החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט 179840 (בקשה לתיקון פירוט)

המתנגדת: עמינח תעשיות רהיטים ומזרונים בע"מ ע"י ב"כ סנפורד ט. קולב ושות

המבקשים: 1. משה גבאי 2. ענת גבאי

ע"י ב"כ גלסברג אפלבאוס ושות'

ה ח ל ט ה

1. בהליך שבנדון התקיים דיון בפניי ביוס 12.2.2015. בדיון וה נחקרו המומחים מטעם שני הצדדים אשר נתנו חוות דעת בשאלת יעילות האמצאה הנתבעת בבקשת הפטנט.

2. בתחילת הדיון הציע ב"כ המבקשים כי בקשת הפטנט תתוקן בהסכמה. משנדחתה הצעה זו על ידי המתנגדת, ביקשו המבקשים בסיום הדיון שהות להגיש בקשה לתיקון פירוט בקשת הפטנט. על כן הוריתי על הגשת בקשה כאמור תוך 14 ימים.

3. ביוס 26.2.2015 הוגשה בקשה שכותרתה "בקשה לתיקון כותרת ותביעות בקשת הפטנט". ממקרא הבקשה עולה כי עסקינן בבקשה לתיקון פירוט כמשמעותה בסעיפים 65 ו-66 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק") החלים על בקשת הפטנט שבפניי מכוח סעיף 29 לחוק. בבקשה נתבקש תיקון תביעות הפטנט ותיקון שס האמצאה.

4. לא אכנס לעובי הקורה של בקשה זו שכן כבר ביוס 22.3.2015 הוגשה בקשה נוספת שהוכתרה "בקשה לתיקון פירוט בקשת פטנט". המבקשים ביקשו "להמיר את הבקשה לתיקון כותרת ותביעות בקשת הפטנט" שהוגשה ביוס 26.2.2015 בבקשה שהוגשה ביוס 22.3.2015. לטענת המבקשים, הס החליפו את בא כוחם ויהיה בהחלפת בקשת התיקון כדי להביא לדיון את הפלוגתאות האמיתיות שבין הצדדים. עוד לטענתם, לא ייגרס למתנגדת כל נזק מן ההמרה.

5. ביוס 24.3.2015 הגישה המתנגדת תגובה לבקשת ההמרה. בתגובתה טוענת המתנגדת כי יש לדחות את הבקשה אשר אינה מפרטת את הטעמים להבדלים התהומיים, כלשון התגובה, בין שתי הבקשות, זו המומרת וזו הממירה. עוד טוענת המתנגדת כי בשלב בו הוגשה הבקשה הממירה כבר הכינה את כתב הטענות והראיות להתנגדותה לבקשה הראשונה לתיקון פירוט. כתב הטענות והראיות אף צורף לתגובתה. ממשיכה וטוענת המתנגדת כי ניסתה לשכנע את המבקשים באמצעות בא כוחם כי יחזרו בהס מהבקשה הראשונה לתיקון פירוט ואולם אלה סירבו. למרות סירובם, כעת מבקשים המבקשים להמיר את הבקשה הראשונה, ללא כל הסבר, דבר הגורם למתנגדת הוצאות רבות. עוד טוענת המתנגדת כי לא שולמה אגרת ארכה בגין הבקשה אשר הוגשה לאחר המועד שנקצב בהחלטתי בסיוס הדיון ביוס 12.2.2015.

6. ביוס 29.3.2015 הגישו המבקשים בקשה לדחות את המועד להגשת תשובה לתגובת המתנגדת עד ליוס 12.4.2015. נעתרתי לבקשה זו בהחלטתי מיוס 2.4.2015. אציין כי לבקשה זו לא צורפה אגרת ארכה.

7. בתגובתה הנרחבת שהוגשה ביוס 15.4.2015, דהיינו שלושה ימים לאחר המועד שנקצב לכך, טענו המבקשים כי זכותם של המבקשים לתקן את בקשת הפטנט אינה מוגבלת בזמן וזאת מכוח הוראות הדין. עוד טענו המבקשים כי לא היה עליהם לשלם כל אגרה שכן על פי סעיף 4 לחוק, יש לשלם אגרות אך ורק בגין דחיית מועדים הקבועים בחוק. עוד טענתם המבקשים כי המועד להגשת התגובה טרם חלף ביוס 12.4.2015 וזאת לאור סגירת משרדי הרשות לקבלת קהל בשל חופשת הפסח.

