל מקצוע בתחוס בתאריך המסמך.

ח. התיאור שבפירוט יכול לשמש כמילון לביטוייס שבתביעות, ואף לביטוייס שבדוגמאות.

ט. השאלה אס מסמך קודס מגלה משהו שהוא בגדר התביעה או התביעות הנדונות היא שאלה שבעובדה, אך על בעל התפקיד המכריע בשאלה להיזקק לעדויות ולסיוע של מומחיס בתחום, כדי לפרש מה נגלה למעשה בידע הקודם.

אמרתי בפסקה 17 לעיל כי אני סבור שבדוגמא מס' 1 מתואר תהליך של 26 של טבליית תזזסאסי8ע ומשם, תוך שאני מיישס את הכללים דלעיל, אמשיך. עיון בבקשה הבינלאומית מראה, כי מנסחה עשה שימוש מספר פעמים במילה "110081חסעתסס6*. כך, למשל, בשורה השניה בע' 3, נרשס: ".. .15ח10ק61א6 [8ת10זח6תס6 ה181חס6 עאו ...*, כאשר הכוונה היא

לחומר עזרי מקובלים. כך, המילה [11008ת6/ת60 מתארת שס את חומרי העזר. באותו עמוד בשורה 11, נרשם:

ץל 60ח01זפ0 06 קז 15ה6ז60160חז 0ז501* פחז!11] ,16010 ]0 005ז6ז [ס0חסזזחסטיח 60 ".16 6 יזס 01611

ראשית, קטע קצר זה יש בו תמיכה לכך שמנסח הבקשה הבינלאומית כיוון לתהליך ייצור של 6כ. שנית וחשוב עוד יותר: בקטע זה, המילה "10081זת6טתס6* היא רב שימושית: היא מתייחסת לשיטות מקובלות לערבוב, לשיטות מקובלות למילוי, לשיטות מקובלות ליצירת

טבליות וכו'. רואים אנו כי כאשר רצה מנסח הבקשה להתייחס לשיטות שונות לייצר

רשום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

טבליות, הרי רשם הוא מפורשות:"1301686... 01 1611005 [התסםמ6טתסס..." . ואילו בדוגמא מס' 1, אין המדובר ב- ח13016]1 01 זסהחהּות [ה100ַת6עת60 אלא ב- שהואווה 01 ע6התהּוה [הת010ת6עת60 וב- הת6551קות60 01 ש6התבּות [הת10)ת6טת60. במילים אחרות: דוגמא מס' 1 מתארת, במילים פשוטות, תהליך של .06, כאשר ערבוב

החומוים נעשה "בצורה קונבנציונאלית" והדחיסה לטבליה נעשית "בצורה קונבנציונאלית".

למעשה, המילים זס6חתגות [01008ת6ת60 אינן מתייחסות לשיטת ייצור הטבליה, אלא לצורות הערבוב והדחיסה. מבחינה ואת, הראיות שהציגו הצדדים בדבר הפרשנות המקצועית הראויה והנכונה לאותו הביטוי, הינן מיותרות. יחד עס זאת, עלי לומר כי גם אס אותן המיליס מתייחסות לשיטת הייצור, הרי לא עלה בידי המבקשת לשכנע כי המיליס

מכוונות לתהליך של )/\ .

כפי שראינו בכלליס דלעיל, כי על מנת שמסמך ידע קודס ישלול חידוש מבקשה לפטנט, עליו להיות ברור ולהצביע על כך כי עשיית הדבר המתואר בו תביא בהכרח לתוצאה המתוארת בבקשה לפטנט. כך הדבר במקרה דנן. במקרה כגון זה שבפני, בו הלשון הפשוטה של מסמך הידע הקודס מתארת תהליך מסוים, והמסקנה בדבר שלילת החידוש אף עולה בקנה אחד עס לשון המסמך הקודס בכללותו, על מבקש הפטנט לשכנע כי כוונת הממציא היתה אחרת, למרות הלשון הברורה של הבקשה הקודמת. ובל נשכתח: בהליכי התנגדות לפטנט, נטל השכנוע כי האמצאה שבבקשה הינה כשירת פטנט מוטל על כתפי מבקש הרישום.

