⚖️ החלטה שיפוטית

התנגדות לסימן מסחר (בקשה לעיכוב הליכים)

החלטות שיפוטיות

ערכאה: בית הדין של רשות הפטנטים

הצדדים

צד א'

מתנגדת

  • שם: .6 ,2005
  • בא כח: ליעד וטשטיין ושות'
צד ב'

המבקשת

  • שם: 0 כ זתסצו ז0 0 60.
  • בא כח: רייף את רייף, עו"ד

ההחלטה:

התנגדות לסימן מסחר (בקשה לעיכוב הליכים)

המתנגדת: .6 ,2005 על ידי ליעד וטשטיין ושות' עורכי דין

המבקשת: 0 כ זתסצו ז0 0 60. על ידי רייף את רייף, עו"ד

1. לפניי בקשה חוזרת לעיכוב הליך ההתנגדות לרישום סימן מסחר מס' 326645 (מעוצב) בסוג 25 הנעלה(להלן: הסימן המבוקש). הסימן המבוקש נראה כך:

(עוכַאכ)-)

2. חברת .5.1.0 ש,1סז 000001 (להלן: המבקשת) עותרת לעיכוב הליכי ההתנגדות עד לקבלת פסק הדין של בית המשפט העליון בערעור (ע"א 2864/23) שהגישה .186 ,02065 (להלן: המתנגדת) על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א) 44964-07-20 .186 652008 נ' ספורטניס דורון סוכניות 2000 (1997) בע "מ ואח' בתביעת ההפרה שהגישה המתנגדת כאן נגד המבקשת (להלן: התביעה).

3. הליך ההתנגדות שעיכובו מבוקש החל ביוס 25.2.2021 עם הודעת ההתנגדות. לאחר הגשת כתב טענות המבקשת, הגישה המתנגדת ביוס 19 במאי 2021 בקשה לעיכוב הליכיס עד להכרעת בית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה. בהחלטתי מיוס 28 ביוני 2021 דחיתי את הבקשה לעיכוב ההליכים.

לאחר שהוגשו ראיות הצדדים ונקבע מועד לדיון להשמעת טענות לפניי, הגישה המבקשת את בקשתה לעיכוב הליך ההתנגדות (להלן: הבקשה לעיכוב).

טענות המבקשת בתמצית- בנסיבות שנוצרו סבורה המבקשת כי יש בעיכוב הליכי ההתנגדות כעת לייעל את הדיון. לטענתה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נקבעו ממצאי עובדתיים ומשפטיים רבים בקשר לסימן המבוקש (למשל ס' 44-46 לפסק הדין). המתנגדת ערערה על ממצאים אלה לביהמ"ש העליון, אשר צפוי לדון בערעור מספר שבועות אחרי המועד שנקבע לדיון בהתנגדות.

המבקשת טוענת כי בפסק הדין של בית המשפט העליון יהיה כדי להשפיע, באופן מהותי על הליכי ההתנגדות. שכן, מדובר בסוגיות משפטיות ועובדתיות אשר מתייחסות לאותן ראיות אשר הוגשו בפני כב' הרשם. סוגיות אלה יוכרעו על ידי בית המשפט העליון, אשר פסקי הדין שלו מחייבים את כב' הרשם. לפיכך המתנגדת סבורה כי לא יהיה טעם בניהול מסכת ראיות ארוכה ומורכבת מול הרשם, לרבות חקירות שכנגד של רבים מעדים ומומחים, וסיכומים בהתאם.

טענות המתנגדת בתמצית- המתנגדת סבורה כי אין להיעתר לבקשת העיכוב, וזאת משום שלטענתה פסק דינו של בית המשפט העליון צפוי להתמקד בשאלת ההטעיה שעמדה למבחן בבית המשפט המחוזי, ועל כן ישנה סבירות נמוכה שפסק דינו של בית המשפט העליון יותרס להליכי ההתנגדות אשר בכל מקרה מוצוי בגדר סמכותו הייחודית של רשם סימני המסחר. לטענת המתנגדת הבקשה לעיכוב הליכים מפרה את ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים בהסכמה. תיאום מועדי ההוכחות היה הליך מורכב לאור מספר עדים ומכיוון שמדובר גם בעדים מחו"ל. לטענתה ההסדר הדיוני מחייב את הצדדים ולא ניתן להפר אותו לפי שיקולים טקטיים של בעלי הדין.

