התנגדות לבקשת פטנט 138347

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט 138347

המתנגדת: אוגי מערכות בע"מ ע"י ב"כ: לוטי ושות' עו"ד

המבקשת: שרין טכנולוגיות בע"מ

ע"י ב"כ: גילת ברקת ושות' עו"ד

ה ח ל ט ה

1. ההליך בפני הינו הליך נוסף להליכים רבים אחרים בעניין התנגדות לבקשת פטנט 138347 (להלן: "הבקשה"). הבקשה הוגשה ביוס 8.9.2000 על ידי שרין טכנולוגיות בע"מ (להלן: "המבקשת" או "שרין") וביוס 9.12.2003 הגישה אוגי מערכות בע"מ (להלן: "המתנגדת" או "אַוגי") את התנגדותה לבקשה.

2. לאחר ניהול מלוא הליך ההתנגדות מול כב' רשם הפטנטים [כתוארו אז] ד"ר מאיר נועס, נדחתה התנגדותה של אוגי ביוס 14.1.2008 (להלן: "החלטת הרשם נועם"). בשלב גה הגישה אוגי לבית המשפט ערעור על הכרעתו זו כמו גס על החלטת ביניים של כב' סגן הרשם [כתוארו או] מיוס 22.8.2007 (בעניין הגשתה של ראיה נוספת), ובכך נפתח לו הפתח להליכים רבים נוספים בקשר לבקשת הפטנט.

3 סקירה ממצה של השתלשלות ההליכים הקשורים לבקשה זו מצויה הן בפסק הדין שניתן ביוס 17.8.2015 בבית המשפט המחוזי על ידי כב' השופטת אברהמי (להלן: "פסק הדין האחרון") והן בהחלטתו של רשם הפטנטים [כתוארו או] קלינג מיוס 29.12.2016 (להלן: "החלטת הרשם קלינג"). לפיכך, אינני מוצאת מקום לשוב ולפרט במסגרת החלטה זאת.

4. עם זאת, יודגש כי ערעורה של אוגי הוגש אך ורק ביחס לתביעות 15-1 לבקשה, ולפיכך גם הכרעתי שלהלן נוגעת אליהן בלבד. הכרעתו של כב' הרשם נועס ביחס לתביעות 27-16 חלוטה, ואין בהחלטתי זאת כדי לשנות ממנה. במילים אחרות, ביחס לתביעות אלה אין מחלוקת כי הן כשירות לפטנט.

בפסק הדין האחרון, החזיר בית המשפט הנכבד את ההכרעה בהתנגדות לרשם הפטנטים, וואת מבלי שיהא כבול בהחלטות קודמות אך תוך גביית הראיות הנוספות להן עתרה המתנגדת והכרעה בשאלת צירופה של הראיה משנת 2007. לאחר ששמעתי את הצדדים סבורה אני כי יש בראיות החדשות כדי להאיר באור חדש את מערכת ה-50116 שחייתה גם בפניו ואולס אין בהן כדי לשנות את קביעותיו ביחס לאמצאה הנתבעת ולפרסומים קודמים אחרים שהובאו בפניו.

כפי שהוסבר בהחלטתי מיוס 6.11.2017 בבקשה למחיקת ראיות בתשובה, אף כי אינני כבולה להכרעותיו של כב' הרשם נועס, ראשי הצדדים להפנות אליהן ולהסתמך עליהן לצורך טיעוניהם. לפיכך איני מקבלת את טענת המבקשת כי אין באפשרותי להתבסס על אמירותיו של כב' הרשם נועס במסגרת החלטתו בהתנגדות.

משהוחזר הדיון בהתנגדות לרשם הפטנטים, הגישה שרין שתי בקשות נוספות: (1) בקשה לקביעת סדרי דיון לצורך גביית ראיות נוספות; (2) בקשה לחלוקת פטנט. בקשות אלו נדונו והוכרעו בהחלטת רשם קלינג אשר איפשר לצדדים להגיש את הראיות הנוספות ודחה את הבקשה לחלוקת בקשת הפטנט. בהתאם לכך, הגישו הצדדים את הראיות הבאות :

א. מטעם אוגי הוגשו:

(1) תצהיר מטעם מנכ"ל אוגי, מר דניאל בנז'נו (להלן: "בנז'נו"), המפנה להעתק עלון פרסומי של מועצת היהלומים הבלגית (יצרנית ה-"50110") מינואר 2000 (להלן: "העלון הפרסומי").

