החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 172563 (בקשה להגשת תצהיר נוסף)

המתנגדת : טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ באמצעות ב"כ ש. הורוביץ ושות'

המבקשת: וו באמצעות ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות'

1 בפני בקשה להוספת תצהיר לראיות שהוגשו מטעס המבקשת בהליך שבכותרת.

2 ראיות המתנגדת הוגשו ביוס 14.4.2010 ובהחלטת סגן הרשם (כתוארו אז) מיוס 14.10.2010 הותר לה להגיש ראיה נוספת אחרי שכבר הגישה את ראיותיה וטרס הגשת ראיות בתגובה מאת המבקשת. המבקשת הגישה את ראיותיה ביוס 1.6.2011. ביוס 8.3.2012 הגישה המתנגדת ראיות בתשובה. הצדדים תיאמו ביניהם מועדים לחקירת עדייהם בחודש ינואר 3.

3 כעת מבקשת המבקשת להגיש תצהיר נוסף של פרופ' אטווד, אשר תצהיר אחר מטעמו הוגש במסגרת ראיות המבקשת.

4. המבקשת טוענת שהתצהיר הנוסף עשוי להפריך את הטענה המרכזית של המתנגדת שעל פיה קיימת רק צורה אחת של מלח פוספט של החומר סיטגליפטין. בתצהירו הראשון של פרופ' אטווד ראיות לכך שניתן להכין מספר צורות של החומר, טוענת המבקשת. על מנת להתמודד עם טענת המתנגדת בראיותיה בתשובה כי פרופ' אטווד השתמש בפרוצדורה לא תקינה כדי לבודד את המוצקים שהכין, חזר פרופ' אטווד על הניסוי שערך תוך שינוי אחד משלביו בהתאם להצעותיו של ד"ר צ'ייל ותצהירו מתעד את תוצאות הניסוי.

5. המבקשת טוענת עוד כי מדובר בראיה מפריכה העומדת במבחני הפסיקה להגשת ראיות נוספות וכי אין בה כדי לעכב את ההליכים אלא כדי לאפשר בירור ענייני ויעיל של המחלוקת.

6. המתנגדת מתנגדת לבקשה להגשת הראיה הנוספת. עיקר טענותיה מתמצה בכך שיש בבקשה נסיוןו להפוך את סדרי הדין בהליך ההתנגדות באופן שהיא זו שתאמר את המלה האחרונה. המתנגדת טוענת עוד כי המבקשת המתינה חמישה חודשים בטרס ערכה את הניסוי הנוסף ואין בפיה כל הסבר לכך. כן טוענת המתנגדת כי אין להקיש לענייננו מן ההסדר הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 לעניין הגשת ראיות מפריכות, שהרי הרשות להגשתן נתונה לתובע הפותח בהבאת הראיות. אין למבקשת וכות תשובה לראיות ממין התשובה שהגישה המתנגדת. עוד לטענת המתנגדת, בהעדר תצהיר תומך בבקשה, לא הוכיחה המבקשת כי עומדת היא בתנאי להגשתה כראיה נוספת. למרות האמור, מוכנה המתנגדת להסכים להגשת הראיה הנוספת וזאת בתנאי שתותר לה להגיש ראיות בתשובה מטעמה עד שלושה שבועות לפני מועד הדיון.

7 לנוכח העובדה שאין הצעת המתנגדת מקובלת על המבקשת לא מצאתי לדון בה. לפיכך יש לבחון את הגשת הראיה בשלב זה של ההליך על פי המבחנים הישימים על שאלה זו.

א. תצהירו הנוסף של פרופ' אטווד כראיה מפריכה

8 כידוע, ראיות מפריכות בהליכי אזרחיים נחלקות לשני סוגים - ראיות המפריכות את טענות הנתבע בשאלות שהנטל להוכיחן מוטל על הנתבע וראיות שמטרתן לערער את מהימנות של עדיס (ראה לעניין זה ד"ר י. אוסמן "סדרי הדין האזרתי", מהדורה שביעית - 1995, בעמ' 507 - 508).

