מתנגדת
- שם: קמטק בע"מ
- בא כח: עו"ד עדי לויט - עורכי דין
החלטות שיפוטיות
התנגדות לבקשת פטנט מספר 131283
המתנגדת: קמטק בע"מ ע"י ב"כ עדי לויט - עורכי דין
המבקשת: אורבוטק בע"מ
ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות'
ה ח ל ט ה
1. בקשת פטנט מס' 131283 (להלן: "הבקשה") הוגשה על ידי חברת אורבוטק בע"מ (להלן: "המבקשת") כבקשת חלוקה מבקשה מספר 131282 שהוגשה ביוס 5.8.1999 (להלן: "המועד הקובע"). ביוס 8.7.2008 פורסמה הבקשה להתנגדויות הציבור. ביוס 7.10.2008 הודיעה חברת קמטק בע"מ (להלן: "המתנגדת") על התנגדותה לבקשה וביוס 5.11.2008 הגישה את כתב טענותיה.
2. לאחר שהוגשו ראיות הצדדיס וביוס 28.3.2010, הגישה המבקשת בקשה לתיקון פירוט, במסגרתה תוקנו תביעות הבקשה וביוס 24.5.2010 הודיעה המתנגדת כי אין לה התנגדות לתיקון הפירוט, בכפוף לשמירת וכויותיה להעלות טענותיה במסגרת ההליך העיקרי. ביוס 1 אושר התיקון ונשלחה הודעה לצדדים בדבר המשך הליך ההתנגדות. הצדדים הגישו כתבי טענות וראיות מתוקנים (למעט ראיות בתשובה מטעמה המתנגדת, על פי הודעתה מיוס 2. ביום 13.3.2013 התקיים בפני דיון ולאחריו הוגשו סיכומי הצדדים, מכאן הצורך בהחלטה זו.
תביעה מס'1 לבקשה
3 כותרת הבקשה היא: "כלומר, התקן ושיטות לבדיקת חפציס. האמצאה הנתבעת מיושמת בין היתר בתחוס הבדיקה האופטית הממוכנת (ח5066010ח1 [168זק0 66זהוחסזטגּ - 021). על פי הבקשה, תביעה 1, הינה תביעה עצמאית, ויתר תביעות הבקשה (2-7) הינן תלויות בה. לשון תביעה 1 הוא כדלקמן (החלקים המודגשים הוספו במסגרת תיקון התביעה):
:קוה 60 ח66551סיזן 6ף סח זס] 110ו6חז ה"
רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר
בפנינו אכן שיטה לעיבוד תמונה המתבצעת לאחר רכישת תמונה אופטית של התפציר הנבדק ובלשון חופשית :
א. הפקת ייצוג גבולות אלמנטים ידועים מראש הקיימים בתמונה (להלן: "רכיב א"); ב. איתור "מועמדים לפגמים" בתמונה בחומרה ויצירת פלט תואם (להלן: "רכיב ב");
ג. קבלת פלט ובו "מועמדי חומרה לסיווג כפגמים" וייצוג גבולות האלמנטים הידועים (להלן: "רכיב ג'");
ד. יצירת חלון עניין סביב חלק מן המידע הכלול בפלט דלעיל (להלן: "רכיב ד" - הוסף במסגרת התיקון);
ה. זיהוי של לפחות התראת שווא אחת בחלון העניין באמצעות תוכנה (להלן: "רכיב ה");
ו. שימוש בתוכנה לצורך איתור "מועמדים לפגמים" נוספים בתמונה (להלן: "רכיב ו" - הוסף במסגרת התיקון).
עיקר טענות הצדדים
טענות המתנגדת
בהודעתה טוענת המתנגדת כי הבקשה אינה כשירת פטנט בהתבסס על סעיפים 8 לחוק הפטנטים התשכ"ז 1967 (להלן: "החוק" או "חוק הפטנטים").
