התנגדות לבקשת פטנט

ההחלטה:

התנגדות לבקשת פטנט (בקשה למחיקת ראיות) המתנגדת: 1-0 61116815 הזה ו[ 16% / ע"י ב"כ לוטי ושות' המבקשת: 5 סז 0

ע"י ב"כ ד"ר שלמה כהן ושות'

ה ח ל ט ה

1. קיבול בקשת פטנט 122546 פורסס ביוסם 31.1.12. התנגדויות למתן פטנט בגין בקשת הפטנט האמורה הוגשו ביוס 29.4.12 על ידי טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "טבע") ועל ידי

6 866016815 הודו18 א6זז6/ (להלן: "א6חש6ע" או "המתנגדת 2"). לאחר שהוגשו כתבי טענות, ביוס 2.1.2013 הגישה המבקשת בקשה לתיקון הפירוט.

2. המתנגדות לא הסכימו לתיקון ובטרם המשך שמיעת ההתנגדות למתן פטנט מתנהל בשלב זה בפני הליך התנגדות לתיקון הפירוט בהתאם להוראות תקנה 102 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח-1968 (להלן: "התקנות").

3. בקשת הפטנט מתייחסת לשילוב של ריטונאוויר ותרופה העוברת מטבוליזציה על ידי ציטוכרוס מונואוקסיגנאז והרכביס רפואייס של השילוב דנן. לשיטת המבקשת תיקון התביעות המבוקש עניינו צמצום היקף תביעות הבקשה לביצוע המטבוליזציה על ידי איזו-אנזיס ספציפי מסוג 34 של אנזימי 2450 מונואוקסיגנאז.

4. ביוס 3.3.2013 הגישה כל אחת מהמתנגדות כתב טענות לעניין התנגדותה למתן הרשות לתקן את הפירוט. לכתבי טענות אלה לא צורפו ראיות. בכתבי טענותיהן ציינה כל אחת מהמתנגדות (טבע בסעיף 26 לכתב טענותיה ו-א6116/ בסעיף 27 לכתב טענותיה) שאינן מצרפות ראיות מאחר שהתנגדותן מבוססת על טיעונים משפטיים ועל האמור בבקשת הפטנט, בתיק הבחינה ובבקשת התיקון.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

"היות וסעיפים 13 ו-66 לחוק ותקנה 20(א)(3) לתקנות דורשים עמידה בסטנדרט משפטי, אין צורך בהכרעות עובדתיות כלשהן."

בדי בבד הטעימה א6זז6/ באותו סעיף 27 לכתב טענותיה -

"במידה והמבקשת תחליט להגיש ראיות, המתנגדת שומות לעצמה את הזכות להגיש ראיות בתגובה."

ביוס 3.7.2014 הגישה המבקשת כתב טענות בתשובה להתנגדויות למתן רשות לתקן את בקשת הפטנט. לכתב טענות זה צירפה המבקשת את תצהירו של פרופ' אברהס דנון.

לאחר דבריס אלה, ביוס 18.11.2013 הגישה א616/ ראיות בתשובה באמצעות תצהירו של פרופ' יוסף קרקו (להלן: "תצהיר קרקו").

כעת, בטרם שמיעת ההתנגדויות למתן רשות לתיקון הפירוט, ביוס 9.12.2013 הגישה המבקשת בקשה למחיקת ראיות בתשובה מטעם המתנגדת 2' (להלן: "בקשת המחיקה"). תגובת המתנגדת 2 הוגשה ביוס 29.12.2013 ותשובת המבקשת לתגובה הוגשה ביוס 2.1.2014.

המבקשת סוברת שבתצהיר קרקו פרצה א616/ את חזית המחלוקת והביאה ראיות שאס בכלל מקומן היה במסגרת ראיותיה הראשיות, וקובלת על כך שבעיתוי הנוכחי למבקשת הפטנט לא היתה הזדמנות להתייחס אליהן.