(2) תצהירו של מר בארט דה-האנטסטרס (להלן: "דה-האנטסטרס"), המפנה למוכר הבנות חתוס לרכישת מערכת "50110" (להלן: "המזכר") וכן לחשבוניות עסקה המתארכות את מועד התשלום ומימוש העסקה (להלן: "חשבוניות").

ב. מטעם שריו הוגשה חוות דעתו של המומחה ץ1/10113181 86%0 .מק .זא (להלן: "מוטללי"). בחוות דעתו טוען מוטללי כי המערכת כפי שהוצגה בראיות הנוספות שהובאו על ידי המתנגדת אינה כוללת את כל רכיבי האמצאה, במיוחד את רכיב הסימון וזאת משום שמדובר במערכת שתכליתה חיתוך. עוד טען המומחה (בסעיף 58 לחוות דעתו) כי אין לראות בראיות הנוספות משום פרסומים פומביים ואת משום שאופן פעולת המערכת לא הוצג לצדדים שלישיים.

8 לאחר הגשת ראיות אלו התקיימו בפני שני ימי דיונים בהס חקרו הצדדים זה את עדיו של זה.

משהוגשו סיכומי הצדדים בשל התיק למתן החלטה, בתקווה כי בכך יוכרע גורל הבקשה בפעס נוספת ואחרונה.

האמצאה

9. מבין התביעות הרלבנטיות לענייננו קיימת תביעה עצמאית אחת, והיא תביעה 1 אשר זו לשונה:

[בלוק נתונים מספרי וטקסט גרוע מאוד - שמירה על המבנה הכללי]

0. על מנת להקל על דיוננו נפרט את רכיבי האמצאה כדלקמן: א. מערכת לסימון יהלומים ; ב. המייצרת מפה תלת מימד של היהלוס המיועד לסימון בתבנית שנקבעה מראש; ג. אשר קובעת רצף של נקודות סימון המייצגות את אותה תבנית ; ד. הכוללת מקור לייזר ואמצעי מיקוד לאותו לייזר על פני נתיב אופטי;

ה. מערכת הקובעת מיקוד סימון המזיזה את הנתיב האופטי ביחס ליהלוס ובכך מביאה אותו לעמדת סימון ;

ו. מחשב לשליטה במערכת הקובעת מיקוד סימון על מנת להביא את היהלוס ואת קרן הלייזר באופן מוצלח לאותה עמדת סימון בכל אחת מנקודות הסימון.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

בהחלטת כב' הרשם נועם נקבע כי בקשת הפטנט דנן "עוסקת בעיקרה במערכת לסימון יהלומים באותות מידע (לדוגמא, מספר סידורי) או בקווי ניסור באמצעות לייזר ועל סמך מיפוי תלת מימדי של היהלום, וכן בשיטה לציפוי היהלום בשכבת חומר המאפשות את סימון היהלום תוך שימוש בעוצמת לייזר פחותה מזו שהייתה נדרשת אלמלא הציפוי. "(ס' 2 להחלטה 2008). עוד הכריע כב' הרשם כי "ליבת האמצאה נמצאת בשילוב בין פונקציה של סימון יהלומים באותות מידע (01618ם1) ובין פונקציה של סימון קווי ניסור ביהלום, כשהכל במערכת אחת, בה הסימון נעשה באמצעות לייזר ועל סמך מיפוי תלת -מימדי של היהלום" (פסקה 44 להחלטת הרשם).

בהחלטתו זו, קיבל כב' הרשם נועס את טענת המבקשת שרין כי מערכות לסימון אותות מידע ומערכות לסימון קווי ניסור מהוות תחומי ידע נפרדים (ר' סעיף 52 להחלטת נועס). מאחר ובמועד מתן החלטתו לא הוצגה בפניו ראיה המעידה על קיומה של מערכת אחת אשר יישמה שתי שיטות אלו יחד עובר למועד הקובע, הגיע למסקנה כי לא היה בכוחן של הראיות שהציגה המתנגדת לשלול קיומם של חידוש והתקדמות המצאתית.

