התנגדות לבקשת פטנט מס' 140492

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט מס' 140492 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המתנגדת: אוניפארם בע "מ

מבקשת הפטנט: 5 תא ז זידסמה

ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן

ביוס 30.3.2011 הוגשה הודעת התנגדות מטעס המשיבה. ביוס 12.5.2011 קיבלה המשיבה אורכה בת חודשים להגשת כתב טענות מטעמה. ביוס 21.6.2011 הודיעה המתנגדת על הסרת התנגדותה. ביוס 26.6.2011 נסגר תיק ההתנגדות נוכח הודעת המתנגדת.

ביוס 16.8.2011 הוגשה בקשה לפסיקת הוצאות מטעם מבקשת הפטנט (להלן: "הבקשה") בה נטען כי הוציאה סכום כולל של 42,922 ₪ לאחר שניתנה הודעת ההתנגדות ובטרס זו הוסרה. ביוס 6.9.2012 הוגשה תגובה מטעם המתנגדת לבקשה לפסיקת הוצאות (להלן: "התגובה"). ביוס 8.9.2012 הוגשה תשובה לתגובה (להלן: "התשובה לתגובה").

לאחר דבריס אלה המתנגדת אף הוסיפה בקשה להשיב לתשובה לתגובה וגם למסמך וה השיבה מבקשת הפטנט. אקדיס ואומר שלא מצאתי מקוס לאפשר לצדדים להוסיף ולהרחיב לעניין זה.

הבקשה לפסיקת הוצאות הוגשה חרף העובדה שהמתנגדת לא הגישה כל כתב בית דין בהליך ההתנגדות בטרס סגירתו ולא כל שכן מבקשת הפטנט עצמה לא נוקקה להגשת כל כתב טענות. לטענתה, בשלושת החודשים שחלפו ממועד הגשת הודעת ההתנגדות ועד סיוס ההליך, מבקשת הפטנט נאלצה להשקיע עבודה מקדמית רבה בהכנה של חומריסם ותזכיריס מדעיים, ואת בשל לוח הזמנים הקצר שעומד בפני מבקש פטנט להגיב לכתב טענות בהליכים מורכבים מסוג זה.

מבקשת הפטנט נסמכת בבקשה על העיקרון שנקבע ב- בג"צ 891/05 תנובה נ' משוד התעש:יה (המסחל, תק-על 2(2005) מיום 30.6.05, (להלן: "פס"ד תנובה"), שלטעמה צריך להיות מופעל כאן, ולפיו על בד המפסיד בהליך לשאת בהוצאות ריאליות של משנהו.

מצד שני טוענת המתנגדת, שעל מבקשת הפטנט היה לצפות בצורה סבירה גם את מצב העניין בו המשיבה תסיר את התנגדותה. שכן, לטעמה הסרת התנגדות אינו דבר יוצא דופן. המתנגדת סבורה כי הוצאותיה של מבקשת הפטנט, אם היו, חורגות מההוצאות ההכרחיות לניהולו של ההליך כפי שארע ומהוות זהירות יתר בגינה אין לאפשר לבעל דין לגבות הוצאות ממשנהו.

כאמור, מבקשת הפטנט דורשת פסיקת הוצאות ריאליות. לצורך זה צורף תצהירה של מנהלת חשבונות אצל משרד בא כוחה. אין בתצהיר ונספחיו כפי שהוגש כדי לבסס את עובדת הוצאת הסכומיס הנדרשיס וקשירתם באופן ברור לניהולו של התיק ולצורך ההכרחי שבהוצאה. כל שצורף הוא חשבונות שכר טרחה של באי הכוח אשר בהס נעדר כל פירוט העבודה שנעשתה. יוער שאף סוג המטבע לגביו מתייחס היס החשבונות אינו ברור. ככל שסך ההוצאות המבוקש גבוה יותר, רף הפירוט הנדרש ממבקש פסיקתם, יעלה (השווה החלטת כב' סגן הרשם בהתנגדות לפטנט מס' 113433 בעניין (5%8) אסנדתספת 6:0 ותזו6ת3 תאז זנדות5 נ' טבע תעשות פרמצבטיות בע" (החלטה מיוס 30.5.05, פורסמה באתר הרשות)). על פניו לא עמדה מבקשת הפטנט ברף הראייתי המספיק אשר היה בו לאפשר הידרשות לשאלות הדורשות בירור במקרה שכזה. מהדברים כפי שפורטו לעיל ניתן אף לקבוע האם אכן מדובר בהוצאות הכרחיות לניהולו של ההליך אשר אין חולק היה מצוי בשלביס מקדמיים ביותר.

מאחר שלא הוגשו כל כתבי טענות גם לא ניתן להתרשס מהמורכבות המדעית של המקרה אליו מתייחסת מבקשת הפטנט. בנסיבות אלה גם חפצה בכך היה באפשרותה של מבקשת הפטנט לפרט ואת באמצעות תצהיר מתאים. טענה זו לא קיבלה כל תימוכין בבקשה לפסיקת הוצאות.

במסגרת השיקולים אשר שומה על ראש הפטנטיס להביא בחשבון בפסיקת הוצאות הוא שלא לחסוס את ציבור המתנגדים מפני הגשת התנגדות. בפסיקת הוצאות גבוהות יתר על המידה על מתנגד אשר הגיש הודעתו על מנת לעמוד במועד הקבוע בסעיף 30 לחוק הפטנטים, תשכ"ז- 7 ולאחר שהות קצרה יחסית שינה את עמדתו, עלול להיות גורם מצנן משימוש בהליך זה אשר הוא חלק בלתי נפרד מהליך בחינת בקשה לפטנט.

לאור השיקולים שנמנע לעיל וכלל הפרמטריסם לחישוב הוצאות בעל דין, ותוך התייחסות לשיקולים הייחודיים והנוסיס שעל ראש הפטנטיס להתחשב בהם בואו לפסוק הוצאותיו של בעל דין, הריני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

אסא קלינג

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושליס ביוס י"ז אייר, תשע"ב 9 מאי, 2012