9. בענייננו טוענת המבקשת כי הראיה אותה היא מבקשת להביא הינה מן הסוג הראשון, היינו ראיה שמטרתו להתמודד עם טענה שהועלתה על ידי המתנגדת לראשונה בטענותיה. ואולס, בל נשכח, כי הליך ההתנגדות שונה מהליך אזרתי רגיל. בהליך אה המתנגדת פותחת בהגשת הראיות וזאת למרות שנטל ההוכחה מוטל על מבקשת הפטנט. יתרה מכך, נתונה למתנגדת הזכות להגיש ראיות בתשובה ובכך היא זו הסוגרת את שלב הראיות. מובן כי יש באופיו זה של ההליך להקשות על מבקשת הפטנט יותר מהליך אזרחי רגיל. ואולס מכללים בסיסיים אלה, הקבוע בתקנות הפטנטיס (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכיס ואגרות), התשכ"ת - 8 (להלן: "התקנות"), אין ביכולתנו לסטות.

10. במצב דבריס וּה, המקבילה הפטנטית לראיות המפריכות הינן הראיות בתשובה, אשר זכאית המתנגדת להביא מכוח התקנות.

11. לנוכח האמור, אני דוחה את הבקשה לקבל את התצהיר הנוסף כראיה מפריכה.

ב. תצהירו הנוסף של פרופ' אטווד כראיה נוספת

בתחילת הדברים טענה המבקשת כי בהליך זה הותר למתנגדת להגיש ראיה נוספת והצדק מחייב כי באותה מידה וגם לה להגיש ראיה נוספת. המבחנים להגשת ראיה נוספת חלים על שני הצדדים במידה שווה. בהקשר וה יודגש כי לא מקובלת עליי טענת המתנגדת כי יש לנהוג כלפיה גמישות בעניין סדרי הדין ואילו כלפי המבקשת יש לעמוד על יישוס דווקני שלהם. בטענה וו מתבססת המתנגדת על החלטת כב' השופט ד"ר וינוגרד בעניין ע"ש 248/95 וחוז 3010 נ' /57 1מ058: 10610/ 1666316816 1801051116, דיני מחוזי לב(4) 474. באותו עניין דובר בבקשה להארכת המועד להגשת התנגדות להחזר תוקפו של פטנט שפקע בשל אי תשלוס אגרה. בית המשפט המחוצי קבע כי לא היה מקוס לנהוג כלפי המתנגד אותה גישה ליברלית בהיעתרות לבקשות להארכת מועד, שכן באותו עניין ממילא לא יוכל המתנגד לטעון במסגרת ההליך טענות לעניין אי כשירותו של הפטנט.

עוד מסתמכת המתנגדת על רע"א 2826/04 רשם הפטנטים נ' מג[6ע1 6607080 %81, דינים עליון 2004 (50) 404, שס אומצה, לטענתה, גישת השופט וינוגרד הנוהגת ליברליות בענייניים פרוצדורליים כלפי המתנגד. נראה כי המתנגדת הרחיקה לכת בפרשנות ההלכה העולה מפסיקה זו. בשני ההליכיס דובר בבקשות להארכות מועד ותחימת השיקוליס להפעלת סמכות הרשם לפי סעיף 164 לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק") בשיס לב לתפקידו של המתנגדת בשמירה על טוהר הפנקס.

המבחנים לקבלת ראיה נוספת אינם משתנים בהתאם לזהות המבקש להגיש את הראיה. כפי שקבע כב' סגן הרשם (כתוארו אז) נח שלומוביצ בהחלטתו מיוס 14.10.2010 בעניין בקשתה של המתנגדת להגיש ראיה נוספת במסגרת הליך זה, שלושה המבחנים להכרעה בבקשה כאמור: אופי הראיה ומידת חשיבותה להכרעה בתיק, מועד הגשת הבקשה והשפעת המועד הזה על ההליך ונסיבות הגשת הראיות והסיבות שבגינן לא הוגשו ביחד עם שאר הראיות. (לעניין זה ראה גם התנגדות לבקשת פטנט מספר 156034 (בקשה להוספת ראיה נוספת ולתיקון כתב טענות) שרין טכנולוגיות בע"מ נגד ./\.א] 630מזגּ1, פסקה 6, ניתן ביוס 2, פורסם באתר רשות הפטנטים). ההכרעה, כפי שנאמר שם, אמורה להיעשות תוך שקלול ואיזון בין השמירה על הכללים הפרוצדורליים והדיוניים ולבין הכללת החומר הרלבנטי בתיק.

ראשית, לטיבה של הראיה אשר המבקשת מבקשת להוסיף. מדובר בתצהיר המתאר ניסוי נוסף שנערך על ידי העד מטעס המבקשת, פרופ' אטווד, שמטרתו להתמודד עם טענת המתנגדת בראיותיה בתשובה לפיה נפל פגם באופן עריכת הניסוי הקודם המתואר בראיות המבקשת. סבורני כי לא יכולה להיות מחלוקת בדבר רלוונטיות הראיה להליך ולשאלות שבמחלוקת.