עם זאת, מן הראוי לציין כי בפסקה 48 לאותה החלטה, ציין הרשם נועס כי מהחומר (הלא מפורט) שהובא בפניו עולה כי רכיב המיפוי של מערכת ה-50110 אינו שונה מרכיב המיפוי

שבבקשה, וכן ש-"ייתכן כי די בפרסום ה- 50021.1 כדי להוות תמרי מספיק לבעל מקצוע סביר לעשות שימוש במערכת מיפוי שכזו לצורך סימון קווי ניסור".

ברבות הימים מאז הכרעתו של הרשם נועס, הצליחה אוגי לשים את ידה על ראיות נוספות אשר יש בהן, לטענתה, כדי להשלים את התמונה ביחס לידע שבידי בעל מקצוע ממוצע לפני המועד הקובע ולהראות כי הבקשה נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. ראיות אלו כוללות

מזכר הבנות חתוס לרכישת מערכת ה-50116, חשבוניות המתארכות עסקה ואת למועד לקודם למועד הקובע ועדותו של מר דה-האנטסטרס ולפיה מערכת ה-50110 המקיימת את האמצאה דנן נוצלה על ידו עובר למועד הקובע (להלן: "הראיות החדשות").

אבחן טענות אלו כעת.

סעיף 4 לחוק הפטנטים, השת"ו-1967 (להלן: "החוק") קובע כדלהלן:

אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה -

2) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור;

(2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו.

השאלה בענייננו היא האם הראיות החדשות מטעם אוגי אודות מערכת ה-50116 שוללות חידוש מן הבקשה לאור סעיף 2/4) לחוק.

ככלל, נקבע בפסיקה כי על מנת לשלול חידוש מאמצאה יש להראות קיומו של מסמך אחד בודד המתאר את האמצאה במלואה:

"[..] על מנת להוכיח פירסום קודם אשר יש בו כדי לשלול חידוש, יש להצביע על מסמך המכיל את האמצאה כולה ואין ליצור פסיפס של ידיעות המלקטות מתוך מסמכים שונים ונפרדים, לגיבושה של תמונה כוללת אחת"

(ע"א 345/87 עחה קוח 6.0 03/1יז1\/ 110₪[165 נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 45 (להלן: "עניין 65שט11"))

על אף האמור, כאשר אמצאה מתוארת במספר פרסומים המתייחסים זה לזה באופן שברור לקורא כי כולס עוסקים באותה האמצאה, אין מקום להתייחס אליהם כפרסומים קודמיים נפרדים לעניין דרישת החידוש שבסעיף 4 לחוק:

[בלוק נתונים מספרי וטקסט גרוע מאוד - שמירה על המבנה הכללי]

לפיכך, יש לראות את כלל הראיות החדשות, העוסקות כולן במערכת ה-50110 כפרסום קודם אחד לעניין האמצאה שבבקשה, ולבחון את דרישת החידוש ביחס לכולן יחדיו.

בענייננו, הציגה המתנגדת מספר פרסומים אשר כאמור, עוסקים כולו במערכת ה-50116. לפיכך, יש לבחון האם בעל מקצוע בתחוום היה יכול לבצע את האמצאה שבבקשה דנן בהתאם להם. יובהר כי תפקידן של ראיות אלה ללמד על יכולותיה של המערכת על מנת להכריע בשאלה האם מהווה היא ניצול או הצגה של האמצאה בהתאם לסעיף 2(4) לחוק.

לימוד וביצוע האמצאה מהסתכלות על מערכת ה-50116

טוענת המבקשת כי בעל מקצוע בתחוום לא היה יכול ללמוד ולבצע את האמצאה על כל רכיביה רק על סמך הסתכלות על אופן פעולתה של מערכת ה-50116. טענתה זאת נסמכת על עדותו של דה-האנטסטרס ולפיה לא היה מודע לתוכן המערכת, לאופן פעולתה של מרכיביה הפנימיים הכוללים, לשיטתה, את אופן פעולת הלייזר ואופן פעולת התוכנה (ר' סעיף 45 לסיכומי המבקשת). מוסיפה המבקשת בהקשר זה ומפנה לדברי דה-האנטסטרס ולפיהם בעת

תקלה היה האחרון קורא לנציג החברה שפיתחה את מערכת ה-50116 על מנת לתקנה.