א. המועד להגשת בקשה לתיקון פירוט

8. הזכות לבקש תיקון פירוט הפטנט קבועה בסעיף 65 לחוק המפרט גם את עילות התיקון. על התיקון לעמוד בתנאים הנוספים הקבועים בסעיף 66 לחוק. סעיף 29 לחוק מחיל הסדר והגם על בקשה לפטנט שפורסמה להתנגדויות הציבור. עניין זה נדונה בהרחבה בהחלטות ערכאה זו (ראה, למשל, התנגדות לרישום פטנט מס' 188066 (התנגדות לתיקון פירוט) רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ נ' אלתא מערכות בע"מ (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 11.5.2014) וכן התנגדות לבקשת פטנט 178249 (התנגדות לתיקון פירוט) טבע תעשיות פרמצבטיות

בע"מ נ' ... )אז ]א ג זז 45 1 זי 51 (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 16.5.2014).

9. החוק אינו מגביל את המועד להגשת הבקשה לתיקון פירוט ואף לא מספר הפעמים בהם ניתן להגישה במהלך חיי הפטנט. אף אם הוצגה בקשת הפטנט בהליך התנגדות יכול מבקש הפטנט לבקש לתקנה ואף לעשות כן יותר מפעמיים אחת במהלך ההתנגדות. אף אס החוק אינו קובע מגבלה, קבעה הפסיקה את חובתו של בעל דין לנהוג בתוס לב בשימוש בזכויותיו הדיוניות (ראה רע"א 4976/00 בית המשפט נ' מור, פ"ד נו(1) 577, 590)).

לשאלה הצרה של השימוש בזכות התיקון נדרש רשם הפטנטים (כתוארו אז) בבקשת פטנט 4 קהתהקות 60 17615 15115101 .ט ]1111166 מ27860513) ואח' (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 6.3.1979). באותו עניין נקבע כי בקשת תיקון הפירוט נגועה בשיהוי ניכר, שכן הצורך בתיקון הפירוט נתגלה למבקשת חמש שנים לפני שהגישה את בקשת התיקון. זוהי אחת הסיבות בגינן נדחתה בקשת התיקון באותה החלטה.

ערכאה וו שבה ונדרשה לסוגיה זו בהתנגדות לבקשת פטנט 153229 (התנגדות לתיקון פירוט ובקשה לסילוק על הסף של בקשת התיקון) חברת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' ]א זז 5זדת\ סא (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 10.9.2014), שס נקבע כי אין מקום לדחות את בקשת התיקון על הסף:

"אף אם לא נס ליחה של הפסיקה בעיניו? חסו05סיזנ), איני סבורה כי נסיבות המקרה שבפניי הינן כה קיצוניות עד כי יש בהן כדי להצדיק את דחיית בקשת התיקון על הסף. איני רואה סיבה לפקפק בטענת המבקשת כי הסיבה לתיקון הינה הפסיקה שניתנה באנגליה. לפיכך אין מדובר בשיהוי של ארבע שנים בהגשת הבקשה אלא בעיכוב שנמשך מספר חודשים, בגינו יש מקום לחייב בהוצאות."

בענייננו הוגשה בקשת התיקון הראשון על פי החלטתי מיוס 12.2.2015 ובמועד שנקצב בה. בהמשך נתבקשה המרת הבקשה, בבקשת תיקון אחרת. מקובלת עליי עמדת ב"כ המתנגדת כי הבקשה השנייה שונה במהותה מן הבקשה הראשונה ותדרוש התייחסות חדשה מצד המתנגדת. עס ואת, איני סבורה כי לאחר שהתרתי למבקשים להגיש את בקשת התיקון הראשונה, יש בהגשת הבקשה הנוספת חוסר תוס לב או שיהוי המצדיקיס את דחייתה כליל מטעם זה.

עס זאת, יש מקום לחייב את המבקשים במלוא הוצאות המתנגדת בהכנת התנגדות לס בקשה הראשונה לתיקון הפירוט. לפיכך יישאו המבקשים בהוצאות המתנגדת ובשכר טרחת עורכי דין בסך כולל של 5,500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין באס לא ישולס תוך 1 יוס.

ב. החובה לשלם אגרה בגין בקשה לדחיית מועד

סעיף 164 לחוק קובע כדלקמן:

"(א) הרשם רשאי, אס ראה טעם סביר לכך, להאריך כל מועד הקבוע לפי חוק זה לעשייתו של דבר ברשות או לפני הרשם, חוץ מהמועדים הקבועים בסעיפים 8 לעניין הגשת מסמכים על ידי אדם שאינו המבקש, 30, 56, 57, 61, 64 טטוא),3(73) ו-0170) ..."

