התנגדות לבקשת פטנט 209725 (החלטת ביניים)

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 209725 (החלטת ביניים)

המתנגדת: טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ

ע"י ב"כ: ש. הורוביץ ושות'

המבקשת: 15דא ג צסא

ע"י ב"כ: לוצאטו את לוצאטו

בעקבות הסרת התנגדותה של טבע למתן הפטנט שבכותרת, נשלח למבקשת הפטנט ביוס כתב מנומק בהתאם לסעיף 34 לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 ולתקנה 74 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח - 1968 (להלן: "החוק" ו"התקנות").

בכתב המנומק התבססתי על שלושה פרסומים קודמים אשר הובאו בכתב טענות המתנגדת ואשר סברתי כי די בכל אחד מהם בנפרד כדי לשלול מן המצאה הנתבעת את כשירותה בשל חוסר חידוש ולמעלה מן הצורך בשל חוסר התקדמות המצאתית תוך צירוף מספר פרסומים.

לאחר שנטלה ארכה לכך השיבה המבקשת לכתב המנומק. בתשובתה טענה כי שלושת הפרסומים עליהם התבסס הכתב המנומק הובאו בידי הבוחן בדו"ח החיפוש הבינלאומי ונכללו ברשימת הפרסומים את אשר ציינה המבקשת בתשובתה לדרישת הרשות בהתאם לסעיף 18 לחוק. על כן סבורה המבקשת כי לא ניתן להשתמש בפרסומים אלה במסגרת הסמכות הקבועה בסעיף 34 לחוק וזאת מן הטעם שהפרסומים היו גלויים אף לפני הליך ההתנגדות ולא נתגלו אגב ההתנגדות, כדרישת החוק.

המבקשת לא השיבה לגוף הטענות שהועלו בכתב המנומק וביקשה לשמור את טענותיה לשלב שלאחר שאכריע בטענתה בדבר העדר סמכות לפעול בהתאם לסעיף 34 לחוק בהתבסס על פרסומים שהיו בפני הבוחן. המבקשת לא ביקשה להשמיע בפניי את טענתה בדבר חוסר סמכות ועל כן תינתן החלטה זו על פי האמור בבקשה.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

סעיף 34 לחוק קובע כדלקמן:

"הוגשה התנגדות כדין לפי סעין 30 ובוטלה לאחר מכן, שאי הרשם שלא לתת את הפטנט המבוקש, אך אגב ההתנגדות נתגלה לו חומר שלפיו לא היה מקום לקבל את הבקשה מלכתחילה."

תכליתו של סעיף וה הינה שמירה על טוהר הפנקס (ראה, למשל, עש"א 8071-07-17 אורבוטק בע"מ נ' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני מסחר (פורסס בנבו, 30.1.2018)). הסמכות הקבועה בו נועדה לשמש את הרשם כאשר המתנגד מאבד עניין בהליך ההתנגדות מסיבות מסחריות או אחרות, אך טענותיו התגלו לרשם כראויות ונכונות ואין הוא יכול עוד להעניק את הפטנט אף כי בקשת הפטנט קובלה.

כפי שנקבע בעניי אורבוטק לעיל הסעיף בא למנוע את מימוש הסיכון -

"של מצב המשרת אינטרסיס צלים של בעלי דין קונקרטיים על חשבון ועל האינטרס הציבורי הכללי,"

לפיכך החזרה של המתנגד מהתנגדותו יוצרת הזדמנות לרשם לבחון שוב אם יש מקום להעניק את הפטנט.

טענת המבקשת הינה בתמצית, כי לשונו של סעיף 34 לחוק אינה מאפשרת להפעיל את הסמכות בשעה שהפרסומים הקודמים עליהם מבוססים הטעמים שלא ליתן פטנט היו ידועים לבוחן.

סבורה אני כי דווקא פרשנותה של המבקשת חסרה את העיגון הלשוני הנדרש בחוק. ראשית, לא נקבע בו את אשר טוענת המבקשת. אין בסעיף 34 לחוק כל התייחסות לפרסומים ואף לא לאסמכתאות, בהם שחוק הפטנטיס משתמש בהם, בין היתר, בסעיפים 4, 5 ו-18 לחוק. סעיף 34 לחוק נוקט במונח "חומר". המסקנה מן האמור הינה ש"החומר" שמתגלה לרשם אגב ההתנגדות אינו יכול להיות מוגבל לפרסומים חדשים אלא מתייחס הוא לכל עובדה, טענה או ראיה ש"נתגלו לרשם".