אינני סבורה כי ידיעותיו של מר דה- האנטסטרס בעניין גה משנות דבר לענייננו. מר דה- האנטסטרס אינו בעל המקצוע בתחוום אלא מפעיל המערכת בלבד. עדותו ניתנה ביחס לפעולות שאפשרה אותה המערכת לבצע. משהוכח בענייננו כי במועד הקובע הייתה קיימת מערכת אשר אפשרה לבצע הן מיפוי והן סימון של יהלומים, ובהעדר טענה על קיומו של קושי מיוחד בתכנון המכונה, מתבקשת המסקנה כי צוות אנשי מקצוע בתחוום אשר היה בוחן אותה יהודע ללבצע את האמצאה.

בחינת נוסח תביעות הפטנט כמו גס פירוט הבקשה מעלה כי אלו נעדריס התייחסות לאותם מרכיבים פנימיים אליהם מפנה המבקשת ביחס לשאלת החידוש. נוסח התביעות ופירוט כוללים אך תיאור של רכיביס מכאניזם ללא הנחיות ביחס לתוכנה המפעילה אותם. ראה למשל:

". . . 816[טק1תגּות 10 501)\/81'6 16ה11קסינקקהּ תג ועו 1060ט0זכ 15 ז6זטקרת 60 6ביך" (בקשת הפטנט, עמ' 5 ש'' 8, ההדגשה אינה במקור) "... ,50110816 5516111'5 1816 1 510160 5בת8עשסיכ מ10ז128ותנקס שת1פט עס ..." (בקשת הפטנט, עמ' 5 ש' 19-18, ההדגשה אינה במקור)

מכאן, שבקשת הפטנט עצמה נעדרת התייחסות לאותם מרכיבים פנימיים אליהם מפנה כעת המבקשת.

כפי שהודגש לעיל, הן המכונה עצמה והן הראיות הנוספות הנוגעות ליכולותיה הנדרשות על פי מזכר ההבנות והמוצעות בעלון הפרסומי מהוויס פרסום קודם אחד, שעניינו ביצוע האמצאה באמצעות מערכת 5011₪. לפיכך לא ניתן לקבל את טענתה של המבקשת ולפיה בעל מקצוע לא יכול היה באמצעות התבוננות במכונה בלבד להבין את דרך ביצועה. ראשית, לא מדובר בהתבוננות של המשתמש אלא בהתבוננות של אותו בעל המקצוע אליו מכוונת בקשת הפטנט,

דהיינו יצרו מכונות מסוג בו עסקינן. יתרה מכך, ככל שחסר מידע ביחס לאופן פעולת המכונה, הרי שהעדרו גם מפירוט הבקשה היה מוביל למסקנה כי הפירוט אינו עומד בדרישה הקבועה בסעיף 12(א) לחוק.

מר מוטללי טען בחוות דעתו כי ביצוע האמצאה באמצעות 50116 אינו פרסום פומבי של האמצאה, משלא הוכח כי צדדים שלישיים הורשו לצפות ולבחון את פעולת המערכת. המבקשת לא חזרה על טענה זו בסיכומיה, אולם מצאתי לנכון להתייחס אליה בקצרה. מעדותו של מר דה-האנטסטרס עלה בבירור כי לא היה מחויב בסודיות ביחס לשימוש במכונה ואף הציג את אופן פעולת המכונה בפני לקוחותיו:

"ס. הרשם : [בלוק נתונים מספרי וטקסט גרוע מאוד - שמירה על המבנה הכללי]

ברט דה הנטסטרס :

[בלוק נתונים מספרי וטקסט גרוע מאוד - שמירה על המבנה הכללי]

(פרוטוקול הדיון 13.7.12, עמ' 116 ש'13 עד עמ' 117 ש' 3)

7. וממילא, די בכך שהמערכת הוצגה בפני אדם אחד שאינו חובת סודיות לפני המועד הקובע על מנת שתהווה פרסום כמשמעותו לפי סעיף 4 לחוק (ראה, למשל, 01 שג.1 1116 מס [661ך ((318.ק ,.60 1881 ,פחסזהק):

[בלוק נתונים מספרי וטקסט גרוע מאוד - שמירה על המבנה הכללי]

8. אשר לשאלה מה היו יכולותיה של מערכת ה-50110 שסופקה לפני המועד הקובע אין בפניי אלא את עדותו של מר דה-האנטסטרס הנתמכת במסמכים שהוגשו.