המתנגדת טוענת כי המבקשת התנגדה בתחילת הדרך בתוקף לעיכוב הליכים ועמדתה נתקבלה, ולכן מושתקת היא כעת מלטעון טענה הסותרת את עמדתה אז.

מובהר כי אין באמור לעיל כדי למצות את טענות הצדדים אלא כדי להביא רקע כללי. כל ההדגשות בהחלטה זו הוספו כפי צוין אחרת.

דיון והכרעה

בהחלטתי בבקשת המתנגדת לעיכוב הליכים מיוס 28 ביוני 2021 פרטתי את הבסיס הנורמטיבי ואת השיקולים המרכזיים בהפעלת סמכות הרשם לעכב את הליכים המתנהלים לפניו. במסגרת החלטה זו דחיתי את הבקשה לעיכוב הליכיס וקבעתי כי אין חפיפה מהותית בסוגיות המתעוררות בהליך ההתנגדות לאלה העומדות בפני בית המשפט המחוזי בתובענה. התביעה מבוססת על הפרה של סימני התלת מימדיים של המתנגדת וגניבת עין והסימנים הדו ממדיים אינס בלב התביעה. במצב כזה, אין אה מן הנמנע שבית המשפט כלל לא יידרש לשאלת הדמיון בין הסימנים הדו ממדיים העומדת במרכז הדיון בהתנגדות.

בניגוד להערכתי טרם הדיון, כבוד השופטת ירדנה סרוסי, דנה בשאלת הדמיון בין הסימנים הדו ממדיים. דיון והיה כחלק מהדיון בשאלה אם התצורה החדשה של כפכפי המבקשת מטעה את הציבור. התצורה החדשה של הכפכף כוללת את השס 0)(111:) בגפה העליונה ברצועה ובסוליה, ואת הסימן המבוקש (סימן הצפרדע) משני צדי הרצועה והמדרס, סימנים דו ממדיים אלה בתצורה החדשה בולטים יותר בהשוואה לתצורה הקודמת.

בית המשפט המחוזי קבע כי קיים דמיון ביןו השס 6020111 וסימן הצפרדע לבין סימני של המתנגדת, ולטענתה דמיון זה אינו עולה לכדי הטעייה. מסקנת בית המשפט המחוזי הייתה כי הנעל כמכלול בתצורה החדשה אינה מטעה את הציבור. המתנגדת כאן מערערת על החלטת בית המשפט המחוזי בקשר לקביעה כי התצורה החדשה אינה מטעה.

השאלה העומדת לפניי כעת היא אם יש בהכרעות המשפטיות או העובדתיות של בית המשפט המחוזי או ערכאת הערעור כדי להשפיע על ההכרעה בהתנגדות שלפניי, כי אף אם יש הצדקה לעיכוב הליך ההתנגדות עד לסיוס הליכי הערעור.

בעניין קליל [בג"צ 144/85 קליל תעשיות מתכת אל-ברזליות בע"מ נ. רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, פ"ד מב (1) 309 (1988)] קבע בסעיף 13 לפסק הדין המשנה לנשיא מ' בן-פורת (בתוארו דאו) כך:

"פסק -הדין על ממצאיו בהליך שנפתח על-ידי קליל בבית המשפט המחוזי, וכן פסק -הדין וממצאיו בערעור, אך מעשה -בית -דין, בין מחמת השתק עילה ובין מחמת השתק פלוגתא, שהרי כבוד רשם הפטנטים הוא בעל הסמכות הייחודית למחוק רישום (או לרשום) סימן מסחר, ואין בית -משפט יכול להחליט בכגון דא. יחד עם זאת, נותן סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984 (מקודם סעיף 35 לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957), לכל בית-משפט סמכות

נגררת לפסוק בכל שאלה המתעוררת גם בנו בעניין המצוי בגדר סמכותו, גם אם אותה שאלה גם, לו הועמדה לדיון לפני אותו בית-משפט כשאלה ישירה, הייתה מחוץ לגדר סמכותו. "