המתנגדת טוענת כי האמצאה אינה כשירת פטנט מאחר שאין בה מוצר או תהליך כנדרש בסעיף 3 לחוק הפטנטים. לגישתה, לכל היותר המדובר בניסיון המבקשת לקבל בלעדיות בגין תהליך מחשבתי או אלגוריתמיקה לשמה.
עוד טוענת המתנגדת כי הבקשה אינה חדשה כנדרש בסעיף 4 לחוק. לצורך ביסוס טענתה זו, צירפה המתנגדת שלושה פרסומים קודמים במועד פרסומם למועד הקובע והמתאריסה לטענתה את האמצאה הנתבעת בכללותה ואלו הס:
(1982) 0.2 8 .0 6[מסע (להלן: "פרסום 1982").
(1984) 5.סצ (להלן: "פרסום 1984").
7 8 .זכ\/ ,81 זה וחס[\. .1 ;5,619,429 125 (להלן: "פטנט ארה"ב 429").
עוד טוענת המתנגדת כי די בכל אחד מן הפרסומים דלעיל, קל וחומר בשילובם יחד, בכדי שבעל המקצוע הממוצע בתחוס יראה בה כמובנת מאליה. לפיכך האמצאה הנתבעת נעדרת התקדמות המצאתית כנדרש בסעיף 5 לחוק.
בנוסף טוענת המתנגדת כי המבקשת נהגה בחוסר תום לב בהסתירה במכוון את פטנט ארה"ב 9 אשר הוגש על ידי המבקשת עצמה. לטענת המתנגדת לאור והותו לאמצאה הנתבעת, על המבקשת היה להביאו לידיעת בוחני הפטנטים בעת הגשת בקשת הפטנט נשוא החלטה זו.
המתנגדת טוענת כי תיקוןו תביעה 1 לבקשה לא שינה בה דבר וכי למעשה נתבקש ממניעים בלתי כשיריס במטרה להימלט מהידע הקודם בתחוס אשר היה עלול להביא להחלטת הבוחן לדחות את הבקשה.
טענות המבקשת:
1.המבקשת מכחישה באופן גורף את טענות המתנגדת וטוענת כי האמצאה כשירת פטנט לפי כלל סעיפי חוק הפטנטים.
2. המבקשת טוענת כי בכל אחד מן הפרסומים חסרי רכיבי אשר נמצאים באמצאה המבוקשת.
3. וביחוד הרכיב העוסק ביצירת חלון עניין שלשונו היא כדלקמן:
"8105 תטסכ 01 76560181005ק6 5810
המבקשת דוחה את טענת המתנגדת להיעדר התקדמות אמצאתית באמצאה הנתבעת. זאת, בהעדר הפירוט הראוי לטענה מסוג זה, כגון אופן שילוב הפרסומים הקודמים והמניע של בעל המקצוע לשלב ביניהם. למעלה מכך, מוסיפה המבקשת כי ממילא האמצאה הנתבעת אינה מובנת מאליה לאור שילוב כזה או אחר של הפרסומים הקודמים אותס הציגה המתנגדת.
המבקשת מכחישה את טענות המתנגדת בדבר חוסר בהירות תביעות בקשת הפטנט והיותן בלתי נתמכות באופן סביר בפירוט הבקשה. לגישתה, היה על המתנגדת לפרט כדבעי טענתה זו, אך כשלה בכך. המבקשת אף מכחישה את טענת המתנגדת באשר להתנהלות בחוסר תום לב בעת בחינת בקשת הפטנט.
תמצית ראיות הצדדים
מטעמה המתנגדת הוגש תצהיר ד"ר שמעון קורן, מנהל קבוצת הטכנולוגיות בחטיבת מיקרו- אלקטרוניקה במתנגדת.
א. לגישת ד"ר קורן האמצאה עוסקת בשיטה ידועה לעיבוד תמונה כאשר שלביס מסוימים מתבצעים בחומרה ואחריס בתוכנה ובמהלכה מתבצעת הגדרה סטנדרטית של אזורי עניין.