9. ודוק, אין מחלוקת בין הצדדים כי מר מוטללי אשר נתן חוות דעת מטעם המבקשת לא ראה ולא עבד מעולם עם מערכת ה-50116 (ר' סעיף 118 לסיכומי המבקשת). בנסיבות אלו, לא ניתן להעדיף את עמדתו לפיה לא ניתן היה לסמן יהלומים באמצעות המערכת על פני ראיותיה של המתנגדת המראות כאמור את ההיפך (כפי שאפרט להלן). הדבר נכון במשנה תוקף שעה שנטל ההוכחה כי האמצאה שבפנינו כשירת פטנט מוטל כל העת על כתפי המבקשת (ר' למשל: התנגדות לבקשת פטנט מס' 100494, מ. וויבורד ובניו בע"מ נ' ניסקו מוצרי חשמל ואלקטרוניקה (1982) בע "מ, פס' 5 (8.9.1997)).

0. המבקשת מציינת שלושה הבדלים בין מערכת לחיתוך יהלומים למערכת לסימון יהלומים:

א. עוצמת הלייזר ועומק השדה - בעוד שלצורך חיתוך יהלומים נדרשת עוצמה גבוהה ועומק שדה ארוך, לצורך סימון יהלומים נדרשת עוצמה פחותה ועומק שדה קצר הממוקד באזור מצומצם בלבד.

ב רכיב מיפוי לצורך קבלת מידע אודות הגיאומטריה של היהלום - בעוד שלצורך חיתוך לא נדרש מידע אודות קואורדינטות תלת ממדיות על פני שטח היהלום, לצורך סימון היהלוס יש צורך לספק מידע זה ללא תלות בצורת התבנית ובמיקוד בו תסומן על פני השטח של היהלוס.

ג. התנועה היחסית בין קרן הלייזר ליהלום - לצורך חיתוך יהלומים בלייזר יש להניע את קרן הלייזר לאורך ציר ה-א בלבד (ממדי הצ וה-y נשארים קבועים). משמעות הדבר כי מוקד הקרן אינו משתנה בהתאם לפני שטח היהלוס כך שלעיתים יימצא המוקד בתוך גוף היהלום ולעיתים מעליו. לעומת ואת במערכת לסימון יהלומים בלייזר על מוקד הקרן לעבור מנקודה לנקודה על פני שטח היהלוס.

מקובלת עלי טענתה של המבקשת ולפיה קיימים הבדלים בין מערכת המיועדת לחיתוך יהלומים למערכת לסימון. עם זאת עצם קיום של הבדלים בין מערכות אלו אין משמעותו

כי מערכת ה-50110 נעדרת יכולת סימון.

עוד אציין כי הבדלים אשר אינס באים לידי ביטוי בתביעה או בפירוט אין בהם כדי לשנות את התוצאה בשאלת הכשירות. במילים אחרות, משעה שמערכת חיתוך כוללת את יכולת הסימון, כפי שנתבע בתביעה מס' 1, הרי שההבדלים ככל שיש אינם רלו,גת( ,65" 8 6טהו[ נוסץ מ116 ,511366 0167 116 01 שהותת563 ב 6/הוח טסץ ,6חוו6בּות 6 הז 0111126 0+ +תבּא טסץ 100615 ו[16ע\ 6110056 638 סע 6סע נותסות ץעסט (זה6[6תט) זמגו|!וזט 6)תטסזהּ ע0] 610056 63 טסץ ,0תסותגו0 השטסץ .5 )+011)16008 07 ,86וטן)זהות ,0/1 ע0 5ת10זסק0עכ 1ת6%66[!6 ,₪000 6 סו שתנטוק תה קַתוזב63161 15 [6זה/50/00] 50107 ,אסכ 1[16 61665 וס צר טסץ מ116 .185106 +תהו!1זכ 1101 ה 86וטיזבּוח [הט0 102651 116 04 1650115 ]תוס 131 + .גוו 60116 10 )מבּע\ נוסץ 1131 06 116 +04 06 610056 0 טסץ 0 8ח066551:כן 135067 102 ₪0 טסץ חס ,חובּשבהּ 011085 סז 6עהּ 166

".והות 10

ס. הרשם ו

5 531 ?60112 בגו סע ₪ת66551סיכ 56ב 1

ברט דה הנטסטארס :