5. כלומר בענייננו, בהתאם להלכת קליל הרשם הוא זה המוסמך לדון בכשירותם של סימנים לרישום. לבית המשפט המחוזי והעליון סמכות נגררת לפסוק בשאלות הקשורות לכשירות הסימן (למשל דמיון מטעה בין סימני המבקשת והמתנגדת) כחלק מהדיון בתביעת ההפרה. יחד וכן, נפסק בעניין קליל כי סמכותם הנגררת של בתי המשפט המחוזי או העליון תופעל כך שלא תימנע העמדת השאלה להכרעה בבית-משפט או בבית -דין המוסמך לדון בה לפי סמכותו הייחודית (ראה גם בג "צ 727/85 [17])

6. ואת ועוד לפי הלכת קליל אין עליונותה של הערכאה שדנה והכריעה בשאלות במסגרת סמכותה הנגררת כדי לחייב את בית המשפט שהנושא מצוי בסמכותו הייחודית :

"ודוק, אין עליונותה של הערכאה שדנה בעניין קובעת. הנה כי כן הוחלט בע"א 2 [18] תוך קבלת העניין, כי העלאת פירושו של ההסכם שנדון שם וההכרעה בו כשאלה שבגררא בבית המשפט הגבוה לצדק לא יצוו "השתק עקיף" לפני בית המשפט המחוזי (לעתים - השלום), שנקרא לפרש אותו הסכם עצמו. לשון אחר, פירושו של בית המשפט הגבוה לצדק לא חייב את בית המשפט המחוזי כלל ועיקר. אדרבא, עליו הייתה המלאכה לפרש אותו הסכם כראות עיניו וכשאלה מרכזית בגדר סמכותו הייחודית. ."

7. בהתבסס על הלכת קליל סירב כב' הרשם גולדברג (בתוארו דאו) לעכב הליכי התנגדות לרישום סימני מסחר מספר 106838 ו- 106839 נוכח קיום של הליכים משפטיים (בין היתר בעוולת גניבת עין) שהתנהלו בבית המשפט המחוזי [ראו סעיף 18 בהתנגדות לרישום סימני מסחר מספר 106838 ו- 106839 (בקשה לעיכוב הליכיס)].

"אינני סבור שבשאלות שבתחום סמכותו הייחודית, רשאי הרשם להמיר את שיקול דעתו בשיקול דעת של גוף אחר, ואפילו יהא זה בית משפט, בלא הסמכה מפורשת בחקיקה. כאשר ביקש המחוקק ליצור מצב שבו בירור בעניין תוקף הרישום יעבור מידי הרשם אל בית המשפט ושבו קביעת בית המשפט, לעניין תוקף הרישום, תבוא במקום קביעת הרשם, הוא עשה כן בהוראה מפורשת, דהיינו הוראות סעיפים 74 ו 182 -לחוק הפטנטים ,תשכ": 1967".

8. מהאמור לעיל עולה כי קביעות בית המשפט המחוזי או העליון אשר ניתנו בסמכות שבגררא אינן מחייבות את הרשם בבואו להכריע בשאלת כשירות הסימן לרישום ולכן איני רואה הצדקה לעיכוב ההליך עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור המתנגדת.

9. ואת ועוד, היות שהערעור עוסק בשאלה האם קיים דמיון מטעה בין כפכף המבקשת בתצורה החדשה לכפכף המתנגדת והאם ההכרעה בשאלה זו הייתה מחייבת את הרשם בשאלת כשירות הסימן לרישום, הרי שהיא מוגבלת לשימוש בסימן בכפכף בתצורה הספציפית ואינה מוכלת על כלל תצורות הנעליס, ועל הסימן כפי שנתבקש. כידוע כשירותו של סימן מסחר לרישום נבחנת במנותק מאופן השימוש בו. משכך תהיה אשר תהיה החלטת בית המשפט העליון בערעורה של המתנגדת לא יהיה בכך כדי לייתר את הליך ההתנגדות או לייעל אותו.

0. נוכח האמור אני סבורה כי אין הצדקה לעיכוב ההליכים. לפיכך הבקשה לעיכוב הליכים נדחית, הליך התנגדות יימשך. המבקשת תישא בהוצאות המתנגדת בגין בקשה זו בסך 2,500 ₪ אשר ישולמו בתוך חודש מסיב ממועד מתן החלטה זו.

ד"ר רויה ישראלי פוסקת בקניין רוחני

ניתנה בירושלים ביום כ' אלול תשפ"ג 6 ספטמבר 2023

סימוכין: 4" 5"