תקנה 102 (ג) לתקנות הפטנטים קובעת -

"[ג) המתנגד רשאי, תוך חדשיים מיום שנמסר לו העתק הבקשה כאמור בתקנת משנה (א) או תוך המועד שבו עליו להגיש ראיות כאמור בתקנה 60 אם עדיין לא הגיש ראיות, לפי המועד המאוחר יותר, להודיע על התנגדות למתן הרשות לתקן את הפירוט, ויצרף להודעתו את כתב טענותיו ואת ראיותיו לענין זה; הרשם ידון בהתנגדות למתן הרשות לתקן במעמד בעלי הדין בהתנגדות למתן הפטנט. " [ההדגשה אינה במקור, א.ק.]

בהתאם להוראות תקנה 99 לתקנות הפטנטים, סדרי הדין בהתנגדות לרשות לתקן פטנט יהיו כסדרי הדין הקבועים בחלק הרביעי לתקנות הפטנטים לעניין התנגדות למתן פטנט (תקנות 7 - 75 לתקנות הפטנטים).

עיון בלשון תקנה 58(ב) לתקנות הפטנטיס מעיד על כך שהמתנגד אינו חייב לצרף ראיותיו עס כתב הטענות, אך לפי ס"ק (ג) אם אין בדעתו להגיש ראיות עליו להודיע על כך בכתב טענותיו.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

א6ז61/ הודיעה בסעיף 27 לכתב טענותיה שאין בדעתה להגיש ראיות. משהגישה המבקשת כתב טענותיה וראיותיה בהתאם לתקנה 99 לתקנות הפטנטים, הרי שבאפשרותה של א606/ להגיש ראיות בתשובה בהתאם להוראות תקנה 62 לתקנות הפטנטיס אשר לשונה:

"62. המתנגד רשאי, תוך שלושה חדשים מיום שהוגשו הראיות מטעם המבקש כאמור בתקנה 59(ב) או תקנה 61, להגיש לרשם ראיות בתשובה, המתייחסות לעובדות שהוכחשו במפורש על ידי המבקש בראיותיו או שהתעוררו לראשונה באותן ראיות. " | [ההדגשה אינה במקור - א.ק.]

ודוק, עיון בתקנה 62 לתקנות הפטנטים אינו מלמד על כל מגבלה שעל המתנגד מלהגיש ראיות בתשובה גם מקום בו לא הגיש ראיות לכתחילה יחד עס כתב טענותיו. ואת, כפי שנקבע

בהתנגדות לבקשת פטנט מספר 101162 (בקשה לפסילת ראיות) נ' אוניפארם בע "מ, (פורסם בנבו, 4.7.1999) :

"תקנה 59(ב) עוסקת בהגשת ראיות המבקש בשני מצבים:

א. כאשר המתנגד צירף את ראיותיו לכתב טענותיו או;

ב. כאשר הודיע שלא יגיש ראיות, כפי שנהגה המתנגדת בענייננו.

תקנה 62, שכאמור לעיל קובעת את זכות המתנגד להגיש ראיות בתשובה, מפנה אל תקנה 59 (ב) בשלמותה, מבלי להבחין בין מצב א' לבין מצב ב'. מכאן ברור שתקנה 62 מתכוונת לחול גם על מצב ב' ולהתיר הגשת ראיות בתשובה גם למתנגד שהודיע כי לא יגיש ראיות כאמור בתקנה 58(ג). "

לשיטת המבקשת אין להתיר בשלב מאוחר הבאת ראיות שהיו למעשה בידי בעל הדין כבר בשלב הגשת ראיותיו הראשיות. לעניין שיהוי גם שבהגשת הראיות נסמכת המבקשת על ע"א מדרדבי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, (פורסם בנבו, 5.7.1992) בו נדונה שאלת הגשת ראיות נוספות לאחר שמיעת התיק ותחילת שלב הסיכומיס ושנקבע כי גם בשלב מאוחר שכזה יוכל בית המשפט לשקול הגשת הראיה הנוספת על פי אופייה:

