החלטות שיפוטיות | שילון צוקרשטיין ושות'

ההחלטה:

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

התנגדות לבקשת פטנט 223365 (בקשה להורות על הפקדת ערובה להוצאות)

המתנגדת: .)8 1011ו2) 01115681) ע"י ב"כ: קורח ושות' עורכי דין ועורכי פטנטים

המבקשת: דאטא טכנולוגיות איתור בע"מ

ע"י ב"כ: גרא-גסנר קסטן

החלטה

1. בקשת הפטנט שבכותרת קובלה ביוס 31.3.2015 ופורסמה להתנגדויות הציבור. מספר חודשים לאחר שהוגש כתב טענות המתנגדת, עתרה מבקשת הפטנט לתקן את תביעות הפטנט באמצעות צמצומן ומחיקת התביעות, לגביהן נטען כי אינן נכללות במערכת התביעות של הפטנט מקביל הבריטי אשר על בסיסו קובלה הבקשה בהתאם לסעיף 17(ג) לחוק הפטנטים, התשכ"ג - 1967.

2. המתנגדת התנגדה לבקשת התיקון וסמכה ידיה על טיעוני משפטיים ללא ראיות. לתשובתה להתנגדות לא צירפה מבקשת הפטנט ראיות מטעמה וביקשה להגישן באמצעות תצהיר בשלב מאוחר יותר. המתנגדת עתרה למחיקת התצהיר האמור ובקשתה זו התקבלה מבלי שנפסקו לטובתה הוצאות במסגרת אותה החלטה.

3 בקשת התיקון נתקבלה ברובה בהחלטתי מיוס 29.8.2017. במסגרת אותה החלטה נקבע כי לא ייעשה צו להוצאות. עוד נקבע כי הוצאות המתנגדת הכרוכות בהגשת כתב טענות מתוקן יילקחו בחשבון בסיום ההליך.

4. בתוס הליכי התיקון הגישה המתנגדת כתב טענות מתוקן מטעמה ומבקשת הפטנט השיבה לכתב טענות זה.

5 בסמוך למועד להגשת ראיות המתנגדת הגישה מבקשת הפטנט את הבקשה שבפניי להורות למתנגדת להפקיד ערובה להוצאותיה על ידי מתן ערבות בנקאית על סכום שלא יפחת מ- 0 ש"ח. המבקשת מנמקת בקשה זו בכך שהמתנגדת הינה חברה ורה ללא נכסים בישראל

ועל כן חוקה כי יש לחייבה בהפקדת הערובה בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט - חזקה זו ניתנת לסתירה ואולס הפטור ממתן הערובה יופעל רק במקרים חריגים. עוד טענה מבקשת הפטנט כי אין מקום להתייחס לשאלת סיכויי ההליך בבחינת הבקשה להפקדת הערובה ואולס היא סבורה כי סיכויי ההתנגדות להתקבל קלושים.

בתשובתה טענה המתנגדת כי כלל אינה חברה ורה אלא שותפות שהתאגדה מחוץ לישראל ועל כן לא חל עליה הכלל לפיו יש להשית עליה ערובה להוצאות. ממשיכה וטוענת המתנגדת כי המבקשת כלל לא הניחה ראשית ראיה לקושי עתידי להיפרע מן המתנגדת ככל שתזכה בדינה. המתנגדת הינה חברה הפעילה משנת 1928 אשר השתתפה בכנסים ובתערוכות בשנים 2018 ו- המתנגדת סבורה כי אין עליה לחשוף נתוני מסחר ייש משלא הונחה תשתית משפטית וראייתית לחיובה בהוצאות. לטענת המתנגדת, עיתוי הגשת הבקשה להפקדת ערובה מעיד כי כל מטרתה להכביד על המתנגדת. לבסוף טוענת המתנגדת כי סיכויי ההתנגדות גבוהים כעולה מכתבי הטענות של הצדדים.

בתשובה לתשובת המתנגדת הצביעה מבקשת הפטנט על פסיקה לפיה יש להחיל את סעיף 3 א לחוק החברות גם על שותפות מוגבלת והדגישה כי הנטל הינו על המתנגדת להראות את איתנותה הכלכלית.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בסמכות ערכאה זו להורות על הפקדת ערובה להוצאות הצדדים.

