התנגדות לבקשת פטנט מס' 169481

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט מס' 169481 (בקשה לפסיקת הוצאות)

המתנגדת : התעשייה הצבאית לישראל בע"מ

באמצעות ב"כ זליגסון גבריאלי ושות'

המבקשת: רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע "מ

באמצעות ב"כ לוצאטו את לוצאטו, עו"פ

בפני בקשה לפסיקת הוצאות שהגישה התעשייה הצבאית לישראל בע"מ (להלן: "המתנגדת"), בגיו הליך התנגדות לבקשת פטנט מס' 169481. בקשת הפטנט הוגשה ביוס 5 על ידי רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע "מ (להלן: "המבקשת".

ביוס 23.4.2012 הוגש כתב הטענות בהליך ההתנגדות על ידי המתנגדת, וביום 25.6.2012 התקבלה הודעת המבקשת אודות ביטול בקשת הפטנט מטעמה. בהודעה כתב המבקשת כך:

"החלטה זו מבוססת על שיקולים כלכליים ואינה מושפעת מכתב הטענות שהוגש על ידי המתנגדת אותו המבקשת דוחה מכל וכל."

בעקבות הודעה זו נסגרו הבקשה והליך ההתנגדות על פי החלטתי מיוס 2.7.2012.

המתנגדת עותרת כי ייפסקו לטובתה הוצאות ריאליות בסך של 34,048 ₪ לכיסוי הוצאותיה בהליך. לטענתה, הכנת כתב טענות בהליך מסוג זה מצריך השקעת שעות עבודה רבות שהיו יכולות להיחסך אס הייתה המבקשת זונחת את בקשת הפטנט מיד לאחר הגשת הודעת ההתנגדות. בתמיכה לבקשתה הגישה המתנגדת את תצהירה של ד"ר שרונה להב, עורכת פטנטיס במשרד ב"כ המתנגדת, בו פירטה את שעות העבודה ואת הפעולות שנעשו במסגרת ההליך. לתצהיר צורפו שני חשבונות שנשלחו אל המתנגדת בגין הוצאות ושכר טרחה, האחד בסך של 4,199 ₪ והשני בסך 29,879 ש"ח.

בתשובה טוענת המבקשת כי כלל הוא כי נטל ההוכחה מוטל על בעל הדין התובע התזר הוצאות ריאליות להוכיח את שיעורן בפועל על ידי הגשת חשבונות עסקה מפורטים, הסכס שכר טרחה ופירוט העבודה שהושקעה בתיק, בסיס החיוב בשכר הטרחה וראיות על ביצוע התשלוס בפועל. לטענת המבקשת אין די פירוט בחשבונות שהוגשו ואין ראיות כי אכן שולמו

בפועל. לפיכך, לטענתה, אין מקוס לפסיקת הוצאות ריאליות אלא הוצאות סבירות בלבד. הסכוס לו עותרת המתנגדת הינו גבוה ביחס לשלב בו הסתיס ההליך ואף ביחס להליך התנגדות מלא, ואין זה הגיוני כי בתיק שהתנהל במלואו ייפסקו הוצאות נמוכות באופן בולט מתיק שהוגש בו כתב טענות בלבד. לחיזוק טענתה זו אף הובאו על ידה מספר החלטות של ערכאה זו.

בתגובתה חורה המתנגדת על טענותיה שלעיל והוסיפה כי וניחת בקשת הפטנט על ידי המבקשת נעשתה לאחר שקראה את נימוקי ההתנגדות ונוכחה כי סיכוייה להצליח בהליך נמוכים. עוד טענה כי החשבונות שהוגשו הינס מפורטיס והתעריף שגבה משרד בא כוח המתנגדת נמוך ביחס למקובל בתחוס הפטנטים, לכן הדרישה להחזר הוצאות ריאליות הינה סבירה בהחלט. עוד היא מוסיפה כי נכון למועד הגשת התגובה שולס החשבון הראשון ולגבי החשבון השני לא הועלו השגות כלל על ידי המתנגדת שבקשה זו הוגשה על פי הוראתה. בנוסף טוענת המתנגדת כי ההחלטות שהובאו על ידי המבקשת לחיזוק טענותיה אינן רלוונטיות שכן לא פורטו במסגרתן השיקוליס לפסיקת ההוצאות. לעומת ואת, בחינת החלטות בבקשות לפסיקת הוצאות מסוגה של הבקשה הנדונה, מעלה כי נפסקו בהן סכומיס בגובה הדומה לסכוס המבוקש עתה.