"בעל דין אמור וחייב להגיש את ראיותיו ב"חבילה אחת" ולא בתפזורת. אמנם, כאשר מטעמים סבירים והוגנים מבקש בעל הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשת ראיותיו, מן הראוי כי בית המשפט ייענה לו, אך על המבקש לסטות מן ההסדרים הקבועים מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט, כי יבול הוא לגדור עצמו ביוצא זה לכלל. לעניין זה ייתן בית המשפט דעתו לאופי הראיה הנוספת, כגון אם הייתה ראיה "טכנית" ופשוטה. גורם אחר שעשוי להשפיע הוא השלב אליו הגיע המשפט, וכל שיקדם כן ייטב. כן יינתן משקל לשיקול, אם יכול היה בעל הדין להביא את

.3

4

הראיות בשלב קודם, ומה טעם לא הובאו הראיות בזמן הראוי."

איני מוצא ששיקולים אלה שנאמרו לגבי הגשת ראיה נוספת נוגעים לשאלת הגשת ראיות בתשובה. המבחן להתאמת הראיות להגשה בשלב זה יהיה מידת היותן על דרך התשובה. מהיות ראיות על דרך התשובה, על פי טיבן יכולות הן להתייחס לענייני אליהס המתנגדת לא התייחסה ראשונה. יתרה מזאת, גם לעניין ראיה נוספת נקבע כי שאלת השיהוי שבהגשתה במסגרת הליך התנגדות בפני רשם הפטנטים, תהיה משנית וניתנת לכיפור בדרך של פסיקת הוצאות (ר' רע"א 2212-11-12 ,20) נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע "מ (נבו, בפסקא 11 לפסק הדין).

גם כן, אין פסול בעיצם הגשת ראיות בתשובה על ידי א6ז6/ אפילו היו בידיה כבר בשלב כתב טענותיה החומריס אליהס נעשית התייחסות בתצהיר קרקו. הבדיקה הצריכה להיעשות לענייננו היא האם הראיות שהוגשו הן אכן על דרך התשובה. זאת, מבלי שיהא בכך לקבוע מסקנות כלשהן באשר לנפקותן של טענות הצדדיס וסברות המומחיס מעבר לשאלת המאטריאליות שלהן בשלב ה של ההליך.

המבקשת סוברת שהטענה אותה העלתה א60ז6/ בסעיף 5.1.2 לתצהיר קרקו כי תפקידו של האנזיס 344 בפירוק התרופה "טקסול" שולי ועל כן בעל מקצוע בתחוס לא היה מבין כי

הכוונה בבקשת הפטנט היא ל-3344 ולא ל-2450, היא טענה אשר לא הוזכרה בכתב טענותיה ועלולה לראשונה בתצהיר קרקו ועל כן מהווה הרחבת חזית אסורה.

פלוגתאות הצדדיס מוגדרות על ידי כתבי הטענות של שני הצדדיס יחד. כאמור לעיל, המבקשת העלתה בחוות דעתו של פרופ' דנון את סוגיית הבנתו של בעל המקצוע בתחוס לגבי האמירות השונות שבבקשת הפטנט לגבי תרופות מסויימות, כהפניה למעשה לתרופות העוברות מטבוליזציה על ידי 344 או לגבי שאלת שוליותו של אנזיס זה בפרוק התרופה.

הדבריס מובאיס כהסבר לאופן הקריאה של הפירוט כך שההתייחסות ל-3.4 היא כאל אחד מהאנזימיס מתוך מכלול של אנזימיס שיכולים להיות מעוכבים על ידי ריטונאביר.

שאלת הבנתו של בעל מקצוע בתחוס את הפירוט היא סוגיה מרכזית בכל הליך הנוגע לבקשת פטנט ולא כל שכן לשאלת טיבו של תיקון מבוקש. אולם, בשלב זה, על פי החומר שבפני, אין באפשרותי להכריע האם אכן מדובר בשאלות לצורך שאלת תיקון הפירוט בעל מקצוע בתחוס היה נדרש להן כלל, אם לאו, בקריאת הפירוט - דבר אותו מפרט פרופ' דנון בחוות דעתו. כלומר, בשלב זה לא ניתן לקבוע האם היה סביר לדרוש מ-א616/ לצפות טענות אלה כבר בשלב הכנת כתב טענותיה לעניין שאלת תיקון הפירוט. בנוסף יוער שהדבריס מובאיס על ידי פרופ' קרקו בסעיף 5 לחוות דעתו בלשון של תשובה לטענות פרופ' קרקו. לאור האמור עולה שמדובר בסוגיה הדורשת בירור.