סעיף 353א לחוק החברות חל על חברות ועל חברות חוצ. בניגוד לנטען על ידי המבקשת, בהחלטה בעניין הפ (י-ם) 23253-03-16 דוד פישר נ' דגנית עין בר תעשיות מזון ואפיה שותפות מוגבלת (פורסמה בנבו, 29.1.2017) לא נקבע כי יש להחיל את הוראות הסעיף על שותפות מוגבלת. כל שקבע בית המשפט המחוזי באותו עניין היה כי נכון הוא להניח כך לצורך הדיון:

"לצורך הדיון בבקשה זו, אניח לטובת המבקשים, כי לסעיף 353א לחוק החברות יש תחולה גם על המשיבה, שהינה שותפות מוגבלת."

עוד אציין כי באותו עניין דחה בית המשפט את הבקשה ועל כן ההחלטה האם יש להחיל את סעיף 353א לחוק החברות על שותפות מוגבלת אם לאו, לא הייתה דרושה לו כלל. לפיכך הסימוכין שהביאה המבקשת בתמיכה לטענתה כי יש להחיל את ההוראה האמורה על ענייננו, לאו סימוכין אלו.

בעניין רע"א 7221/16 הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל נ' צ'רלס מילגרום ואח' (פורסם בנבו, 7) דן בית המשפט בבקשה להפקדת ערובה להוצאות שעה שמבין התובעים היו הן

יחידים והן חברות. באותו עניין הצביע בית המשפט העליון על הרציונל העומד מאחורי ההבדל בין ההסדר החל על תובע בשר ודם בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 לבין וה החל על חברות בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות כדלקמן:

"מה פשר ההבדל בין יחיד לחברה בעירבון מוגבל? מדוע בחד המחוקק לקבוע כו בלירת המחדל ביחס לחברה היא הפקדת עדובה, אך לא ביחס ליחיד המגיש תביעה? נדמה כי ההבדל הבסיסי בין דינה של החברה לדינו של היחיד נעוץ בכך שהיחיד, בהיותו יצור הטבע, זכאי באופן מובהק לפנות לעדכאות. מהחברה, בהיותה יציר החוק, ניתן לדרוש יכולת כלכלית ברמת העיקדון המנחה. הזכות לגישה לעדכאות משמעותית יותר כאשר מדובר ביחיד. לחברה, לעומת זאת, עומדת זכות דפוקה יותר. זהו הסבר שראשיתו אנושי וסופו חוקתי.

דרך אחרת שהוצעה בפסיקה להציג את העניין היא בראייה כלכלית יותר. נפתח בכך שלפי תנאי סעיף 353א לחוק החברות, לא מדובר בכל חברה, אלא בחברה בעירבון מוגבל, אך תנאי זה בא להראות כי עסקינן בחברה שעלולה לעודר בעיה במישוד האיתנות הכלכלית. התובע בשר ודם אינו מוגבל במישור זה אך ודק לנוכח מעמדו הכלכלי, לפי גישה זו המיקוד הוא בנתבע ובסיכויי שיוכל לגבות את הוצאותיו בסופו של דבר: "הרציונל לחזקה זו [ביחס לחברה בעירבון מוגבל] הינו מניעתה של הסתתרות מאחודי האישיות המשפטית של החברה כדי להימנע מלשאת בתשלוסם ההוצאות שנגדמו לנתבעים" (עניין נאות אואזיס, פסקה 6). חשש כזה אינו קיים באותה מידה כאשר התובע הוא אדם."

2. נראה כי ההצדקות האמורות חלות במידה שווה גם על שותפות מוגבלת (מקומית או זרה) בשעה שהשותפות הינן חברות בע"מ. ככל שקיימים הבדלים רלוונטיים בין שותפות מוגבלת המורכבת מחברות בע"מ לבין חברות בע"מ אלה יכולים לבוא לידי ביטוי עת מפעילה הערכאה את שיקול דעתה בהתאם למבחני שננקבעו ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו, 11.2.2009) (להלן: "עניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת") נקבעו:

"מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד עדובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולס בכך, לא נעצדת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הדעתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החבדה בערובה, אם לאו... זהו שלב הבדיקה השני... אס, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא

לחייב בהפקדת עדובה... עם סיום שלב הבדיקה השני במסקנה שעק החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן באופן נכון את שלל השיקולים הרלבנטיים".