ב לגישתו, פרוצדורה של יהוי גבולות, יצירת ייצוג שלהם, יהוי פגמים בגבולות ווידוא
אמיתות הפגם הייתה ידועה במועד הקובע כאחת הפרוצדורות הנפוצות בתחוס ה - 01. את הפרוצדורה הנ"ל בשלמותה ניתן היה לבצע הן בעזרת מערכת מחשוב בעלת חומרה ייעודית (תהליך הקרוי לגישתו: "עיבוד בחומרה") והן בעורת מערכת מחשב גנרית (תהליך הקרוי לגישתו: "עיבוד בתוכנה"). לחילופין ניתן היה לבצע שלב זה או אחר הן בחומרה והן בתוכנה עפ"י שיקול דעת מתכנן המערכת. ד"ר קורן סבור כי המדובר בשיטות יסודיות בהנדסת תוכנה הידועות לבעל המקצוע במועד הקובע.
ג. עיקר הבקשה על פי ד"ר קורן הוא תהליך הגדרת חלון העניין מסביב למועמד לפגם שזוהה ואימות הפגם שמתבצע בתוכנה. לגישת ד"ר קורן, כל מועמד לפגס שעובר תהליך
בדיקה נוסף הוא חלון עניין בפני עצמו ולפיכך כל אחד מן הפרסומים הקודמים מתאר את האמצאה הנתבעת בכללותה. עוד לגישתו, ידוע כי יצירת חלון העניין יכול שתתבצע אוטומטית על ידי מחשב, או על ידי מפעיל אנושי, לפני הבדיקה או במסגרתה.
עוד גורס ד"ר קורן כי נחיצות השלב האחרון בתהליך הבדיקה (רכיב ו') ומטרתו כלל אינן ברורות, דבר ההופך את תביעה 1 (והתביעות התלויות בה) לבלתי בהירות לבעל המקצוע בתחוס.
לבסוף טוען ד"ר קורן כי הפרסומים שהוצגו על ידי המתנגדת שולליסם מן האמצאה הנתבעת את כשירותה לפטנט בהיותה נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. לניתוח הפרסומים על פי ד"ר קורן אתייחס למטה.
מטעם המבקשת הוגש תצהיר ד"ר שמואל ריפא, מנהל קבוצת אלגוריתמיס בתשתיות טכנולוגיות במבקשת. ד"ר ריפא הינו אחד ממציאי האמצאה הנתבעת.
א.
ו
על פי ד"ר ריפא, חלון העניין המתואר באמצאה הנתבעת נוצר מסביב מועמדים לזיהוי כפגמים ו/או מסביב לאזורים גיאומטריים אשר מוגדרים מראש (היינו, ייצוגי גבולות האלמנטים הידועים בתמונה). את בעוד שהפרסומים הקודמים מגלים חלון עניין הנוצר רק מסביב למועמדים לזיהוי כפגמים.
ד"ר ריפא הסכים כי תהליכי בדיקה הירארכיים, כשבכל שלב נערכת בדיקה של מועמדיס לפגם שנמצאו בשלב הקודם, היו ידועים לבעל המקצוע בתחוס עוד קודם למועד הקובע. יחד עס ואת ולטענתו, האמצאה הנתבעת היא שיטה מבוססת חלון עניין ולא שיטה הירארכית שבה זיהוי מועמד לפגם בהכרעה גורס לעיבוד אוטומטי נוסף.
עוד טוען ד"ר ריפא כי במסגרת האמצאה לא נתבע אלגוריתם כלשהו וכי המדובר בשיטה המיושמת על מערכת בעלת אלמנטים פיסיים.
לגישת ד"ר ריפא, רכיב ו' לתביעה 1 אינו מעורפל שכן הוא מבצע בדיקה בתוכנה ביחס לחלון העניין שנוצר, שכן ריבוי חוות הדעת שבו מאפשרות קבלת החלטות בדרגת מהימנות גבוהה יותר.
