החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, העיצובים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 204013 (בקשה להשיב לסיכומי התשובה של המתנגדת)

המתנגדת: 1סבההּפ

על ידי ליעד וטשטיין ושות'

המבקשת: .שא א6אה על ידי גילת ברקת ושות'

1. הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה בליווי מצגות. במהלך הדיון טענה המבקשת שסיכומי התשובה של המתנגדת כולל טענות שאינן ממין התשובה והתנגדה להעלאתן. על מנת שלא להפריע למהלך הטיעון הנחיתי את המבקשת להגיש בקשה בכתב ולהצביע באופן מדויק על אותן טענות שלטעמה לא היה מקומן בסיכומי התשובה.

2. מכאן הבקשה שלי בה עותרת המבקשת להשיב בקצרה לטענות שנכללו בסיכומי התשובה של המתנגדת שאינן ממין התשובה ולטענות אשר "מעוותות" את הראיות.

3 לעומתה טוענת המתנגדת שלא נפל כל פגם דיוני בסיכומי התשובה שהשמיעה ובמצגת שהגישה. עוד טוענת המתנגדת שהייתה למבקשת הזדמנות לשטוח את טיעוניה במסגרת הסיכומים שהתפרשו על פני למעלה מ-400 שקפים.

4. המבקשת הגיבה לתשובה וטענה שהתשובה אינה רלוונטית ושבה וטוענת שהסיכומים כללו מצגי שווא והטעיות.

המסגרת הנורמטיבית

5 תקנה 68 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דיון, מסמכיס ואגרות), התשכ"ח - 1968 מותירה בידי רשם את שיקול הדעת האס להורות על סיכום הטענות בהליך ההתנגדות שלפניו ואם כן באיזה היקף ובאיזה אופן. התקנה קובעת שהסיכומים יוגשו בכתב ואולם נראה שאין מחלוקת שהרשם רשאי להורות שהסיכומים יושמעו בפניו.

תקנה 74 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018 (להלן: "תקנות הסד"א החדשות) קובעת את הכלל לפיו הסיכומים בהליכים האזרחיים יישמעו בעל פה ובמקרי המתאימים בכתב. בסמכות בית המשפט לקבוע את סדר הסיכומים ומשך והיקף הטענות.

ההסדר שקדמו לתקנות הסד"א החדשות נקבע בתקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 אשר קבעה כך:

"בית המשפט רשאי להרשות לבעל דין שסיכם את טענותיו תחילה להשיב לסייכומיו של בעל דינו, אם ראה שהדבר דרוש להבהרת טיעון שהושמע בפניו".

אף שנוסחה של התקנה השתנה והיא אינה חלה על ההליכים שלפניי נראה שהעיקרון הקבוע בה מוסכם על הצדדים גם היוס והוא שאין צד רשאי להעלות בסיכומים בתשובה טענות שלא

הסוגיות שבמחלוקת

המבקשת מצביעה על שלושה נושאים שעלו בסיכומי התשובה של המתנגדת, שלדידה חורגי מן המסגרת המותרת:

במסגרת ההליך נחקר ד"ר פרקר, עובד חברת 3/15 ומצהיר מטעם המבקשת. חברת 15 הגישה בקשה לפטנט בה נתבעו אנדקטיניס (6605ח10) - חלבוניס שיודעיס להיקשר לרצפטורים, אך אינס נוגדניס.

בשקף 18 למצגת בתשובה נטען שד"ר פרקר עסק בפיתוח אנדקטינים לפני תאריך הקדימה. לטענת המבקשת, עדותו של ד"ר פרקר הוצגה בשקף באופן מגמתי וחלקי. השלמת הטיעון נדרשת, לטענתה, על מנת להראות שלא הייתה סתירה בין עדותו של ד"ר פרקר לגבי הספק בקהילה המדעית בדבר הפעילות החוץ תאית של 20:589 לבין פיתוח אדנקטינים. עוד טוענת המבקשת שהמתנגדת הציגה מצגי שווא בעניין בקשת הפטנט של 5/15.

על כך משיבה המתנגדת שנושא האנדקטיניס וכך להתייחסות בסיכומיה הראשיים (עמ' 54 - 5) וגם בסיכומי המבקשת. על כן לא מדובר בטיעון חדש.

