התנגדות לבקשות פטנט

ההחלטה:

התנגדות לבקשות פטנט 2220000 (בקשה למתן החלטה בהתנגדות בשל אי תשלום הוצאות שנפסקו לטובת המתנגדת)

המתנגדת י ב.ג. נגב טכנולוגיות ויישומים בע"מ

על ידי לוצאטו את לוצאטו

המבקשת: אייל רס

על ידי אליעד שרגא ושות'

החלטה

לפניי בקשתה של ב.ג. נגב טכנולוגיות ויישומים בע"מ (להלן: המתנגדת) למתן החלטה המקבלת את ההתנגדות ודוחה את בקשות הפטנט מספר 273803 ו- 273800 (להלן: בקשות הפטנט). הבסיס לבקשה זו היא הטענה כי מר רס (להלן: המבקש) לא שילס את ההוצאות שנפסקו לו לאורך ההליך, חרף העובדה שתשלום ההוצאות מהווה לטענת המתנגדת תנאי לקיוס דיון הוכחות.

המבקש טוען כי המתנגדת מטעה כאשר היא מציגה מצג לפיו ההוצאות לא שולמו. לטענתו בית המשפט המחוזי פסק בהליך ת"א 4258-06-20 לחובתה של המתנגדת סכום של כ- 500,000 ₪ ממנו ניתן יהיה לקזו את ההוצאות שנפסקו לחובתו של המבקש אשר עומדות לטענתו על סכום של כ- 20,000 ₪.

במסגרת הדיון ביוס 17.6.2024 לאחר שמר רס לא התייצב לחקירות ולא עלה בידי באי כוחו לחקור את עדי המתנגדת קבעתי כי ההחלטה בהתנגדות לבקשות הפטנט תינתן על סמך החומרים שבתיק. חרף החלטתה זו, ולאחר שהתעמקתי בראיות הצדדים הורתי בהחלטתי מיוס 1.5.2025 על קיום דיון הוכחות על אף התנגדות המתנגדת. הרקע להחלטה לקיים דיון הוכחות היה חוסר הפירוט בכתב טענותיה וראיותיה של המתנגדת שמשמעותם אי עמידה בנטל

הראשוני של הבאת הראיה המוטל עליה. במסגרת החלטה זו הורתי למבקש לשלס את ההוצאות שנפסקו לו טרם הדיון ובאופן ספציפי עד ליוס 5.2.2025.

בתוך כך ובהסכמת הצדדים נקבע דיון הוכחות ליוס 15.6.2025. ביוס 4.2.2025 הגיש המבקש בקשה לאפשר לו לשלס את הוצאותיו עד עשרה ימים טרם הדיון, בקשה זו נדחתה בהחלטתי מיוס 5.2.2025 בה הורתי למבקש לשלס את ההוצאות שנפסקו לו עד ליוס 15.4.2025 (קרי, עד חודש ימים טרם מועד הדיון). נכון להיום הוצאות אלה לא שולמו ומכאן בקשת המתנגדת שלפניי.

למען שלמות התמונה אציין כי בהחלטתי מיוס 25.3.2025 התרתי למתנגדת, שלא לפי סדרי הדין, להגיש ראיות בתשובה. בהחלטתי ציינתי כי הגשת הראיות בתשובה ודיון ההוכחות בהמשך ישיב את הליך ההתנגדות למסלול הראוי בו יתמקד הדיון בשאלת כשירות האמצאה שבבקשת הפטנט בפני הטריבונל המקצועי, ולא בענייניס פרוצדורליים אשר העסיקו את בית הדין בשנתים האחרונות בהליך דנן.

ויודגש כי למעשה, המתנגדת אינה מבקשת לעכב את ההליך עד לתשלום ההוצאות אלא, להמשיך בהליך ולהכריע על בסיס הכתב בהליך דנו. כפי שיפורט להלן בקשת המתנגדת להכריע בתיק על סמך החומרים שלפניי בשל מחדלו של המבקש לתשלום ההוצאות אינה משרתת את גילוי האמת ומסיטה שוב את הדיון מהמהות לענייניס הפורמליים.

המבקש אינו מכחיש כי לא שילס את ההוצאות שנפסקו לו תוך כדי ההליך אך טוען כי ניתן לקזו הוצאות אלה מהחוב של המתנגדת כלפיו. אין בטענה ו כדי לפטור את המבקש מחובתו לשלס את ההוצאות שנפסקו לו בהליך זה. ובפרט כאשר המבקש אינו צד בהליך בבית המשפט המחוזי (ת"א 4258-06-20) אלא חברה בשם 1.1.6 5דא:האפתטצז פאסז.501 ז\א, שמצבה הכלכלי לא ברור ומעמדו של המבקש בה לא הוכח.