המבקשים טוענים כי אין לחייב באגרת ארכה בין דחיית מועד שאינו קבוע בחוק וזאת בשל לשונו של סעיף 164 הקובע כי ניתן להאריך מועדים הקבועים "לפי חוק זה". אני מתקשה לקבל פרשנות זו של המבקשים. סעיף 164 קובע את סמכות הרשם לדחות מועדים. תקנה 5(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968 קובעת את החובה לשלם אגרה בגין בקשה המוגשת בהתאם לסעיף 164 לחוק.

אס תתקבל טענת המבקשים כי סעיף 164 דן במועדים הקבועים בחוק בלבד, הרי שמיניה וביה עולה המסקנה כי אין לרשם סמכות לדחות מועדים שהוא עצמו קבע או שנקבעו בתקנות. מסקנה שכזו אינה הגיונית ואף אינה נובעת מלשון סעיף 164 לחוק. אס סבר המחוקק כי ניתן להאריך אך מועדים שנקבעו בחוק הפטנטים, היה כותב "בחוק זה" ולא "לפי חוק ה". מכאן מתחייבת המסקנה כי הסמכות הקבועה בסעיף 164 לדחות מועדים מתייחסת לכלל המועדים הקבועים לפי החוק, דהיינו הן אלה שבתקנות והן אלה שקובע הרשם בשעה שהוא מפעיל את סמכויותיו לפי חוק הפטנטים.

תקנה 5 לתקנות מחייבת בתשלום אגרה בגין כל דחיית מועד בהתאם לסעיף 164 ואינה מבחינה בין האורכות השונות לפי המקור הסטטוטורי בו נקבע המועד אותו מבקשים לדחות. מכאן מתבקשת המסקנה כי גם בקשה לדחיית מועד שקבע הרשם מחויבת בתשלום אגרה.

ג. אי תשלום אגרת ארכה

המתנגדת טוענת כי יש לדחות את הבקשה השנייה לתיקון פירוט בשל אי תשלום אגרת ארכה. לפי תקנה 6 לתקנות הפטנטים "אי תשלום האגרה או חלק ממנה אין בהם כדי לבטל את הבקשה, את ההליך או את מעשה הרשם בדיעבד, אלא אם נקבע במפורש אחרת." הוראת התקנה נדונה בפסקה 63 להחלטת הרשם (כתוארו אז) בהתנגדות לבקשת פטנט 6 פנינה מרון נ' שוקי אשר (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 10.11.2010) וכן פטנט

0 (בקשה להחאר תוקף) :6/ 615 עסצ1 (פורסמה באתר רשות הפטנטים, 30.4.2013).

אמנם אין באי תשלום האגרה כדי לאיין את הבקשה, אך שומה על המבקשים להשלימה. כמו כן יהיה עליהם להשלים את אגרת הארכה בגין הבקשה לדחיית המועד להגשת תגובתם לתשובת המתנגדת לבקשתם. אציין כי תגובה זו הוגשה שלושה ימים לאחר המועד שנקבע להגשתה. טענת המבקשים הינה כי למעשה הוגשה היא במועד וזאת בשל חופשת הפסח. על פי חוזר רשם 006/2011 - כללי, המועד להגשת תגובה לתשובה הינו 10 ימים מקבלת התגובה. תגובת המתנגדת הוגשה ביוס 24.3.2015. על כן המועד האחרון להגשת תגובת המבקשים חל ביוס 5.4.2015. משהיו משרדי הרשות סגורים במועד זה, היה על המבקשים להגיש את תגובתם ביוס 12.4.2015 שהיה יום העבודה הראשון לאחר המועד האחרון האמור. לטענתם, אך לשס הזהירות הגישו בקשה לדחות את מועד הגשת התגובה ליוס 12.4.2015 אך לבסוף

הגישו אותה ביוס 15.4.2015. על כן לא ברור לי כיצד סבורים המבקשים כי תגובתה הוגשה במועד. כך או כך, ישלימו המבקשים את אגרת הארכה החסרה תוך 30 יוס.

סוף דבר

0. המתנגדת תבחן את הבקשה המתוקנת לתיקון פירוט. במידה ובדעתה להתנגד לה תפעל בהתאם להוראות תקנה 102 לתקנות וזאת תוך חודשיים ממועד מתן החלטתי זו.

1. המבקשים ישלימו את האגרות החסרות ויישאו בהוצאות המתנגדת הכל כאמור בהחלטתי ו.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס | *' אייר תשע"ה 9 אפריל 2015

סימוכין: 0 5