אני סבורה שהדין עס המתנגדת. במסגרת הסיכומים הראשונים הקדישה המתנגדת שני שקפים לעדותו של ד"ר פרקר ושטחה את טענותיה ביחס למהימנותו ולמסקנות העולות מבקשות

הפטנט של חברת 215. היא התייחסה למידת הדמיון בין אנדקטיניס לבין נוגדניס. לפיכך הייתה למבקשת הזדמנות להתייחס לכך בסיכומיה, אם רצתה בכך. אין בסיכומי התשובה של המתנגדת כל התייחסות לראיות שלא היו בפניי או טענות חדשות ביחס לעדות זו. עוד נראה שיש מחלוקת ביחס למועד הפיתוח של טכנולוגיית האנדקטיניס שכן זו מצויה בשקף של

המבקשת כאחת מן הטכנולוגיות (שאינן נוגדניס) שקדמו למועד הקובע (שקף 41 שכותרתו:

לאור האמור איני רואה צורך להשיב לתשובת המתנגדת בסוגיה זו.

הארכיטקטורה של תאי הכבד

המבקשת טוענת שבשקף 19 למצגת בתשובה נטענה טענה עובדתית חדשה לפיה "ארכיטקטורה של תאי כבד... רק מייצגת אפשרות לייצר ריכוז מקומי גבוה של נוגדיס".

המתנגדת טוענת שזוהי תשובה קצרה לטענה שעלתה בהרחבה בסיכומיה של המבקשת בשקפים 141 - 146 ומבוססת על עדותו של ד"ר פרקר. המתנגדת מצביעה על כך שהטענה של המבקשת היא הרחבת חזית משוס שעלתה לראשונה רק בחקירתו הנגדית של ד"ר פרקר ואינה נתמכת בראיות אחרות.

אכן עדותו של ד"ר פרקר על תאי הכבד זכתה להתייחסות נרחבת בסיכומי המבקשת ועל כן לא ניתן לטעון שעסקינן בטענה שלא הייתה למבקשת הזדמנות להתייחס אליה. ככל שלטענות המתנגדת בעניין מבנה תאי הכבד אין ביסוס בחומר הראיות, הרי שהן לא תתקבלנה.

לאור האמור לא מצאתי שיש להתיר למבקשת השלמה או תשובה בנקודה זו.

מומחתו של פרופ' הורטון

המבקשת טוענת שבשקף 27 הועלתה טענה חדשה לפיה פרופ' הורטון הוא מומחה ש"לוקחים למטרה של סיוע בפיתוח טכנולוגיות חדשות - לא צריך אותו לייצר נוגדניס. " המבקשת סבורה שנדרשת השלמת טיעון כדי להפריך טענה חדשה זו.

המתנגדת טוענת שהציטוט מתוך השקף הינו חלקי ולמעשה הטענה המלאה היא שהעובדה שפרופ' הורטון ייעץ לחברות בפיתוח תרופות גם בתחומי אקזוטייס אינה מעידה על כך שלא

האמין בפיתוח נוגדניס ל-60:59ק.

1. עיון בסיכומי המבקשת מעלה שהמבקשת התייחסה בהרחבה לעדותו של פרופ' הורטון ולעובדה שעסק בפיתוח ואף נרשם בזמן אמת כממציא במספר בקשות פטנט לעיכוב 20:51%9 בשיטות

שאינן שימוש בנוגדניס (שקף שכתובה "לסיכום - כמה מילים על עדותו של פרופ' הורטון", כותרת משנה: "עדותו של פרופ' הורטון בלתי מחייבת בעליל ורצופה סתירות"). זוהי מסקנת המבקשת מעדותו של פרופ' הורטון. המענה של המתנגדת לטענה זו מצוין, כאמור, בשקף 27. ככל שאין בראיות תימוכין לטענה זו והיא מסקנה שמציעה הצד מתוך הראיות, הרי שהיא תיבחן גם לאור המסקנה שמציעה המבקשת.

2. לפיכך האמור אני דוחה את בקשת המבקשת להשיב לטענה זו.

לסיום 3. הבקשה להשיב לסיכומי התשובה של המתנגדת נדחית בזאת.

4. לא מצאתי ביתר טענות המבקשת בתגובה לתשובת המתנגדת כדי להטות את הכף. בשולי הדברים אציין שהסיכומים של שני הצדדים היו מקיפים ונרחבים ואף למעלה מכך ואיני סבורה שנותרו סוגיות שעלו בהליך שהצדדים לא הקדישו להן את תשומת הלב הראויה ולא ניתחו אותן ניתוח מעמיק.

5. הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות הכוללת בהליך.

ז'קלין ברכה

סיגנית רשם הפטנטים

ניתנה בירושלים ביוס | ט' אב תשפ"ג 7יולי 2023