התנגדות לבקשת פטנט

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט 11.3 (בקשה לעיון במסמכים) המתנגדת: אוניפארם בע"מ מבקשת הפטנט: סת דא ז עקש 0א %0\. זט

ע"י ב"כ גילת ברקת ושות' עו"ד

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשתה של אוניפארם בע"מ (להלן: "המתנגדת") להורות ל- 080022 01.00 סתדח/.ז (להלן: "המבקשת" או "מבקשת הפטנט") לאפשר לה לעיין במחברות מעבדה הנוגעות לניסויים שבוצעו לצורך פיתוח המצאה נושא בקשת הפטנט שבהתנגדות (להלן: "בקשת הפטנט"), ואשר המבקשת התייחסה אליהן בתמצית במסגרת ראיותיה בטבלה 1 שבעמודים 15 - 16 לתצהירו של ד"ר 3115//\ (להלן: "81118 /צ"), אחד המומחים מטעם המבקשת (להלן: "מחברות המעבדה").

2. בקשת הפטנט בהליך דנן הנה להגנה על מלח של חומצה סוקסינית של החומר הפעיל -2, 2)8-17010%7-2-0%0-1-ע2-10708-(3)] +-10-4ס1ם2-6)-2]-1 1060 16 2-168- 1 עמ6ק1ט | (4-7-ם01ז6ק1ק[1 6 ( 801 סקא 60ב -5- | [ 6 ו[ בה [ 6 1 - כ - 011 טס 1 (להלן: "-326") בצורתו הגבישית כפולימורף 1 במצב מוצק (להלן: "המלח").

3. אחת מעילות ההתנגדות בהליך דנן הנה העדר התקדמות המצאתית כדרישת סעיף 5 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק"). לגבי טענה זו, הפנתה המבקשת במסגרת ראיותיה אשר הוגשו באמצעות תצהירו של ד"ר 81115/\, למספר ניסויים אותם ערכה לצורך פיתוח המלח ואשר בעקבותיה הוגשה בקשת הפטנט. ניסויים אלה מוכיחים לטענתה, כי המצאה המתוארת בבקשת הפטנט לא הייתה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום במועד הקובע.

4. המתנגדת טוענת שבין היתר על מנת להתמודד עם טענה זו של המבקשת יש לבחון את מהימנות הניסויים שבוצעו ותוצאותיהם ולכן יש לאפשר למתנגדת, או מי מטעמה, לבחון את מחברות המעבדה בהן תועד ביצוע ניסויים אלו. בהקשר זה, מפנה המבקשת במיוחד אל אמירתו של פרופ' ברנשטיין, המומחה מטעם המבקשת, אשר ציין בחוות דעתו (להלן: "חוו"ד ברנשטיין") כי תוצאות הניסויים מדגימות את ה-" 506 01 6זששהת 68161005 (פסקא 54 לחוו"ד ברנשטיין). לשיטתה, לאור דבריו אלה מטעמה המבקשת עצמה, יש לבחון היטב את אופן ביצועם של הניסויים.

לעומתה, סבורה המבקשת כי המדובר ב"מסע דיג" הלוקה בחוסר תוספת וניצול לרעה של הליכי משפט. לטעמה, מהימנות הניסויים ותוצאותיהם אינן נושא ההתנגדות ועל כן יש לדחות בקשה זו. עוד מציינת המבקשת כי מחברות אלו כוללות מידע שהנו בגדר סוד מסחרי וגם בשל כך אין לקבל את הבקשה. לבסוף, טוענת המבקשת כי יש להיעתר לבקשה שכזו רק במקרים חריגים שאינם מתרחשים במקרה זה.

דיון

לא אחת נקבע כי אף שחוק הפטנטים והתקנות שהותקנו מכוחו אינם מסמיכים ערכאה זו לתת צו לעיון במסמכים, מצויה סמכות זאת בידיה מכוח סמכותה הטבועה (ר' למשל, התנגדות לבקשת פטנט מס" 60312 .186 666166 נ' .כזס6 [26001'8) 0[08ת661 ד סו (פורסם באתר רשות הפטנטים, 24.6.1999)) (להלן: "עניי[ 1606[1ת6ת16)"); התנגדות לרישום פטנט מס" 143977 (בקשה לגילוי מסמכים), 13/50732.60608/ נ' אוניפארם בע "מ (פורסם באתר רשות הפטנטים, 29.7.07)) (להלן: "עניי[ 5082.60668 ")).

גילוי מסמכים נועד לחשיפת האמת, שהיא יעדו של ההליך השיפוטי (ר' רע"א 1412/94 ההסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' ע' גלעד ואח' (פורסם בנבו, 8.11.95)). בהקשר של דיני הפטנטים, משפר הליך גילוי מסמכים את הליך ההתנגדות במובן שהוא מעמיד לרשות המתנגד מסמכים שלא היו חשופים לו בהתאם לסעיף 18 לחוק, ואשר יכול לסייע להבהרת השאלה אם המצאה הנדונה כשירת פטנט. בכך, משרת גילוי המסמכים את הליך ההתנגדות.

עס ואת, על הפעלת סמכות טבועה להיעשות בצמצום, כאשר הדבר חיוני לקיום ההליך ולמטרה הכרחית שלא ניתן להשגה במסגרת הסמכות הרגילה (ר' ע"א 4845/95 ניר נ' מדינת ישראל, מט (2) 639, 646; וגם ע"א 230/87 יצחק שקולניק נ' יגאל זבאי, מו(3), 279, 285). דבריו אלה שנאמרו לגבי גילוי מסמכים, יפים גם לגבי העיון בהס, כמבוקש כאן.