6 6110056 0+ 130 טסץ 50 ,130666 לתב 6₪1 10 20551016 5הצר 11 ,65ץ ₪הוז)

6 טע 10 ת10)נו0 1116 הפטכן טוסץ מ116 תה זס 0[6ע₪1 116 ,1116 עס 136015

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

0 תה 6866016 63 טסץ תה ,16 65018160 16 6ומ ₪165 16 +הה1 %זה ו 10 1ההּע\ טוסץ 13661 116 מס 61166 נוסץ 5הע\ 010 566060 .6ה66551סיו 05110 1116 10 ₪065 6תנ[6בו 1116 ,שח1?זהּוה ת0זונוכ 16 מס הפק טסץ 6חבּ

.הוח 10 51811 ,הו 10 51811 ,אהו 10 513115 [)הּ

ס. הרשם ו

?0 1116 ץכ 106 15 שה1)זהוח 6ו[+ )ח\

ברט דה הנטסטארס :

5[ 11131 אוסה ו [[ה 6ט\ מס 116 10 60י1הקו 00 6קְַה1תהּט0ה 18 ה 15 16 ,65 ,0 .06655 8ח011501כן 116 01 1631 1116 01 26631156 1153615 ,ו 6260

".168117 הסהַהּ1הַהּץ1)בּ 66נום 3 105 11131 פטסופס 15

(פרוטוקול 14.12.17, עמ' 115 שורה 14 עד עמ' 116 שורה 12)

4. כמו כן, מר דה-האנטסטרס סתר את טענתה הנוספת של המבקשת ולפיה לא ניתן היה לסמן

באמצעות מערכת ה-50116 רצף נקודות, ומכך ניתן ללמוד כי מערכת ה-50110 מקיימת הדרישה לסימון תבנית קבועה מראש:

0 זה 1 מה ,06[₪ 1116 15 166[ 1016[ 1[16 15 11115 ,5606 116 15 פנגדד" 0 הער 1 0ב ,1676 5010/1076 1'5 53 161'5 ,51026 1116 01 מסנוופסכ ו 60 116 +511-06ת1 60101 1 1116 ,0%ב12 טסץ ,6תב1כ 13016 16 אבות 6 ,0 ,06 01015 1116 0150712016 [[נט\ 11 מב 0015 25 6ג 6טו₪ 0+

1011 11/6, 51%, 567,

ס. הרשם: .5 1116 00 ₪51[ 63 נוסץ 16[ 3 01 1851680 50 העד :

".צר (פרוטוקול 14.12.17, עמ' 96 ש' 26-19)

5. ויודגש, כי תביעה מס' 1 אינה מבחינה בסוגי סימון שונים, כגון סימון לצורך חיתוך או סימון לצורך מידע, אלא מתייחסת לסימון בהתאם לתבנית מוגדרת מראש באמצעות רצף של נקודות.

6. נוכח יכולתה של מערכת ה-50116 לסמן על גבי היהלוס בהתאם לטופוגרפיה שלו, אין משמעות להבחנה שעורכת המבקשת בין רכיבי לייזר המסוגלים לבצע תנועה יחסית בין קרן הלייזר ליהלוס לאלו שלא.

רכיב המיפוי

7. טוענת המבקשת כי רכיב המיפוי שבמערכת ה-50116 אינו בעל יכולת לבצע את האמור בתביעה 1 שכן רכיב וה עושה שימוש בצלליות בלבד, ואילו רכיב המיפוי שנמצאה עושה

שימוש הן במיפוי צלליות והן במיפוי שקעים (0811165),

8. בסיכומיה הראשיים מיוס 7.9.2006 (להלן: "הסיכומים הקודמים"), ציינה המבקשת כדלהלן:

"9. בכל אחד מהפרסומים אליהם הפנתה המתנגדת, נחפש אם כן, לכל הפחות אחד מ:

1. מערכת מיפוי תלת ממדי של היהלום (אלמנט 2) לשם קביעת רצף של נקודות סימון (אלמנט 2.2);

2. מערכת סימון באמצעות לייזר (אלמנט 3);

3. מחשב לשליטה במיקום הסימון (אלמנט 5) על סמך נקודות הסימון אותם קבעה מערכת המיפוי (אלמנט 5.2). " (עמ' 2 לסיכומים הקודמים, ההדגשה במקור)