ד"ר ריפא אינו מסכים עם ד"ר קורן שכן לגישתו קיימים הבדלים מהותיים בין עיבוד בחומרה לבין עיבוד בתוכנה. לטעמו שימוש בחומרה במקומות בהס תובעת הבקשה במפורש שימוש בתוכנה לא יביא לניצול מיטבי של האמצאה הנתבעת.
לבסוף מתייחס ד"ר ריפא לפרסומים הקודמים שהציגו המתנגדת והעד מטעמה וגורס כי לא הוכח כי האמצאה הנתבעת בבקשה נעדרת חידוש או התקדמות המצאתית.
דיוןו והכרעה
שורש המחלוקת בעניין אה בין הצדדים הוא למעשה מהות אותו חלון עניין הנתבע בבקשה. לאור עמימותה המובהקת של לשון תביעה אין אלא להסתמך על דברי העדיס אשר פרשו גרסתם בפני. בהקשר זה עדיפה בעיני גרסת ד"ר קורן העד מטעמה המבקשת, אשר נמצאה קוהרנטית וברורה על פני זו של ד"ר ריפא אשר התקשה להציג לערכאה זו גרסה סדורה ובהירה. מעבר לכך וכפי שצוין לעיל, ד"ר ריפא רשום כממציא ההמצאה הנתבעת, ואי לכך קיים חשש להטיות בעדותו.
תחילה, גרס ד"ר ריפא כי חלון העניין הנתבע בבקשה מכיל נתוניס שהתקבלו משני רכיביס (א' ו/או - ב'), היינו מגבולות האלמנטים הידועים מראש (רכיב א') ו/או מחיווי המועמדיסם לפגם שזוהו באמצעות חומרה (רכיב ב'). בחקירתו שינה העד עמדתו וגרס כי אין המדובר בהכרח בחלון עניין אחד, וכי יתכן וייווצרו מספר חלונות עניין, בכל אחד מהם מידע מרכיב א' או ב'. בעניין וה הדגיש העד מטעמה המבקשת כי הפרסומים הקודמים מתארים אך ורק חלון ענייו הנוצר מסביב לחשודיס לפגמיס בעוד שבאמצאה הנתבעת חלון העניין יכול להכיל גס מידע באשר לגבולות האזורים המוגדרים מראש, שילוב זה יוצר, לגישתו את יתרון המבקשת על הפרסומים הקודמים. את גרסתו זו שינה שוב ד"ר ריפא, כפי שיוסבר בהמשך.
המתנגדת מאידך כמו גס ד"ר קורן הוא העד מטעמה, הכחישו את הטענות דלעיל. ראשית, נטען כי אין משמעות אמיתית למונח חלון עניין מאחר שכל הגדרת אזור, מראש או תוך כדי בדיקה, היא למעשה יצירת "חלון עניין". עוד נטען, ואיו אלא להסכיס לכך, כי הזהות בין רכיבי התביעה לבין הפרסומים הקודמים הינה מהותית ולא מילולית. כך, אין צורך לדבוק בחיפוש מילולי אחר המונח "חלון עניין" דווקא בפרסומים הקודמים שהוצגו. סבורה אני כי עלה בידי העד מטעמה המתנגדת להציג גרסה משכנעת כדבעי בעניין זה.
מקובלת עלי עמדת ד"ר קורן לפיה האמצאה הנתבעת עוסקת ביצירת חלון עניין מסוג אחד בלבד, שבו מצוי מידע באשר למועמדיס לפגם בלבד. ואת לאור הודאת ד"ר ריפא (ולמעשה חורתו בו מסעיף 11 לתצהירו) כי חלון עניין המכיל מידע גם באשר למועמדים לפגס וגם באשר לגבולות אלמנטים ידועים כלל אינו מצוי בתביעה מס" 1 (פר' עמ' 220 שורות 18-20).
עוד מקובלת עלי עמדת המתנגדת לפיה כי אין כל משמעות להגדרת חלון ענייו שהמידע בו נוגע אך ורק לגבולות אזורים ידועים מראש, שכן דבר זה נעשה בשלב "הלימוד" (שלב ה - תז68.) הקודם לתהליך הבדיקה (פר' עמ' 228 שורות 2-3) ואשר אינו חלק מהאמצאה
הנתבעת, כפי שאף הסכים ד"ר ריפא העד מטעמה המבקשת במהלך חקירתו הנגדית (פר' עמ' 4 שורות 3-9).