כך, למשל, הופעלה הסמכות לפי סעיף 34 כאשר התברר בהליך ההתנגדות כי התביעות אינן ברורות ואת לאור הודעת המבקשת בכתב טענותיה כי יש צורך בתיקונן (ראה התנגדות לבקשת פטנט 231713 (כתב מנומק בהתאם לסעיף 34 לחוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967) שטראוס בריאות בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (פורסמה בנבו, 11.4.2019). הרי לא יעלה על הדעת שהרשם יינתן במקרה כזה את הפטנט אף כי התביעות, שהיו בפני הבוחן במהלך הבחינה, התבררו כלא ברורות וזאת על פי "חומר שנתגלה

לרשם". באותו עניין כלל החומר תצהירים שהוגשו במהלך ההתנגדות לתיקון הפירוט. קבלת עמדת המבקשת תוביל למסקנה כי מרגע שהבוחן כבר בחן את התביעות, על הרשם להעניק את הפטנט גם אם נתגלה לו כי הן אינן ברורות.

החומר שמתגלה לרשם אגב ההתנגדות יכול לכלול חוות דעת מומחים, תצהירים, כתבי טענות ועוד. כל אלה יש להאיר באור אחר פרסומים שאף עמדו בפני הבוחן והוא שקל אתם בזמן הבחינה. אין זה חריג כי בהתנגדות למתן פטנט מסתמכים המתנגד על פרסומים קודמים שעמדו בפני הבוחן וקריאתם היא אחרת מזו שהייתה לבוחן באותה עת. שימוש הבוחן בפרסומים אינו שולל את סמכות הרשם לקבל את ההתנגדות על בסיס שונה מאשר הבוחן סבר

כבר נקבע כי הליך ההתנגדות הינו המשך להליך הבחינה, אך זה מתבצע עתה בפני הרשם ולא בפני הבוחן, ראה דברי כב' הרשם (כתוארו או) ד"ר מאיר נועס בהתנגדות לבקשה לרישום

פטנט מס' 136482 תרכובות ברום בע"מ נ' /115 6010110 310611116 (פורסמה בנבו, 0));:

"עם כל הכבוד, הנני סבור כי תפיסה זו של בתי המשפט השתנתה מאז, והיום רואה בית המשפט העליון בהליך ההתנגדות הליך שמשלים את הליך הבחינה המנהלי, במובן זה שהוא נועד לשרת גם את האינטרס הציבורי לטוהר הפנקס."

טענה דומה העלתה בעלת הפטנט בע"א 47/87 חסם מערכות הגנה אמינות בע "מ ואח' נ' בחרי ואח', פ"ד מה(5) 194. באותו עניי סברה היא כי משעה שהפרסומים אשר על בסיסם בוטל הפטנט על ידי בית המשפט עמדו בפני הרשם עת שהוא דן בהתנגדות, לא ניתן לבסס עליהם את ביטול הפטנט:

"בטענתו, שיש לדחות את טענת המערערים כנגד תקפות הפטנט, מסתמך בא-כוח המשיבים על כך שהפטנט הוענק להם על ידי הרשם, אף ששלושת הפטנטים - שני הגרמנים וההולנדי - הוצגו לפניו. הוא אמנם מודע לכך שההתנגדות שבמסנדתה הוצגו הפטנטים הגדמניים בוטלה, אך, כפי שהזכיר, על פי סעיף 34 לחוק הפטנטים רשאי רשם הפטנטים, אף-ביטול ההתנגדות, שלא לתת את הפטנט המבוקש, אם אגב ההתנגדות נתגלה לו חומר, שלפיו לא היה מקום לקבל את הבקשה מלכתחילה. מכך שהם לא עשו שימוש בזכותו לפי סעיף 34 ומכך שהעניק את הפטנט, אף-אף זאת שהפטנטים הגדמניים וההולנדי הנ"ל היו לנגד עיניו, מבקש בא-כותח המשיבים שיוסק, שאין מקום לחלוק על תקפות הפטנט,"

טענה זו לא טענה היא. ראשית, משבוטלה ההתנגדות לא היה חייב הרשם להכריע במחלוקת שלפניו, וייתכן, על-כן, שלא בחן את המשא במפורט ולעומקם של דברים. שנית, הענקת פטנט יש בה אולי להצביע על כד שלדעת הרשם היה מקום להעניקו, אך אין בכך להכריע בשאלת תקפותו של הפטנט, כשזו עולה לפני בית המשפט כטענת הגנה. סעיף 182 לחוק הפטנטיס קובע במפורש, שעל בית המשפט לדון בטענת הגנה, על פיה ניתן היה להתנגד לפטנט, ולהכריע אם דין ההתנגדות היה להתקבל. ממילא שהחלטת הרשם אין בה להכריע ,שהרי כל מהותו של ההליך לפי סעין 182 היא הבירור אם היה מקום להעניק פטנט לאחד שזה כבר הוענק על ידי הם."

עינינו הרואות כי הפטנט אף לאחר שניתן אינו נהנה מ"סופיות" ואף ביתר שאת בשעה שהפטנט טרם ניתן.

זאת ועוד, הבוחן והרשם לא חד הס. לכל אחד מהם קבועות בחוק סמכויות משלו. לפיכך אין בכוחו של הבוחן להגביל את הרש