אני מקבל את טענת המתנגדת כי בתאריך הבכורה, תהליך של .26 היה בגדר

זסתתהרת [8ת10ח6טתסס לייצור טבליות, ולכן, אין קיומו של ביטוי ה בדוגמא מס' 1 שולל את המסקנה כי אותה הדוגמא מתארת, במיליס פשוטות וברורות, תהליך ייצור של טבליית

תנוסאסזה] בשיטת ה-6פ.

המבקשת לא חלקה על כך, אלא הסכימה, כי תהליכי ייצור הטבליות בשיטות .6כ ו-6כם היו ידועיס לפני תאריך הבכורה. אס כך הדבר, הרי אין לומר על תהליך של :6 כי הוא לא יכול להיות בגדר ז6התגות [1008ת6שם60. הדבר אף עולה מפורשות מן הסקר שביצע פרופ'

ש8זשַח58 בשנת 1991. שני הצדדיס הסכימו כי המחבר הוא אחד המומחיס בעולס בתחוס תהליכי ייצור הטבליות.

רשום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

שמו של הסקר הוא: 16 ם! 276010066 [0₪503ת1 זת6עעט) ]01 שס6טזטפ 3 .6%), 6תה 1301615 01 610176ה]נות3] תה תסו[טנמ 0 והוא נכתב על ידי

והש .= [ק381 ו- 81651ות26] .ג ץ616טכ1. בע' 40 רשמו המלומדים כדלקמן:

6 )סק ז6)זד )תת הזז" ,65ח6וקו6א6 ]גוסל 5חסוו65ווף סו חסזו001ם חז ]0 68 6ה ]גוסכ 05860 קסשטיזוו5 6וזז ץ[)ח6יזזוו6 101 665505סיזק | טתזזוו0ם]ווחסוח חז חשוסה5 סז 15]וו5סיד 11656 .60ידיז6]סיזכן שיזסעע 6זסעו 505חסק66יז 6ה] ]0 ]1 השש .14 6זוווז ו ה הוחז[6ו/וזסטס 6 1000100 ה6א0%ו 058 6ז00000]ווחסו | |100!6 ]0 !]| ה551חחז זסטו עם ה6שוס]01] מ0ז655יזקחזס6 לחי טחז055חז ושע עם 60שוס!!0] פחזיזה 60 סז 65000505יז 116 ה6וזעו מזסט6שוס11 .הזז .5 65ז חקו 60 זס)םטסחחז סזחז 5006160 זס] 66ח676]סזק 118 165ה0קוחס6 96616 ו שפוח 01 15 מ05510זק 60 601יו חס 6ו ]0 600156 .(1/ 0חם / 0105ד) שו חס ז6 יטוח 0ו ז15606 חזסיז]| הזז 1600 סז ,165 ז6קסזק | פוחזה | ]0 שחזםוז66חוו סז ע]0!] 6'זסחז 26 קסחז ופוח יזסוסטסחחז יז )0 זס 6קץז 6חס ]0 מסזום!ווחסיזף ז6]סיזק .ץוח 16ז6ח6) 6וזז ]0 6ודם זסח 15 וחד 1 1016006 הקוסו]5 01 000 ,6יזסחזיזס\זיווי1 סה 00 לץה5והחז חותזסווט 6 הזסס ץ[001ו! 6יזם יפוח פגיזם הסוזקזז50סיזקהסח ]0 זווס 13) הסז58סיזקוהס6 1661 10 60160 זוסה 8סקה ]1 60066ו0ת1 68והסקוחס6 14

" .(ח1'זוו06]ווהסחז ]0 100[ו6חז סיזיז6]סיזק

גס אותן אסמכתאות אשר הוצגו על ידי המבקשת, כל שיכלו ללמד, במקרה הטוב, הוא כי שיטת ה-:)/\ היתה, לפני התאריך הקובע, השיטה הנפוצה ביותר. ואולס, אין הדבר שולל שיטות אחרות מהיות "שיטות קונבנציונאליות", כפי שעולה הדבר מן הסקר של

תה 5.