צד החוזר בו מהליך כאילו הפסיד בדינו, יהיו שיקוליו לכך אשר יהיו, ראה בעניין וה בקשה לביטול מדגס רשוס 46444 (בקשה לפסיקת הוצאות) אמרז בע "מ נ' קיי. איי. פלסטיק בע"מ, פורסמה באתר רשות הפטנטים (2010). בהליך שלפני המבקשת ונחה את בקשתה לאחר הגשת כתב טענות המתנגדת ועל כן עליה לשאת בהוצאות המתנגדת גס אם לטענתה לא היה קשר בין וניחת הבקשה לנטען בכתב הטענות.

בפסיקת הוצאותיו של בעל דין מהוות ההוצאות הריאליות שהוכחו נקודת מוצא הכפופה לשיקולי הסבירות, המידתיות וההכרחיות, בנסיבות העניין (ראה: בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' הרשות המוסכמת למתן רישיונות יבוא-משרד התעשייה, המסחר ואח', פורסם בנבו (2005)).

במקרה דנן הופסק ההליך בשלב מוקדם יחסית בו הוגש כתב טענותיה של המתנגדת בלבד. על כתב הטענות המוגש בהליך התנגדות להיות מפורט באופן הכולל את כל הטענות העובדתיות והמשפטיות (ראה בעניין ה התנגדות לרישוס פטנט מס' 133957 (בקשה לפסיקת

הוצאות) 000615 106% נ' טבע תעשיות פרמצבטיות, פורסס באתר רשות הפטנטים, (14.2.2009) (להלן: "עניין ע826ק")).

על מנת לפסוק את הוצאותיה של המתנגדת יש להתייחס, בין היתר, להיקף העבודה שהושקעה בהכנת כתב הטענות. בכתב טענותיה הסתמכה המתנגדת על 14 פרסומים קודמים, אשר 6 מתוכם הובאו מבלי לפרט את הרלוונטיות שלה לבקשת הפטנט. מטבע הדברים נדרשה המתנגדת לאתר פרסומים אלה. כתב הטענות כולל התייחסות לתביעה הבלתי תלויה בלבד בבקשת הפטנט ואורכו אינו רב.

המתנגדת הגישה חשבונות מפורטים לפי לעניין הפעולות שנעשו בתיק, הכולל את מספר השעות שהושקעו על ידי כל אחד מעובדי משרד ב"כ המתנגדת. איני רואה סיבה לפקפק בנכונות החשבונות או בכוונת המתנגדת לפרוע את החשבונות שטרם נפרעו.

בטענתה כי ההוצאות שנתבקשו אינן סבירות הסתמכה המבקשת על פסיקת הוצאות במספר החלטות במסגרת הליכים שהתנהלו בפני ערכאה זו. בהחלטות אלה פורטו הנסיבות שהביאו להפחתת סכוס ההוצאות, נסיבות שאינן מתקיימות בענייננו.

בהחלטה אחרת שהובאה על ידי המבקשת לתמיכה בטענותיה נפסקו הוצאות על דרך האומדן לאחר שהמתנגדת לא הגישה כל ראיה להוכחת הוצאותיה הריאליות (התנגדות לבקשת פטנט

מס' 161707 און טרק אינוביישנס נ' 66מגּ/ .5.3 - 45, פורסמה בנבו (2012)). לא כך בענייננו.

ואת ועוד, הסכוס לו עותרת המתנגדת אינו חורג מן הסביר והמקובל בנסיבות העניין (ראה לעניין וה התנגדות לבקשת פטנט 158045 (בקשה לפסיקת הוצאות) פלסן סאסא בע"מ נ'

מיכאל כהן, פורסמה בנבו (2012)) ועניין ז2826 לעיל.

בשיקוליס לכלל השיקולים שהובאו לעיל שיש לקחת בחשבון בעת הכרעה בשאלת פסיקת הוצאות, הריני לחייב את המבקשת לשלס למתנגדת את הוצאותיה ושכ"ט עו"ד בסכוס כולל של 25,000 ש"ח כולל מע"מ. סכום ה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן החלטה זו ועד ליום התשלוס בפועל.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושליס ביוס | כ"ב אלול תשפ"א

2 אוגוסט 2012