החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 175860 (בקשה למחיקת חלקים מסיכומי המבקשת)

המתנגדת: טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ע"י ב"כ: ש. הורוביץ ושות'

המבקשת: זה דד ז ז= דאז א צגהם

הנא צדת]קסחק ע"י ב"כ: גילת ברקת ושות עו"ד

ה ח ל ט ה

אחת מן הסוגיות העיקריות שבמחלקות בהליך התנגדות זה הינה האס בעל מקצוע ממוצע היה נוקט בשיטת גרנולציה רטובה לייצור טבליה למתן פומי המכילה כחומר פעיל את התרכובת ריברוקסבאן. המתנגדת סבורה כי התשובה לשאלה זו הינה בחיוב ואילו המבקשת סבורה כי בעל מקצוע היה נוקט בשיטה אחרת, דחיסה ישירה, לשם ייצור הטבליה.

הצדדים הגישו את סיכומיהם הראשיים בהליך ולמתנגדת ניתנה הרשות להגיש סיכומיהם בתשובה. בטרס הגשת הסיכומיהם בתשובה הגישה המתנגדת את הבקשה שבפניי למחיקת החלקים הבאים מסיכומי המבקשת הפטנט:

א סקר שהַּזשח58, נספח ב' לסיכומים ( 180050181 זתסזטכ) 01 ק6שתט5 ב/ ,אופישתהו[5 (280250165) 86 1801618 01 186076טותג]/\ 80 תסחג[טהוס' 106 ת1 86665זק (להלן: "הסקר") ;

ב הערת שולייס 28 המתייחסת לסקר;

ג. = סעיפים 27 ו-33 מסיכומי המבקשת והערות שוליים 24, 28, 35 - 37 המתייחסות לפסיקת הרשם בעניין דחיסה ישירה והמציגות אותה כ"ידיעה שיפוטית".

יצוין, כי סקר 8ז₪ַח518 כעין ראיה שהוצגה בהליך אחר בפני הרשם (התנגדות לבקשת פטנט 8). כמו כן, הפנתה המבקשת למאמר של 1.1606388 אשר לא צורף לסיכומיה, שהובא בהליך נוסף בפני הרשם (התנגדות לבקשת פטנט 176831). שני פרסומים אלה לא הובאו כראיות בהליך זה.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

לטענת המתנגדת מטרת הסעיפים האמורים הינה ייבוא ממצאים עובדתיים מהליכים אחרי ה לאחר שהמבקשת לא הצליחה להוכיח בהליך זה ולמעשה הוספת ראיות בשלב הסיכומיהם. עוד טוענת המתנגדת כי מעולם לא נטען כי קיימת ידיעה שיפוטית ביחס לסוגיית שכיחות הדחיסה הישירה ולפיכך הטענה מהווה הרחבת חזית אסורה.

טענת המבקשת כעין כי מטבע הדברים אין צורך להוכיח בראיות ידיעה שיפוטית וכי בסיכומיה הפנתה לפסיקה עקבית של ערכאה זו בשאלה שבמחלוקת בין הצדדים. עוד נטען כי הסקר צורף לשם הנוחות בלבד ולשם הבנת הקשר הדברים ולא להוכחת אמיתות העובדות. עוד טוענת המבקשת כי טריבונל מקצועי בשונה מבית משפט אזרחי רגיל יכול לרכוש ידיעה שיפוטית בתחומי עיסוקו שאינה נחלת בית משפט אזרחי. לפיכך סבורה המבקשת כי ערכאה זו הינה בעלת ידיעה שיפוטית לגבי היות שיטת הדחיסה הישירה שיטה נפוצה וטכנולוגיה ידועה לבעלי מקצוע בתחומי עיסוקו. הידיעה השיפוטית הינה כלי שהערכאה עושה בו שימוש מיוזמתה ולפי שיקול דעתה ועל כן העלאת הטענה בדבר ידיעה שיפוטית אינה שינוי או הרחבת חזית. בסעיפים שמחיקתם מתבקשת אין מוסיפה המבקשת טענות חדשות בנושא שבמחלוקת. לבסוף טוענת המבקשת כי אין בסיס בפסיקה לבקשת המחיקה שבפניי.