איני רואה סיבה לפקפק בתוצאותיו ומסקנותיו של הסקר האמור, מהן ניתן ללמוד בבירור בדבר הפרקטיקה ובדבר המידה בה היו שיטות הייצור השונות נפוצות אצל יצרני הטבליות מןו המגזריס השוניס.

רשום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

לסיכוס נקודה זו: המיליס ז6תחגות [8חס1ת6טת60 שבדוגמא מס' 1 אינן מתייחסות לשיטת ייצור הטבליה אלא לשיטת הערבוב החומריס ולשיטת הדחיסה, כאשר שתי פעולות אלה מופיעות כחלק מתיאור תהליך ייצור של טבליית ת611א0ז28 בשיטת :26. לא זו אף זו- גס אס אותן מילים אכן דנות בשיטת ייצור טבליה, הרי לא עלה בידי המבקשת לשכנע כי מילים אילו מלמדות שאין המדובר בשיטת ייצור של .26 וכי לכן יש לסטות מן הלשון

הפשוטה והברורה של תהליך הייצור שבדוגמא מס' 1. בעניין וה, לא הרימה המבקשת את נטל השכנוע המוטל עליה.

אדון עתה בטענתה של המבקשת, לפיה הימצאותו של חומר העזר .1126 בדוגמא מס' 1 מעידה על כך שהמדובר הוא ב - )/\\, היות ומשתמשיס בחומר זה כחומר מקשר בתהליכי ייצור רטוביס. טענה גו נסתרה מיניה וביה בראיות שהמציאה המתנגדת. בפרוספקט לגבי החומר ז608גוו1ז23, שהינו השס המסחרי של :112/]6, אשר פורסם לפני התאריך הקובע, נרשס מפורשות כי החומר משמש כחומר מקשר, זסְַחזט, יעיל בתהליך של .6כ. נאמר שס כי החומר אף מסייע ביצירת טבליות בעלות חומר אחיד בתהליך של :6. כנגד פרסוס זה

טענה המבקשת כי אין לסמוך עליו, בהיותו חומר פרסומי ומגמתי. טענה זאו של המבקשת נטענה בעלמא ולא הובאה כל ראיה לכך שאין לסמוך על פרסוס זה. ראיה נוספת שהציגה

המתנגדת הוא קטע מתוך הפרסוס 180050748 )0 2736066 תה ץז60ו[1' 6מד

ץ6ווזיזהו[, מהדורה שלישית משנת 1986. בעמוד 327 נרשם :

6 05 ה6וז5 ,5'זסהוק]סכן [םזווזסח 001160" ץז 60]||056 - 080 =סזהת1ף!0 [עקסיזטץאסיזטץו 056ו]1601 611 רוד) [עקוהטץאסיזטץו 0 1056ו]1001ץ וז מ 5ז06חו | תסומוח60 6זם ,(60]!0[056 זו | חס] | ץז0 | 0566 - -65ש00[051 100 6תז50 6טםו[ 6 ,08ו655זקחז60 5 6085וך וג[ 16וג]קר ,60165

".1105יז6קסיזקן 001ריך הקובע, כי התהליך היבש יפתור את בעיית הנקודות הורודות והייצור בקנה מידה מסחרי, ככל שהן קיימות, אינה רלוונטית לשאלת קיומו או היעדרו של חידוש.

ראה בעניין את החלטתו של בית המשפט לערעורים באנגליה בעניין 5/ט [6כסעְה21) .601 [6208 ו[115י1, 255 .6.ק.א [1995], בע' 205 :

]ו זסווסועו 566 10 15 60יזווו6יז 15 זסת [1ה/..." זסזיזק 16 הז פחזו[1606 16 זווס זיוס6 סז 15 חס ץ 160 1]!ווסטו מ0610 01 ₪ ת6תזוו 0 חז זה6וסק 6 ]0 זה6וח6ף הזזה חם 605116 41 118 .(...6ז10 [670ת16) 566) ]51 חז !סוס 26 זז זסוזק 6 101 6665501 6וח0 6ו[1 01501056 זס ]גו [60ו6סיזק חז זח6וסק 116 05 0526015 |[ מז מסחתסטחו