נוכח האמור, נקבעו בהחלטות הרשם (ר' ענייני [160ת606:) ו-608ח150:82.0/) מספר שיקולים שיש לשקול בטרם ניתן צו כאמור: השלב שבו מתבקש גילוי המסמכים ביחס לשלב אליו הגיע ההליך; היקף המסמכים ונושאם; משקל הטענה שמבקש להוכיח באמצעות המסמכים; ערכו הראייתי; אפשרות המבקש להשיג המסמכים בכוחות עצמו ומידת ההכבדה על בעל הדין שכנגד.

בענייננו, המסמכים בהם מבקשת המתנגדת לעיין הם מחברות המעבדה אותן ערכה המבקשת במהלך הניסויים שקיימה לצורך הכנת המלח הנדון בבקשת הפטנט. כעולה מתצהיר 31118/\, על מנת להגיע למלח, ערכה המבקשת ניסויים נרחבים אשר דרשו שעות עבודה רבות (ר' סעיף 59 לתצהיר 31115//). עוד מסביר 81115//\ בתצהירו, כי נוכח מצב הידע בתחום במועד הקובע, נדרשה המבקשת לערוך ניסויים הכוללים מאפיינים שונים, כגון מגוון רחב של יוניס נגדייס (1005-ז6זתטס-כ)), ממסים, תנאי גיבוש וכו'. לדבריו, הרבה מן התוצרים שהתקבלו בניסויים אלו היו חומריס אמורפיים, ואף אלה התקבלו מוצקים (80116) היה עליהם לבחון אם יש להם המאפיינים הנדרשים שהוגדרו מראש (ר' פסקא 58 לתצהיר 5). לא ניתן בשלב זה לפסול כי לידיעתו של בעל מקצוע בתחום את מלוא התנאים שלו בעת עריכת הניסויים יכולה להשפיע על משמעות תוצאותיהם לצרכי הליך זה.

המבקשת טענה נמרצות כי יש לדחות את בקשתה של המתנגדת הואיל ואמינות הניסויים אינה עומדת במרכז המחלוקת. אולם, בצד הבחינה הלגיטימית של אמינות הניסויים שעריכתם נדונה על ידי המומחים מטעם מבקשת הפטנט רי שמבקשת הפטנט עצמה מציינת כי הרקע להגשת נתוני הניסויים היה העלאת הטענה כי המצאה מובנית מאליה (ר' סעיף 20 לתשובת המבקשת, המפנה לסעיף 21 בראיותיה של המתנגדת). משאלה הובאו לצורך התמודדות עם טענה להעדר התקדמות המצאתית (נוכח אמירתו של פרופ' ברנשטיין כפי שהובאה בסעיף 4 לעיל), העיון המבוקש נועד לצורך בירור נושא שהנו בלב המחלוקת בין הצדדים - לכל הפחות לעניין שאלת קיומה של התקדמות המצאתית.

נוסף לאמור, ברור כי למתנגדת אין יכולת להשיג מסמכים אלו בכוחות עצמה, באשר המסמכים המבוקשים מצויים בחזקתה של המבקשת.

לאור זאת, ניכר שיש מקום להורות למבקשת לגלות את מחברות המעבדה ולאפשר למתנגדת או מי מטעמה לעיין בהן.

בפי המתנגדת טענה, כי מחברות המעבדה כוללות סודות מסחריים הכוללים את שיטות העבודה של המבקשת; דרכי פיתוח החומרים אצל המבקשת; שלבי הפיתוח השונים ומידע עסקי אחר (פסקא 4 לתצהיר 81115/\ בתמיכה לתשובת המבקשת לבקשה דנן). בעניין זה קובעת ההלכה הפסוקה כי:

"כאשר יש בגילוי הראיה כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל-הדין, כגון הגנה על סודות מסחריים, יינתן צו לגילוי אך ביחס לראיות שהן רלוונטיות לעניין" (רע"א 918/02 ויטלזון נ' פנטאקוס בע"מ, פס' 5 (פורסם בנבו, 19.6.2002)).

משקבעתי לעיל שיש לאפשר את הגילוי והעיון במחברות המעבדה, הרי שמדובר בראיות שהן רלוונטיות. זאת, על מנת שלא לפגוע באינטרס לגיטימי של המבקשת יתאפשר לצדדים להגיע להסכמות לעניין זה.

5. לפיכך, על הצדדים להודיע בתוך 10 ימים על הסדרים ותנאים מוסכמים ביניהם לגילוי ועיון המתנגדת ומי מטעמה במחברות המעבדה, אשר ביצועו יושלם בתוך 30 יום ממועד החלטה זו.

ככל שלא יגיעו הצדדים לכל הסכמות כאמור, הרי שבאפשרותה של המתנגדת יהיה להגיש בקשה לפי סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 אשר תידון באופן מזורז.

6. איני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו בקשר עם בקשה זו לעיון במסמכים. לתשומת לב הצדדים שבמידה ובהעדר הסכמות ייאלץ הרשם להידרש למתן הוראות לעניין זה, ייתכן ויושתו על הצדדים יחד או לחוד הוצאות לקופת המדינה.

אסא קלינג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביום כ"ח אב, תשע"ה 3 אוגוסט, 2015