בטרס אפעיל את שלבי הבדיקה אשר נקבעו בעניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת אציין כי הקביעה כי לעניין הערובה להוצאות יש לראות במתנגדת כתובע רגיל בהליך אורחי אינה נקיה מספקות. ברגיל המתנגד למתן פטנט ממלא תפקיד החורג מן הסכסוך הפרטני שבין הצדדים ויש להוהר שלא להקשות עליו שלא לצורך. מאידך, הנזק שעלול להיגרם למבקש הפטנט אם תוגש התנגדות שסיכוייה קלושים אינה מתבטאת אך בהוצאות המשפט הכבדות בהס יישא, אלא ביטויו גם בכך כי עד לסיוס ההליך בכל ערכאות הערעור לא יינתן פטנט בגין הבקשה.

מאחר שאין בנמצא מבחנים אחריכם לדיון בבקשה, הרי שיש להחיל את אלה שהותוו בעניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת גם על ענייננו.

אשר למצבה הכלכלי של המתנגדת, בחרה היא שלא להגיש כל ראיה אשר ממנה ניתן יהיה ללמוד על איתנותה הכלכלית. טענתה במסגרת תשובתה לבקשה מתמצית בכך שהיא חברה ותיקה מאוד, אשר עדיין פעילה בתחומה. בכך לא עצם קיומה של המתנגדת אינה מעידה על מצבה הכספי היוס או על נכסיה. גם מן העובדה שהיא מציגה בתערוכות בתחומה לא ניתן ללמוד ו, בפרט כאשר לא הובהר באילו תערוכות מדובר, במה הייתה כרוכה ההצגה בהן ומדוע יש בכך כדי להצביע על נכסים או על תזריס מזומנים.

המבקשת טוענת כי סיכויי ההתנגדות להתקבל נמוכים. איני סבורה כי ניתן לקבוע זאת לאחר שמבקשת הפטנט ביקשה לתקן את תביעות בקשת הפטנט במענה לחלק מן הטענות שהעלתה המתנגדת. במסגרת כתב טענותיה, ציינה המבקשת כי ביצעה מספר טעויות טכניות בהליך הבחינה, כגון אי הגשת מסמך דין הקדימה, הוספת תביעות שלא היו במערכת התביעות של הפטנט המקביל ואי דיווח על פרסומים קודמים במסגרת סעיף 18 לחוק. מאליו יובן כי המבקשת סבורה כי אין בכך כדי לפגוע בכשירות המצאה הפטנטית. המבקשת טוענת כי אין בפרסומים הקודמים שהובאו על ידי המתנגדת כי לשלול חידוש או התקדמות המצאתית ממצאתה ומצביעה על ההבדלים בינם לבין אמצאתה.

אציין עוד כי בעקבות תיקון התביעות נוצר הצורך בהגשת כתב תביעה מתוקן מטעמה המתנגדת, אשר בגינו יש לחייב את המבקשת לשפות את המתנגדת אף כי שיעור ההוצאות לא נקבע במסגרת החלטתי.

8. לכך אוסיף כי המבקשת לא הסבירה מדוע בחרה להגיש את הבקשה דווקא בשלב זה, בו נדרשת המתנגדת להגיש את ראיותיה. ככל שהתעורר עתה חשש של המבקשת, הרי שהיה עליה להצביע על מקורו של אותו חשש באמצעות תצהיר מתאים.

9. בנסיבות אלה מתקיימים שיקולים שלא להיעתר לבקשה והיא נדחית. אין באמור כדי לגרום מזכותה של המבקשת לפנות בבקשה דומה בשנית בהמשך ההליך ככל שיחול שינוי נסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה.

0. משלא צירפה המתנגדת כל ראיה התומכת בעמדתה לא מצאתי לפסוק לזכותה הוצאות כלשהן.

ז'קלין ברכה סיגנית רשם הפטנטים

ניתן בירושלים ביוס ה' כסלו תשע"ט 3 נובמבר 2018