בהמשך, מציינת המבקשת כי:

"מערכת ה-(5)21.1 - כמפורט לעיל בסעיף 13-14, אינה כוללת את אלמנט 3 [ 4 7 1060560 8 חורש זס1 65ק0 6ת51ט106 8550618600 165 ןו 50106 18507 הזז [1168ק0 תג שַחס!31 ה68פ] (מערכת סימון), אינה כוללת את אלמנט 2.2 [ 0\ הז6זהק 5810 שת ת650זקס פזתוסק שתוזאות 01 ב5₪6665510 8 שתותו6ז06 01], וממילא אינה כוללת את אלמנט 5.2 [ שחו)זפות 5810 01 686[1/ת1 ע[6ש5₪666551

5תוסק ] הנסמך על אלמנט 2.2. " (סעיף 31.2 לסיכומים הקודמים)

9. מדברים אלו עולה כי לאורך הליך ההתנגדות לא טענה המבקשת כנגד רכיב המיפוי אלא כי

מערכת ה-50116 כלל איננה מבצעת סימון. טענותיה הנוכחיות של המבקשת לפיהן מערכת ה-

1

.0

.1

.2

.3

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

6 איננה מקיימת את רכיב המיפוי שבתביעה 1 לא הושמעו קודסם לכן. תמיכה לכך ניתן למצוא גס בסעיף 48 להחלטתו של הרשם נועס שהובא לעיל, שם צוין כי:

"... לא נוכחתי כי השימוש במערכת המיפוי התלת ממדי במערכת ה-5021.10 הינו שונה מזו העולה מהבקשה" (פס' 48 להחלטת הרשם נועס)

ברי כי על מנת שמערכת תאפשר ביצוע סימון על גבי פני שטח היהלוס עליה להיות בעלת יכולת מיפוי תלת ממדי, שכן על מנת לסמן על פני שטח היהלוס יש להכיר את הגיאומטריה שלו.

עדותו של מר דה-האנטסטרס אומתה הן על ידי מאכר ההבנות המציין כי [מכשיר] ה-50110 נקנה "על פי הרכבו וביצועיו הידועים כיום, אולם הוא מורחב עם האפשרות לסמן בלייזר מאפייני דגם על האבן" (פס' 2 למזכר) והן על ידי ברושור המכירה שס מצוין כי ניתן לבצע

באמצעות המכשיר: "₪106 ס/0מהּ 5חס1[!1טהּכן ,62615 ,116 01 שהו?יזבּוח".

המבקשת טוענת בסיכומיה בהסתמך על חוות דעתו של מר מוטללי כי לאמצאה יתרונות על פני ה-50110 אשר תכונותיה נלמדות מן הראיות הנוספות. לטענתה, האמצאה מאפשרות סימון של כל סימן על פני היהלום, לרבות תווי וּיהוי; המערכת הינה קומפקטית וניתנת להפעלת על גבי שולחן משרדי; המערכת ניתנת לרכישה במחיר נמוך. טענות אלה אינן רלוונטיות לענייננו. תכונות אלה שהדגישה המבקשת במהלך ההליך אינן מהוות חלק מן האמצאה כפי שנתבעה בתביעה מס'1.

נוכח כל האמור, שוכנעתי כי רכיב הסימון אשר נכלל במערכת ה-50116 מילא את האמור בתביעה 1 שבבקשת הפטנט.

התביעות התלויות2 - 15

44

.5

הצדדיס לא פירטו ביחס לכשירות לפטנט של התביעות התלויות. המבקשת טענה כי כשירותן נובעת מהכשירות של תביעה מס' 1. המתנגדת טוענת כי תביעות 2, 12 - 15 מתייחסות לרכיבים הכלוליס תביעה מס' 1. תביעה 2 מתייחסת לכך שיש למערכת אמצעים להזיו הן את היהלוס והן את הקרן. מר דה-האנטסטרס תיאר בעדותו בעמ' 77 - 78 לפרוטוקול הדיון

מיוס 14.12.17 כי הן היהלוס והן הקרן היו מסוגלים לזוז במערכת ה-50116.

תביעות 12 - 15 מתייחסות לסוגי הסימון על היהלוס. משעה שהסימון מתבצע באמצעות רצף של נקודות ואף ניתן לסמן נקודה בודדת, הרי שצורת הסימון יכולה להיות כל צורה שהיא ( ראה עדותו של מר דה-האנטסטרס בפרוטוקול הדיון מיוס 14.12.2017 בעמ' 90).