בעניין רע"א 1378/21 ליאב יזמות וניהול פרוייקטים בע"מ נ' עו"ד משה תורג'מן (נבו 22.8.2021) (להלן: עניין ליאב יזמות) דן כבוד השופט גרוסקופף בין היתר בשאלה האם היה מקובל לחייב צד בהליך בתשלום הוצאות שנפסקו לחובתו בעבר במסגרת ההליך, וזאת כתנאי להמשך רגיל ההליך (סעיף 17 לפסק הדין). בית המשפט קבע כי הסמכות לאכיפת הוצאות מוטל ברגיל על לשכת ההוצאה לפועל וככלל אין להתנות את המשך ההליך בתשלום הוצאות:

"כאמור, סמכותו של בית המשפט לחייב צד להליך בתשלום הוצאותיו של יריבו מעוגנת בשורה ארוכה של הוראות דין, והיא מופעלת בהקשרים רבים ומגוונים בשלביו השונים של ההליך השיפוטי...

דבר אחר, שלא כמו עצם הטלת החיוב בהוצאות, אשר מסור לסמכותה הבלעדית של הערכאה שדנה בהליך, הסמכות לאכיפת החיוב מסורה, ברגיל, ללשכת ההוצאה לפועל...

ואכן, בית משפט זה כבר קבע בעבר כי על דרך כלל אין להתנות את המשך הדיון בהליך משפטי מסוים בתשלום הוצאות לאלתר, וזאת לאור העיקרון המושרש היטב לפיו בית המשפט אינו מוציא לפועל של החלטותיו, לצד הפגיעה הבלתי מידתית בזכות הגישה לערכאות של הגורם עליו מוטל החיוב "

9. כבוד השופט גרוסקופף דן גם בחריג סטטוטורי לכלל האמור (שאינו חל בענייננו) וכן בנסיבות בהן ברור הטענות יותנה בתשלום ההוצאות שנפסקו לחובתו של אחד הצדדים, כך בסעיף 18 לפסק הדין:

"ויובהר, כשלעצמי, אינני שולל את האפשרות כי יתכנו מצבים בהם בית המשפט רשאי, מכוח סמכותו הטבועה, להורות כי בירור טענות שהעלה צד יותנה בתשלום הוצאות שנפסקו לחובתו במסגרת אותו הליך או אף במסגרת הליך קודם. כך, במיוחד כאשו התנהלותו של הצד עולה לכדי שימוש לרעה בהליך המשפטי (וראו תקנה4 ותקנה176 (א) לתקסד "א החדשות). יחד עם זאת, השימוש בסמכות חריגה זו צריך להישמר למצבים יוצאי דופן ומובהקים בחומרתם, ואין להפוך אותו לכלל. "

0. בעניין ליאב יזמות דחה בית המשפט את הבקשה לעכב את ההליך בשל אי תשלוס הוצאות חרף העובדה שלא הופקדה כלל ערובה להבטחת הוצאות הנתבע שס. בהליך שלפניי בניגוד לנסיבות המקרה בעניין ליאב יזמות המבקש אף הפקיד ערובה להבטחת הוצאות המתנגדת.

1. אינני סבורה שאי תשלוס ההוצאות שנפסקו למבקש בהליך שלפניי נופל בגדר המצביס יוצאי הדופן המובהקים בחומרתם אשר מצדיקים את עיכוב ההליך ופגיעה באינטרס הציבורי לוודאות.

2. משקבעתי שההליך יימשך הרי שהשלב הבא בהליך הוא חקירת מומחי הצדדים. בנסיבות המקרה כאשר מר רס ומומחי המתנגדת זמינים לחקירה, מתן החלטה בהתנגדות לפטנט מבלי לחקור את מומחי הצדדים, כפי שמבקשת המתנגדת, אינו משרת את גילוי האמת.

3. סוף דבר, דיון ההוכחות וחקירות מומחי הצדדים יתקיים במועדו. המבקש יישלס את ההוצאות שנפסקו לו בהליך כולל הפרשי הצמדה וריבית עד עשרה ימים טרם הדיון, קרי עד ליוס 5.6.2025 וזאת, כפי שביקש בהודעתו מיוס 5.2.2025.

ד"ר רויה ישראלי

פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביוס | י"ז אייר תשפ"ה 5 מאי 2025