המתנגדת כעין לתשובה וטענה כי קבלת עמדת המבקשת משמעותה כי כלל הידע הקודם שהוגשו במסגרת הליכים שהתקיימו בפני הרשם נמצא בידיעה השיפוטית של היושבים בדין ומשכך מהווה ראיה בכל הליך נוסף. עוד טוענת המתנגדת כי לאור השאלות שהפנתה ערכאה או למומחה במהלך הדיון בשאלה שבמחלוקת, הרי שאין כי לא מצויה בידיה את הידיעה השיפוטית הנטענת על ידי המבקשת.

אין הצדדים חלוקים על כך ששלב הגשת הראיות הסתיים ואין המבקשת עותרת להוסיף ראיות על אלה שהגישה. לפיכך יש להכריע עתה בשתי שאלות. הראשונה, האם המידה בה שיטת הדחיסה הישירה הייתה נפוצה במועד הקובע הינה בגדר ידיעה שיפוטית. השנייה, האם יש להתיר את צירוף הסקר לסיכומיהם.

סבורה אני כי המבקשת לא הראתה את המקור הסטטוטורי המתיר לה לצרף את הסקר לסיכומיה. כאמור, המבקשת אינה עותרת לצירופו כראיה נוספת אלא לצירופו "לשם הנוחות בלבד" ובה בעת טוענת כי תוכנו מהווה ידיעה שיפוטית.

היקפה של הידיעה השיפוטית שבידי הרשם נדונה בהרחבה בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 941/05 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון נ' חברת הכרם בע "מ, סא(3) 350 (להלן: "עניין תירוש"):

"כפי שצוין לעיל - כל אותם מקורות נגישים לכלל ומצויים בתחום הידיעה השיפוטית:

"בתחום "הידיעה השיפוטית" :בואו כל אותם מקודות מדעיים שהם נחלת כל אדם משכיל ממוצע; מילונים, | ספרי | היסטוריה, | אנציקלופדיות, אלמנכים, לוחות שנה, שנתונים וכן ספירה מדעית בסיסית שהעיון בה אינו מצריך הכשרה מקצועית מדעית מיוחדת. בתתום ה"ידע האישי" *בואו, מטבע הדברים, המקורות המדעיים שללא התמחות והכשדה מקצועית מדעית "מסוכן", לפחות, לעשות שימוש בהם" ('' קדמי, על הראיות, חלק שני, הוצאת דיונון (תשס "ד -2003), בעמ' 644).

וכן

"בגדר המושג "ידיעה שיפוטית" נכללות עובדות שה( נחלת הכלל, כגון עובדות היסטוריות, עובדות שבפיזיקה בסיסית, גיאוגרפיה, תוצאות מחקרים ידועים וכיוצא באלה (ע"א 759/76 פז נ' נוימן, פ"ד 5א/2) 169, 175 ; ע"א 4868/90 אנגל נ' בודסקי, פ"ד מו(4) 434, 437). ידיעה שיפוטית אינה כוללת רק זדברים הידועים לכל, אלא אף עובדות הניתנות לבירור מיידי ומדויק על ידי עיון במקורות מוסמכים אשר אינם שנויים במחלוקת (א' הרנון דיני דאיות (תשל"ז, חלק שני) 45)" (רע"א 9728/04 מיכאל עצמן ואח' נ' אחיפה כימיקלים בע"מ, טרס פודסם)

3. משום שמדובר במקורות הפתותים לעיונו של כל אדם, הממצאים הנקבעים על בסיס האמור בהם הם "בגדר עובדות הניתנות לבירור ולקביעה מדויקת על ידי היזקקות מהירה ונוחה אל מקורות אשר אינם שנויים במחלוקת" (א' הרנון, הפעלת הידיעה השיפוטית - אימתי וכיצד, עיוני משפט דן1), תשל"ה -1974, 5, 6), כיוון שכך - רשאי היה הרשם לפנות באופן עצמאי לכל אותם מקודות, ולגבש את מסקנתו כאילו הכתוב בהם הן עובדות שהוכחו בפניו. מלכתחילה לא היתה חובה להישען על עדות מומחה, ובדיעבד - לא היה כל פסוכל שבדרך שבה הלך הרשם:

"בנסיבות מסוימות מותרת גם ההסתמכות על הידיעה השיפוטית של בית המשפט, והעובדה, שהתברתו מתקדמת מבחינת מטען הידע שבידי האדם הסביר, יש בה, כמובן, גם כדי להשפיע על היקפם של התחומים, שאותם רואה בית המשפט כמצויים בתחום הידיעה השיפוטית (ע"א 1[699/69] 33. זאת ועוד, אין על בית המשפט חובה להישען על עדות מומחה דווקא (ע"א 2[86/58], 478), שהרי כל עניין ונסיבותיו (נתוניו. ביית המשפט הוא המכריע בשאלה, אם ואימתי תישמע עדות מומחה ואימתי היא חיונית, והוא גם המכריע במתלוקת בין מומחים" (ד"נ 20/85 אברהם בחרי נ' משה פדלון, פ"ד לט(4) 463, 465).""

איני סבורה כי השאלה מה הייתה השיטה הנפוצה ביותר להכנת טבליות במועד הקובע הינה בגדר ידיעה שיפוטית. לא מדובר בעובדה הנמצאת בנחלת כל אדם או הניתנת לבירור באמצעות עיון במקורות אשר שנויים במחלוקת. המקורות לבירור השאלה היו שנויים במחלוקת בין הצדדים ואיני סבורה שהסקר מהווה מקור יחיד או מסוים לבירור שאלה זו.

כפי שמציין הרנון במאמרו המצוטט בפסק הדין בעניין "תירוש", עקרונות מדעיים המקובלים על המדענים באותו שטח נחשבים בידיעת בית המשפט. בענייננו אין עסקין בעקרון מדעי, אלא בשאלה עובדתית - אמפירית, כפי שאף הסיכום המומחה מטעם המבקשת בחקירתו (עמ' 70 - 1 לפרוטוקול הדיון מיום 18.4.2019, המצוטט בתשובת המתנגדת).

מקובלת עליי עמדת המבקשת כי הרשם הינו ערכאה מקצועית בתחומי הפטנטים. עס זאת, לא ניתן להניח שבידי הרשם מצוי כלל הידע בכל התחומים המדעיים הנודישים בפניו ועל כן מוגשו בפני הרשם פרסומים מדעיים, חוות דעת מומחים ותצהירים. גס החלטות הרשם אליהן מפנה המבקשת על מנת ללמוד על אותה ידיעה שיפוטית מבוססות על ראיות שהוגשו לרשם באותם הליכים ספציפיים.

זאת ועוד, המבקשת טוענת כי צירוף הסקר לסיכומיה אינו כראיה לאמיתות תוכנו ולפיכך לא ברור כיצד ניתן ללמוד ממנו עובדה כלשהי, שאמורה להיות בגדר ידיעה שיפוטית, מעבר לעובדה שהוגש בהליך אחר בפני הרשם.

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

4. לאור האמור אני קובעת כי השאלה שבמחלוקת בין הצדדים, דהיינו המידה שבה שיטת הדחיסה הישירה הייתה נפוצה בקרב בעלי המקצוע בתחומי במועד הקובע, אינה בגדר ידיעה שיפוטית. על כן אין בסיס לצירוף הסקר לסיכומי המבקשת ודינו מחיקה. הכרעה בשאלה זו תתבסס על הראיות שהובאו בידי הצדדים במסגרת ההליך.

5. לפיכך אני מורה על מחיקת הסקר ואת ההתייחסויות אליו מסיכומי המבקשת וכן כל התייחסות לראיות שלא הובאו בפניי בהליך זה. אני קובעת כבר עתה כי איני מקבלת את טענת המבקשת כי מידת השימוש בדחיסה ישירה במועד הקובע הינו בגדר ידיעה שיפוטית. הכרעה בשאלה זו תתבסס על הראיות שהובאו בידי הצדדים במסגרת ההליך. לפיכך יימחקו מסיכומי המבקשת סעיפים 27 ו-33 והערות שוליים 24, 28, 35 - 37 המתייחסות לפסיקת הרשם בעניין דחיסה ישירה והמציגות אותה כ"ידיעה שיפוטית".

6. התקופה להגשת סיכומי המתנגדת בתשובה תימנה ממועד המצאת החלטה זו לצדדים.

7. הוצאות בקשה זו תילקחנה בחשבון בפסיקת ההוצאות הכוללת בהליך.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושליס ביוס יד' שבט תשפ"א 7 ינואר 2021