בהסבר העד מטעמה המתנגדת, ד"ר קורן, היה כדי לשכנעני כי תהליך מציאת גבולות אלמנטים ידועים מראש דומה במהותו לתהליך מציאת מועמדים לפגם. ניכר כי לא ניתן לבצע אף לא אחד מאלו אלא אס כן הוזנו למערכת מראש הגדרות רלוונטיות אשר יאפשרו את ביצועו. בעניין וה ראו דברי העד מטעמה המתנגדת :
"אס המחשב מצא פינה, מן הסתם, אני מניח, אני לא מכיר פשוט ד77 אחדת, איך מחשב לעזאזל ידע שהוא צריך לחפש פינה, מה זה פינה. הוא ידע כי הנחו אותו שאס אתה מוצא פינה שזה אלמנט ידוע, מישהו הגדיר לו - אדוני, יש פינה. באותה צודה, יכלו להגדיר לו - תמצא לא פינה, אלא לא *וודע, משהו אחל." (פר' עמ' 62 שורות 1-5).
עוד שוכנעתי כי על פי תביעה 1, אין הכרח לבצע דווקא בחומרה את זיהוי המועמדיס לפגס. זאת משום שלא עלה בידי המבקשת או העד מטעמה להצביע על יתרון זיהוי בחומרה על פני יהוי בתוכנה שהינו אף מהיר ויעיל יותר. בתמיכה לעמדתה זו, הפנתה המתנגדת כמו גס העד מטעמה לבקשת הפטנט עמ' 14.
לא מצאתי לנכון לקבל את עמדת המתנגדת והעד מטעמה לפיה תביעה 1 מלמדת על יצירת חלון עניין מסוג שונה מזה המקובל, שמטרתו "אריזת" מידע ממגוון גלאיס באותו האזור, כולל כל התקלות המדווחות, עליו מתבצעת בדיקה במסגרתה יופעלו פונקציות עיבוד חלקן באופן הירארכי. תיאור ייחודי זה לחלון העניין כלל אינו מופיע בתביעה 1, ולא ניתן לייבא אותו אפילו היה מופיע בפירוט. ממילא איני סבורה כי עלה בידי המבקשת (אף לא בהפנותה לעמ' 32-34 בבקשה) להצביע על כך.
לאור כל האמור לעיל, ניתן לסכס עתה: באמצאה שבפני נתבעת שיטה לעיבוד תמונה כאשר בשלב הראשון נוצר חלון עניין סביב מועמדיס לפגס אשר זוהו או הוגדרו מראש בשלב קודם (בין בחומרה ובין בדרך אחרת). בשלב השני מתבצעת על החלון בדיקה נוספת מעמיקה יותר באמצעות תוכנה, ואת לצורך וידוא המידע (מציאת התראות שווא).
את שלב ו' שבו מתבצעת מציאת מועמדים נוספיס לפגמיס מאפיין חוסר בהירות שכן כשלה המבקשת להצביע על יחסי הגומלין בינו לבין יתר רכיבי האמצאה בתביעה 1.
בהקשר זה ולאור מסקנתי דלעיל יצוין כי נמצא חוסר התאמה מובהק בין תביעה 1 לבין איור 1 לבקשה, ובין שני אלו לגרסתו של העד מטעמה המבקשת, הוא, יוזכר שוב, אחד מממציאיה של האמצאה הנתבעת וחזקה היא כי מכיר הוא את ההמצאה הנתבעת על בוריה.
לבסוף, שוכנעתי בצדקת טענת המתנגדת לפיה לא היה בתיקון תביעה 1 כדי לשנות ממנה דבר. אוסיף ואציין כי התיקון שבוצע על ידי המבקשת אך תרס לסרבול התביעה ולהיותה בלתי מובנת ובהירה כנדרש.