6. ביחס ליתר התביעות התלויות טוענת המתנגדת כי עסקינןו באלמנטים הנדסיים ברורים מאליהם. עניינה של תביעה 3 בקיומו של משטח מסתובב עליו מודבק היהלוס. מעדותו של

מר דה-האנטסטרס עלה כי אכן כך פעלה מערכת 50116 (עמ' 78 לפרוטוקול הדיון מיוס 7).

7. עניינה של תביעה 4 היא היכולת של המערכת לכוון את הקרן לאורך הנתיב האופטי המרכזי,

דהיינו ביר ה-א בשרטוט 2 לבקשת הפטנט.

6.2|= ו 1

8. ביחס לאפשרות להזיז את הקרן על גבי ציר וּה, נחקר מר דה-האנטסטרס והסביר כי הקרן אינה זוה לעומק (ציר ה-2 בחקירה הנגדית) ואם רצה המפעיל לחתוך לעומק היהלום, יכול היה לשם כך להזיז את היהלוס עצמו וזאת באמצעות ההווה של המשטח עליו הודבקה יהלוס:

"עו"פ פוגצ':

4 01 0 100606 16'5 זנ 5106 116 10 5ת6קקבּו] )ההשו 1068 סם 135 655 356[ 1116 11131 6161 0ב 1116 15 +ה וט 15 שַת511הּ וזה 1 1131 |[ ח\ הש קתוזהוו 107 0065 ]1 11131 1ה6ו6שסות 1116 תו 1116666 3 166

.5 )1 סע 1065 11 11131 1 16ת6סנו 116 זוה ,53 נוסץ

העד:

".ץצ ,א 16 ץ[מס 10'5 ,₪תנטסות 01 155 135617 116 וט

(פרוטוקול 14.12.17, עמ' 88 ש'7 - 13)

לפיכך נראה כי תביעה זו הינה חדשה ביחס למערכת 5011:0. המתנגדת לא הצביעה על פרסום אותו ניתן לצרף על מנת לשלול את ההתקדמות ההמצאתית שבתביעה זו ועל כן תביעה זו וכן התביעות 5 - 7 התלויות בה, הינן כשירות לפטנט.

תביעה 8 הינה תביעה שתלויה, בשל טעות ספר בתביעה 8 ועל כן יש לתקנה באופןו שהיא תהיה תלויה בתביעה 6. לאור העובדה שתביעה 6 הינה תביעה התלויה בתביעה 4 שנמצאה כשירה לפטנט, הרי שלאחר התיקון הנדרש תביעה זו והתביעות התלויות בה, תביעות 9 ו-10, הינן כשירות לפטנט.

המסקנה מן האמור כי תביעות 1 עד 15 לבקשת הפטנט אינן כשירות לפטנט בשל העדר חידוש. מכאן שהתייתר הדיון בטענה כי האמצאה נעדרת גם התקדמות המצאתית.

בשולי הדברים אתייחס לבקשה למחוק חלקית מסיכומי המתנגדת אשר התייחסו לראיות שהובאו בפני כב' הרשם בטרס הגיע ההליך לדיון בפניי ושאינן נוגעות למערכת 50116. לאור

העובדה כי החלטה זו מבוססת על מערכת 50116 ועל הראיות הנוספות הנוגעות אליה ומשלא נזקקתי ליתר הפרסומים שהובאו בשלבי ההליך הקודמים, הבקשה מתייתרת.

סיכום והוצאות

סוף דבר, ההתנגדות מתקבלת ביחס לתביעות 1 - 3 ו- 12 - 15. תביעות 16 - 27 הינן כשירות לפטנט בהתאם להחלטות הקודמות בעניין וה שהינן חלוטות ועל כן לא נדונו בפניי. המבקשת תגיש מערכת תביעות מתוקנת בהתאם להחלטה זו על פיה יינתן הפטנט ככל שלא יוגש ערעור על החלטה זו. לאור ההחלטה של כב' הרשם קלינג כי לא ניתן לתת פטנט חלקי בגין הבקשה, הרי שבאם יוגש ערעור, תמתין הרשות להכרעת בית המשפט המחוזי בטרס יינתן הפטנט.