".ופ

רשם הפטנטים, המדגמיס וסימני המסחר

בהשיבה לטענת המתנגדת לפיה העובדה שבדוגמה מס' 1 לא נזכרו מיס מלמדת על כך כי המדובר בתהליך ייצור יבש, טענה המבקשת כי עובדה זו אינה מלמדת דבר, שכן גס בתהליכים יבשים קיימים מים, כחלק מן החומרים השונים, הסופחים אליהם מים.

אינני נדרש להכריע במחלוקת בנקודה זו שכן איני מבסס את החלטתי על כך שבדוגמה מס' 1 לא הוזכרו מיס.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את טענת היעדר החידוש של המתנגדת, למעט בהתייחס לתביעה מס' 1.

תביעה מס' 7

תביעה מס' 7 תובעת תהליך לייצור טבליה 6086א0ז28 בתהליך ייצור יבש, כאשר החומר

6 ס6סךת:11606177518111ח, (להלן: ":6:)]/") שהוא חומר המשמש כחומר מילוי וכריכה, נעדר בתהליך ההכנה ובטבליה. הואיל ודוגמא מס' 1 של הבקשה הבינלאומית אינה מדגימה סיטואציה זו, הרי אין בה כדי לשלול חידוש מתביעה מס' 7 כפי שנוסחה. ייצור טבליה בתהליך :26 הנעדר את החומר ‏ 6:6]א, יש בו חידוש והתקדמות המצאתית, שכן היה צפוי שטבליה כזאת תיטה להישבר בתהליך הייצור או לאחר מכן. גם העד תומר הודה כי העובדה שניתן ליצור טבלית 606א28-08 בתהליך יבש ללא 6:6 מפתיעה אותו. לאור האמור לעיל, נראה בעיני לקבוע כי תביעה מס' 7 הינה חדשה, וכי יש בה התקדמות אמצאתית.

סוף דבר

התוצאה הינה, אס כן, כי ההתנגדות מתקבלת והאמצאה אינה כשירה לרישום בשל היעדר חידוש, למעט תביעה מס' 7 אשר יש בה חידוש והתקדמות המצאתית. על המבקשת להגיש לרשם פירוט עס תיקון תביעות מתאיס.

משהגעתי כאמור למסקנה כי אין האמצאה כשירה לרישום, למעט תביעה מס' 7, לא אדון במחלוקות בין הצדדים באשר לשאלת קיומה או היעדרה של התקדמות אמצאתית, באותן התביעות הנעדרות חידוש. הכרעה במחלוקות אלה הינה עתה מיותרת.

כן לא נדרש אני להכריע במחלוקות בין הצדדים בדבר הרלוונטיות של ההחלטה של משרד הפטנטים האירופי בהליכי ההתנגדות לפטנט המקביל ובדבר משקלה של אותה ההחלטה על

בהליכים שבפני. בהחלטתי זו לא נדרשתי לטענות הצדדים בהליך באירופה כמו גס לא לראיות שהוצגו ולנימוקי הערכאה שסם.

8. הצעתה של המבקשת לצמצום את כמות ה- 6ם60א0ז28 בתביעה מס' 1 לכמות פחותה מ-50 מ"ג לא תסיע בידה להתגבר על טענת היעדר החידוש, שכן הפרסוס הקודם, הבקשה

הבינלאומית, מתייחס ל-6ם60א2310 בכל הריכוזים, כולל ריכוזּים נמוכים מ-50 מ"ג.

9. המבקשת תשא בהוצאות המתנגדת בסכום של 45,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. כן תשא המבקשת ב-90% מכלל התשלומים לחברות ההקלטה והצילום בווידאו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומי ההוצאות על ידי המתנגדת לאותן חברות ועד התשלום בפועל.

ישראל אקסלרד

פוסק בקניין רוחני

ניתן בירושלים ביום י"ב תמוז, תשס"ד

1 יולי, 2004