סעיף3 לחוק סעיף 3 לחוק קובע מהי אמצאה כשירת פטנט:
"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשידת פטנט."
האמצאה הנתבעת עוסקת בתחום הבדיקה האופטית הממוכנת ומכוונת למציאת פגמים בחפציס כגון מעגלים מודפסים. כלל ידוע הוא כי כדי לבחון האס האמצאה עומדת בהוראות סעיף 3 לחוק, קרי, האס האמצאה הינה בגדר תחום טכנולוגי, יש לבחון את האמצאה הנתבעת בכללותה מבלי להפריד את רכיביה זה מזה.
בענייננו, מתבצע תהליך עיבוד תמונה שלא יכול להיעשות אלא על ידי מכונה ממשית ותוצאותיו הינן מוחשיות. אי לכך, על אף שלא נתבעים באמצאה רכיבים פיזיים וחרף הסכמת העד מטעם המבקשת כי חלק מן האמצאה הנתבעת הינו אלגוריתמי חישובי אשר בא לייעל את הליך עיבוד התמונה (פר' עמ' 154 שורות 24-27), אין אלא לקבוע כי האמצאה בכללותה הינה בתחום טכנולוגי, משכך דוחה אני את טענות המתנגדת לעניין סעיף 3 לחוק.
סעיף4 לחוק
סעיף 4 לחוק מפרט את דרישת החידוש בכך שלא נעשה פרסום פומבי של האמצאה הנתבעת הן בישראל והן מחוצה לה קודם לתאריך הקובע. סעיף 4 לחוק קובע כדלקמן:
"אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -
(1) על ידי תיאור, בכתב או במדאה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;
כידוע, על מנת לשלול חידוש של אמצאה הכרתי כי זו תתואר במלואה בפרסום אחד ויחיד
(ראו: ע"א 345/87 שְתהּקות 6:0 )/08יז1\, 110865 נ' מדינת ישראל פ"ד מד(4) 45 בעמ' 102- 3).
הפרסומים אותס הציגה המתנגדת ינותחו על פי מסקנתי באשר למהות האמצאה הנתבעת כאמור לעיל. על מנת לקבוע כי האמצאה הנתבעת משוללת חידוש, די יהא בפרסום אחד אשר יצביע על יצירת חלון עניין המכיל מועמדים לפגם (בין שהוגדרו במפורש מראש על ידי
המפעיל ובין אס נמצאו בחומרה לאור הגדרות המערכת), ולשהתקבל באמצעות תוכנה למציאת התראת שווא ואיתור מועמדים נוספים לפגם.
פרסום 1982 +68//
פרסום זה עוסק בתהליך למציאת פגמים בלוחות אלקטרוניים (208205 6:110011 60זםוזק) בפרסום ה מתוארות שתי מערכות בעלות שני גלאים, לגילוי פגמיס קלים ולגילוי פגמיס משמעותיים, שרצות במקביל ובאופן בלתי תלוי לכיסוי מלא של כלל הפגמים. הפרסום מלמד כי שלבי העיבוד מתבצעים בתוכנה לצורך הנוחות אך ניתן להמיר לעיבוד בחומרה. פרסום זה מלמד על יצירת חלון עניין מסביב למועמד לפגם, היינו קומבינציות של פינות שעשויות להצביע על תבניות פגומות בגבולות שנמצאו (ראו: עמ' 52-53 וכן איור 13). ד"ר ריפא אישר ואת בחקירתו (פר' עמ' 134 שורות 2-5) ואף הוסיף כי במועד הקובע היה ידוע כי מועמד לפגם יוצר חלון עניין (פר' עמ' 201 שורות 19-20). בדומה לתביעה 1 בבקשה, הפרסום מתאר שיטה היררכית כאשר הבדיקה המורכבת מופעלת רק במידה שהבדיקה הפחות מורכבת מצביעה על פגם אפשרי.