עוד מתייחסת המבקשת לטענת המתנגדת העולה בסעיף 5.1.3 לתצהיר קרקו כי האנזיס 344 לא קיים במרבית היונקים, פרט לבני אדם. המבקשת מפנה אל חלקיס בבקשת הפטנט (עמוד 3, פסקה שלישית; עמוד 14, פסקה ראשונה) בהס נאמר שהיישוס המועדף של הבקשה מתייחס לבני אדם ועל כן אין כל מניעה לצמצם את היקף ההגנה מכלל משפחת 2450 לאנזיס הספציפי 384 אשר הוא האנזיס הדומיננטי בבני אדם.

כפי שהסבירה א616/ (סעיף 1.12 לכתב טענותיה בבקשה למחיקה), הדברים שנאמרו על ידי פרופ' קרקו לגבי חוסר הימצאות אנזיס 34 במרבית היונקים למעט בני אדם, נאמרו על מנת להסביר לטעמו את ההבדל בין פרק 14 לספר עליו הסתמך פרופ' דנון לבין נספח 1 של אותו הספר אליו לא הפנה פרופ' דנון.

איני מוצא שלא ניתן לקרוא את דברי פרופ' קרקו בעניין זה אלא כתשובה לפרופ' דנון תוך התייחסות לפרסוס אשר ייתכן שאכן היה בידי א616/ בשלב מוקדם יותר אך לא בוסס בפני

שהיה עליה לצפות מראש את הפיכתו של פרסום גם דווקא כנוגע לסוגיות שבמחלוקת לעניין שאלת תיקון הפירוט.

במבוא שבחוות דעתו של פרופ' קרקו הוא מציג סקירה היסטורית בנוגע ל-2450, ומתייחס לחלוקת האנזימיסם למשפחות, דבר אשר לא הופיע בכתב טענות המתנגדת ומופיע בפעם הראשונה בראיותיה בתשובה.

לאור תוצאת הדבריס המצדיקה הותרת התייחסותו של פרופ' קרקו לענייני הנזכירים לעיל, איני מוצא פסול בסקירה אותה מבצע פרופ' קרקו במבוא חוות דעתו. מהות המבוא היא לתת רקע מדעי בסיסי אודות הנושא עליו המומחה מרחיב בהמשך. אין בהבאת מידע מדעי בסיסי כדי להוות יתרון מהותי כלשהו למביאו ולא כל שכן אין בו להוות הפתעה לצד שכנגד (ר' החלטת רשם הפטנטים בהתנגדות לבקשות פטנט 131392, 166550, 166189, 135898 בעניין אוניפארס בע "מ נ' .6-0 13006631 5111119116 (פורסם בנבו, 13.10.07).

לאור האמור לעיל אין בראיות בתשובה של המתנגדת משום הרחבת חזית אסורה ולא ניתן לקבוע שאינן על דרך התשובה. הבקשה למחיקת ראיות נדחית.

איני מוצא מקום להיעתר לבקשת המבקשת להגיש ראיות שכנגד מקום שאין בפני טעמים מצדיקים הגשת ראיה נוספת. לא כל שכן, איני מוצא מקום להעמסת תיק הליך ההתנגדות לפירוט לאור יכולת המבקשת לבחון את הראיות בתשובה בחקירה נגדית בדיון שקבוע בפני ליוס 11.3.2013.

רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

9. הוצאות בקשה זו יבואו בחשבון פסיקת הוצאות בהמשך ההליך, ככל שתהיה.

אסא קלינג רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר

ניתן בירושלים ביוס = כ"ז שבט, תשע"ד 8 ינואר, 2014