ומכלל, המבקשת ביקשה לצרף את הניסוי החדש כראיה מספר חודשים אחרי שהמתנגדת כבר הגישה את ראיותיה בתשובה ולאחר שנקבע מועד לדיון. אין בפי המבקשת הסבר לאיחור זה והיא לא ניצלה את האפשרות להבהיר איחור בתשובתה לתגובת המתנגדת.

מועד הגשת הבקשה לא רק מקשה על לוח הזמנים הדיוני אשר נקבעו אשר כבר בהסכמת שני הצדדים, אלא אף מהווה מכשול לסדר הפרוצדורלי אשר נקבע. חשיבות סדר זה באה כדי לשמור על הגינות משפטית ויציבות דיונית. כדברי השופט חשין בע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו (3) 138, 742):

"כלל הוא לענין הגשתן של דאיות, שבעל דין אמוד וחייב להגישן ב'חבילה אחת' - כך, ולא בתפזורת, זעיר שס זעיר שס. והטעם לדבי? '... כי אחדת ייטלטל הדיון עד אין קץ כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצא צורת הדיון, ואתה מידת הדין, לוקה' (ע"א507/64 [1], בעמ' 339, מפי השופט זי:לברג)"."

יתרה מכך, הגשת הראיה בשלב זה יש בה כדי להקשות על המתנגדת שכן לא תוכל להגיב לראיה זו. בעניין ועיני דבריו של כבוד הרשם (כתוארו אז) משה ש. גולדברג (התנגדות לבקשות רישום סימני מסחר מס' 105772,3,4 (בקשה להגשת ראיה נוספת) אפעם בע"מ נגד ות ) ]025.1 , ניתן ביוס 3.9.1998 , פורסם באתר רשות הפטנטים):

"סדרי הדין לדבות המועדים הקבועים בחוק ובתקנות, נועדו להתוות מסגרת דיונית שתאפשד ניהול דציף ויעיל של ההליך, במסגדת זמן קבועה וידועה מראש, ככל שניתן, המקנה וודאות לבעלי הדין והנחוצה למוסד השיפוטי על מנת להתארגן ולהיעדרך לביצוע תפקידו. ללא סדרי דין נאותים לא ניתן לקיים הליכים משפטיים ומוסד שיפוטי המפנה להם עורף אינו מסוגל להביא למימוש זכויות מהותיות."

לעניין זה ישנה גם חשיבות לסדר הגשת הראיות ולשלב בהליך בו מתבקשת הגשת הראיה הנוספת. התקנות העניקו למתנגדת יתרון פרוצדורלי בדמות האפשרות להגיש ראיות בתשובה. ההגשת הראיה הנוספת על ידי המבקשת בשלב זה, מסכלת את היתרון האמור. לעניין זה חשוב להדגיש כי לא הייתה בפי המבקשת טענה כי המתנגדת הגישה במסגרת ראיותיה בתשובה, ראיות שלא היו ממין התשובה. מדובר בראיה שנוצרה על ידי המבקשת אך ורק להתמודדות עם ראיותיה בתשובה של המתנגדת. שלב רביעי ה של הגשת ראיות משנה את האיזון שבין הצדדים, הקבוע בתקנות.

באיזון בין הפגיעה שעלולה להיגרם למבקשת מאי הגשת הראיה לבין הפגיעה בצד שכנגד ובניהול התקין של ההליך על פי כללי הפרוצדורה שבדין, נשקלת גם החלופה שלרשות המבקשת לעמת את עדי המתנגדת עם ממצאי הניסוי הנוסף של פרופ' אטווד. אחת ממטרות החקירה הנגדית הינה להטיל דופי במהימנות הממצאים והמסקנות של עדי הצד שכנגד. אומנם ממצאיו החדשים של פרופ' אטווד לא יחשבו כראיה בתיק, אך תגובת העדים לאותו ניסוי נוסף תהיה חלק מעדותם (ראה החלטת כב' הרשם מיכאל אופיר בעניין בקשה לביטול פטנט מספר 82911 והתנגדות למתן פטנט עפ"י בקשה מספר 82910 ובדבר עניינים טרומיים,

אוניפרם בע "מ נ', 113551 ד)\, ז30 1111 , ניתנה ביוס 11.4.1996 , פורסמה בנבו).

לאור האמור, דין הבקשה להידחות. ההוצאות הכרוכות בה יילקחו בחשבון בסיום ההליך.

ז'קלין ברכה סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס 8 אוקטובר 2017