בנוסף, ולמעלה מן הנדרש, יצוין כי מאמר זה מתאר אף בדיקה על פי גבולות אלמנטיס ידועים כגון 2805, כפי שאישר ד"ר ריפא (פר' עמ'134 שורה 13). בנוסף, השתכנעתי כי האמור בעמ' 52 לפרסום ומלמד על הצגת גבולות באמצעות פוליגונים, כפי שיאשר ד"ר ריפא (פר'
עמ' 205 שורות 12-13) לאחר שהסביר כי פוליגון הוא ייצוג גיאומטרי של אלמנטים ידועים (פר' עמ' 174 שורות 24-25).
מכל אלו עולה כי פרסום 1982 651/\ שולל חידוש מן המצאה הנתבעת בתביעה 1. פרסום 1984 651//
פרסום זה עוסק אף הוא במערכת למציאת פגמים בלוחות מעגלים חשמליים. הפרסום מתאר ריבוי מערכות בדיקה. עיבוד תמונה לגילוי פגמיס גדוליס מתבצע באמצעות חומרה. במקביל מתבצע תהליך היררכי לזיהוי פגמיס קטניס כאשר השלבים מתבצעים בטור, חלקו בחומרה וחלקו בתוכנה כמפורט ומוסבר בפרק 6 לפרסום. לאור הסברו של ד"ר ריפא, לפיו במועד הקובע היה ידוע לבעל המקצוע כי מועמד לפגם יוצר חלון עניין (פר' עמ' 201 שורות 0, ניתן לקבוע כי מעצם ההיררכיות בתהליך זיהוי הפגמיס הקטנים, מתחייבת יצירת חלון ענייו בשלבים מוקדמים טרס מעבר לשלבים מאוחרים של הבדיקה.
בנוסף, למעלה מן הנדרש יצוין כי מאמר זה מתאר אף בדיקה על פי גבולות אלמנטיס ידועים
כגון 601615 01 מסוזהתוטבת60 ,5א6גם (עמ' 796).
עולה כי אף פרסום 1984 651//\ שולל חידוש מן המצאה הנתבעת בתביעה 1.
פטנט ארה "ב 429
פטנט זה תובע מערכת לבדיקת פגמים בתמונה על ידי השוואתה לתמונת מקור, אף בפטנט זה מתבצעות בדיקות הן בחומרה והן בתוכנה. בפטנט נתבעה מערכת דו שלבית לבדיקת פגמים בתמונה. הפטנט עוסק אף הוא בזיהוי גבולות (טור 22 שורה 12 ואילך), ויהוי ראשוני של פגמיס בחומרה (טור 26 שורה 66 ואילך), ולאחר מכן וידוא של הפגמים על ידי תוכנה (ראה טור 14 שורה 47 ואילך וטור 26 שורה 25 ואילך). מעצם בחינה מחדש של המועמד לפגם ניתן להניח את יצירתו של חלון עניין שבו נעשית הבדיקה המחודשת. לעניין זה ראה טור 6 שורות 0,; טור 9 שורות 29-39 המתארות תהליך ראשון ולאחריו תהליך בדיקה שני לצורך אימות. כלומר פטנט ארה"ב 429 מכיל את כל רכיבי הבקשה שלפנינו, הגדרת מועמדים לפגם (היינו יצירת אזורי עניין, לאור דברי ד"ר ריפא עצמו), זיהוי פגמים על ידי חומרה ולאחר מכן וידוא ואימות באמצעות תוכנה ביחס לפגמיס שנמצאו. די באלו לדעתי כדי לגלות את המצאה הנתבעת בבקשה שבפני.
מכל אלו עולה כי פרסום ארה"ב 429 שולל חידוש מן המצאה הנתבעת בתביעה 1.
לפיכך הריני לקבוע כי תביעה 1 נעדרת חידוש כנדרש בסעיף 4 לחוק. לאור מסקנתי זו, מתייתר הצורך ויש לקבוע כי אף הינה נעדרת התקדמות המצאתית (ראו: ע"א 433/82 בחרי נ' פדלון פ"ד ל"ט(3) 1985, 533).
טענות נוספות מפי המתנגדת
איני סבורה כי עלה בידי המתנגדת להוכיח טענתה לפיה התביעות אינן נובעות באופן סביר מהפירוט, כמתחייב מסעיף 13 לחוק. אין אף כדי לקבוע כי התביעות ממלאות את דרישת סעיף 13 לחוק. ואף ביכולת לאור מסקנתי דלעיל בדבר חוסר ההתאמה הבולט בין תביעה 1
לבין איור 81 לבקשה.
עוד לא התרשמתי כי המתנגדת עמדה ברף ההוכחה המוטל על כתפיה כדי להצביע על חוסר תוס לבה של מבקשת בשעת בחינת בקשת הפטנט.
יחד עם זאת, השתכנעתי כי תביעה 1 לוקה בחסר לאור הקבוע בתקנה (2(א)(3) לתקנות הפטנטים לתקנות הפטנטים (נהלי הלשכה, סדרי הדין ואגרות), התשכ"ח-1968 (להלן: "תקנות הפטנטים"). הקובעת כי על תביעות הפטנט להיות בהירות ונהירות כך שיתאפשר לבעל מקצוע בתחומו לבצע את המצאה הנתבעת. בענייננו תביעה מס' 1 לבקשה נוסחה באופן מעורפל ובלתי בהיר. נוכחותו של רכיב א' בתביעה 1 אינה מוסברת לאור עדות ד"ר
ריפא אשר גרס כי שלב הלמידה אינו חלק מתביעה 1. בנוסף, כפי שכבר צוין, יחסי הגומלין בין הרכיבים א'-ה' לבין רכיב ו' אינו ברור. רשימה זו אינה ממצה. עם זאת, לאור מסקנתי דלעיל בדבר העדר חידוש בתביעה 1, איני נדרשת לקבוע עתה האס מטעס וה בלבד קייס צידוק לקבוע כי תביעות הפטנט אינן כשירות לפטנט.
תביעות תלויות 7 -2
1. המתנגדת טענה כנגד התביעות התלויות את כי בלשון בלתי מפורטת. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, איני מוצאת מקוס לקבלן. תביעות 2-7 אף הן נעדרות חידוש לאור מסקנותיי דלעיל ואף לשון נ נעדרת הבהירות הנדרשת על פי דין. תביעה תלויה 2 מלמדת כי ניתן לבצע את רכיב 1 אם כי בחומרה, פרמטר שאינו חדש לאור הניתוח דלעיל. תביעה תלויה 3 מתייחסת לרכיב ו' בתביעה 1 אשר הינו מעורפל ונחיצותו לתביעה כלל אינה ברורה. תביעה תלויה 4 מתייחסת לשימוש בגבולות שנמצאו לצורך מציאת מועמדים לפגם ואין בכך כל חידוש. תביעות תלויות 5 ו- 6 מתייחסות לרכיב ו' דלעיל ודינן והה לוה אשר בתביעה 3. תביעה מס' 7 הינה תביעת אומניבוס וממילא לא ניתן לאשרה כלל בנוסחה הקיים. איןו בתביעות התלויות רכיבים אשר יש בהם כדי לשנות מן המסקנה כי אף הן הינן נעדרות חידוש.
2. סוף דבר, הריני מקבלת את ההתנגדות לרישום פטנט מס' 131283. לאור כלל השיקולים הקבועיס בדין לפסיקת הוצאותיו של בעל דין אשר נלקחו בחשבון במסגרת החלטה זו, המבקשת תישא בהוצאות המתנגדת ושכר טרחת באי כוחה בגין ניהול הליך וה ותשלם למתנגדת סך 15,000₪ כולל מע"מ. סכום וה ישולס תוך 21 יוס מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית מן המועד לתשלוס ועד לתשלוס הסכום המלא בפועל.
יערה שושני בספי פוסקת בקניין רוחני
ניתן בירושלים ביום כ' ניסן תשע"ה 6 אפריל 2015